רפי סיטון

בצה"ל

סיטון התגייס לצה"ל ב-1950 ושירת במחזור א' של הנח"ל כסמל פלוגה שהייתה פרוסה בקיבוצים נגבה, חפץ חיים, קבוצת יבנה ויד מרדכי. לאחר שנה עבר לחיל המודיעין. לאחר הכשרה קצרה, סופח סיטון ליחידת מודיעין בירושלים, יחידה שתפקידה גיוס והפעלת סוכנים בארצות ערב. לאחר שירות של כשנתיים ביחידה זו נשלח רפי לקורס קציני חי"ר במחנה 80 ולאחריו, לקורס קציני מודיעין. סיטון חזר כקצין מבצעים ליחידתו בירושלים ושימש כאחראי לפעילותם של סוכנים בארצות ערב.

בשירות הביטחון הכללי

בשנת 1956 הושאל סיטון לשירות הביטחון הכללי ועבד כאיש שטח בירושלים וסביבותיה. עם חזרתו ליחידתו בירושלים לתפקיד סגן מפקד היחידה, היה סיטון אחראי להפעלת סוכני השטח במרחב.

בצה"ל

בין השנים 1963–1969 שימש סיטון כמפקד מרחב ירושלים של יחידת המודיעין 504 והמוסד שהיה אחראי על אזור ירדן ופעל בנושא ההגנה על השיירות להר הצופים, של יחידת מצוף 247^[3].

סיטון מספר: "הקמנו מערכת התראה משוכללת ומצוינת שבה מיקמנו סוכנים מהימנים ומאומנים שתפקידם היה להתריע מבעוד מועד על כל אפשרות או איזה שהוא חשש לשלום השיירה. המערכת הזאת הייתה מצוידת במיטב הציוד החל ממכשירי קשר ועד לאמצעים עתיקים ביותר מימיו של נח כמו יוני דואר… ובדברים האלה נעשה שימוש והדברים האלה הועילו במשך הזמן"^[4][5],

מלחמת ששת הימים

בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים היה סיטון אמור להיות מצורף לחטיבת הצנחנים ולהדריך אותם בעיר שבה הוא הכיר כל סמטה ואבן. אבל בזמן שהם המתינו להוראה לפרוץ לעיר סיטון נקרא למטה שלו במחנה שנלר ושם המתין לו מברק מראש הממשלה לוי אשכול ויועצו יגאל ידין – הוטל עליו להקים צוות מיוחד שמיד עם הכניסה לעיר יאתר סוחר עתיקות שמחזיק בידו חלק מן המגילות הגנוזות. סיטון הצליח לאתר את שלוש המגילות אשר הסתבר שהן חלקים מחיבור אחד, "מגילת המשכן" המוצגת היום בהיכל הספר^[6][7].

לאחר מלחמת ששת הימים השיגה יחידתו של סיטון את הסטנוגרמה הסודית (ההחלטות הסודיות שהתקבלו) של ועידת חרטום, שהתכנסה כוועידת פסגה של ארצות ערב לדיון בתוצאות מלחמת ששת הימים. תוכני הסטנוגרמה הגיעו לידי גורמי המודיעין הישראלים ביום השלישי של הוועידה ועוד בטרם ננעלה ועידת חרטום.

במוסד

בשנת 1969 הושאל סיטון למוסד המרכזי למודיעין ולביון ושימש בתפקיד בכיר כאחראי לאחת משלוחות המוסד באירופה.

בצה"ל

בשנת 1975 חזר סיטון לישראל והתמנה ליועץ לענייני ערבים באזור יהודה ושומרון, תפקיד בו כיהן כשנתיים.

סיטון השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.

בשב"כ

בשנת 1977 פרש סיטון לגמלאות ונתבקש על ידי השב"כ לשמש כמורה וכמדריך לשפה ולתרבות הערבית בהכשרת אנשי השטח של השירות.

בשנת 1979, התבקש סיטון על ידי משרד החוץ ובהסכמת ראש השב"כ, להכשיר דיפלומטים ועובדי מחקר של משרד החוץ בתחומי השפה והתרבות הערבית.

במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 כיהן סיטון כיועץ ומושל אזורי בחמדון ועאליי בלבנון^[8].

בשנת 2005 פרש סיטון סופית לגמלאות, ומשמש כמרצה אורח לאזרחי העיר מודיעין בנושאים שונים^[9].