אופיר אקוניס

אופיר אקוניס
מדינה ישראל  ישראל
לידה כ"ו באייר ה'תשל"ג
השכלה הגימנסיה העברית "הרצליה"
אוניברסיטת תל אביב
מפלגה הליכוד
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
שר לשיתוף פעולה אזורי ה-10
תקופת כהונה 6 ביולי 2020 - מכהן (30 שבועות ו־4 ימים)
הקודם בתפקיד גלעד ארדן
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ה-29
תקופת כהונה 20 בינואר 2020 - 17 במאי 2020 (17 שבועות)
הקודם בתפקיד בנימין נתניהו
הבא בתפקיד איציק שמולי
תחת ראש ה בנימין נתניהו
שר המדע והטכנולוגיה ה-26
תקופת כהונה 2 בספטמבר 2015 - 17 במאי 2020 (4 שנים ו־37 שבועות)
הקודם בתפקיד דני דנון
הבא בתפקיד יזהר שי
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר בלי תיק
תקופת כהונה 14 במאי 2015 - 2 בספטמבר 2015 (16 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
תקופת כהונה 24 בפברואר 2009 - מכהן (12 שנים)
כנסות ה־18–23
תפקידים בולטים

אופיר אָקוּנִיס (נולד ב-28 במאי 1973, כ"ו באייר ה'תשל"ג) הוא השר לשיתוף פעולה אזורי וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר כיהן כשר העבודה והרווחה וכשר המדע.

ראשית חייו

אקוניס נולד בשכונת שפירא שבתל אביב, וגדל בשכונת רמת אביב ג'. הבן הבכור מתוך ארבעת בניהם של מנחם ומיכאלה (מיקי) אקוניס. אביו, נהג "דן" ואיש תנועת הליכוד בעצמו. בן למשפחה מיהדות סלוניקי, שעלתה לארץ ישראל ב-1934. אמו נולדה בפולין ועלתה לארץ בעליית גומולקה ב-1957.

אקוניס הוא בוגר הגימנסיה העברית "הרצליה" (1985–1991). בנעוריו היה כתב נוער ב"מעריב לנוער", ובמקביל שימש כעורך מוזיקה, בין השאר בתוכנית "מועדון הצעירים" ברשת ג'. את שירותו הצבאי עשה ככתב צבאי במפקדת קצין חינוך ראשי (1991–1994). בעל תואר ראשון במדע המדינה וביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה הפתוחה.

פוליטיקה

בשנת 1992 הצטרף לתנועת הליכוד, וב-1996 החל לעבוד באגף ההסברה במצודת זאב בתל אביב. ביוני 1996, לאחר ניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, החל לשמש כסגן יועץ התקשורת של ראש הממשלה. בהמשך היה דובר הליכוד. בשנת 2003 זכה בפרס בגין על עבודתו "מוסר וריאליזם בפוליטיקה הישראלית".

שימש כדובר שר המשפטים מאיר שטרית, וב-2004 מונה ליועץ התקשורת של נתניהו בלשכת שר האוצר. הוא המשיך לשמש כיועצו עד 2008 בטרם מונה לסמנכ"ל התקשורת וההסברה של הליכוד.[1]

הכנסת ה-18

עם אריק זאבי, מציג את המחשבים שיחולקו לילדי דימונה ומגדל העמק

לאחר שהתמודד במסגרת הבחירות המקדימות בליכוד והגיע למקום ה-28, הגיש במשותף עם מועמדים אחרים עתירה לוועדת הבחירות של הליכוד שהתקבלה,[2] ובעקבותיה קודם למקום ה-26 ברשימה, המשוריין למחוז תל אביב. בדיעבד התברר כי אלמלא זכה בעתירה לא היה נבחר לכנסת, שכן הליכוד זכה ב-27 מנדטים בבחירות אלה. במהלך השנתיים הראשונות לכהונתה של כנסת זו שימש אקוניס יו"ר ועדת הכלכלה. בשל הסכם רוטציה פנים סיעתי, הוחלף בתפקיד על ידי ח"כ כרמל שאמה, ומונה לסגן יושב ראש הכנסת.

לאחר המשט לעזה התעמת מספר פעמים עם חברי הכנסת של סיעת בל"ד, ואף הודיע מספר פעמים שכנציג הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית ידרוש את פסילתה של ח"כ חנין זועבי, שהשתתפה במשט, בהתאם לסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, שקובע שמי שתומך במאבק מזוין נגד ישראל פסול מלהתמודד לכנסת.

לאחר שגייס רוב של 19 תומכים מול 9 מתנגדים, פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותה של זועבי מהתמודדות לכנסת ה-19. בדיון שקדם להצבעה, אמר אקוניס : "זועבי לא פסקה מלחתור תחת מדינת ישראל, ובאופן גלוי להסית נגדה ונגד חיילי צה"ל. השתתפה במשט הטרור של המרמרה. האם צריך יותר מכך כדי לפסול את מועמדותה?".[3] לאחר כמה ימים פסל בית המשפט העליון את ההחלטה.

על פי סטטיסטיקות הכנסת הוא כמעט ואינו נוכח במליאה ובוועדות הכנסת.[4]

בוועדת הכלכלה

במסגרת כהונתו כיו"ר ועדת הכלכלה פעל בשיתוף פעולה עם שר התקשורת משה כחלון לפתיחת שוק התקשורת הסלולרית לתחרות, לרבות תמיכה בהפחתת דמי הקישוריות, הכנסת מפעילים וירטואליים[5] וחברות חדשות לשוק זה.[6] הוא קידם חקיקת תיקון לחוק הגנת הצרכן בדבר החזר כספי לצרכן בשל ביטול עסקה[7] ויזם את חוק הריבית ההפוכה.[דרוש מקור] בתחום שוק הטלוויזיה הוא קידם חקיקה המסדירה מעבר מזכיונות לרישיונות, ויזם את הגדלת מספר הערוצים שישודרו בחינם במסגרת שידורי ה-DTT "עידן+".[8] הוא התנגד לדרישת האוצר להעלאת אגרת הרדיו והטלוויזיה, ולמעשה הוביל להפחתתה.

בדיונים שניהל כיו"ר הוועדה בנושא תמלוגי המדינה על רווחי גז ונפט, הביע התנגדות ליוזמת הקרן החדשה להעלאת התמלוגים ל-80%. עמדה זו הייתה באותה עת דומה לעמדת שר התשתיות עוזי לנדאו ומנוגדת לעמדתו של שר האוצר יובל שטייניץ.[9][10] עם זאת, לאחר פרסום המלצות ועדת ששינסקי, הצביע בכנסת בעד "חוק מיסוי רווחי נפט". אקוניס טען שהקרן החדשה לישראל התערבה בנושא התמלוגים וכינה אותה "ארגון המתנהל בצורה אנטי ציונית".[11]

חקיקה

במהלך כהונתו, יזם אקוניס את חקיקתם של חוקים שונים, ובהם:

תפקידים נוספים בכנסת ובליכוד

הכנסת ה-19

בסיור בחוף קצא"א באילת, כסגן השר להגנת הסביבה, ינואר 2015

לאחר שבבחירות המקדימות בליכוד זכה במקום ה-18 שובץ אקוניס במקום ה-29 ברשימת הליכוד-ביתנו. בבחירות הכלליות השיגה המפלגה 31 מנדטים וכך נבחר לכהונה שנייה. ב-מרץ 2013 מונה להיות סגן שר במשרד ראש הממשלה, המקשר בין הממשלה לכנסת והאחראי על קידום צעירים וסטודנטים.[17] במסגרת תפקידו כמקשר בין הממשלה לכנסת, הוכר אקוניס בעיקר בתור המשיב בשם הממשלה להצעות אי-האמון שמגישות סיעות האופוזיציה. בתשובותיו התמקד בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים, ותמך בהמשך הבניה ביהודה ושומרון.

פרויקט "מחשב לכל ילד"

עם מינויו של אקוניס לסגן שר במשרד ראש הממשלה מונה גם ליו"ר המועצה הציבורית של פרויקט מחשב לכל ילד.[18]

עם כניסתו לתפקיד החל בקידום הפרויקט. בדצמבר 2013 החל ליישם חלוקת מכשירי טאבלט, תחילה בעיר אופקים ובהמשך ביישובים נוספים ברחבי הארץ. בנובמבר 2015 השיק את פרויקט "מחשב לוח לכל הכיתה", במסגרתו קיבלו כל תלמידי כיתות ד' בערים מגדל העמק ודימונה מכשירי טאבלט מתקדמים, תוך ליווי פדגוגי ותיקשובי.

בסך הכל, במהלך כהונתו של אקוניס כיו"ר הפרויקט, חולקו למעלה מ-17,000 ערכות מחשב.

סגן השר להגנת הסביבה

בדצמבר 2014 מונה לאחראי על המשרד להגנת הסביבה, לאחר שהמשרד נותר במשך כחודש ללא שר, מאז התפטרותו של עמיר פרץ.[19] הוא פעל למניעת אסון אקולוגי במפרץ אילת בעקבות דליפת הנפט בשמורת עברונה,[20] הוביל תוכנית ממשלתית לשיקום השמורה[21] ולבחינת שימושי הקרקע של קצא"א באילת. בינואר 2015 החל בתהליך החזרת חלקים מחוף קצא"א באילת בחזרה לציבור.[22] כפי שהתחייב, ביולי 2017, נפתח החוף לרחצה.

הכנסת ה-20

יואב גלנט ואופיר אקוניס בישיבת הממשלה ה-34

לאחר שבבחירות בבחירות המקדימות הגיע אקוניס למקום ה-13,[23] שובץ אקוניס במקום ה-15 לרשימת הליכוד לכנסת ה-20.

בתחילה, מונה על ידי ראש הממשלה לשר בלי תיק, ונכנס לתפקידו ב-14 במאי 2015. ביוני 2015 הוסמך על ידי ראש הממשלה כאחראי על רשות השידור ועל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.[24]

לאחר מינויו, הוביל בתהליך בזק שינויים בחוק השידור הציבורי. בין השינויים נכללו שינוי שם החוק ל"חוק השידור הציבורי הישראלי" וביטול סופי של אגרת הטלוויזיה. שינויים אלו ספגו ביקורת מצד קודמו, השר גלעד ארדן, ומנגד זכו לתמיכה מצד משרד האוצר וההסתדרות.[25] בעקבות מחלוקת עם ראש הממשלה פרש מתפקידו כאחראי על רשות השידור ועל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.[26]

על תחנת הרדיו "גלי צה"ל" אמר: "שם הייתי רוצה לראות התגייסות מוחלטת לטובת העמדה הישראלית והעמדות של צבא ההגנה לישראל. גלי צה"ל היא תחנה של הציבור הישראלי ושל חיילי צבא ההגנה לישראל, ואני לא חושב שצריך לתת בה ביטוי נרחב לעמדה הפלסטינית, למשל, או לעמדת המסתננים הבלתי חוקיים".[27]

שר המדע והטכנולוגיה

ב-2 בספטמבר 2015 מונה לשר המדע והטכנולוגיה, עם מינויו של דני דנון לשגריר ישראל באומות המאוחדות.[28]

ביולי 2018 סירב אקוניס לאשר המלצה של ועדה מטעם משרדו למנות את פרופ' יעל אמיתי לחברה במועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF), בנימוק שבשנת 2005 חתמה אמיתי על עצומה התומכת בסרבני שירות בשטחים.[29] על החלטה זו נמתחה ביקורת עזה באקדמיה, אך אקוניס דבק בהחלטתו.[30] פרופ' אמיתי וועד ראשי האוניברסיטאות הגישו עתירה לבג"ץ נגד החלטתו זו של אקוניס,[31] ובג"ץ ביטל את החלטתו של השר אקוניס והורה להחזיר את העניין לבחינה מחודשת של השר, תוך התמקדות במשקל שראוי לייחס להצטרפותה של אמיתי לעצומה, משום שבניגוד לעמדת השר, אין עבירה פלילית בחתימה על העצומה.[32] היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה התייצבו נגד אקוניס,[33] אך בדיון בבית המשפט הוא המשיך להחזיק בעמדתו.[34] בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לתת לאקוניס ייצוג משפטי חיצוני, החליט לייצג את עצמו בבית המשפט והוא הופיע לכל דיון בביהמ"ש העליון והעלה את טיעוניו בפני ההרכב. בסופו של דבר קיבלה אמיתי את המינוי ממחליפו של אקוניס, יזהר שי.

בינואר 2020 מונה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים במקום ראש הממשלה.[35]

הכנסת ה-23

ביום השבעת ממשלת ישראל השלושים וחמש הודיע ראש הממשלה נתניהו לאקוניס שיתמנה להשר לשיתוף פעולה אזורי כשגלעד ארדן יתמנה לשגריר ישראל באו"ם[36] ב-6 ביולי 2020 הושבע כחבר הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי.

עמדות

בתפיסותיו המדיניות הביטחוניות ממוקם אקוניס באגף הימני של הליכוד:[37] הוא מתנגד לנוסחת שתי מדינות לשני עמים ורואה בפלסטינים מכשול לשלום במזרח התיכון. הוא אינו מאמין בקיומו של עם פלסטיני עם זכות התיישבותית על חלקי ארץ ישראל, וטען בראיון כי "יש כאן ערביי ארץ ישראל. אני מעדיף את הביטוי הזה על פני הביטוי 'עם פלסטיני'. יש ערבים שקיבלו ב 1948 זכות הצבעה ויש כאלה שב 1967 לא קיבלו ולא יקבלו לעולם."

אקוניס הציע הסדר ביניים ארוך טווח לעשרים שנה, עם אוטונומיה של הרשות הפלסטינית ועם מימוש זכויות האזרח לפלסטינים במסגרת הרשות, על מנת "שהפלסטינים שנולדים כעת לא יחונכו על הנרטיב של זכות השיבה לעכו, רמלה, לוד, יפו ואשקלון". אקוניס מתנגד לוויתור על שטחים ותומך בהתיישבות בכל חלקי הארץ "ללא הבדל בין הגולן, הגליל, הנגב או יהודה ושומרון". הוא מאמין שלישראל הזכות ההיסטורית והמוסרית על ארץ ישראל המערבית, לפי תפיסותיו של זאב ז'בוטינסקי, "כולה שלי". תומך בברית האסטרטגית שבין ישראל לבין ארצות הברית, אולם ציין לא פעם שישראל היא מדינה עצמאית בהחלטותיה. כמו כן, אקוניס הביע תמיכה בהסכמי השלום עם ירדן ועם מצרים.

בתפיסותיו האזרחיות ממוקם אקוניס באגף הליברלי של הליכוד. הוא תומך בכלכלה חופשית ומאמין כי הורדת יוקר המחיה תעשה על ידי הורדת מיסים ומכסים.[38] הוא הביע את התנגדותו ל"חוק המרכולים" והדגיש כי אין לכפות אורח חיים זה או אחר על כלל אזרחי ישראל,[39] אך הצביע בעד אישור החוק.

בכותל המערבי, ערב פסח ה'תשע"ח (2018)

חיים אישיים

נשוי ואב לשני ילדים, ומתגורר עם משפחתו בתל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ נתן ליפסון, מזל מועלם, זעזוע נוסף בלשכת נתניהו: יועץ התקשורת, אופיר אקוניס, עוזב, באתר הארץ, 15 ביוני 2008
  2. ↑ עתירת מקורבי נתניהו התקבלה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2008
  3. ↑ חדשות nana10, למרות התנגדות היועץ המשפטי: ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה של זועבי, באתר של "רשת 13", 19 בדצמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
  4. ↑ אופיר אקוניס באתר כנסת פתוחה
  5. ↑ ועדת הכלכלה אישרה כניסת מפעילים סלולריים וירטואליים לשוק, באתר כלכליסט, 28 ביוני 2009
  6. ↑ נסללה הדרך לכניסת מפעילים סלולריים נוספים, באתר ynet, 29 בנובמבר 2010
  7. ↑ "חוק הגנת הצרכן תיקון - החזר כספי בשל ביטול עסקה לרכישת טובין", כנסת פתוחה
  8. ↑ היוזמה של אקוניס – יותר ערוצים בDTT במקום החבילה הצרה, באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2010
  9. ↑ פרוטוקול ועדת הכלכלה בנושא בחינת מדיניות הממשלה לקבלת תמלוגים מהגז הטבעי בחופי ישראל, 5 באוקטובר 2010
  10. ↑ דיון סוער על תמלוגי הגז בכנסת, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2010
  11. ↑ ח"כ אופיר אקוניס: "הקרן החדשה לישראל מתנהלת בצורה אנטי ציונית. זה ארגון כמעט פונדמנטליסטי!", ריאיון עם אקוניס ברדיו תל אביב.
  12. ↑ אושר בכנסת ישראל: עיריות וחברות ממשלתיות, יחויבו בהעסקת יוצאי אתיופיה, באתר כאן ישראל, 16 בפברואר 2011
  13. ↑ אריק בנדר, מהיום: חניה חופשית בתחנות אוטובוס בשבת, באתר nrg‏, 30 באפריל 2010
  14. ↑ מאגר החקיקה הלאומי: חוק לתיקון פקודת התעבורה התש"ע-2009
  15. ↑ תומר אביטל, מוסדות ציבוריים יחויבו בהתקנת חסכמים, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2010
  16. ↑ https://oknesset.org/bill/2944
    רונית מורגנשטרן, רק כחול-לבן: ועדת השרים אישרה את "חוק הדגל", באתר nrg‏, 1 בנובמבר 2010
  17. ↑ זאב קם, תמה ישיבת הממשלה ה-33 הראשונה, באתר nrg‏, 18 במרץ 2013
  18. ↑ מור אלזון, כל הילדים שווים: הטכנולוגיה מתגייסת למען חברה שוויונית, באתר ynet, 26 במרץ 2014
  19. ↑ מורן אזולאי, אופיר אקוניס מונה לאחראי על משרד הגנת הסביבה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2014
  20. ↑ ניק קוליוחין, המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה פלילית לבדיקת נסיבות דליפת הנפט בעברונה, באתר של "רשת 13", 12 בינואר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  21. ↑ יאיר קראוס, 4 חודשים אחרי האסון: שמורת עברונה נפתחת, באתר nrg‏, 2 באפריל 2015
  22. ↑ צפריר רינת, לאחר כ-50 שנה, חוף באילת שברשות קצא"א צפוי לחזור לציבור, באתר הארץ, 26 באפריל 2015
  23. ↑ יהונתן ליס, תוצאות הפריימריז בליכוד: החמישייה הפותחת: ארדן, אדלשטיין, כץ, רגב ושלום, באתר הארץ, 1 בינואר 2015
  24. ↑ עדו בן פורת, נתניהו מינה את אקוניס: אחראי על רשות השידור, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2015
  25. ↑ חזקי עזרא, חוק השידור הציבורי החדש אושר בממשלה, באתר ערוץ 7, 19 ביולי 2015
  26. ↑ יהונתן ליס, בעקבות התערבות נתניהו: השר אקוניס התפטר מתפקידו כאחראי על רשות השידור, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2015
  27. ↑ מזל מועלם, אקוניס על גל"צ: "מצפה להתגייסות מוחלטת לטובת העמדה הישראלית", באתר אל-מוניטור, 13 באוגוסט 2015
  28. ↑ עמרי נחמיאס‏, "אצמצם פערים": אקוניס נכנס רשמית לתפקיד שר המדע והחלל, באתר וואלה! NEWS‏, 03 בספטמבר 2015
  29. ↑ מאיה הורודניצ'אנו‏, החוקרת שנמנע מינויה בשל תמיכתה בסרבנות: "אקוניס חיפש כותרות", באתר וואלה! NEWS‏, 9 ביולי 2018
  30. ↑ אופיר אקוניס, ‏פרופ' אמיתי לא נפסלה על סמך עמדותיה או דעותיה אלא על סמך מעשיה, באתר מעריב השבוע, 10 ביולי 2018
  31. ↑ עמרי זרחוביץ', ‏האוניברסיטאות לבג"ץ: "אקוניס מערב אג'נדה פוליטית במינויים", באתר גלובס, 1 באוגוסט 2018
  32. ↑ בג"ץ 5769/18 פרופ' יעל אמיתי וועד ראשי האוניברסיטאות נ' שר המדע והטכנולוגיה, ניתן ב-4 במרץ 2019
  33. ↑ משה גורלי, היועמ"ש נגד אקוניס: "החלטתו בעניין פרופ' יעל אמתי - חורגת ממתחם הסבירות", באתר כלכליסט, 26 ביוני 2019
  34. ↑ משה גורלי, אקוניס ממשיך לסחוט את הלימון: דיון נוסף בבג"ץ בפרשת מינוי הפרופ' יעל אמיתי, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2019
  35. ↑ טל שניידר, ‏נתניהו ממנה שרים: אלה התפקידים החדשים של הנגבי, אקוניס וחוטובלי, באתר גלובס, 20 בינואר 2020
  36. ↑ חדשות כיפה, ‏אופיר אקוניס ימונה לשר לשיתוף פעולה אזורי, באתר כיפה, 15 במאי, 2020 12:14
  37. ↑ "אקוניס, אצלי אין מדינה פלסטינית", ראיון באתר הפלוג של טל שניידר
  38. ↑ להיאבק על העתיד - בישראל, ישראל היום
  39. ↑ השר אקוניס: "חוק המרכולים הזוי, רוב נבחרי הליכוד ומצביעיו מתעבים אותו", באתר כלכליסט, 3 בינואר 2018
חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו • ראש הממשלה החלופי, שר הביטחון, מ"מ שר התקשורת ומ"מ שר המשפטים בני גנץ

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה • שר החוץ גבי אשכנזי • שר האוצר ישראל כ"ץ • השר לשירותי דת יעקב אביטן • שר הבריאות יולי אדלשטיין • שר הדיגיטל הלאומי דודי אמסלם • השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס • השר לנושאים אסטרטגיים ושר במשרד הביטחון מיכאל ביטון שר החינוך ומ"מ שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה יואב גלנט • השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל • שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריה דרעי • שר ההתיישבות צחי הנגבי • שר התרבות והספורט חילי טרופר • שרת התפוצות עומר ינקלביץ' • שר המודיעין אלי כהן • השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי-אבקסיס • שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן • שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ • שר ירושלים ומורשת רפי פרץ • שרת התיירות אורית פרקש-הכהן • שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב • שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר • שר האנרגיה ומ"מ שר משאבי המים יובל שטייניץ • שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי • שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומ"מ השר לשוויון חברתי איציק שמולי • שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה
השרים לשיתוף פעולה אזורי בממשלות ישראל
שרים לשיתוף פעולה אזורי (1999–2007) שמעון פרס • ציפי לבני • רוני מילוא
שר בלי תיק אחראי על שיתוף פעולה אזורי (2007) ראלב מג'אדלה
שרים לפיתוח אזורי (2007 ואילך) אהוד אולמרט • סילבן שלום • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • גלעד ארדן • אופיר אקוניס
שרי הסעד, העבודה והרווחה בממשלות ישראל
שרי הסעד (1948–1977): יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • פרץ נפתלי • יוסף בורג • מיכאל חזני • ויקטור שם-טוב • יצחק רבין • זבולון המר • משה ברעם
שרי העבודה והרווחה (1977–2003): מרדכי בנטוב • גולדה מאיר • מרדכי נמיר • גיורא יוספטל • יגאל אלון • יוסף אלמוגי • משה ברעם • מנחם בגין • ישראל כץ • אהרן אבוחצירא • אהרן אוזן • משה קצב • יצחק שמיר • רוני מילוא • אורה נמיר • אלי ישי • רענן כהן • שלמה בניזרי • אריאל שרון
שרי הרווחה (2003–2007): זבולון אורלב • אהוד אולמרט
שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007 ואילך): יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהן • בנימין נתניהו • חיים כץ • בנימין נתניהו • אופיר אקוניס • איציק שמולי
שרי המדע בממשלת ישראל
יובל נאמן • גדעון פת • עזר ויצמן • אמנון רובינשטיין • שמעון שטרית • שולמית אלוני • זאב בנימין בגין • בנימין נתניהו • מיכאל איתן • סילבן שלום • אהוד ברק • מתן וילנאי • אליעזר זנדברג • אילן שלגי • ויקטור בריילובסקי • רוני בר-און • אופיר פינס-פז • יולי תמיר • ראלב מג'אדלה • דניאל הרשקוביץ • יעקב פרי • בנימין נתניהו • דני דנון • אופיר אקוניס • יזהר שי
יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת
מנחם בדר • מרדכי בנטוב • בנימין אבניאל • אברהם שכטרמן • יגאל הורביץ • שמואל תמיר • גד יעקבי • אליהו שפייזר • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • אברהם בייגה שוחט • צחי הנגבי • גדעון פת • אלי גולדשמידט • אברהם יחזקאל • אמנון רובינשטיין • אברהם פורז • איתן כבל • אמנון כהן • שלום שמחון • רוברט אילטוב • גלעד ארדן • ישראל חסון • משה כחלון • אופיר אקוניס • כרמל שאמה הכהן • אבישי ברוורמן • איתן כבל • יעקב מרגי
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושלוש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת ישראל השלושים וחמש)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים וחמש (70 חברי הכנסת)
הליכוד (36) נתניהו • אדלשטיין • ישראל כ"ץ • רגב • לוין • גלנט • ברקת • גמליאל • דיכטר • חיים כץ • אלי כהן • הנגבי • אקוניס • שטייניץ • אמסלם • יברקן • אופיר כץ • עטייה • קיש • ביטן • ברק • קרעי • זוהר • שאשא-ביטון • שטרית • מולא • מאי גולן • פלוסקוב • דיין • קלנר • מארק • הלוי • ואטורי • שבח שטרן • קרא • יוגב
כחול לבן (13) גנץ • אשכנזי • חיימוביץ' • זמיר • שי • ינקלביץ' • תמנו-שטה • שפע • גינזבורג • קוטלר-וונש • פרידמן • שי-וזאן • רון בן משה
ש"ס (9) יצחק כהן • נהרי • מרגי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב
יהדות התורה (7) ליצמן • גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • ברוכי
העבודה (3) עמיר פרץ • שמולי • מיכאלי
גשר (1) לוי-אבקסיס
הבית היהודי (1) רפי פרץ
סיעות האופוזיציה (50 חברי הכנסת)
יש עתיד – תל"ם (18) לפיד • יעלון • מאיר כהן • ברביבאי • אלהרר • רזבוזוב • אלעזר שטרן • לוי • מריח • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • פרומן • קוז'ינוב • רול • להב-הרצנו • בליאק • טור-פז
הרשימה המשותפת (15) עודה • שחאדה • טיבי • עבאס • תומא סלימאן • טאהא • כסיף • יזבק • סעדי • ג'בארין • אלחרומי • עסאקלה • אבו שחאדה • סאלח • ח'טיב-יאסין
ישראל ביתנו (7) ליברמן • פורר • סובה • אבידר • מלינובסקי • עמאר • קושניר
ימינה (5) בנט • שקד • סמוטריץ' • כהנא • סופר
מרצ (3) הורוביץ • זנדברג • יאיר גולן
דרך ארץ (2) הנדל • האוזר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.