ברוך ה' יום יום

ברוך ה' יום יום הוא פיוט שחיבר רבי שמעון בן יצחק ממגנצא, והוא אחד מזמירות השבת המושרות בקהילות אשכנז בסעודות שבת. הפיוט עוסק בארבעת המלכויות ובישועה מהן, ואינו קשור בדווקא ליום השבת.

הפיוט

בָּרוּךְ אֲ-דֹנָי יוֹם יוֹם. יַעֲמָס לָנוּ יֶשַׁע וּפִדְיוֹם. וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כָּל הַיּוֹם. וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן. כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן:
שִׁבְטֵי יָ-הּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת. בְּצָרָתָם לוֹ צָר, בְּסִבְלוּת וּבְעַבְדוּת. בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עוֹז יְדִידוּת. וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעוֹמֶק בּוֹר וָדוּת. כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת:
מַה יָּקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵימוֹ. בְּגָלוּת בָּבֶלָּה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵימוֹ. לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵימוֹ. וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹ. כִּי לֹא יִטּוֹשׁ ה' אֶת עַמּוֹ. בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ:
עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיו. לְהַאֲבִיד מִשָּׁם מָעֻזְנֵי מוֹרְדָיו. מֵעֲבוֹר בַּשֶׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו. קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו. כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרוֹב חֲסָדָיו:
וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיו. וְגַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ לִמְרוֹמָיו. וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו. עַל יְדֵי כֹהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו. חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו:
נִסְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַי. שֶׁבְּכָל יוֹם מְמַלְאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי. עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמוֹךְ אֶת אֲדָנַי. וְלֹא נְטָשַׁנִי כָּל יְמֵי עִדָּנַי. כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה':
בְּבׂאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים. זֶבַח לוֹ בְּבָצְרָה וְטֶבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים. וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים. בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יִבְצוֹר רוּחַ נְגִידִים. הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים:
רְאוֹתוֹ כִּי כֵן אֲדוֹמִי הָעוֹצֵר. יַחְשׁוֹב לוֹ בָּצְרָה תִּקְלוֹט כְּבֶצֶר. וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר. וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵר. אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נוֹצֵר:
יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ. מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ. וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ. וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ. יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ:
בָּרוּךְ הוּא אֱ-לֹהֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ. כְּרַחֲמָיו וּכְרוֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ. אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ. לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ:
בָּרוּךְ אֱ-לֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ. לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ. מִכָּל אוֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ. לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאוֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ. (יש נוסחאות המוסיפים: כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ):
שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם. פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם:

מנהגים שונים בשירת הפיוט

במחזור ויטרי נכתב שאת הזמר "ברוך ה' יום יום" היה נהוג לשיר לאחר אכילת קינוח הסעודה. באשכנז הייתה מנגינה מיוחדת לפיוט, ואת זמירות סעודת הברית היה נהוג לשורר גם כן במנגינה זו[1].

בכמה חצרות חסידיות נהוג לשיר בסעודת יום שבת את הפיוט רק עד סוף הבית "נסגרתי לאדום" או עד סוף הבית "ראותו כי כן", ובסעודה שלישית שרים את המשך הפיוט (מ"בבואו מאדום" או מ"יצווה צור חסדו").

בחסידות בעלז לא שרים כלל את הפיוט במהלך שבתות השנה, כדי להימנע מלהזכיר מעניין הגלויות בשבת. ובסעודה שלישית מדי שבוע שרים את הפיוט רק מהבית "יצווה צור חסדו". רק כשחל ערב תשעה באב או תשעה באב בשבת שרים בסעודת יום השבת את הפיוט כולו, היות ומוזכרים בו פסוקים ממגילת איכה.

בקהילות חסידיות רבות נוהגים לאחר סיום הבית "ברוך א-להינו שבראנו לכבודו" המסתיים במילים "לכן בכל לב ובכל נפש ובכל מאד נמליכו ונייחדו", לומר בעמידה "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' ימלוך לעולם ועד", כדי לקיים את האמור בשיר הלכה למעשה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מחזור ויטרי, סימן תקו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.