גדעון פת

גדעון פת
גדעון פת, 1980
מדינה ישראל  ישראל
לידה 2 בפברואר 1933
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 26 באפריל 2020 (בגיל 87)
סביון, ישראל
השכלה אוניברסיטת ניו יורק
סיעה הליכוד, גח"ל
שר הבינוי והשיכון ה-9
תקופת כהונה 20 ביוני 1977 - 15 בינואר 1979 (שנה ו־29 שבועות)
הקודם בתפקיד שלמה חזן
הבא בתפקיד דוד לוי
שר התעשייה, המסחר והתיירות ה-12
תקופת כהונה 15 בינואר 1979 - 13 בספטמבר 1984 (5 שנים ו־34 שבועות)
הקודם בתפקיד יגאל הורביץ
הבא בתפקיד אריאל שרון

(שר התיירות עד 11 באוגוסט 1981, אחריו: אברהם שריר)

שר המדע והפיתוח ה-2
תקופת כהונה 13 בספטמבר 1984 - 22 בדצמבר 1988 (4 שנים ו־14 שבועות)
הקודם בתפקיד יובל נאמן
הבא בתפקיד עזר ויצמן
שר התיירות ה-4
תקופת כהונה 22 בדצמבר 1988 - 13 ביולי 1992 (3 שנים ו־29 שבועות)
הקודם בתפקיד אברהם שריר
הבא בתפקיד עוזי ברעם
חבר הכנסת
תקופת כהונה 29 בינואר 1970 - 17 ביוני 1996 (26 שנים)
כנסות 7 – 13
יו"ר ועדת הכלכלה ה-11
תקופת כהונה 27 ביולי 1992 - 4 באוגוסט 1993 (שנה)
הקודם בתפקיד שושנה ארבלי-אלמוזלינו
הבא בתפקיד צחי הנגבי
יו"ר ועדת הכלכלה
תקופת כהונה 1 באוגוסט 1994 - 31 באוגוסט 1995 (שנה)
הקודם בתפקיד צחי הנגבי
הבא בתפקיד אלי גולדשמידט
תפקידים בולטים
ראש עיריית אילת גד כץ ושר התיירות גדעון פת עם ליווי של בדואים בפתיחת עונת התיירות באילת, 1980
פת מצביע עבור יצחק שמיר לתפקיד יו"ר הכנסת, בפתיחת מושב הכנסת התשיעית, בירושלים, יוני 1977

גדעון פַּת (2 בפברואר 1933 – 26 באפריל 2020) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, חבר הנהלת הליכוד, וחבר מרכז "מכבי" בישראל. היה בוגר אוניברסיטת ניו יורק ובמקצועו היה כלכלן.

ביוגרפיה

נולד בירושלים בשם גדעון מרקוס, אך אימץ את שם משפחתה של דודתו, אצלה גדל מגיל צעיר.

שירת בנח"ל ולאחר מכן, בשנים 1953–1955, היה מנהל לשכתו של שר התחבורה, יוסף ספיר, איש "הציונים הכלליים"[1]. באמצע שנות ה-50 נסע לארצות הברית, שם היה פעיל בהסתדרות הציונית וקיבל תואר ראשון בכלכלה וסחר בין-לאומי מאוניברסיטת ניו יורק. ב-1967, עם הקמת ממשלת הליכוד הלאומי שבה מונה יוסף ספיר לשר בלי תיק, שב פת לישראל ומונה למנהל לשכתו של ספיר.[2] בשנת 1968 נבחר להנהלת "מכבי"[3].

לקראת הבחירות לכנסת השביעית היה בין המתמודדים על מקומות ריאליים מטעם המפלגה הליברלית ברשימת גח"ל, ונחשב לנציג הצעירים[4]. הוא נכנס לרשימה במקום גבולי[5], ונכנס לכנסת השביעית בפברואר 1970,[6] כחודשיים וחצי לאחר תחילת כהונתה, בעקבות פטירתו של חבר הכנסת אריה בן-אליעזר.

בממשלה ה-18 בראשות מנחם בגין, שהוקמה אחרי הבחירות לכנסת התשיעית, שימש כשר הבינוי והשיכון. בתקופת כהונתו יצא לפועל פרויקט שיקום שכונות.

בינואר 1979 מונה לשר התעשייה, המסחר והתיירות.

באותה שנה עמד פת בראש ועדה על שמו, אשר בחנה דרכים לפיתוח התיירות באילת, בעקבות המשבר בענף התיירות.

בממשלה ה-19 שימש כשר התיירות עד אוגוסט 1981 ולאחר מכן שוב כשר התעשייה והמסחר.

בממשלה ה-20 המשיך בתפקידו ובממשלות ה-21 וה-22 שימש כשר המדע והפיתוח. בכנסת ה-12 שימש בשתי הממשלות שוב כשר התיירות. בחלק מזמן כהונתה של הכנסת השלוש עשרה היה יו"ר ועדת הכלכלה.

במפלגה הליברלית, ובהמשך בתוך "הליכוד", בלטה היריבות בין גדעון פת ליצחק מודעי, שהתבטאה גם בחילופי דברים קשים ביניהם.[7]

עם פרישתו מהכנסת בשנת 1996, כיהן פת כנשיא הבונדס וכן כיהן כנשיא המועצה לישראל יפה.

חיים אישיים

פת התגורר בסביון והיה אב לשלושה בנים. את רעייתו אן, בתו של קרול פיקל, מחלוצי תעשיית היהלומים בארץ ישראל, הכיר בעת לימודיו בניו יורק. היה גיסו של שמואל טולידאנו.

פת נפטר ב-26 באפריל 2020 בגיל 87.

לקריאה נוספת

  • יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א' (9), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 220 - 239

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ לא בסמכות שר התחבורה, על המשמר, 15 במרץ 1953
    מקבלי פניו של שר התחבורה, הארץ, 11 במאי 1955
  2. ↑ ניבה לניר, פת עם כל דבר, דבר, 2 בדצמבר 1983
  3. ↑ נבחרה הנהלה למרכז מכבי, מעריב (עיתון), 1 ביולי 1968
  4. ↑ יהושע ביצור, הכיסאות המתפנים של גח"ל, מעריב (עיתון), 28 במרץ 1969
  5. ↑ מרכז הליברלים אישר את הרשימה, דבר, 24 בספטמבר 1969
  6. ↑ ג. פת מגח"ל לכנסת, למרחב, 30 בינואר 1970
    גדעון פת — ח"כ חדש מגח"ל, דבר, 11 בפברואר 1970
  7. ↑ אבי בטלהיים, מריבות בצמרת, מעריב (עיתון), 19 בדצמבר 1980, המשך, מעריב (עיתון), 19 בדצמבר 1980
    אבי בטלהיים, "אני צובע בשחור? הרי הכל שחור", מעריב (עיתון), 23 באוגוסט 1985
    אבי בטלהיים, "ריח של קנוניה עולה מסיכום מודעי־לוי; זו הצעה בזויה ומזיקה", מעריב (עיתון), 11 ביוני 1986
    מנחם רהט, מודעי: גדעון פת הוא הטיפש של העיירה, מעריב (עיתון), 30 במאי 1989
שרי התיירות בממשלות ישראל
עקיבא גוברין • משה קול • אברהם שריר • גדעון פת • עוזי ברעם • משה קצב • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • רחבעם זאבי • בנימין אלון • יצחק לוי • גדעון עזרא • אברהם הירשזון • יצחק הרצוג • יצחק אהרונוביץ' • רוחמה אברהם • סטס מיסז'ניקוב • עוזי לנדאו • יריב לוין • אסף זמיר
שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל
שרי התעשייה והמסחר
(1948–2003):		 פרץ ברנשטיין • אליעזר קפלן • יעקב גרי • דב יוסף • פרץ נפתלי • פנחס ספיר • חיים יוסף צדוק • זאב שרף • יוסף ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרון • משה נסים • מיכה חריש • נתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברק • דליה איציק
שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה
(2003–2013):		 דני נוה • אהוד אולמרט • אלי ישי • בנימין בן אליעזר • שלום שמחון
שרי הכלכלה
(2013–2016):		 נפתלי בנט • אריה דרעי • בנימין נתניהו
שרי הכלכלה והתעשייה
(2016 ואילך):		 משה כחלון • אלי כהן • עמיר פרץ
שרי המדע בממשלת ישראל
יובל נאמן • גדעון פת • עזר ויצמן • אמנון רובינשטיין • שמעון שטרית • שולמית אלוני • זאב בנימין בגין • בנימין נתניהו • מיכאל איתן • סילבן שלום • אהוד ברק • מתן וילנאי • אליעזר זנדברג • אילן שלגי • ויקטור בריילובסקי • רוני בר-און • אופיר פינס-פז • יולי תמיר • ראלב מג'אדלה • דניאל הרשקוביץ • יעקב פרי • בנימין נתניהו • דני דנון • אופיר אקוניס • יזהר שי
שרי הבינוי והשיכון בממשלות ישראל
גיורא יוספטל • יוסף אלמוגי • לוי אשכול • מרדכי בנטוב • זאב שרף • יהושע רבינוביץ • אברהם עופר • שלמה רוזן • גדעון פת • דוד לוי • אריאל שרון • בנימין בן אליעזר • בנימין נתניהו • יצחק לוי • נתן שרנסקי • אפי איתם • ציפי לבני • יצחק הרצוג • זאב בוים • מאיר שטרית • אריאל אטיאס • אורי אריאל • יואב גלנט • יפעת שאשא-ביטון • יעקב ליצמן
יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת
מנחם בדר • מרדכי בנטוב • בנימין אבניאל • אברהם שכטרמן • יגאל הורביץ • שמואל תמיר • גד יעקבי • אליהו שפייזר • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • אברהם בייגה שוחט • צחי הנגבי • גדעון פת • אלי גולדשמידט • אברהם יחזקאל • אמנון רובינשטיין • אברהם פורז • איתן כבל • אמנון כהן • שלום שמחון • רוברט אילטוב • גלעד ארדן • ישראל חסון • משה כחלון • אופיר אקוניס • כרמל שאמה הכהן • אבישי ברוורמן • איתן כבל • יעקב מרגי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.