רבי צבי הירש רוזנבוים

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי צבי הירש רוזנבוים
האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים
לידה י"ד בחשוון תר"פ
פטירה ט"ז באייר תשס"ו
ירושלים
חסידות קרעטשניף סיגעט (קרעטשניף ירושלים)
מקום קבורה הר הזיתים
מקום מגורים בראדזשין, סיגוט, כפר אתא, ירושלים
הקודם רבי ניסן חיים רוזנבוים מבראדשין
הבא הרב ניסן רוזנבוים, הרב זיידא אליעזר זאב רוזנבוים
תחילת כהונה תש"ה
סיום כהונה תשס"ו
רבותיו רבי אליעזר זאב מקרטשניף, רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, רבי אהרן רוקח מבעלז
חיבוריו תורת חיים ואמונה, קדושת צבי
בת זוג שפרה בת רבי חיים מרדכי מנדבורנה
אב רבי ניסן חיים רוזנבוים מבראדשין
צאצאים רבי ניסן רוזנבוים, רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים

רבי צבי הירש רוזנבוים (י"ד בחשוון תר"פ, 1920 - ט"ז באייר תשס"ו, 2006) היה האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט (בסוף ימיו נקרא: קרעטשניף ירושלים), ומייסד חסידות קרעטשניף סיגעט.

קורות חייו

נולד בסיגוט בי"ד בחשוון שנת תר"פ, לרבי ניסן חיים בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. בשנת תרפ"ד עבר אביו להתגורר בבראדשין לאחר שהתמנה שם כאב"ד. רבי צבי הירש הוכר כילד מוכשר, ובהיותו בן תשע (בשנת תרפ"ט) נשלח לגור בחצר זקינו בסיגוט שגידלו וחינכו ולמד אתו עד הבר מצוה. בשנת תרצ"ג, לאחר הבר מצוה, נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב בראשות האב"ד רבי דוד הלוי איש הורביץ בעל שו"ת 'אמרי דוד', שם למד בחברותא עם רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן, ושם כינוהו חביריו ה"עובד". בחורף ה'תרצ"ז נסע ללמוד בעיר סאטמאר אצל דודו רבי בערצי לייפער אשר שימש שם כדיין, ובקיץ שב לחצר זקנו בסיגוט, שם נשאר עד השואה. עבר את השואה במחנה ההשמדה אושוויץ, ולאחר השואה עלה לארץ ישראל. בכ"ח בתמוז תש"ה הגיע לירושלים, שם למד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי, כשהוא עורך טישים בעודו בחור. בי"ז בסיון תש"ו נשא את הרבנית שפרה, בת דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנה שהיה חתן זקינו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. לאחר חתונתו נשלח על ידי רבי אהרן מבעלז לקריית אתא (נקראה אז: כפר אתא) והקים בה קריה בשם 'שיכון סיגוט' עם ישיבה ותלמוד תורה שלמדו בשפת היידיש. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים, והקים את בית מדרשו ברחוב אבינועם ילין.

כמו כן הקים בתי מדרש בבית שמש, בני ברק, ויליאמסבורג ולונדון.

האדמו"ר היה ידוע בעבודתו בעיקר בשבת, שבו היה מתפלל בהתלהבות גדולה, וערך טישים במשך שעות ארוכות, בו הלהיב את כל המשתתפים לקדושת שבת.

היה ידוע כקנאי, ואסר על חסידיו להשתתף בבחירות וללכת לכותל[1]. למרות קנאותו היה מקרב ומכבד כל יהודי ללא הבדלי עדות ומגזרים.

נפטר בט"ז באייר ה'תשס"ו, ובהלוויתו השתתפו אלפי אנשים ונטמן במרומי הר הזיתים בחלקת קרעטשניף-סיגעט[2].

לאחרי פטירתו הוכתרו שני בניו לאדמורי"ם:

  • בנו בכורו רבי ניסן מקרעטשניף ירושלים.
  • רבי זיידא אליעזר זאב מקרעטשניף סיגעט.

רבותיו

היה תלמיד מובהק וחביב של זקינו רבי אליעזר זאב מקרטשניף, אבל נתדבק גם בשאר צדיקי דורו כרבי יואל מסאטמאר ורבי אהרן מבעלז ועוד. כמו כן היה [3]מקורב לאדמור"י חב"ד והיה בקי בספריהם[4]ובפרט בספרי בעל התניא, וכשדיבר אודותו אמר 'הרבי הבעל התניא'.

צאצאיו

  • רבי ניסן, חתן רבי משולם זוסיא טברסקי מטשרנוביל, הוא האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים. חצרו היא בבית מדרשו של אביו, ויש לו בתי מדרשים ברחוב השל"ה בבני ברק וגם בבית שמש באלעד ובלונדון. בשנת ה'תשע"ז פתח ישיבה באלעד[5] שאיננה מקבלת תקציבים ממשלת ישראל[דרוש מקור].
  • רבי זיידא אליעזר זאב, הוא האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט, התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש. בשנת ה'תשע"ה עבר לגור בירושלים[6], שם יש לו בית מדרש ברחוב רפפורט 12 בשכונת בית ישראל. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון[7]. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.
  • בתו רייצא ברכה[8], נשואה לרבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלה בני ברק.

תלמידיו המפורסמים

ספריו

  • תורת חיים ואמונה עה"ת.
  • קדושת צבי עה"ת.
  • רזא דעובדא - תולדות זקינו מוהרא"ז מקרעטשניף זי"ע.

ראו גם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.