אלכסנדר אלכין

אלכסנדר אלכין Алехин, Александр Александрович (31 באוקטובר 1892 – 24 במרץ 1946)
הישג בולט	היה אלוף העולם בשנים 1927–1935 ו-1937–1946
ארצות מגורים	ברית המועצות, צרפת

אלכסנדר אלכסנדרוביץ' אלֵכין (ברוסית: Алекса́ндр Алекса́ндрович Але́хин; בעברית נקרא אלכסנדר אליוכין, עקב שגיאה שהשתרשה מן הכתיב הרוסי;‏ 31 באוקטובר 1892 - 24 במרץ 1946), רב-אמן בשחמט ממוצא רוסי, שקיבל גם אזרחות צרפתית. היה אלוף העולם הרביעי בשחמט. על שמו פתיחה הנקראת "הגנת אלכין". שם משפחתו השגוי שהשתרש הוא "אליוכין".

ביוגרפיה

אלכין נולד למשפחה אמידה במוסקבה, רוסיה. בשנת 1920 הוא ניצח באליפות ברית המועצות בשחמט הראשונה. בעקבות המהפכה הרוסית היגר לצרפת והתאזרח בה בשנת 1925. בשנה זו התמודד במשחק סימולטני עיוור נגד 26 יריבים בניו יורק, ולאחר כמה חודשים עשה דבר דומה מול 28 יריבים בפריז. ב-1927 נטל את הכתר מידי האלוף דאז חוזה ראול קאפאבלאנקה הקובני והתחמק ממשחק הגומלין. ב-1933 התמודד בשיקגו נגד 32 יריבים במשחק סימולטני עיוור.

המשחקים הסמויים-סימולטניים גרמו להידרדרות מצב בריאותו, ולהיטותו למשקאות חריפים פגמה בכושרו, כך שב-1935 בדו-קרב עם הד"ר מקס אויבה הפגין אלכין כושר ירוד ואיבד את התואר, להפתעת רבים וביניהם ד"ר אויבה עצמו.

סיבה נוספת להפסדו היה ביטחונו המופרז לקראת הדו-קרב, מה עוד שהתחזק לאחר שכבר במשחק הראשון ניצח את אויבה תוך 30 מסעים בלבד. אולם ד"ר אויבה לא נשבר, וכבר במשחק השני השיב בניצחון נאה והמשיך לזכייה בתואר, כאמור. הפסד זה הניע את אלכין לשנות את חייו ולשפר את בריאותו לקראת דו-קרב הגומלין, ואכן בשנת 1937 הביס את ד"ר אויבה בצורה משכנעת ביותר.

לאחר ניצחון זה, ב-1939 עלה שמו של הכוכב הרוסי הצעיר בוטביניק, וניסו לארגן ביניהם דו-קרב. אלכין אותה שעה היה בבואנוס איירס, ארגנטינה, באולימפיאדת השחמט העולמית - בה שיחק בתור ראש הנבחרת הצרפתית. אולם פרוץ מלחמת העולם השנייה גרם לעזיבתו לצבא הצרפתי. כשכבשו הגרמנים את צרפת ניסה להגיע לארצות הברית אולם בדרכו, בהיותו בליסבון, הגיעו אליו שמועות שאשתו נמצאת בשבי הגרמנים בצרפת. הוא ניסה להשיג רישיון להצטרף אליה. הגרמנים הסכימו להעניק לו רישיון, ביודעם שהוא אלוף העולם וניתן יהיה לנצלו לצורכי תעמולה נגד היהודים.

ואכן בהיותו בצרפת פורסמה בעיתון הגרמני "פרייזר צייטונג" סדרת מאמרים אנטישמיים בחתימתו. מאמרים אלה נתקבלו בזעם רב על ידי העולם שמחוץ לשלטון הגרמני. אולם לאחר המלחמה הצהיר ד"ר אלכין כי אף מילה במאמרים הנ"ל לא הייתה משלו.

אלכין המשיך לחיות בליסבון בעוני, אולם אז הגיע אליו מברק מנשיא הפדרציה הבריטית לשחמט, ובו הודעה שבוטביניק מזמינו לדו-קרב במימון של 10,000 דולר, ממנו היה אמור ד"ר אלכין לקבל כשני שלישים. אלכין קיבל התקף לב ומת בעודו מתכונן לדו-קרב המיוחל. הוא עוד הספיק לשלוח את הסכמתו לדו-קרב.

על שמו נקראה תחרות על בשחמט.

דו-קרבות

הופעות באולימפיאדות

אלכין השתתף ב-5 אולימפיאדות שחמט בנבחרת צרפת.

תחרות לדוגמה בה השתתף

• תחרות השחמט בנוטינגהאם 1936

משחקים מפורסמים בהדגמת וידאו

• אלכין-שטרק 1921, באתר יוטיוב
• פוטמקין-אלכין 1912, באתר יוטיוב
• סיום מוסבר של אלכין, באתר יוטיוב
• אלכין-זאמיש,1923, באתר יוטיוב
• מאליפות העולם מול קפבלנקה, באתר יוטיוב

לקריאה נוספת

• אבשלום יושע, 13 אלופי עולם בשחמט, הוצאת אחיאסף בע"מ, 1988
• גארי קספרוב, על קודמי הגדולים חלק א'

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• תחבולות של אלכסנדר אלכין, באתר wtharvey.com (באנגלית)
• [http://www.youtube.com/watch?v=QrH-tcDTU48 ראיון קצר עם אלכסנדר אלכין משנת 1938 ל-BBC, באתר יוטיוב (באנגלית)
• תוצאות אלכין בתחרויות (באנגלית)

אליפות העולם בשחמט
עד הקמת פיד"ה	1886, 1889, 1891, 1892 (וילהלם שטייניץ) • 1894, 1897, 1907, 1908, 1910 (ינואר-פברואר), 1910 (נובמבר-דצמבר) (עמנואל לסקר) • 1921 (חוסה ראול קפבלנקה) • 1927, 1929, 1934 (אלכסנדר אלכין) • 1935 (מקס אויבה) • 1937 (אלכסנדר אלכין)
לאחר הקמת פיד"ה	1948, 1951, 1954 (מיכאל בוטביניק) • 1957 (וסילי סמיסלוב) • 1958 (מיכאל בוטביניק) • 1960 (מיכאל טל) • 1961 (מיכאל בוטביניק) • 1963, 1966 (טיגראן פטרוסיאן) • 1969 (בוריס ספאסקי) • 1972 (בובי פישר) • 1975, 1978, 1981, 1984 (אנטולי קרפוב) • 1985, 1986, 1987, 1990 (גארי קספרוב)
תקופת הפילוג	גרסת איגוד השחמטאים 1993, 1995 (גארי קספרוב) • 2000, 2004 (ולדימיר קראמניק) גרסת פיד"ה 1993, 1996, 1998 (אנטולי קרפוב) • 1999 (אלכסנדר חליפמן) • 2000 (וישוואנתן אנאנד) • 2002 (רוסטם קסימג'אנוב) • 2004 (רוסלן פונומריוב) • 2005 (וסלין טופאלוב)
לאחר האיחוד תחת פיד"ה	2006 (ולדימיר קראמניק) • 2007, 2008, 2010, 2012 (וישוואנתן אנאנד) • 2013, 2014, 2016, 2018 (מגנוס קרלסן)