אייסאקו סטו
אייסאקו סטו 佐藤 榮作 | ||
---|---|---|
![]() | ||
מדינה | יפן | |
לידה | 27 במרץ 1901 ![]() | |
פטירה | 3 ביוני 1975 (בגיל 74) | |
מפלגה | המפלגה הליברלית-דמוקרטית | |
ראש ממשלת יפן ה-61, 62, 63 | ||
תקופת כהונה | 9 בנובמבר 1964 - 7 ביולי 1972 (7 שנים ו־34 שבועות) | |
הקודם בתפקיד | האיאטו איקדה | |
הבא בתפקיד | קקואיי טנאקה | |
- זהו שם יפני; שם המשפחה הוא אייסאקו.
אייסאקו סטו (ביפנית: 佐藤 榮作; 27 במרץ 1901 - 3 ביוני 1975) היה פוליטיקאי יפני וראש ממשלת יפן ה-39 במספר. נבחר לראשונה ב-9 בנובמבר 1964, וסיים את כהונתו, לאחר שלוש קדנציות, ב-7 ביולי 1972. סטו הוא ראש הממשלה היפני שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר.
ראשית חייו
סָטוֹ נולד במחוז ימאגוצ'י, ולמד משפט גרמני באוניברסיטת טוקיו. ב-1923 הוא עבר את בחינות השירות הציבורי, ובשנה שלאחר מכן החל לעבוד במשרד הרכבות היפני. הוא שימש מנהל משרד הרכבות של אוסקה מ-1944 עד 1946, וסגן שר התחבורה מ-1947 ועד 1948.
סטו נכנס לדיאט ב-1949 כנציג המפלגה הליברלית. הוא החל לטפס בסולם הדרגות וב-1951 עד 1952 שימש שר הדואר והתקשורת. לאחר מכן הפך למזכיר הקבינט לראש הממשלה שיגרו יושידה מינואר 1953 עד יולי 1954.
לאחר יסוד המפלגה הליברלית-דמוקרטית עקב מיזוג המפלגה הליברלית עם המפלגה הדמוקרטית, שימש סטו יושב ראש המפלגה מדצמבר 1957 עד יוני 1958, ולאחר מכן התמנה לשר האוצר בממשלותיהם של נובוסוקה קישי ושל האיאטו איקדה.
סטו שימש שר הסחר הבינלאומי והתעשייה מיולי 1961 עד יולי 1962, ולאחר מכן היה מנהל הסוכנות למדע ולטכנולוגיה, מנהל הסוכנות לפיתוח הוקאידו ושר האחראי לארגון אולימפיאדת טוקיו, שנערכה בטוקיו ב-1964.
ראש הממשלה
לאחר שאיקדה התפטר מתפקידו בעקבות הדרדרות בבריאותו, מילא סטו את מקומו. ממשלתו צברה כוח ובשלהי שנות ה-60 הוא שלט בכל ממשלת יפן. כראש ממשלה נהנה סטו מפופולריות, הודות לכלכלה המשגשגת. עם זאת, מדיניות החוץ שלו, שאיזנה בין האינטרסים של ארצות הברית וסין, נחשבה חלשה. בשל תמיכתו של סטו בהסכם שיתוף הפעולה וההגנה בין יפן וארצות הברית ובמלחמת וייטנאם התעוררו ברחבי יפן הפגנות סטודנטים כנגד סטו, שהתרחבו לכדי הפגנות ענק, ובסופו של דבר אילצו את סטו לסגור את אוניברסיטת טוקיו לשנה אחת ב-1969.
לאחר שלוש כהונות כראש הממשלה, החליט סטו שלא לרוץ לכהונה רביעית. בבחירות הבאות זכה טקאו פוקודה במרבית הקולות של סיעתו של סטו, אך שר המסחר והתעשייה קקואיי טנאקה נבחר לראשות הממשלה.
יחסים עם סין וטייוואן
סטו הביע תמיכה ברפובליקה הסינית. הוא אישר הלוואה בסך 150 מיליון דולר לטייוואן ב-1965, ואף ביקר במדינה שנתיים לאחר מכן. ב-1969 טען סטו שההגנה על טייוואן היא חיונית להגנת יפן, והביע התנגדות להצטרפות סין לאומות המאוחדות ב-1971 ולביקור ניקסון בסין שנה לאחר מכן.
נושא הגרעין
סטו הגה את מדיניות שלושת הלַאווים ב-11 בדצמבר 1967, לפיה יפן לא תייצר, לא תכניס לתחומה ולא תביא לאזור נשק גרעיני. במהלך כהונתו ברשות הממשלה חתמה יפן על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, והדיאט אישר את עקרונות האמנה ב-1971.
עם זאת, על פי מסמכים סודיים מאותה תקופה שפרסמה ממשלת יפן ב-2008 עולה שסטו דווקא תמך בפעולה גרעינית של ארצות הברית כנגד סין, וכן הסכים להצבת נשק גרעיני באוקינאווה, לאחר שזאת תשוב לריבונות יפנית.[1]
אוקינאווה
בסוף מלחמת העולם השנייה הייתה אוקינאווה נתונה תחת כיבוש אמריקאי. בעת ביקורו בארצות הברית ב-1965, ביקש סטו מפורשות מהנשיא האמריקאי לינדון ג'ונסון להשיב את אוקינאווה ליפן, ובאוגוסט של אותה שנה היה לראש הממשלה היפני הראשון מאז המלחמה שביקר באי.
סטו חתם על עסקה עם ריצ'רד ניקסון ב-1969, לפיה תשיב ארצות הברית את הריבונות על אוקינאווה ליפן, לאחר שתפנה את הנשק הגרעיני שהוצב באי, אך עם זאת, שמרה ארצות הברית על מספר בסיסים באזור. הריבונות על אוקינאווה שבה ליפן ב-1972.
לאחר הפרישה
סטו זכה בפרס נובל לשלום עם שון מקברייד ב-1974, והיה לאסייני הראשון לקבל פרס זה.
חייו הפרטיים
סטו נישא להירוקו מצואוקה ב-1926, ולזוג היו שני ילדים, ריוטרו ושינג'י. סטו היה אחיו של ראש הממשלה היפני ה-56 נובוסוקה קישי.
קישורים חיצוניים
- אייסאקו סטו, באתר פרס נובל (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
זוכי פרס נובל לשלום | ||
---|---|---|
1901–1925 | דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925) | ![]() |
1926–1950 | בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבינלאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950) | |
1951–1975 | ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבינלאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סטו (1974) • סחרוב (1975) | |
1976–2000 | ויליאמס, מגוואייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000) | |
2001 ואילך | האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) |
הקודם: האיאטו איקדה |
ראש ממשלת יפן (רשימה) |
הבא: קקואיי טנאקה |

רישיון cc-by-sa 3.0