מיכאל בוטביניק

מיכאל בוטביניק Ботвинник, Михаил Моисеевич (17 באוגוסט 1911 – 5 במאי 1995)
מיכאל בוטביניק (1927)
הישג בולט	אלוף העולם בשנים 1948–1963 (עם הפסקות)
הדרגה הגבוהה ביותר	רב אמן משנת 1950
מקצוע נוסף	מהנדס חשמל, מדען מחשב
ארצות מגורים	ברית המועצות
הערות	יהודי

ד"ר מיכאל מויסיביץ' בוטביניק (ברוסית: Михаи́л Моисе́евич Ботви́нник ; ‏17 באוגוסט 1911 - 5 במאי 1995), שחמטאי יהודי-סובייטי, היה רב אמן בינלאומי ואלוף העולם בשחמט שלוש פעמים. בעבודתו כמהנדס חשמל וכמדען מחשב באותו הזמן, הוא היה אחד משחקני השחמט המקצועיים היחידים שנחלו הצלחה בקריירה אחרת תוך כדי התמודדות בתחרויות שחמט. הוא היה גם אחד מיוצרי תוכנת השחמט.

בוטביניק היה שחקן השחמט הראשון ששיחק ברמה עולמית שנולד בברית המועצות, מה שהעמיד אותו בעמדת לחץ פוליטי אך גם נתן לו את ההזדמנות להשפיע על השחמט הסובייטי. מפעם לפעם הוא הואשם בגין שימוש בהשפעה זאת לצרכיו האישיים, אך לא היו מספיק ראיות כדי להוכיח זאת.

לבוטביניק גם היה תפקיד ראשי בארגון השחמט, ובעזרת זאת הוא תרם רבות למבנה מערכת אליפות העולם בשחמט אחרי מלחמת העולם השנייה. בזאת הוא הפך גם לשופט, מה שנתן הזדמנות לשחקני שחמט סובייטים נוספים להשתתף. כמה מתלמידיו של בוטביניק הם אלופי העולם בשחמט אנטולי קרפוב, גארי קספרוב וולדימיר קראמניק.

ביוגרפיה

בוטביניק נולד ב-17 באוגוסט 1911,^[1] בעיר קואוקלה (כיום רפינו, בסביבות סנקט פטרבורג) שהשתייכה אז לדוכסות פינלנד. הוריו, שניהם יהודים סובייטים, היו רופאי שיניים. כך התאפשרה למשפחתו הזכות לחיות מחוץ לתחום המושב שבו רוב יהודי רוסיה נאלצו לגור בתקופה זו. כתוצאה, בוטביניק התגורר בשדרת נבסקי פרוספקט של סנקט פטרסבורג. אביו אסר על דיבור יידיש בבית, לכן מיכאל ואחיו למדו בבתי ספר סובייטים. בראיונותיו, הוא הגדיר את עצמו כאתאיסט.

ב-1920, אמו חלתה ואביו עזב את המשפחה אבל המשיך בקשר עם ילדיו, גם אחרי נישואיו השניים. בתקופה זו, מיכאל התחיל להתעניין בעיתונות, והפך לקומוניסט.

בסתיו 1923, בגיל 12, חבר של אחיו הגדול לימד אותו שחמט בסט שחמט ביתי, ומאז התפתחה תשוקתו למשחק. בתחרות השחמט הבית ספרית הוא הגיע למקום אמצעי, ביקש עזרה מחבר של אחיו, והבין שהאסטרטגיה שהוא צריך להשתמש בה היא לחשוב על "קונספטים מוחשיים", ומהם לפתח חוקים ואסטרטגיות כלליות. מתוך הבנה זאת, הוא המשיך וניצח את חברו של אחיו. בחורף 1924, בוטביניק זכה בתחרות השחמט של בית ספרו, שיקר ובנוגע לגילו הצעיר על מנת להתקבל לארגון השחמט של פטרוגרד. נשיא הארגון העלים עין ונתן לו להצטרף. בוטביניק ניצח בשתי התחרויות הראשונות של הארגון שבהן השתתף. זמן קצר לאחר מכן, ניקולאי קרילנקו, שחמטאי נאמן וחבר חשוב בניסוח מערכת חוק בברית המועצות לאחר מהפכת 1917, החל בבניית ארגון שחמט לאומי ענק, והארגון של פטרוגרד שינה את שמו ומיקומו.

כדי לבדוק את יכולתם של אלופי השחמט הסובייטים, קרילנקו אירגן טורניר שחמט בינלאומי במוסקבה ב-1925 ( Moscow 1925 chess tournament). ביום המנוחה של האירוע, אלוף העולם חוסה ראול קפבלנקה ערך משחק סימולטני בלנינגרד. בוטביניק היה אחד מהמתמודדים שהוזמן והוא ניצח במשחק (בגיל 14). בשנת 1926, הוא העפיל לשלב הסופי של אליפות לנינגרד. מאוחר יותר באותה שנה, הוא נבחר לייצג את לנינגרד במשחק נגד סטוקהולם, שהתנהל בשוודיה, וזכה בתוצאה של +1 =1 נגד רב הרב אמן העתידי יסטה סטולץ. בדצמבר 1926, הוא התקבל לקומסומול של בית ספרו. בערך באותה תקופה אמו התחילה לדאוג ממבנה גופו השברירי, וכתוצאה הוא התחיל להתאמן בתוכנית אימונים יומית והמשיך בתוכנית זו במשך כל חייו.

הוא ניצח באליפות ברית המועצות בשחמט בשנים 1931, 1933, 1939, 1941, 1945 ו־1952.

בוטביניק-Szabo אליפות השחמט האירופי 1961

בגיל 24 השתלב בוטביניק בצמרת השחמט העולמית, והגיע למקום הראשון בתחרויות שבהן השתתפו טובי השחמטאים בעולם.

ב־1946 קרא לדו-קרב את האלוף אלכסנדר אלכין, אך אלכין מת קודם שהתקיימה התחרות.

ב־1948 נערכה תחרות שבה השתתפו חמשת השחמטאים הבכירים בעולם: בוטביניק (ברית המועצות), סמיסלוב (ברית המועצות), קרס (ברית המועצות), רשבסקי (ארצות הברית), ואויבה (הולנד); בוטביניק ניצח בתחרות וזכה בתואר אלוף העולם בשחמט.

החל מ־1948 החליט איגוד השחמט העולמי לערוך את התחרות על כתר האליפות מדי שלוש שנים (קודם לכן בחר האלוף להתמודד עם מי שרצה), ובשתי התחרויות הבאות ניצח בוטביניק. בתחרות השלישית, בשנת 1957, הפסיד את האליפות לוואסילי סמיסלוב.

ב-1958 זכה בוטביניק שוב באליפות העולם, והחזיק בכתר עד 1960, עת הפסיד למיכאל טל. ב-1961 זכה בוטביניק שוב באליפות העולם, והחזיק בכתר עד 1963, עת הפסיד לטיגראן פטרוסיאן.

התקופה הארוכה שבה החזיק בוטביניק בכתר האליפות מוסברת בהשקעתו בניתוח המשחק: הוא השקיע בהכנות לכל משחק ובניתוח המהלכים בתום המשחק יותר מכל קודמיו.

בוטביניק שיפר את הפתיחות צרפתית וקארו- קאן והכניס אותן לאופנה. על שמו קרויה התקפת "בוטביניק - פאנוב" בקארו קאן.

מאמצע שנות השישים צמצם בוטביניק את השתתפותו בתחרויות, והקדיש את זמנו לפיתוח תוכנת שחמט ולהדרכת שחמטאים צעירים. אנטולי קרפוב וגארי קספרוב נמנו עם תלמידיו.

בוטביניק ידוע בלחימתו העיקשת ובסירובו להיכנע (הוא זכה לכינויים רבים בעקבות תכונה זו כגון: "איש הברזל" ו"הבולשביק העיקש"). יעידו על כך העובדה שהוא נקם את הפסדיו לסמיסלוב ולטל והשיג חזרה את התואר פעמיים דבר שאף אלוף עולם אחר לא עשה (אלכין השיג את התואר חזרה פעם אחת בלבד), כמו גם משחקו המפורסם נגד פישר (1962) בו הגן בוטביניק על עמדה קשה מאד לאורך המשחק כולו והצליח לחלץ תיקו "על חוט השערה".^[2]

דו-קרבות

הופעות באולימפיאדות

מיכאל בוטביניק השתתף בנבחרתה האולימפית של ברית המועצות.

מבחר תחרויות בהן השתתף

• תחרות השחמט הייסטינגס 1935-1934
• תחרות השחמט בנוטינגהאם 1936

לקריאה נוספת

• גארי קספרוב, על קודמי הגדולים כרך שני, ע"מ 116–274, מקור תקשורת, 2008.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• תחבולות של מיכאל בוטביניק, באתר wtharvey.com (באנגלית)

הערות שוליים

אליפות העולם בשחמט
עד הקמת פיד"ה	1886, 1889, 1891, 1892 (וילהלם שטייניץ) • 1894, 1897, 1907, 1908, 1910 (ינואר-פברואר), 1910 (נובמבר-דצמבר) (עמנואל לסקר) • 1921 (חוסה ראול קפבלנקה) • 1927, 1929, 1934 (אלכסנדר אלכין) • 1935 (מקס אויבה) • 1937 (אלכסנדר אלכין)
לאחר הקמת פיד"ה	1948, 1951, 1954 (מיכאל בוטביניק) • 1957 (וסילי סמיסלוב) • 1958 (מיכאל בוטביניק) • 1960 (מיכאל טל) • 1961 (מיכאל בוטביניק) • 1963, 1966 (טיגראן פטרוסיאן) • 1969 (בוריס ספאסקי) • 1972 (בובי פישר) • 1975, 1978, 1981, 1984 (אנטולי קרפוב) • 1985, 1986, 1987, 1990 (גארי קספרוב)
תקופת הפילוג	גרסת איגוד השחמטאים 1993, 1995 (גארי קספרוב) • 2000, 2004 (ולדימיר קראמניק) גרסת פיד"ה 1993, 1996, 1998 (אנטולי קרפוב) • 1999 (אלכסנדר חליפמן) • 2000 (וישוואנתן אנאנד) • 2002 (רוסטם קסימג'אנוב) • 2004 (רוסלן פונומריוב) • 2005 (וסלין טופאלוב)
לאחר האיחוד תחת פיד"ה	2006 (ולדימיר קראמניק) • 2007, 2008, 2010, 2012 (וישוואנתן אנאנד) • 2013, 2014, 2016, 2018 (מגנוס קרלסן)