כלכלת יפן

כלכלת יפן
גורדי שחקים בשינג'וקו
דירוג עולמי	3 (2010)
מטבע	ין יפני (JPY)
ארגוני סחר	WTO, OECD, APEC
ענפי תעשייה עיקריים	כלי רכב, תעשייה וציוד לתחבורה, אלקטרוניקה, כימיקלים, פלדה, מתכות, מזון מעובד
סטטיסטיקה
תמ"ג	4,028 טריליון דולר (2007)
תמ"ג לנפש	38,500 דולר (2006)
צמיחה כלכלית	2.8% (2006)
תמ"ג לפי מגזר	חקלאות (1.6%), תעשייה (25.3%), שירותים (73.1%) (2006)
אינפלציה (מה"ל)	0.3% (2006)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני	13.5% (2006)
כוח עבודה	66.44 מיליון נפש (2006) (הערכה לשנת 2015)
כוח עבודה לפי מקצוע	חקלאות (4.6%), תעשייה (27.8%), שירותים (67.7%) (2004)
אבטלה	5.7% (2009)
קשרי מסחר
יצוא	678.1 מיליארד דולר (2007)
מדינות עיקריות	ארצות הברית (20.4%), סין (15.3%), קוריאה הדרומית (7.6%), טייואן (6.3%), הונג קונג (5.4%)
יבוא	573.3 מיליארד דולר (2007)
חוב חיצוני	1,547 מיליארד דולר (176.2% מהתמ"ג) (2006)
מימון ציבורי
הכנסות	1,411 מיליארד דולר (2006)
הוצאות	1,639 מיליארד דולר (2006)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת

הכלכלה היפנית חבה את התפתחותה לפרויקטים של בנייה בסדר גודל אסטרונומי הממומנים על ידי הממשלה. בתמונה: נמל התעופה קנסאי שבאוסקה, הנבנה על אי מלאכותי בהשקעה של 30 מיליארד דולר

קצב הצמיחה של התמ"ג של יפן, 1956 - 2008

כלכלת יפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם (אחרי ארצות הברית וסין) עם תמ"ג של כ-5.4 טריליון דולר (2010). המטבע המקומי הוא הין היפני, המטבע השלישי הנסחר ביותר בעולם אחרי הדולר האמריקני והאירו.

בכלכלת יפן חלה צמיחה חסרת תקדים לאחר תום מלחמת העולם השנייה ועד שנות ה-80, באמצעותן הפכה לכח הכלכלי החשוב בעולם לצד ארצות הברית. עם זאת, בשנות ה-90 וה-2000 חלה נסיגה משמעותית בקצב הצמיחה שלה בשל סיבות כלכליות ודמוגרפיות, ויפן התמודדה עם שנות מיתון ארוכות.

היסטוריה

בתקופת מייג'י (1868–1912) אימצה יפן דפוסים חינוכיים וכלכליים מן המערב, והממשל, אשר החליט להסתמך על המגזר הפרטי כמנוע לצמיחה ולפיתוח, פעל לתיעוש המדינה ולבניית מערכות תחבורה מתקדמות. המדינה בנתה מפעלים ומספנות, ומכרה אותם ליזמים פרטיים. הסתמכות זו הביאה ליצירת תאגידים רבי עצמה ("זאיבצו") אשר נשלטו על ידי מספר קטן של משפחות, אשר החזיקו תחתיהם חברות בת רבות ובנקים פרטיים ופעלו כמונופלים (ביניהן ניתן למנות את קבוצת מיצובישי שפועלת גם כיום). המחסור במשאבי טבע בשטחה של יפן והתלות שלה בסחר חוץ, הביאו בשנות ה-30 וה-40 לניסיונות להעמיק את השפעתה הכלכלית ביבשת אסיה, ניסיונות שהיו כרוכים במהלכי כיבוש אלימים כנגד שכנותיה, כגון סין וקוריאה.

לאחר תבוסת יפן במלחמת העולם השנייה, החליטה ארצות הברית ששלטה ביפן באותן שנים לפעול לפירוק הזאיבצו, אך היא זכתה להצלחה מועטה, וגם לאחר מכן המשיכה כלכלת יפן להתבסס במידה רבה על תאגידי ענק בעלי מאפיינים מונופוליסטיים ("קיירצו"), שכל אחד מהם מומן על ידי בנק-על משלו ("Main Bank").

שיתוף פעולה ממשלתי-תעשייתי, מוסר עבודה גבוה, שליטה בטכנולוגיה עילית, דגש חזק על חינוך ותקציב הגנה קטן יחסית עזרו לקדם את יפן באורח מהיר ביותר לאחר תום מלחמת העולם השנייה, והפכו אותה לאחת מהמעצמות הכלכליות הגדולות בעולם, לצד ארצות הברית והאיחוד האירופי. במשך שלושה עשורים, הצמיחה הכלכלית הכללית הייתה גבוהה ביותר: ממוצע של 10% בשנות ה-60, 5% בשנות ה-70, ו-4% בשנות ה-80. על רקע זה במיוחד בלטה הפריחה של ענפי הרכב והאלקטרוניקה.

מאפיינים

ממאפייניה הבולטים של הכלכלה היפנית היא העבודה יחד של תעשיינים, ספקים, מפיצים ובנקים בקבוצות מרוכזות הקרויות קרייטסו; איגודי היזמים החזקים וה"שונטו"; יחסים קרובים עם הביורוקרטיה הממשלתית, והבטחת משרה לכל החיים ("שושין קויו") בחברות הגדולות. בתקופה האחרונה, חברות יפניות החלו לנטוש חלק מהנורמות האלה בניסיון להגדיל את הרווחיות ולהביא לתחלופה רבה יותר של העובדים.

בעקבות צפיפות אוכלוסייה גדולה מאוד, בעיקר בערים הגדולות, בערי יפן הגדולות הולכים ותופסים תאוצה מיזמי-ענק של בנייה לגובה, של גורדי שחקים אשר יהוו בית לאלפי בני אדם; דוגמאות למיזמים אלו הן התוכניות ההיפותטיות לבניית סקיי סיטי 1000 ואקס-סיד 4000 אשר, על פי הצעות שהועלו, ייבנו בטוקיו.

המגזר החקלאי

רק כ-12% משטח יפן מתאים לעיבוד חקלאי, ולכן נעשה בה שימוש בשיטה של חקלאות טרסות. על פי המדד של ייצור ליחידת שטח, יפן היא מהמתקדמות ביותר בעולם. אך המגזר החקלאי הקטן של יפן גם מקבל סובסידיות והגנות כלכליות רבות, עם תקנות ממשלתיות שמקלות על גידול בקנה מידה קטן ולא בקנה מידה גדול כפי שנהוג בצפון אמריקה. על אורז מיובא, הגידול המוגן ביותר, משולם מכס של 490% וחלקו מוגבל ל-7% בלבד משוק האורז. אם כי יפן בדרך כלל מגדלת מספיק אורז בשביל התצרוכת שלה, על המדינה לייבא כ-50% משאר הדגנים ומאכלי הבהמות (בעיקר מארצות הברית), ונסמכת על יבוא לרוב אספקת הבשר שלה. יפן היא השוק הגדול ביותר עבור היצוא החקלאי של מדינות האיחוד האירופי. במדינה מגדלים פירות כגון תפוזים, אגסים ותפוחים.

ליפן יש אחד מציי הדיג הגדולים בעולם, וכ-15% מהדגים בעולם מגיעים מספינותיה, ויש שטוענים כי הדיג היפני מביא לדיג-יתר במינים מסוימים כמו טונה. ישנה גם ביקורת על החלטתה של יפן לתמוך בציד לווייתנים מסוים.

המגזר התעשייתי

התעשייה, המפיקה רבע מהתוצרת הלאומית היפנית הכללית, תלויה מאד בייבוא של חומרי גלם ודלקים. נכון לשנת 2005, חצי מהאנרגיה היפנית מיוצרת מנפט, 20% מפחם ו-14% מגז טבעי. כ-25% מהחשמל מיוצר על ידי אנרגיה גרעינית ויפן מעוניינת להכפיל נתון זה בעשור הבא על מנת להפחית את תלותה בדלקים פוסיליים. התלות הגבוהה בנפט ומוצריו הובילה לקשרי מסחר נרחבים עם ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות.

בשוק הבינלאומי, יפן מפורסמת בתעשיות הרכב והאלקטרוניקה שלה, כבסיסן של חברות גדולות כמו טויוטה, הונדה, ניסאן, מאזדה, סוני, מיצובישי, מצושיטה, טושיבה והיטאצ'י. ליפן יש גם פלח שוק גדול בשוק הטכנולוגיה העילית – מוליכים למחצה, כימיקלים תעשייתיים, מכונות ייצור ותעשיות אוויריות.

בנייה הייתה תמיד אחת התעשיות הגדולות ביפן, בעזרת חוזים ממשלתיים במיליארדי דולר רבים במגזר האזרחי. הרובוטיקה חשובה מאד בעוצמה הכלכלית ארוכת הטווח, וברשותה של יפן מצויים 410,000 מתוך 720,000 ה"רובוטים העובדים" בעולם.

מגזר השירותים

מגזר השירותים של יפן מהווה כשלושה רבעים מהתוצרת הכללית. בנקים, ביטוח, נדל"ן, קמעונאות, תחבורה ותקשורת הם כולם תעשיות חשובות. ממשלתו של קואיזומי פעלה להפריט את שירות הדואר היפני, שהוא אחד המוסדות הגדולים במדינה לשירותי ביטוח וחסכונות, וההפרטה מתוכננת להסתיים עד שנת 2014.

כח העבודה

שיעורי הלידות והמיתות ביפן מ-1950. החל מאמצע העשור הראשון של המאה העשרים ואחת אופס הגידול באוכלוסיית המדינה.

כח העבודה, הכולל נכון לשנת 2008 כ-66 מיליון בני אדם, מורכב מ-40% נשים, ונמצא במגמת ירידה מתמדת. שיעור הילודה נמוך תורם לירידה זו. בשנת 2007 עבר מספר הפטירות ביפן את מספר הלידות, ומאז החלה אוכלוסיית יפן לפחות. אף שיש הטוענים כי הפתרון לכך הוא הגמשת מדיניות ההגירה למדינה, ממשלת יפן לא מעונינת בכך כעת. לצד הירידה בילודה, לתושבי יפן תוחלת חיים מהגבוהות בעולם, עובדה שתורמת להזדקנות האוכלוסייה, ולירידת שיעור המשתתפים בכח העבודה.

ביולי 2009 עלה שיעור האבטלה ל-5.7%, הגבוה ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה. במקביל לכך חלה ירידה במשכורות.

ראו גם

• משרד האוצר
• בנק יפן
• מדע וטכנולוגיה ביפן
• אינטרנט ביפן

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

כלכלת יפן
כלכלת יפן • ין יפני
מדיניות	המדיניות הפיסקלית והמוניטרית של יפן • יפן המגניבה
מוסדות	משרד האוצר • משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה • הוועדה לסחר הוגן • הסוכנות לשירותים פיננסיים • בנק יפן • הבורסה לניירות ערך בטוקיו
חברות מובילות	טויוטה (8) • יפן פוסט הולדינגס‏ (9) • Nippon Telegraph and Telephone‏ (31) • היטאצ'י (40) • הונדה (45) • פנסוניק (50) • סוני (73) • טושיבה (89) • מיצובישי (125) • AEON ‏ (133) • קנון (204) • שארפ (253) • סופטבנק ‏ (257) • סוזוקי מוטור (316) • חברת הרכבות של מזרח יפן‏ (323) • מאזדה (357)
ערכים נוספים
	שערוריית Recruit • קנבן • קאיזן • כלכלת טוקיו