רבי שמחה קפלן
![]() |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט יתר ועוד. | ||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הרב אברהם שמחה הכהן קפלן (א' בתמוז תרע"א, 1911–1989) כיהן כרבה של צפת במשך למעלה מ-40 שנים, כאב בית הדין של צפת והגליל, כנשיא ישיבת צפת וכראש בית מדרש האר"י בצפת. כמו כן היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. מונה על ידי האדמו"ר מבויאן לבצע את "ההדלקה" הגדולה על גג ציון קברו של רשב"י בל"ג בעומר (הילולת רבי שמעון בר יוחאי).
תולדותיו
נעוריו
נולד בעיירה ויסוקה שבפולין, למשפחה המיוחסת לש"ך. בהיותו בגיל שמונה החל ללמוד את הספר הלמדני "שיטה מקובצת" תוך ציון דברי האחרונים בגליונות העמודים.
בגיל תשע נסע לוילנה ללמוד אצל הרב מאיר באסין[1] (שניפישוקר) בישיבת רמיילס. לאחר הבר מצווה התפלל בבית מדרשו של הרב חיים עוזר גרודזנסקי,
בגיל חמש עשרה עבר ללמוד בישיבת סלונים שבראשה עמד הרב שבתי יגל, ואף היה חוזר על השיעורים בישיבה לפני התלמידים. חלק מרישומיו משיעורי רבו, שימשו מאוחר יותר להדפסת שיעורי רבי שבתי על הש"ס. לימים, שלמד בישיבת מיר, כונה
מישיבת סלונים עבר ללמוד בישיבת מיר, במשך ארבע עשרה שנה. במיר כינוהו "אקליינער שעבתל" (שבתי קטן), בשל קרבתו לרבו, ר' שבתי יגל מסלונים[2]. כן כונה "האינצקלופדיה של קצות החושן", מכיון שהיה בקי בספרי ה"קצות החושן". כמו כן היה בקי בחוכמות נוספות[דרושה הבהרה]. היה אחראי על כספי הישיבה, תפקיד בעל חשיבות בשל העוני ששרר אז[3].
עלייתו לארץ ישראל, נישואיו והכתרתו לרבנות צפת
הוריו עלו לארץ ישראל עוד קודם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתגוררו בשכונת רמת-יצחק בעיר רמת גן. לאחר פרוץ המלחמה עלה הרב קפלן לארץ ישראל יחד עם הרב מבריסק.
בארץ למד הרב קפלן בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, יחד עם רבי שמואל רוזובסקי. ראש הישיבה הרב ראובן כץ היה מתייעץ עמו בבעיות שונות[דרוש מקור] ואף מינהו למסור שיעורים בישיבה[דרוש מקור]. היה מבאי בית רבי איסר זלמן מלצר שלימים הסמיכו לרבנות. לאחר מכן לימד בישיבת רבו רבי שבתי יגל בפרדס חנה, ולמד שם כם רבי יהושע זליג דיסקין.
בה' באדר תש"י (1950) נישא הרב קפלן להדסה, בתו של הרב אברהם לייב זילברמן. השדכן היה רבי צבי מרקוביץ. את החופה סידר הרב הרצוג, ומיד לאחריה הוכתר לרבה הראשי של צפת, על מקום חמיו. בכתב הסמיכה של הרב קפלן חתמו רבנים רבים.
הרב קפלן ראה חשיבות גדולה בשושלת המשפחתית של הרבנות. כאשר רבו הרב ראובן כ"ץ, רבה של פתח תקווה, הציע לרב קפלן לרשת את מקומו, ענהו הרב קפלן שבצפת יש לו "חזקה של רבנות במשפחה", ועל כן אינו יכול לעזוב את העיר.
על אף אופייה של צפת החסידית והספרדית, השתלב הרב בעיר עם היותו חניך ישיבות ליטא, ועד מהרה למד את מנהגי העיר (ובראשן את מנהגי הבית יוסף והאר"י) ואף קיבל על עצמו חלק ממנהגים אלו. פעמים היה מתבטא "אני יושב על הכיסא של הבית יוסף".
עסק בקירוב ילדי הקיבוצים בגליל, ודאג לאירוחם בעיר בשבתות.
אחת מפסיקותיו הראשונות כרב העיר צפת הייתה שלא לקבור יותר בבית הקברות העתיק של צפת בגלל החשש שבמהלך הקבורה ייפתחו קברים חדשים[4], ופעל לבניית בית עלמין חדש. כמו כן פעל רבות לפיתוח המקוואות בצפת ולשמירת השבת בעיר.
הרב קפלן שימש כנשיאה של ישיבת צפת, בראשה עמד גיסו המייסד, הרב שמואל זילברמן.
בשנת 1960 נבחר הרב קפלן למועצת הרבנות הראשית[5].
בשליחותו של האדמו"ר מבויאן, הוא הדליק את ההדלקה המסורתית בל"ג בעומר במירון. גם לאחר מינויו של האדמו"ר הנוכחי, הוא המשיך להדליק עמו יחד.
בנו, הרב מרדכי דב, מכהן כראש ישיבת צפת המחודשת. חתנו, הרב מרדכי דרורי, הוא ראש ישיבת חמד.
קישורים חיצוניים
- ירחון בית יעקב שבט תשכ"א
הערות שוליים

רישיון cc-by-sa 3.0