שגרירות ישראל בברלין
| שגרירות ישראל בברלין | ||
|---|---|---|
 | ||
| מבנה השגרירות | ||
| מידע על המבנה | ||
| כתובת | רחוב אוגוסטה ויקטוריה (Auguste Viktoria Straße) מס' 74–76 | |
| התחלת הבנייה | 1965 | |
| בעלים | משרד החוץ | |
| ראש הנציגות | ג'רמי יששכרוף | |
| קואורדינטות | 52°28′59″N 13°17′21″E / 52.48306°N 13.28917°E | |
| אתר השגרירות | ||
שגרירות ישראל בברלין היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של מדינת ישראל בגרמניה ואחת משגרירויות ישראל הגדולות בעולם. היא נמצאת ברחוב אוגוסטה ויקטוריה 74–76 בברלין. השגרירות הוקמה ב-1965 בעקבות כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה המערבית. מקום השגרירות עם פתיחתה היה תחילה בעיר קלן. בשנת 1966 עברה השגרירות לבירת גרמניה המערבית, בון, שם היה מקום מושבה עד שנת 2000. בעקבות איחוד גרמניה והעברת הבירה לברלין, פתחה ישראל ב-1991 קונסוליה כללית בברלין ובשנת 2000 הועתקה לשם השגרירות.
היסטוריה
הקמת השגרירות
עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל למערב גרמניה ב-1965 נבחר אשר בן נתן כשגריר הישראלי הראשון בגרמניה. בין השיקולים לבחירתו לתפקיד ההיסטורי, שנשא את המטען הכבד של זיכרון השואה, היו בקיאותו בשפה הגרמנית וכן היותו איש מערכת הביטחון, שנתפס כסמל לכוחה ומעמדה של ישראל. בעיתונות התקופה נאמר גם, כי אחד השיקולים היה גם הופעתו הנאה והמרשימה של בן נתן, השונה מן הסטריאוטיפ של היהודי עליו חונך דור שלם של גרמנים בתקופה הנאצית.
עם הקמתה, שוכנה השגרירות באופן זמני בבניין ששימש את הקונסוליה של ישראל בקלן. השגרירות נחנכה רשמית ב-24 באוגוסט 1965, מיד לאחר שבן נתן הגיש את כתב האמנתו לנשיא הבונדסטאג, גאורג אוגוסט צין (בהיעדרו של נשיא גרמניה, ששהה בחופשה). בטקס החנוכה הקצר הניפו קבוצת ילדים את דגלי ישראל בחזית הבניין, והאורחים שרו את התקווה והרימו כוסות לחיי מדינת ישראל.[1]
בינתיים, החלו העבודות להכשיר שני בניינים שרכשה מדינת ישראל בעיר בון, ששימשה אז כבירת גרמניה המערבית, כדי שישמשו לשגרירות החדשה ולמעון השגריר. ב-10 באוגוסט 1966 הושלמו ההכנות והשגרירות הועברה לבון, למעט המדור הקונסולרי ונספחות כלכלית שנותרו בקלן.[2]
מעבר השגרירות לברלין
בשנת 1991, בעקבות איחודה של גרמניה והחלטת ממשלת גרמניה על העברת עיר הבירה חזרה מבון לברלין, פתחה ישראל קונסוליה כללית בברלין. בשנת 1999 הועברו מוסדות הממשל הגרמני לברלין ובשנת 2000 עברה לשם גם שגרירות ישראל. ביום העצמאות ה-53 של ישראל, ב-9 במאי 2001 נחנך בניין חדש לשגרירות ישראל בברלין. טקס חנוכת השגרירות נערך בהשתתפות שר החוץ שמעון פרס, שר החוץ הגרמני יושקה פישר, שגריר ישראל לגרמניה שמעון שטיין וכ-2,000 מוזמנים, בהם פוליטיקאים, אנשי תרבות ורוח, עיתונאים ונכבדים נוספים.[3]
מבנה השגרירות
השגרירות משתרעת על שטח של 9 דונם בשכונת וילמרסדורף בברלין, שלפני מלחמת העולם השנייה התגוררה בה הבורגנות היהודית של העיר. היא שוכנת לא הרחק מאתר ההנצחה "רציף 17" בתחנת הרכבת גרונוולד, ששימש כאחת הנקודות הראשיות לגירוש יהודי ברלין בשואה, דבר המקנה לו סמליות נוספת. התכנון הייחודי של מבנה השגרירות, שנעשה על ידי האדריכלית הישראלית אורית וילנברג-גלעדי, מייצג ומסמל את מערכת היחסים המורכבת של ישראל וגרמניה ואת ישראל המתחדשת.
בניין השגרירות מצופה אבן ירושלמית ומעוטר בגג המזכיר מבנה של ספינה. בחזית הבניין שישה עמודים רחבים בעלי אלמנטים חזותיים שונים, המסמלים את שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה, כשביניהם משטחי זכוכית שנועדו להעניק ממד של פתיחות לקשרים בין המדינות.
בתוך מתחם השגרירות שולב גם בניין לשימור - וילה שנבנתה עבור איש העסקים היהודי-גרמני הרמן שונדורף בשנת 1929. המבנה נרכש, שופץ והוסב לשימוש כבית השגריר.
בעלי תפקידים ומחלקות
- שגריר ישראל בגרמניה הוא ראש הנציגות. מגיש את כתב האמנתו לנשיא גרמניה. עקב חשיבותם ואופיים של יחסי גרמניה-ישראל למדינת ישראל, נחשב התפקיד לאחד הבכירים ביותר בשירות החוץ הישראלי.
- הציר הוא ממלא מקום השגריר בהיעדרו ומשמש כמנהל הנציגות בפועל, האחראי לתיאום בין כל המחלקות והנספחים בשגרירות. התפקיד מאויש על ידי דיפלומט מקצועי מקרב הסגל הבכיר של משרד החוץ.
- המחלקה המדינית - כפופה לשגריר ולסגנו. אחראית על ניהול הקשר בין ממשלת ישראל לבין ממשלת גרמניה, ארגון ביקורים רשמיים וחתימה על הסכמים מדיניים.
- מחלקת עיתונות, תקשורת ודיפלומטיה ציבורית - מקדמת את סדר היום הישראלי במגוון תחומים בתקשורת הגרמנית ובקרב הציבור הרחב.
- מחלקת אקדמיה - אחראית על חתימה ויישום של הסכמים בין המדינות בתחום האקדמיה, יצירת קשר בין מוסדות אקדמיים, חילופי סטודנטים ומלגות לימודים.
- מחלקת תרבות - אחראית על חתימה ויישום של הסכמי תרבות בין המדינות, חשיפת קהלים גרמנים לתרבות ישראלית ועידוד קשרים בין מוסדות תרבות בשתי המדינות.
- נספח כלכלה וסחר
- נספחות צה"ל
- נספח משטרה
- המחלקה הקונסולרית.
ראשי הנציגות לדורותיהם
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| שגרירי ישראל בבון | ||
| אשר בן נתן | 1965-1970 | שגריר ישראל הראשון בגרמניה |
| אלישיב בן חורין | 1970-1974 | בתחילת כהונתו ארעה התקפת מחבלים על מטוס חברת אל על במינכן בה נהרג ישראלי אחד ונפצעו חמישה. כיהן בתפקיד בזמן טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972. |
| יוחנן מרוז | 1974-1981 | |
| יצחק בן ארי | 1981-1989 | |
| בנימין נבון | 1989-1993 | שירת בתפקיד בזמן איחוד גרמניה ב-1990. |
| אבי פרימור | 1993-1999 | |
| לא מאויש[4] | 1999-2000 | |
| שגרירי ישראל בברלין | ||
| שמעון שטיין | 2001-2007 | |
| יורם בן-זאב | 2007-2012 | |
| יעקב הדס-הנדלסמן | 2012-2017 | |
| ג'רמי יששכרוף | מ-2017 | |
ראו גם
- נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם
- יחסי גרמניה-ישראל
- משרד החוץ
קישורים חיצוניים
- תמונות ותיאור מבנה השגרירות בברלין
הערות שוליים
- ↑ א. דויטשקרון, בטקס שגרתי שערך 10 דקות נפתחה שגרירות ישראל בגרמניה, מעריב, 25 באוגוסט 1965
- ↑ שגרירות ישראל בגרמניה לבניין חדש בבאד גודסברג, מעריב, 4 באוגוסט 1966
- ↑ עמיחי אלפרוביץ', פרס ופישר יחנכו היום את שגרירות ישראל בגרמניה, הארץ, 9 במאי 2001
- ↑ מתוך דו"ח מבקר המדינה (51ב) על משרד החוץ: "תפקיד שגריר ישראל בגרמניה, אחת המדינות החשובות באירופה, לא היה מאויש במשך יותר משנה: מקיץ 1999 עד אוקטובר 2000. העיכוב במינויו של שגריר חדש נוצר מאחר שלא הייתה הסכמה בדרג הממשלתי על מועמד מקובל למשרה. וועדת המינויים לשירות החוץ פסלה את המועמד שהציעה הממשלה לתפקיד. בעניין זה גם הוגשה עתירה לבג"ץ. רק באוקטובר 2000 מונה שגריר חדש לגרמניה מקרב עובדי המשרד. יצוין, שמשרד מבקר המדינה כבר העיר בעבר, כי בשל בעיות פוליטיות, מינויים חשובים בשירות החוץ נותרו לא מאוישים במשך זמן רב."
רישיון cc-by-sa 3.0