שמעון בן שטח
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית (זמני)
פרמטרים [ תקופתו ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שמעון בן שטח | ||
---|---|---|
שנות הפעילות | זוג שלישי לתנאים מתקופת הזוגות | |
רבותיו | יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי. | |
תלמידיו | שמעיה ואבטליון | |
בני דורו | יהודה בן טבאי, חוני המעגל | |
שמעון בן שטח היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי שהיה גיסו. הוא ויהודה בן טבאי היוו את הזוג השלישי.
קורות חייו
ברוב המקורות התלמודיים מוזכר שמעון בן שטח כנשיא הסנהדרין, אולם במשנה במסכת חגיגה פרק ב', מוצג ספק בדבר. בתוספתא מסכת סנהדרין (מהדורת צוקרמאנדל) פרק ו הלכה ו,[1] נכתב שבעקבות מקרה שבו הוציא יהודה בן טבאי להורג עד זומם שלא כדין, "קיבל עליו יהודה בן טבאי שלא יהא מורה הלכה אלא על פי שמעון בן שטח".
בזכות אחותו, שלומציון המלכה, ניצל שמעון בן שטח מרדיפותיו של המלך אלכסנדר ינאי נגד החכמים.[2]
שמעון בן שטח נזכר כמי שהצליח לגבור על הצדוקים ולהביא לדומיננטיות של הפרושים בסנהדרין. מגילת תענית מציינת את כ"ח בטבת כיום שמחה על ניצחון הפרושים על הצדוקים בידי שמעון בן שטח.
שמעון בן שטח, כמו גם יהודה בן טבאי, שותפו לזוג השלישי, מוצג במספר מקרים כמתעסק עם ענייני דין ועדות. כך למשל במסכת אבות הוא אומר: "הוי מרבה לחקור את העדים; והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכן ילמדו לשקר". הוא גם ידוע בהוראתו לדיינים לדון דיני נפשות על פי עדים בלבד. מסופר עליו שלמרות שראה אדם רץ אחרי חברו עם סכין שלופה והראיות הנסיבתיות הראו בבירור שהוא רצח אותו, לא דן אותו למוות בהיעדר עדים שראו את הרצח. לעומת זאת, בסנהדרין (פ"ו מ"ד, דף מ"ו) מסופר שכשראה צורך בכך הוא נהג על פי הוראת שעה ויזם מאבק כולל בתופעת הכישוף, שבמהלכו באשקלון הוצאו להורג שמונים מכשפות ביום אחד, למרות ההלכה הרגילה האוסרת להוציא להורג יותר מאדם אחד ביום. בעקבות מעשה זה, העלילו קרובי אותן נשים על בנו של שמעון בן שטח שהוא עבר עבירה שחייבים עליה סקילה, והוציאו אותו לסקילה על פי עדותם, למרות שהעדים הודו בעלילה עם קבלת פסק הדין.[3] ייתכן שדבריו על הצורך בחקירה מרובה של העדים, נאמרו לאחר העלילה על בנו.
מסופר על שמעון בן שטח שקנה חמור מישמעאלי ומצא אבן טובה תלויה בצווארו. למרות שהיה פטור מלהחזיר את האבן, החזיר את האבן לישמעאלי.
בתלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, פרק ב', הלכה ה' מסופר ששמעון בן שטח היה מתפרנס ממסחר בכותנה.
תקנותיו
- תיקן שיהיו ילדים הולכים לבית הספר[4][5]
- תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף יד עמוד ב:
- תיקן שכסף הכתובה נשאר בידי הבעל לשימושו ונכסי הבעל משועבדים לכתובת אשתו. כך היה לבעל הרבה יותר קשה לגרש את אשתו מאשר קודם כאשר כסף הכתובה היה מונח אצל אבי אשתו ואסור היה לו להשתמש בו. (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פב עמוד ב)
- התקין שכלי מתכת שהותך וחזר ותוקן, משמר את טומאתו.
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח: צדק צדק תרדוף", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, 2006, עמ' 136-122..
- ירון זילברשטיין, "אומדנת שמעון בן שטח": האמנם ראיה נסיבתית בהלכה?, חמדעת ז (2012), עמ' 74-65.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן היימאן, "שמעון בן שטח", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1216-1212, באתר HebrewBooks
- שמעון בן שטח, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שמעון בן שטח צד שמונים מכשפות באשקלון- מתוך הפודקאסט 'עושים רוח'
- מאמר של יהודה סולומונט העוסק בהשתלשלות תפישתו המשפטית של שמעון בן שטח
- שמעון בן שטח, בלקסיקון לתרבות ישראל
- צביה כפיר, ינאי המלך ושמעון בן שטח (סנהדרין יט עא-עב) : אגדה אמוראית בתחפושת היסטורית, מאמר באתר פשיטא
- יעקב מדן, ביד תקיפה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מרץ 2011
- יעקב מדן, חותם לדורות, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מרץ 2011
הערות שוליים
- ↑ מופיע בגרסאות נוספות בתלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ה עמוד ב, ובתלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף טז עמוד ב.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף סו עמוד א
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ח', הלכה י"א (דף נ, ב בדפוס וילנא)
- ↑ החינוך כחובת הציבור בהלכה
הזוגות | ||
---|---|---|
בפתח התקופה | שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו | |
הזוגות | יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי • שמעיה ואבטליון • (בני בתירה) • הלל הזקן ושמאי הזקן (מנחם) |

רישיון cc-by-sa 3.0