שגרירות ישראל במוסקבה

שגרירות ישראל במוסקבה
מידע על המבנה
כתובת בולשאיה אורדינקה 56
התחלת הבנייה 1991
ראש הנציגות אלכסנדר בן צבי
אתר השגרירות
שגיאת לואה ביחידה יחידה:מפה בשורה 315: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

שגרירות ישראל במוסקבה היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של מדינת ישראל ברוסיה. השגרירות שוכנת ברחוב בולשאיה אורדינקה 56 בראיון (רובע) יאקימנקה, מוסקבה. מאז יולי 2020 מכהן אלכסנדר בן צבי כשגריר קבוע במוסקבה.

היסטוריה

היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות ישראל כוננו לראשונה במאי 1948. ביוני אותה שנה הוקמה לראשונה במוסקבה נציגות רשמית של מדינת ישראל, שהוגדרה אז צירות (ולא שגרירות) מטעמי צניעות. גולדה מאיר נשלחה לעמוד בראש הנציגות החדשה.

ב-1953 בעקבות משפט הרופאים, הפיגוע בצירות הסובייטית וניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל, נאלץ הציר דאז, שמואל אלישיב, לעזוב את מוסקבה. ב-20 ביולי 1953, לאחר מותו של סטלין, נמסרה הודעה על חידוש היחסים, והציר אלישיב הגיש מחדש את כתב האמנתו. ב-1954 הועלה דרג היחסים בין המדינות והנציגות הפכה לשגרירות.

ביוני 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, נותקו היחסים בין שתי המדינות, והשגרירות נסגרה. היחסים חודשו רק ב-1987, וברמה קונסולרית בלבד.

בדצמבר 1991 חודשו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות ואריה לוין מונה לשגריר ישראל במוסקבה. לאחר התפרקות ברית המועצות וכינון יחסי ישראל–רוסיה, הפך לשגריר ישראל ברוסיה. במקביל, פתחה רוסיה שגרירות משלה ברמת גן, שאחר מכן עברה לרחוב הירקון בתל אביב.

ראשי הנציגות לדורותיהם

מניין/מספר תמונהשםתקופת כהונההערות
ציר קובץ:Golda Meir 03265u.jpgגולדה מאיר1948–1949בדרג ציר
ציר מרדכי נמיר1950–1951בדרג ציר
1 שמואל אלישיב1951–1954מונה לראש הנציגות בדרג ציר. בפברואר 1953, בעקבות ניתוק היחסים, נאלץ לעזוב את מוסקבה. לאחר חידוש היחסים חזר למוסקבה בדצמבר 1953 והגיש מחדש את כתב האמנתו. באוגוסט 1954 הועלה לדרגת שגריר לאחר העלאת דרג היחסים בין המדינות.
2 יוסף אבידר1955–1958
3 קובץ:Emblem of Israel.svgאריה הראל1959–1962
4 יוסף תקוע1962–1965
5 קובץ:Katriel Katz 1967.jpgכתריאל כ"ץ1965—1967
בין 1967 ל-1991 לא התקיימו יחסים דיפלומטיים רשמיים
6 אריה לוין1991—1992ב-1990 מונה לקונסול כללי במוסקבה. עם חידוש היחסים הדיפלומטיים מונה לשגריר בברית המועצות, שחדלה בדצמבר 1991 להתקיים. מיכאיל גורבצ'וב לא הסכים לקבל את כתב ההאמנה שלו.[1] בפברואר 1992 הציג כתב האמנה לבוריס ילצין, נשיא הממשלה הרוסית שירשה את ברית המועצות.
7 חיים בר-לב1992—1994נפטר ב-4 במאי 1994 במהלך כהונתו
8 קובץ:Emblem of Israel.svgעליזה שנהר1994—1997
9 קובץ:Emblem of Israel.svgצבי מגן1998—1999
10 קובץ:Emblem of Israel.svgנתן מירון
11 קובץ:Emblem of Israel.svgארקדי מילמן2003—2005
12 קובץ:Emblem of Israel.svgאנה אזרי2006—2010
13 קובץ:Emblem of Israel.svgדורית גולנדר2010—2015
14 צבי חפץ2015—2017
15 גרי קורן2017—2019
ממלא מקוםקובץ:Emblem of Israel.svgיעקב ליבנה[2]2019—2020
16 קובץ:Emblem of Israel.svgאלכסנדר בן צבי[3]2020—

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לילך שובל, "היחסים עם רוסיה בתקופת ילצין - מהטובים שהיו", באתר ynet, 25 באפריל 2007
  2. ↑ אנה ברסקי, ‏על רקע פרשת נעמה יששכר: לישראל אין שגריר ברוסיה, באתר מעריב השבוע, 17 באוקטובר 2019
  3. ↑ אלכסנדר בן צבי מונה לשגריר ישראל במוסקבה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.