שיטת הממשל ביהדות

		חסר בערך זה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: חסר ניסוח תורני במקום חיצוני.
		אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ממשל ביהדות הוא בחינה וסקירה של צורת הממשל האידיאלי על פי התורה וההלכה, האם הוא שלטון מלוכני או דמוקרטי או אחר.

שיטת הממשל בתנ"ך

על פי פשט הכתוב בתורה מתואר לכאורה שיש להעמיד מלך בראש עם ישראל,

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.
שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא.

— ספר דברים, פרק י"ז, פסוקים י"ד-ט"ו

פרשנות הפסוק אינה פשוטה כלל ועיקר בשל הסגנון הלשוני הלא החלטי, שמופיע פסוק קודם למצוות המינוי, שממנו נשמע כי המינוי מותנה בבקשתו של העם וברצונו לכך גם מהניסוח 'ככל הגויים' נראה כי הדבר הוא לא לכתחילה, בניגוד לפסוק הבא, ממנו משתמע כי מצווה להמליך מלך. הסגנון המעורפל הזה לא קיים במינויים אחרים כמו שופטים ושוטרים, שם הלשון החלטית ופסקנית מבלי כל התניות.

כבר התנאים חלקו לגבי פירוש הפסוק -האם צורת שלטון זו הא מצווה או רשות. בניגוד למצדד בכך שזו מצווה, שלרשותו עומד נוסח הפסוק "שום תשים", עומדות סדרת ראיות בכיוון השני:

• מדוע משה רבינו ויהושע שהיו למעשה מנהיגים מדיניים לכל דבר ועניין לא הוגדרו כמלכים. אם צורת שלטון זו אידיאלית, היה ראוי שמשה המחוקק והמנהיג יהיה מלך בכל טקסי המלכות וגינוניה.
• מדוע לא הומלך מלך על ישראל מיד בכניסתם לארץ ועברו מאות שנים של שופטים שהיו מנהיגים בעלי זכויות מוגבלות.
• מדוע שמואל הנביא השופט האחרון שהכתיר את שאול ודוד למלכים, בתחילה התנגד בתוקף למלך גם לאחר שישראל תבעו זאת, כאשר הוא בפירוש תובע להשאיר את המלכות בידי ה', לטובת צורת שלטון של מנהיגות רוחנית שדומה לזו שהנהיג, תוך שהוא מזהיר מהסכנות שיש במלכות בשר ודם.

מכל האמור לעיל ניתן להסיק ש"דיבר הכתוב בהווה", על פי מה שהיה מקובל באותה תקופה, ולכן הוא דיבר על שיטת ממשל מלוכנית, מפני שזו הייתה השיטה הרווחת בעולם הרחב, אבל אין בדבריו כדי לקדש שיטה זו והוא פתוח לשיטות אחרות.

שיטת הממשל בתורה שבעל פה

מחלוקת התנאים נמשכת למחלוקת בין הפרשנים וחכמי ישראל האם המלכת מלך היא מצווה או רשות. ישנן תפיסות הרואות במלכות דבר אידיאלי שמתחילות מהספרי כמו אצל הרמב"ם, הרמב"ן, רבינו בחיי, ספר החינוך (מצווה תצ"ז) והכלי יקר שסוברים שמדובר במצות עשה, אך ישנן תפיסות הרואות במלכות דבר דיעבדי או דבר שאיננו חובה שנתון ברצונו של העם, שמופיעות בתלמוד הירושלמי^[1], וממשיכות אצל רבי עובדיה ספורנו, האבן עזרא, רס"ג, רבי יצחק אברבנאל והנצי"ב.

בניגוד לרמב"ם שמעניק למלך סמכויות נרחבות ביותר ומקדש אותם בהלכות מלכים, ללא שום התניה או הגבלה, יצחק אברבנאל נמצא בקוטב השני ומערער לחלוטין על תפיסת המלכות, וסובר שצורת השלטון האידיאלית היא דווקא הדמוקרטית ולא המונרכית, מכיוון שבה אפשר לבקר את השחיתות השלטונית ולהחליף שלטון שסרח.

החת"ם סופר בוחר דרך ממוצעת בין שניהם, וסובר שסמכותו של המלך נובעת מהסמכות שהעם מעניק לו, ולא רק עצם המינוי אלא היקף סמכויותיו, ואם העם בוחר מלך וקובע מראש שמדובר בסמכות חלקית, אין למלך סמכות לעסוק בתחומים שהעם לא הסמיך אותו.^[2]

בהגות התורנית של הדורות האחרונים

הרב קוק שדוגל כנראה בשיטתו של הרמב"ם ממזג בתפיסתו משהו מתפיסת החת"ם סופר, ואף שסובר שמונרכיה היא לכתחילה, וקיים מושג ששמו "משפטי המלוכה" הלקוח מספר שמואל, בזמן שאין מלך אין ריק שלטוני, והסמכות השלטונית חוזרת לידי העם, ולכל שופט יש חלק בסמכויות "משפטי המלוכה" ובמיוחד בנוגע לסדרים הציבוריים, ומתוקף רצון וסמכות העם המשטר הדמוקרטי שואב את כוחו.

על פי הרב חיים דוד הלוי אין צורת משטר ברורה לפי ההלכה. לא משטר מדיני ואף לא צורת חיים כלכלית, מפני שצורת המשטר משתנה לפי התקופות ולפי המצבים, ולא היה עניין לתורה לקבוע במסמרות צורת משטר אלא להשאיר אותה לרצונו ובחירתו של העם.^[3] גם הרב יעקב פילבר סובר שצורת השלטון בישראל על פי היהדות נזילה, וצורתה תלויה בעיקר ברצונו של העם, הוא גם סובר שיש להבליט את היסודות הדמוקרטיים בתורה כמו בפסוק "אחרי רבים להטות", גם כדי לא להרחיק את העם מהתורה.

על פי פרופ' שלום רוזנברג המשטר האידיאלי על פי היהדות, הוא דווקא אנרכיה אוטופית ואידילית בה החזון במלכות אלוקים עומד בבסיסה והיא איננה צריכה לכפייה שלטונית וכוחנית על אזרחיה. בדיעבד יש לראות בדמוקרטיה את צורת השלטון הפחות גרועה, כשלטון שמייצג את רצון העם ומונע מלחמה פנימית על צורת המשטר עצמה. "הדמוקרטיה איננה המשטר הטוב או המוצלח ביותר שקיים, אבל היא המשטר הפחות מסוכן". ולכן אף שאיננה ערך עליון לדעתו, היא מהווה סטרטגיה בעלת ערך עליון, שאין לוותר עליה.

מנגד זרמים רבים בחברה הדתית והחרדית סוברים כי צורת השלטון האידיאלית היא "מלכות בית דוד" והם שואפים לקוממה מחדש כמאמר התפילות "להצמיח את צמח דוד עבדך" ו"לקומם את סוכת דוד הנופלת", מאחר שאינם מזהים את הממלכתיות הישראלית הקיימת כיום ככזו, ומאמינים שכאשר היא תוקם חלק ניכר מהבעיות הפוליטיות והחברתיות של עם ישראל יפתרו.

ראו גם

• שום תשים עליך מלך
• מצוות המלך
• הלכות מלחמה

לקריאה נוספת

• מהר"ץ חיות, דין מלך ישראל
• הרב יעקב ברמן, תורת המדינה בישראל, הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ד.
• נחום רקובר, שלטון החוק בישראל, תשמ"ט.
• מנחם אלון, חקיקה דתית בחוקי מדינת ישראל ובשפיטה של בתי משפט ובתי הדין הרבניים, הוצאת הקיבוץ הדתי, 1968.
• אלתר דוד רגנשברג, משפט הצבא בישראל, תש"ט (1949).
• ד"ר אברהם יעקבוס, חוקת התורה, הוצאת קריית ספר, תשי"ז.
• הרב נפתלי רוטנברג, 'משפט התורה ומשפט המדינה: השלמה או מסלול התנגשות', בתוך: אבי שגיא, עורך, ספר מיכאל, הוצאת כתר ירושלים 2007
• הרב נפתלי בר-אילן, משטר ומדינה בישראל על פי התורה, מהדורה שנייה בעריכה חדשה בהוצאת מכון ארץ חמדה, ירושלים תשע"ג 2013.

קישורים חיצוניים

ספרים מקוונים

• הרב ראובן מרגליות, ‏טל תחיה, ירושלים, תש"י/1950, באתר HebrewBooks
• הרב שמואל טוביה שטערן, ספר חוקת עולם, תש"י: כרך א', כרך ב', באתר HebrewBooks.org.
• הרב אלתר דוד רגנשברג, ‏משפט הצבא בישראל, ירושלים, תש"ט/1949,[ א. למדינת ישראל], באתר HebrewBooks
• הרב אליעזר יהודה וולדנברג, ספר הלכות מדינה, חלק א', ירושלים תשי"ב; חלק ב', ירושלים תשי"ג; חלק ג', ירושלים תשט"ו; באתר HebrewBooks.org
• הרב נפתלי בר-אילן, משטר ומדינה בישראל על פי התורה, כרך א'; כרך ב'; כרך ג'; כרך ד', מהדורה שנייה בעריכה חדשה בהוצאת מכון ארץ חמדה, ירושלים תשע"ג/2013.

מאמרים

• אסופת מאמרים בנושא מלוכה ושלטון, באתר אסיף
• ד"ר אברהם טננבוים, היש משטר מדיני הרצוי על פי ההלכה?, אתר דעת
• שלום רוזנברג, דמוקרטיה ויהדות, אתר דעת
• מלך אשר יבחר ה', מאת הרב דוד דב לבנון, באתר ישיבה

הערות שוליים