המחאה נגד בנימין נתניהו (2020)

-

המחאה נגד בנימין נתניהו
ירושלים: הבית בבלפור  •  כיכר צרפת

קיסריה: רחוב הדר (ביתו הפרטי של בנימין נתניהו)
תל אביב: כיכר הבימה  •  גן צ'ארלס קלור
בהמשך פוזרה לכ־ 1,300 מוקדים

עילה משפט נתניהו, משבר הקורונה בישראל
סטטוס מתמשך

המחאה נגד בנימין נתניהו היא סדרה של מחאות ציבוריות מתמשכות, שהתעוררו במספר רב של מוקדים בישראל בשנת 2020, הקוראות להתפטרות ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו. המוחים מאשימים את נתניהו בשחיתות ובפגיעה מכוונת במוסדות שלטון החוק, במסגרת מאבקו בהליכים הפליליים המתנהלים נגדו[1]. המפגינים מוחים נגד המשך כהונתו של נתניהו בצל אישומיו הפליליים, בין היתר בשל הטענה כי אינו מפריד בין טובתו האישית והמשפטית לבין טובתה של המדינה[2]. מוקד ההפגנות המזוהה ביותר עם המחאות הוא המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים.

חלק מהמשתתפים במחאה ניצלו את הסיקור הציבורי למחאה בנושאים נוספים, בהם מחאה נגד הטיפול במשבר הכלכלי שנוצר בישראל עקב מגפת הקורונה. מחאות של מגזרים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, בהם עצמאים, שכירים, מורים, עובדים סוציאליים, מסעדנים ואנשים בתחומי הספורט והתרבות. זכויות האישה ומחאה על אלימות נגד נשים, מחאה נגד מתווה הגז, מחאה על הריגת סלומון טקה, מחאה על הריגת איאד אלחלאק, מחאה נגד הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ומחאה נגד קיפוח הישובים הדרוזים בישראל.[3]

גל המחאות התחיל ביוני 2020 ונמשך מאז ברציפות.

על פי סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אחד מכל עשרה ישראלים לקחו חלק בפעולות המחאה נגד מדיניות הממשלה. מתוכם 46.5% ממחנה השמאל, 27.5% מהמרכז וכרבע מהם (26%) מגוש הימין. פילוח המשתתפים לפי גיל מעלה כי בגל המחאה משתתפים בעיקר צעירים עד גיל 34, ומבוגרים מעל גיל 55. 33% מהנשאלים בסקר סבורים שהמפגינים הם האחראים העיקריים לעימותים בהפגנות, ו-31% סבורים שהמשטרה היא האחראית.[4]

רקע

בקיץ 2016 התחילה מחאת היחידים, על ידי קבוצה קטנה של אזרחים שהיו מודאגים ממצב המדינה. הראשון היה דוד פלדשטיין[5] והצטרפו אליו אחרים ובהם תת-אלוף במילואים אמיר השכל. הם עמדו יחידים או בקבוצות קטנות בצמתים ברחבי ישראל, רובם ככולם מעל גיל 60, ונשאו שלטים שהמסר שלהם היה: "אוהבים את ישראל נפרדים מנתניהו"[6]. במקביל, פתחו חושף השחיתות רפי רותם ואייבי בנימין בהפגנה מול ביתו של אביחי מנדלבליט, שמונה באותה עתה ליועץ המשפטי לממשלה. הם התנגדו למינויו של מנדלבליט לתפקיד, מאחר שהיה לפני כן מזכיר הממשלה בראשות נתניהו, ומי שנושא בתפקיד היועץ חייב להיות חף מהכרות קרובה עם ראש הממשלה. המוחים הפגינו מדי שבוע מול ביתו של מנדלבליט בפתח תקווה[7].

בנובמבר 2016 הצטרף למחאתם מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה, שהביא לחשיפת פרשת המעונות ופרשת המתנות שבעקבותיה הוגש נגד נתניהו כתב אישום בתיק 1000. מקיץ 2018 החליפה את מני נפתלי עורכת הדין סיגלית קסלר, שערכה תחקיר על פרשת הצוללות והציפה אותה. המחאות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה התקיימו בכל מוצאי שבת, ואנשים נוספים הצטרפו אליהן. עם ריבוי המפגינים הועתקה ההפגנה בהוראת המשטרה לכיכר גורן, כ-500 מטר מביתו הפרטי של מנדלבליט.

הפסל "גיבור ישראל" של האמן איתי זלאיט הוא מחווה למפגין במחאה נגד נתניהו. הפסל שמשקלו 6 טון הוצב על ידי בכיכר פריז ב-4 בדצמבר 2020, והוסר בשבת לפנות בוקר

בדצמבר 2017 יזמו המוחים הפגנה בתל אביב ומצעד בשדרות רוטשילד, נגד חוק ההמלצות ו"החוק הצרפתי" שנועדו לסכל אפשרות של הגשת כתבי אישום נגד נתניהו[8]. ההפגנה נקראה "מצעד הבושה" ולקחו בה חלק עשרות אלפי אנשים ובהן אנשי ציבור, ביניהם אביה אלף, חנה קים, עוזי ארד וירון זליכה. באמצע 2017 התפצלה הקבוצה הגרעינית של המחאה, חלק ובהם מני נפתלי המשיכו להפגין בכיכר גורן בפתח תקווה, ואילו אחרים בהובלת ישי הדס, אלדד יניב, חיים שדמי, ועורך הדין גונן בן יצחק הפגינו בכיכר הבימה תחת המותג Crime Minister, שם שהגתה הפעילה מירי ניר. הם ייסדו את עמותת חוזה חדש במטרה לממן את המחאה.

ההפגנות המשיכו מדי שבוע במוצאי שבת בכיכר גורן, בכיכר הבימה, וב-20 אתרים נוספים ביניהם, נהריה, עכו, חיפה, עפולה, רחובות, נס ציונה, כיכר פריז בירושלים, צמח, כפר סבא ורעננה. לאחר הריגתו של סלומון טקה התעורר גל מחאה סוער נגד האלימות המשטרתית, וההפגנות נפגשו מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, בכיכר גורן, וסמוך לבתיהם של שר המשפטים, השר לביטחון פנים וראשת המחלקה לחקירת שוטרים.

מחאת גורן סיימה את תפקידה בסוף 2019, עם הגשת כתבי האישום בתיק 1000, תיק 2000 ו-תיק 4000.

מחאת הדגלים השחורים

במרץ 2020 התחילה "מחאת הדגלים השחורים". הרקע: לאחר הבחירות לכנסת ה-23 הטיל הנשיא ראובן ריבלין את הרכבת הממשלה על יו"ר כחול לבן[9]. יושב ראש הכנסת היוצאת יולי אדלשטיין סירב לפנות את מקומו ליו"ר חד"ש, במטרה למנוע הקמת ועדה לדיון בהסרת החסינות של נתניהו[10]. שקמה שוורצמן ברסלר ואחיה אייל וירדן שוורצמן יזמו שיירות מחאה לכנסת וכן הפגנות סמוך לבתי חברי הכנסת ממפלגת חוסן לישראל[11]. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק נרתם וקרא ברשתות החברתיות להניף דגלים שחורים מהמרפסות והחלונות. ב-16 במרץ הוא כתב "כשיהיו מיליון כאלה על כל חלון ומרפסת - הנאשם ילך הביתה. לא ייסגר בית המשפט ולא תיסגר הכנסת. אנחנו, האזרחים לא ניתן לזה לעבור"[12].

"המצור על בלפור"

בדצמבר 2019 החלה אורי נחמן, חברת מרכז ליכוד, מחאה ברחוב בלפור, ליד מעון ראש הממשלה בירושלים (בית אגיון). היא סברה שזו הכתובת למחאה ורק כך יחול שינוי בישראל. אבל היא נותרה יחידה, מחאתה לא צברה תנופה, והיא עזבה את המקום. ב-6 ביוני חזרה נחמן לבלפור למחאה נוספת של 24 שעות ביממה וישנה שם לבדה. ב-11 ביוני חבר אליה אמיר השכל, ופרסם ברשתות החברתיות על פתיחת שביתת שבת בבלפור. הוא כתב "ראיתם את ההפגנות בבית הלבן בוושינגטון? עכשיו אנחנו רוצים שבוושינגטון ייראו את ההפגנות מול מעון ראש הממשלה"[13] (כוונתו להפגנות הענק בארצות הברית בגלל הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר). עם השכל הגיעו אנשי "מחאת היחידים" והמאהל התמלא[14]. במתחם שוהים בין 10–50 איש, חלקם נשארים לישון בשקי שינה על המדרכה ולעיתים אצל שכנים בסביבה שפותחים לפני המוחים את בתיהם. אזרחים מגיעים אל מתחם המחאה כדי לתמוך ביושבים בו. האירוע המרכזי הוא קבלת שבת שמושכת קהל רב, ומתקיימות פעילויות כגון הרצאות, קונצרטים, הופעות, מדיטציה ושירה בציבור[15].

מעצרו של אמיר השכל

ב-26 ביוני הגיעו שוטרים למתחם בלפור כדי לפזר את ההפגנה השבועית במתכונת "קבלת שבת", ועצרו את השכל שנשא דברים לפני כמה עשרות אנשים. נימוק המעצר היה שהשכל חסם את הכביש כשעתיים, אך לדברי המפגינים זו הייתה אמתלה, שכן הם והשכל עמדו על המדרכה[16][17]. יחד עם השכל נעצרו שבעה פעילים בהם סדי בן שטרית וגיל המרשלג. הוצע לשלושה להשתחרר בתמורה להתחייבות לא להגיע לבלפור, אך הם סירבו והועברו לבית המעצר הדרים. מעצרו של אמיר השכל עורר זעם ברשתות החברתיות, ולראשונה דיווחה התקשורת הממוסדת על מחאת היחידים. המעצר נתפס כמעצר פוליטי. מכל התארגנויות המחאה יצאה קריאה שלא משאירים את השכל לבד. למחרת המעצר צעדו מאות אל מגרש הרוסים וצבאו על בית משפט השלום, שם היו העצורים. אז גם הגיעו לראשונה אישי ציבור, בהם בוגי יעלון, וחברי כנסת מכל מפלגות האופוזיציה[18]. ביום ראשון לפנות בוקר שחררה שופטת את העצורים ללא תנאים[19]. בעקבות האירוע עברו כל קבוצות המחאה המפוזרות בארץ לבלפור.

באותו יום עצרה משטרת מוריה מפגינים נוספים וביניהם לוטם פנסקי על שהשליך מטבעות של עשר אגורות לכיוון הווילון השחור[20] במחוות לגלוג כלפי נתניהו, כאילו הוא על סף "נכות כלכלית"[hebrew 1]. משטרת מחוז ירושלים לחצה על הפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום, וחצי שנה לאחר מכן בדצמבר 2020 הודיעה פרקליטות המדינה שבכוונתה להגיש את כתב האישום בגין השלכת המטבעות[20].

הביביסטיליה

המשטרה נערכה להפגנה עם כוח גדול של שוטרי יס"מ, משמר הגבול, שוטרים סמויים. על פי עדויות המפגינים במקום הושתלו פרובוקטורים אלימים כדי לחבל במחאה[25]. בעשר בלילה יצאו מפגינים במצעד ברחובות ירושלים. המשטרה עצרה מפגינים אקראיים ופיזרה את האנשים בעזרת פרשים ומכת"זיות. המשטרה עצרה 50 מפגינים. גיבור ישראל הוא פסל ברונזה במשקל 900 ק"ג עם בסיס מבטון במשקל 5 טון, שיצר הפסל איתי זלאיט בשנת 2020. מטרת הפסל היא להלל ולהוקיר את המפגינים בהפגנות המחאה בעד הדמוקרטיה הפסל מציג את דמותו של מפגין במחאה, אשר הניף דגל ישראל בזמן שהגן על עצמו מפני מכת"זית של המשטרה. הפסל הוצג לראשונה ב-5 בדצמבר 2020, בכיכר פריז סמוך לבית ראש הממשלה בירושלים.

פסל גיבור ישראל

הפסל גיבור ישראל בכיכר רבין ביום 22 בדצמבר 2020 עם תמונתו של אהוביה סנדק.
הומאז' לפסל גיבור ישראל בהפגנה בכיכר פריז בירושלים, 5 בדצמבר 2020

גיבור ישראל הוא פסל ברונזה במשקל 900 ק"ג עם בסיס מבטון במשקל 5 טון, שיצר הפסל איתי זלאיט בשנת 2020. במטרה להלל ולהוקיר את המפגינים בהמחאה הפסל מציג את דמותו של מפגין במחאה שנצפה בזמן פיזורה של ההפגנה על ידי המשטרה באמצעות מכתז"ית, שמגן על עצמו מסילון המים, בעודו מניף את דגל ישראל.[26][27] התמונה זכתה לפרסום רב ברשתות החברתיות ובתקשורת, והפכה לסמל המחאה.

הפסל עשוי מברונזה, במשקל 900 ק"ג המוצב על בסיס שמשקלו 5 טון. הפסל ובסיסו מתנשאים לגובה של 5.5 מטר.[28] הוא מתאר מפגין עוטה מסכה וכורע ברך, תוך הנפת דגל ישראל בידיו. הדגל נתפר במיוחד לפסל מבד דקרון. בסיסו של הפסל עשוי מיציקת בטון עטוף בקונסטרוקציית פלדה מחופה בעץ.

הפסל הוצג לראשונה ב-5 בדצמבר 2020, בכיכר פריז סמוך לבית ראש הממשלה בירושלים. אך הוסר ע"י פקחי עיריית ירושלים ובעקבות הסרת הפסל מכיכר פריז בירושלים, החליט ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, להזמין את איתי זלאיט להציב את הפסל בכיכר רבין. הפסל הגיע לכיכר ביום חמישי, ב-10 בדצמבר 2020, לאחר ששוחרר באותו יום ממחסני עיריית ירושלים בהר חומה.[29] זלאיט הודיע כי הצבת הפסל בכיכר רבין היא זמנית ובכוונתו לפנות לעיריית ירושלים לקבל את אישורה להחזיר את הפסל לכיכר פריז.[30] ב-1 בינואר 2021 הועבר הפסל להצגה בכיכר העירייה ברמת השרון.[31]


במוצאי שבת ב-5 בדצמבר בהפגנות בכיכר פריז בירושלים הוכנו מיצגי מחאה שכללו הומאז' לפסל. המפגינים העבירו מייצגים של אנשים שנעמדו בתנוחת "גיבור ישראל". ביום 20 בדצמבר 2020, הגיש זלאיט בקשה רשמית לעיריית ירושלים לוועדת האמנות העירונית, להצבת פסל ״גיבור ישראל״ בכיכר פריז.[32]

ארגוני המחאה

מחאת הדגלים השחורים

מחאת הגשרים מטעם מחאת הדגלים השחורים

מחאת "הדגלים השחורים" צמחה לאחר פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ה-23 מהתארגנות של בודדים בכל רחבי ישראל כנגד התערערות המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל.[33][34] את רעיון המחאה יזם העיתונאי אורי משגב בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו,[35] וזאת בהמשך לפעילות שהתקיימה בחודשים שלפני כן תחת הכותרת "מחאת הדגל השחור: כהניזם לא בבית ספרנו" - מחאה של הורים בכל רחבי הארץ, שמחו כנגד החיבור הפוליטי של שר החינוך, רפי פרץ, לאיתמר בן גביר וכנגד הכנסת ערכי הכהניזם והגזענות לתוך מערכת החינוך.[36][37][38]

פעילות התנועה החלה ב-19 במרץ 2020, לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, כאשר הפיזיקאית שקמה ברסלר ואחיה ירדן ואייל שוורצמן יחד עם עוד שני חברים יזמו שיירת מכוניות שעלתה לירושלים עם דגלי ישראל ודגלים שחורים[39] במטרה למחות על השבתת משכן הכנסת ופעילותה במהלך המשבר הפוליטי שנוצר בין גושי המפלגות לאחר הבחירות. מחאה זו הייתה חריגה בשל התרחשותה בהתאם לסעיף בתקנות החירום, שהתיר קיום הפגנות בישראל למרות מגבלות שהוטלו על התכנסות קהל בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל. על רקע המגבלות חלק מהפעילות בוצעה באמצעות כלי רכב, בשיירות שנסעו לכוון משכן הכנסת כשעליהן דגלים שחורים.

המחאה החלה בהתארגנות ברשתות החברתיות ובקבוצות וואטסאפ, שלדברי היוזמים מטרותיה העיקריות היו:[40]

  • בחירה של יושב ראש הכנסת שמייצג את הרוב בכנסת.
  • הקמת ועדות הכנסת, שזו פעולה חיונית לפיקוח על הממשלה ופעולת הכנסת.
  • תיקונים לחוק שיבטיחו שאדם שמואשם בפלילים לא יוכל להיבחר לראשות הממשלה.

התנועה ערכה הפגנות רבות מול משכן הכנסת, וכן בכיכר רבין ובכיכר הבימה בתל אביב. הפגנות תמיכה בתנועה התקיימו בין השאר בעפולה, נהריה, ראש פינה, הוד השרון, פרדס חנה, קריית טבעון, כפר קאסם, באר שבע ואילת.

כמו כן קיימו אנשי התנועה משמרות מחאה ליד בתיהם של חברי כנסת ושרים רבים, בהם בני גנץ, יולי אדלשטיין, גדעון סער, גלעד ארדן, אסף זמיר, רם שפע, צבי האוזר וגבי אשכנזי.[41][42][43][44][45]

בפעילויות התנועה השתתפו עיתונאים, אנשי ציבור ורבים אחרים בהם, יובל דיסקין, אליקים רובינשטיין, יפעת ביטון, לוסי אהריש, עמר בר-לב, ניצן אלון, שחר ארגמן, עמוס בן-אברהם, עמירם לוין, עוזי ארד וחברי הכנסת מהאופוזיציה ובכירי ממשל לשעבר יאיר לפיד, משה יעלון, איימן עודה, יאיר גולן, דן מרידור, כרמי גילון, זאב דגני ועיסאווי פריג'.

ב-1 באוגוסט 2020, הגיעה פריסת ההפגנות ל-280 גשרים, צמתים ומחלפים בכל רחבי מדינת ישראל. נוסף על כך, התקיימו הפגנות מחאה מקבילות בסן פרנסיסקו, ניו יורק וברלין.[46]

מחאת הגשרים בכ-300 גשרים וצמתים. מפגינים מנופפים בדגלי ישראל ודגלים שחורים, ונהגים חולפים צופרים לאות הזדהות. גשר מחלף אליקים

ב-20 באוגוסט 2020, התרחבה פריסת ההפגנות בשבת, למעל 300 גשרים, צמתים ומחלפים בכל רחבי המדינה. כמו כן נוספה פריסה של צוללות שחורות עם כתובות שמתייחסות לדרישה לחקור את נושא הצוללות במקומות שונים בארץ, כגון קיסריה, כרכור, רמת הכובש, גן שמואל, מעגן מיכאל, אליקים, מחלף חורשים, מבואות גלבוע ועוד. מיזם הצוללות גם נפרס למספר שעות בכיכר הבימה ב-17 באוגוסט. כמו כן הורחבו ימי ההפגנות המרכזיות גם לימי חמישי, בערים תל אביב, חיפה, ובאר שבע.

ב-10 באוקטובר 2020, בסוף השבוע השני של הסגר השני, התרחבה פריסת ההפגנות בשבת, ל-1219 נקודות שונות, במרכזי ערים, בשכונות, בכניסות ליישובים כתשובה לתקנות שאסרו על הפגנות במרחק של יותר מקילומטר מהבית. התופעה התרחשה בכל רחבי המדינה והגדילה את המצטרפים למעגל ההפגנות. על פי ספירה שעשו אנשי הדגלים השחורים, דווח על השתתפות של כ-230 אלף מפגינים בהפגנות שבת אחר הצהריים ומוצ"ש. בנוסף נערכה גם הפגנת צעירים רבת משתתפים בתל אביב שבה נרשמו שוב עימותים בין המפגינים שנשאו דגמי צוללות ובין המשטרה ויס"מ שניסו לחסום אותם. במשך כל תקופת הסגר נערכו גם הפגנות במוקדים רבים, בפריסה דומה, גם בימי ג' וה', אך עם כמות קטנה יותר של משתתפים.

דגם צוללת מטעם מחאת הדגלים השחורים בגשרים ומחלפים
דגם צוללת ענק קבועה מטעם מחאת הדגלים השחורים

ארגונים נוספים

עמותת "חוזה חדש" הוקמה על ידי משתתפי המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה. סימני הזיהוי של העמותה הם שלטים וחולצות עליהם נכתב "Crime Minister" ("קריים מיניסטר", משחק מילים באנגלית המאחד את תואר ראש הממשלה עם המילה "פשע").[47]

התנועה לאיכות השלטון שותפה לפעילויות המחאה, והציבה בחלק מההפגנות במה ומערכת הגברה.

תנועת "אין מצב" התגבשה סביב אמיר השכל, שהחל להפגין לבדו נגד נתניהו באוקטובר 2016, בשם "מחאת היחידים", בכניסה לעיר מגוריו יבנה ובמקומות נוספים. היא הדפיסה לקראת ההפגנות ב־2020 שלטים בהם נכתב "אין מצב שנאשם בפלילים יהיה ראש ממשלה".[48]

תנועת "קומי ישראל" אשר התגבשה סביב קונסטנטין צ'סטה, המכונה "קוסטה בלאק" וקבוצת צעירים וצעירות אקטיביסטים נוספים אשר מייצגים את בני הדור שנפגעו בעוצמה רבה מהמשבר הכלכלי והמנהיגותי. "קומי ישראל" לפעמים בקיצור למילה אחת - "קומי", מתאפיינת בארגון צעדות מחאה ברחובות ירושלים ותל אביב וסמלה הוא הצבע הורוד. [49][50]

במחאה שותפים ארגונים המייצגים מגזרים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, בהם התאגדויות של שכירים כמו מורים, עובדים סוציאליים והתאגדויות של עצמאים, כמו עמותת "אני שולמן" או "התאחדות העצמאיים",[51] וכן קבוצות נוספות של מסעדנים ואנשים בתחומי הספורט והתרבות.

מימון

רוב פעילויות המחאה הן תנועה שורשית שאינה זקוקה למימון, והמשתתפים במחאה מגיעים לפעילויות על בסיס התנדבותי.

התנועה האזרחית "זזים" שמתנגדת לכיבוש ומקדמת צדק חברתי פרסמה קמפיין התרמה לתמיכה במחאה ברכישת שילוט.[52]
עמותת "אחריות לאומית" תרמה לתנועת "הדגלים השחורים" קרוב ל-100 אלף שקלים עבור ציוד, שירותי דוברות והוצאות נוספות.[53]

המשך המחאה

המחאה המשיכה להתנהל ללא מנהיגים, אך יש בה מספר קבוצות מרכזיות ופעילים מרכזיים שמשתפים ביניהם פעולה. בין הפעילים המרכזיים ניתן למנות את אמיר השכל ממחאת היחידים ששינתה את שמה ל"אין מצב"; ישי הדס מקבוצת Crime Minister; אורי נחמן שפתחה את "המצור על בלפור" עוד לפני גל המחאות; שקמה שוורצמן מקבוצת "הדגלים השחורים" שמארגנים בין היתר את מחאת הגשרים; עורך דין גונן בן יצחק שמלווה את המחאות מבחינה משפטית, רועי פלג ממובילי מחאת הצוללות וכלי השייט, הבעלבתים - קבוצה של שחקנים ואמנים צעירים שסמלם הוא הצבע הוורוד, נקראים גם "הבנדנות הוורודות", והם מקיימים מיצגים אמנותיים ומחלקים פרחים ודגלים ורודים; והעיתונאית העצמאית אור-לי ברלב שמסקרת את המחאה ומעבירה שידורים חיים ברשתות החברתיות[54]. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה פנה אל אור לי ברלב בהזמנה לפגישה עם נציגי המחאה, אך היא דחתה את ההזמנה בנימוק ש"זוהי מחאה עממית ואין לה נציגים שידברו בשם העם"[55]. בתחילה אפיינו את המחאות דגלים שחורים שהונפו יחד עם דגלי ישראל, בהמשך השתלט הצבע הוורוד שהכניסה למחאה קבוצת הבעלבתים - דגלים ורודים החליפו בהדרגה את הדגלים השחורים, הונפו דגלי ישראל בצבע ורוד, קבוצות כמו "קומי ישראל" ו"החזית הוורודה" אימצו את הצבע הוורוד בכרזות שלהם, ואפילו דגמי צוללות נצבעו בוורוד.

ביום חמישי שלאחר ה"ביביסטיליה" התקיימה שוב הפגנה גדולה. המשטרה פיזרה את ההפגנה בכוח רב ועם שימוש נרחב במכתזיות. תמונת מפגין כורע כשידו מניפה את דגל ישראל והוא מנסה להתגונן מפני סילון המים התפרסמה בעולם והפכה לאייקון של ההפגנה[56].

ההפגנות המשיכו בימי שלישי, חמישי, והפגנה גדולה בשבת שאליה הגיעו יותר ויותר אנשים. נערכו הפגנות גם בתל אביב ובקיסריה, ומחאת הגשרים התקיימה במקביל ברחבי הארץ כל יום שישי. ב-1 באוגוסט נערכה בבלפור הפגנה גדולה והשתתפו בה למעלה מ-10,000 איש. נתניהו לגלג על הנוכחות הדלילה והעלה בדף הפייסבוק שלו תמונה של מתחם הפגנה בתל אביב כמעט ריק לפני תחילת ההפגנה[57]. בתגובה התחילו מארגני ההפגנות לחלק צמידים ממוספרים כדי לדעת במדויק מה מספר האנשים. ב-29 באוגוסט התקיימה ההפגנה הגדולה ביותר עד אז. לטענת המארגנים חולקו בכניסות 40,000 צמידים ומספר המשתתפים בפועל היה אף גדול מכך[58].

הסמליל "לֵך."

המחאה צברה תאוצה גם ברשתות החברתיות. במהלכה, רוני דונביץ' יצר את הסמליל "לֵך." ובו למ"ד מתנפנפת השאולה מסמליל מפלגת הליכוד שעיצב גדעון שגיא. הסמליל זכה לתפוצה רחבה ברשת והפך ויראלי. הוא מופנה בהתרסה כנגד נתניהו, בו ציבור המוחים קורא לו לעזוב. השימוש העיקרי בו היה בצירוף לתמונת הפרופיל בפייסבוק[59].

מחאת הגשרים

מחאת הגשרים מתקיימת מדי שבוע ברחבי הארץ. גשר דרך חקלאית מעל כביש 6 בין כפר מנחם לכפר רי"ף. 7 באוקטובר 2020

מחאת הגשרים[60] היא יוזמה של קבוצת הדגלים השחורים המבוססת על יוזמות מקומיות. מחאה זו החלה לאחר מעצרו של אמיר השכל במאהל ליד מעון בית ראש הממשלה בבלפור, והיא נמשכת ברציפות מאז 1 ביולי 2020. מעל 315 הפגנות מתקיימת מדי מוצאי שבת במספר רב של גשרים וצמתים ברחבי המדינה במקביל להפגנות במרכזי הערים[61]. המפגינים מניפים דגלי ישראל, דגלים ורודים, ודגלי מחאה שחורים, ונהגים שחולפים מתחת לגשר ומזדהים עם המחאה, צופרים לאות הזדהות. צפירות ההזדהות הפכו לאחד מסממני המחאה.

התפשטות המחאה ברחבי הארץ

הפגנות מחאה בכיכר דוכיפת בעיר נשר. צילום קטע אחד בכיכר. יום חמישי 22 באוקטובר 2020

לאחר ההסרה ההדרגתית של הסגר הראשון הלכה והתפשטה שוב מגפת הקורונה, עם התפשטות מואצת בריכוזים חרדים וריכוזים ערבים[62], החליט נתניהו, בניגוד לדעת מומחי בריאות ובניגוד לפרויקטור הקורונה רוני גמזו להטיל סגר שני על המדינה כולה, אשר יאסור את קיום ההפגנות[63]. שרי כחול לבן התנגדו לסגר כללי, שר המשפטים אבי ניסנקורן ושר החוץ גבי אשכנזי אמרו שנתניהו "רק רוצה למנוע את ההפגנות נגדו בבלפור"[64]. ב-25 בספטמבר אישרה הממשלה סגר כללי, במסגרתו ניתן יהיה להתרחק מהבית עד קילומטר אחד. בתגובה נוצרו באופן ספונטי הפגנות ביישובים השונים על ידי תושבי המקום, וכמות המוחים עלתה פי חמישה וששה והגיעה למעל 200,000 איש[65]. המארגנים המקומיים ציינו את המיקום במפה אינטראקטיבית בגוגל מפות, וקישרו את נקודת המחאה לקבוצה או אירוע בפייסבוק, או קבוצת ווטסאפ. הם דיווחו על מספר המפגינים והעבירו תעוד ותמונות שרוכזו לדף הפייסבוק של "הדגלים השחורים" ולדף הפייסבוק "קילומטר איט איז!" הפגנה בכל שכונה של הבעלבתים. ההפגנות המקומיות מתקיימות אחר הצהריים בימים שלישי, חמישי ושבת. לאחר ביטול מגבלת הקילומטר, אוחדו חלק מהקבוצות המקומיות עם קבוצות במקומות מרכזיים יותר - לדוגמה בעיר נשר נוצרו 2 קבוצות מחאה: אחת בשכונת גבעת נשר, השנייה בכיכר דוכיפת בשכונת רמות יצחק. לאחר ביטול מגבלת ה-1 ק"מ נקודת ההפגנה בשכונת גבעת נשר בוטלה, והמפגינים עברו להפגין בכיכר דוכיפת ובגשר יגור.

המחאות המקומיות נמשכות ללא הפסקה מספטמבר 2020, עם עליות וירידות במספר המוחים לפי התגלגלות האירועים.

שיירת התקווה

ביום שבת 26 בספטמבר, למחרת ההכרזה על הסגר השני על הארץ אך בטרם נכנסו תקנות המרחק לתוקפן, התארגנה במקום מחאת אנשים מחאת כלי רכב, היא כונתה "שיירת התקווה" - טור של אלפי כלי רכב זרם בכבישים הריקים בגלל הסגר המובילים לירושלים. זה היה אירוע בקנה מידה גדול שכלל לראשונה גם אנשים בגילאים שונים שלא השתתפו עד אז במחאות[66]. שוטרים הציבו מחסומים ועיכבו את השיירות כדי להאטן, ואורך טור המכוניות שבדרך התמשך על פני עשרות קילומטרים[67]. חלק מהמוחים הגיעו לירושלים וחזרו על עקבותיהם, וחלק המשיכו לבלפור ושם התקיימה מחאה עם כ-12 אלף איש.

מחאת הצוללות

רועי פלג עם מיצג צוללת ורודה ברחבת הכנסת ב-21 באוקטובר 2020

מחאת הצוללות התחילה ב-19 ביולי 2020 כמיצג של קצינים ולוחמים במילואים בצה"ל ביוזמת רועי פלג לוחם וקצין לשעבר ביחידת 669, ועטר שיינפלד, שתובעים מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה של פרשת הצוללות. הם לבשו מדים של הצבא המצרי כביכול, ונסעו בארץ בשיירה של כלי רכב מעוטרים בדגלי מצריים, כשהם גוררים ארבע צוללות. על הצוללות כתוב "אח"י שחיתות", "אח"י שוחד" "תודה ביבי" בערבית ו-"Milikowsky" (איש העסקים נתן מיליקובסקי, בן דודו של נתניהו). יעד השיירה היה מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, שם התקיים טקס מסירת הצוללות לצבא המצרי[68].

בראשית אוקטובר 2020 נודע שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט לסגור את הבדיקה בפרשת הצוללות נגד נתניהו[69]. בתגובה ארגנה קבוצת "חקירה עכשיו" שיירת מחאה גדולה, וב-14 באוקטובר 2020 יצאו שלוש שיירות מקצות הארץ לכיוון בלפור. השיירה הצפונית יצאה מכפר בלום בשש בבוקר ובה כחמישים דגמי צוללות שנגררו או הורכבו על גגות כלי הרכב. על הצוללות היו כיתובים כגון אח"י מושחת ואח"י שוחד.

שיירת הצוללות של "חקירה עכשיו" נכנסת לחיפה

השיירה עצרה בחיפה ליד מוזיאון חיל הים בחיפה, שם הצטרפו אליה כלי רכב וצוללות נוספים. משם היא המשיכה לקיסריה לעצרת גדולה שבה שרה אחינועם ניני, בשמיים חגו טרקטורונים מעופפים, ומטס הצדעה של אווירוני אולטרה לייט חלף בתצורת חץ מעל העצרת. בתל אביב נסע רועי פלג מהשיירה אל שגרירות גרמניה ושאר כלי הרכב עצרו ברחבת מוזיאון תל אביב. השיירה ובה כמאה צוללות המשיכה לכיוון ירושלים בליווי אופנוענים ואלפי כלי רכב. בצדי הדרכים ובצמתים ועל הגשרים קיבלו אנשים את פני השיירה בהנפת דגלים. עם ערב הגיעה השיירה לירושלים, והתקיימה שם עצרת ברוב עם. שום ערוץ תקשורת ממוסד לא סיקר את האירוע.

במהלך נובמבר 2020 התרבו מפגני צוללות עצמאיים בהפגנות בקיסריה, בבלפור, ליד הקריה בתל אביב, ובכבישי המדינה[70][71][72].

המחאה בראש העין

מחאה בקרבת ביתו של גנץ, נובמבר 2020

ב-27 באוקטובר 2020 התחילה קבוצה קטנה מבין אנשי המחאה נגד נתניהו להפגין בצומת מול הרחוב בו גר גנץ בראש העין. המוחים, שרבים מהם בחרו כחול לבן, רואים בגנץ שותף לשחיתות כמו נתניהו עצמו[hebrew 2]. המסר של המוחים בראש העין הוא "צוללות צוללות צוללות", כדי שהשיח לא יוסט לשום נושא רגעי אחר. קומץ המוחים - שניים או שלושה - עמדו במרחק של מעל 70 מטר מביתו, אך בג"ץ קבע עוד קודם שביתו של בני גנץ איננו מעון רשמי, ולכן אסור להפגין לידו[76], ובתוך זמן קצר הגיעו שוטרים ודרשו מהם להתפנות. המעצרים במקום משכו תשומת לב תקשורתית. לאור זאת, כתב גנץ בטוויטר: "לעולם אגן על זכותו של כל אדם להביע דעתו", אך הוסיף שפנה למשטרה שתאפשר את המחאה "תוך הפעלת שיקול דעת מרחיב לפני כל מעצר או הרחקה"[77]. הציוץ גרר תגובות נזעמות ובאותו ערב הגיע קהל רב, ביניהם חבר הכנסת יוראי להב הרצנו[78], המחאה הפכה להפגנה ובהוראת המשטרה המפגינים עברו להפגין ליד קניון סמוך[79]. לפי, ניצב עמיחי אשד, גנץ ביקש להימנע ממעצרים בהפגנות ליד ביתו ואמר שלגנץ אין סמכות חוקית לבקש זאת[80].

כשלושה שבועות אחרי תחילת המחאות בראש העין דווח שהמשטרה העלתה מפגינים לניידת, ובמקום להביא אותם לתחנת המשטרה הורידה אותם במקום מרוחק[81]. עורך הדין גונן בן יצחק הגיש תלונה למח"ש בטענה שנוהל זה הוא בגדר חטיפה[82].

צוללת צהובה ממתינה לשאר שיירת הצוללות ליד מוזיאון ההעפלה בחיפה. על גבה המספר 50 כי היא ה-50 מתוך כמאה צוללות. 14 באוקטובר 2020

תגובת נתניהו

למן ההפגנות הראשונות ביולי 2020 נתניהו לעג למפגינים ברשתות החברתיות ואף בנאומיו לאומה, וטפל עליהם האשמות שווא. הוא כינה אותם "מפיצי מחלות" כלומר מדביקים בקורונה, אף שההפגנות התקיימו באוויר הפתוח ומיולי ועד נובמבר 2020 - כולל תקופה שבה התפשטות הקורונה האצה - לא אותר אדם שנדבק בהפגנות[83][84], זאת לעומת הדבקות במקומות סגורים כגון בתי כנסת. הוא כינה את המפגינים "אנרכיסטים" אף שהם דורשים ממשל נקי משחיתות ודמוקרטי, ולא אנרכיה. הוא טען שהמפגינים אלימים, אף שהאלימות הייתה מכוונת כלפי המפגינים מצד המשטרה ומצד ביביסטים[85]. במקרה אחד ריססה מפגינה בגז פלפל את פניו של שוטר שביקש לעצור אותה, והוגש נגדה כתב אישום[86], ובמקרה אחר חטף פרובוקטור[87] את המיקרופון של אבישי בן חיים שבא לסקר את ההפגנה ביום"הביביסטליה"[88]. על אף זאת נאמניו של נתניהו המשיכו לטעון שאכן המפגינים הם אנרכיסטים מפיצי מחלות ואלימים, כדברי ראש הממשלה.

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, סיפר בראיון שהוא מראה לאביו סרטונים מההפגנות, וזה מבדר אותו ונותן לו אפילו קצת כוח[89]. ב-17 ביולי הוא העלה תמונת כזב בטוויטר, תמונה שצולמה בארצות הברית של אדם שעושה את צרכיו על מכונית. הוא הציג אותה כאילו המצולם הוא מאנשי מאהל בלפור[90]. גולשים העירו לו מיד שזו תמונה שמצא בגוגל, אך למרות זאת, שבוע לאחר מכן הדהד נתניהו האב בנאום טלוויזיוני את הציוץ הכוזב, וקרא לא לגרור את המדינה "להפצת מחלות באמצעות תנאים סניטריים איומים של עשיית צרכים ברחובות ובחצרות"[91].

נתניהו אמר שוב ושוב שמסיתים להורגו. ב-29 ביולי הוא העלה בטוויטר פוסט של "דנה רון" שקורא לירות בו[92]. מומחה הרשתות יוסי דורפמן בדק את הפרופיל ומצא שהוא מזויף. דורפמן מצא פרופילים פיקטיביים נוספים עם דברי הסתה ששיתף יאיר נתניהו. בעקבות פניית המפגינים פייסבוק חסמה את הפרופילים הפיקטיביים[93]. בציוץ שבו ציטט נתניהו את הפוסט הכוזב של "דנה רון", הוא ציין גם שהמשטרה עצרה "ליד משרד ראש הממשלה אדם שאיים לרצוח אותי ובכליו נמצאו סכינים"[94]. העצור היה תמהוני דר רחוב שהציק לבנות תנועת הצופים שהפגינו מול הכנסת ואיים עליהן, והן פנו לעזרת המשטרה. בכליו של האדם נמצאו שני סכיני גילוח[95][96]. ביום הזיכרון ה-25 ליצחק רבין, נתניהו חזר בנאומו הרשמי על טענותיו שמאיימים לרצוח אותו. הוא נשאל מי מאיים עליו והשיב שיוכל לשלוח לחברי הכנסת את הציטוטים אחרי הדיון[97].

הפגנת תמיכה בנתניהו

ב-20 באוגוסט 2020 התקיימה בכיכר פריז הפגנת תמיכה בראש הממשלה נתניהו, אשר מארגניה ציפו שיגיעו אליה כ-3,000 מפגינים[98], אף שלבסוף הגיעו אליה רק כ-300 מפגינים[99]. במקביל, בכיכר צרפת וברחוב בן מימון נערכה הפגנה בסדר גודל דומה נגד השחיתות. כדי לקיים את מפגן התמיכה בראש הממשלה, פינתה המשטרה את מאהל המחאה מול מעון ראש הממשלה בירושלים[98]; במהלך הפינוי נפצע כרמי גילון שאזק את עצמו למאהל המחאה[100].

תגובות במערכת הפוליטית

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, תיאר את פעולות המחאה כ"הפגנות שמאל אנרכיסטיות", טען שהן נושאות אופי אלים, קוראים בהן לרצח, והן זוכות לסיקור יתר.[101] הוא אף תיאר מפגינים כמפיצי מחלות. זאת בגלל ההתקהלות במהלך מגפה הקורונה ובאמצעות עשיית צרכים, ככל הנראה בשל תמונה מזויפת שבנו פרסם.[102][103]

חברת הכנסת תמר זנדברג אמרה במהלך המחאה שהסיבה שהמפגינים הגיעו היום היא כדי להילחם בנגיף ההסתה.[104]

שר הביטחון וראש ממשלת ישראל החלופי בני גנץ דיבר על מחויבות הממשלה להיות קשובה לאנשים. נאמר גם שזכות המחאה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה. הוא ביקש מראש הממשלה והשרים - לא להקצין ולא לתקוף רק לשם התקיפה.[105]

השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, ביקש לבדוק צעדים לצמצום ההפגנות, ובין השאר טען שמנכ"ל משרד הבריאות אמר שההפגנות הן "מדגרות קורונה". הוא גם הזהיר מפני פגיעה בראש הממשלה: "אלמלא היחידה לאבטחת אישים - מישהו היה עושה מעשה".[106]

יאיר נתניהו פרסם ברשת טוויטר הודעה ובה פרטיהם של אנשי עמותת "חוזה חדש" וקרא להגיע לבתיהם ולהטרידם. אנשי העמותה הגישו תביעה נגד יאיר נתניהו, ובית המשפט קבע כי הוא ייאלץ למחוק את ההודעה שפרסם, והוציא נגדו צו למניעת הטרדה מאיימת למשך 6 חודשים.[107] בראיון שהעניק לגלי ישראל כינה מפגינים כ"חייזרים" ואמר שהוא מראה לאביו קטעים נבחרים מצילומי ההפגנות וכי "זה מבדר אותו".[108]

ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד אמר בנאומו בכנסת כי המפגינים הם הבוסים של ראש הממשלה ואינם מרוצים.[109]

בסגר הראשון, נתניהו התנגד להגבלת חופש ההפגנה.[110] בסגר השני תמך כחלק מהדוק הסגר. היועמש טען שניתן להגביל עד 2,000 איש בבלפור גם בסגר הקיים תוך שמירה על הנחיות כמו קפסולות ומרחק.[111] במסגרת המתווה גובשו תקנות שמגבירות את יכולתה של המשטרה לאכוף את כללי הריחוק החברתי והמסכות באמצעות קנסות. הידוק הסגר איפשר הגבלות נוספות: במרחק של עד 1,000 מטר מהבית ולא יותר מההתקהלות המותרת (בקפסולה של עד 20 איש).[112] אף על פי כן, שינוי החוק כך שהפגנות יוגבלו נדחה בשל עיכוב של חברי הליכוד והאופוזיציה. אושר אחרי יום הכיפורים.[113] הגבלת המרחק מהבית ביחס להפגנות בוטלה ב-12 באוקטובר.[114]

התנהלות המשטרה

מכת"זית מתיזה סילון מים מטווח קצר ישירות על ראשו של מפגין בתקריב

המפגינים הפנו ביקורת רבה כנגד התנהלות המשטרה. לטענתם, היות שלא מונה מפכ"ל למשטרה עוד משנת 2018, המשטרה הפכה כלי פוליטי בידי השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, והניצבים נוקטים אלימות נגד המפגינים כדי לרצות אותו ובכך להרוויח קרדיט אצלו במרוץ למפכ"לות. ביקורת זו מגובה על ידי בכירים במשטרת ישראל לשעבר, בהם המפכ"ל לשעבר משה קראדי וניצב בדימוס אליק רון[115]. היא הופנתה בייחוד כנגד מפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד, נגדו המפגינים נוהגים לשיר "אתה לא תהיה מפכ"ל"[116]. בשיחה עם ידיד, אוחנה ביקש לאסור כליל על הפגנות ליד מעון ראש הממשלה, בניגוד לפסיקת בג"ץ וכן כי ברצונו "לאתגר את בג"ץ"[117]. בתגובה לאירוע, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלח מכתב לממלא מקום מפכ"ל המשטרה, מוטי כהן, והזהירו שעל המשטרה לקבל החלטות בצורה עצמאית וללא שיקולים זרים[118].

ב-22 באוגוסט צעדה קבוצת מפגינים מגשר המיתרים לכיוון כיכר פריז, כדי לחבור אל המוחים שהיו שם. הצעדה התקיימה ללא רישיון. סגן ניצב ניסו גואטה מונה לפקד על קבוצת שוטרים שהוצבו כדי לחסום את הצועדים עם מחסומי לחץ[119]. גואטה תועד מתפרץ על מפגינים, מושך בפראות אנשים ונשים, מכה מפגין במהלומת אגרוף ומרתק לקרקע מפגין אחר תוך שהוא לוחץ על העורק התרדמני שלו[120]. המוחים הגישו נגדו ארבע תלונות. המשטרה ביטלה את הדברים והשיבה שמפגין תקף את גואטה והוא אף הודה במעשיו[121]. בעקבות הפרסום חקרה מח"ש את גואטה והרחיקה אותו ל-24 שעות מתחנת המשטרה, והוא חזר להפגנות לאחריהן[122]. שלושה חודשים לאחר מכן ב-29 בנובמבר הודיעה המחלקת לחקירות שוטרים על הגשת כתב אישום נגד גואטה בגין תקיפת מפגין וצלם[123].

האמן זאב אנגלמאיר, המופיע בדמות הקומיקס "שושק'ה", נעצר בהפגנה בירושלים בחשד לעבירה שלא קיימת בחוק העונשין. שוטרים נשלחו לבית של אדם כדי להורות לו להסיר מפייסבוק תמונה של נתניהו[124]. המפגינה איריס בוקר נחקרה בחשד להטרדה של שרה נתניהו בשל ציוץ בטוויטר שכלל לא עסק בה. כמו כן פעמיים שוטרים ופקחים מטעם עיריית ירושלים פשטו על מתחם המפגינים בבלפור והחרימו ציוד רב ללא צו בית משפט[125]. העירייה חויבה להחזיר את הציוד. ב-15 ביולי נעצרו כ-50 מפגינים. המשטרה השתמשה במכת"זיות מטווח קצר ובניגוד לנוהל שאוסר פגיעה בראשים של מפגינים[126].

ב-5 באוקטובר ניידת משטרתית קראה בכרוז "רק ביבי" כנגד המפגינים בגשר נעורים הסמוך לכפר ויתקין[127].

ב-10 באוקטובר התראיין בערוץ 13 סנ"צ זיו שגיב, והציג כאמיתי מידע מתוך פוסט מזויף שבו הוצגו אנשי "קריים מיניסטר" כמתכננים לפגוע בשוטרים בעזרת גז מדמיע ושוקרים. למחרת הודה שגיב שמדובר בזיוף[128].

כנגד אלימות המשטרה התארגנה קבוצת "אימהות שומרות", שבאות להפגנות לבושות באפוד זוהר, ומטרתן להגן על הצעירים מאלימות מצד המשטרה[129]. הן מצוידות בסרט אדום באורך 25 מטר, שהוא המרחק המינימלי פי תקנות המשטרה להתזת סילוני מים על אנשים.

מיקום

המיקום עיקרי של ההפגנות הוא בסמוך למעון ראש הממשלה בירושלים (בית אגיון). 61 מתושבי השכונות רחביה וטלביה, שבהן מתקיימות ההפגנות, עתרו לבג"ץ על מנת שיורה להעתיקן למקום אחר, או להגבילן בדרך אחרת במקום, בזמן ובכמות המשתתפים. העתירה נדחתה. בפסק הדין ציין השופט עוזי פוגלמן כי "מעונו הרשמי של ראש הממשלה הוא סמל שלטוני והוא נבחר על ידי המפגינים לא בכדי, לצורך העברת מסריהם [...] בחירת מיקומה של ההפגנה נושאת אמירה בעלת חשיבות עצמאית ונפרדת עבור המפגינים ואף היא חוסה תחת ההגנה של חירות ההפגנה והביטוי"[130]

גלריה

  • לפידים בצורת לב במחאה מקומית נגד נתניהו על גשר קיבוץ גלויות, 10 באוקטובר 2020
  • פסל גיבור ישראל בחזית בית עיריית תל אביב-יפו ולפניו מפגין מחופש לנתניהו
  • פתקים של שכנים למאהל בלפור, שמזמינים את המוחים להתרענן ולנוח בביתם. יולי 2020

|}

סמלילים של ארגונים המשתתפים במחאה

  • סמליל "קריים מיניסטר"
  • סמליל "אין מצב" (לשעבר "מחאת היחידים")
  • סמליל "הדגלים השחורים"
  • סמליל "הדמוקרטים"
  • סמליל "קומי ישראל"

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

ביאורים

  1. ↑ בעיצומו של משבר הקורונה והמשבר הכלכלי, הגיש נתניהו בקשה לפטור רטרואקטיבי ל-11 שנה מתשלום מס שהיה חייב בו על תחזוקת מעונו הפרטי בקיסריה, סכום קרוב למיליון שקל[21];[22]. בקשתו התקבלה בביקורת ציבורית, ומיקי זוהר, יו"ר הקואליציה ונאמנו של נתניהו אמר שמנסים להפוך את נתניהו ל"נכה כלכלית[23]. ב-23 ליוני אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הפטור הרטרואקטיבי לנתניהו, בהתעלמות מהביקורת הציבורית[24]
  2. ↑ במסע הבחירות שלו לכנסת ה-23 התחייב ראש הממשלה החלופי בני גנץ להקים ועדת חקירה שתחקור את פרשת הצוללות, אותה כינה פרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות ישראל[73], והתחייב שלא ירכיב ממשלה עם אדם שעומדים נגדו כתבי אישום[74]. בפועל הקים ממשלה עם בנימין נתניהו, וטרפד הקמת ועדת חקירה על פרשת הצוללות[75]

הערות שוליים

  1. ↑ שוחד, מרמה והפרת אמונים: כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו
  2. ↑ בשבוע ה-23 ברציפות: הפגנות נגד נתניהו בעשרות מוקדים ברחבי הארץ - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-11-28
  3. ↑ רועי רובינשטיין, "בגדו בנו בחסות הקורונה": היום השלישי למחאת הדרוזים, באתר ynet, 5 במאי 2020.
  4. ↑ מי אחראי לעימותים בין המשטרה למפגינים?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏8 בספטמבר 2020.
  5. ↑ גלעד מורג, מפגינים נגד שחיתות שלטונית: "ביבי, שחרר אותנו", באתר ynet, 17 בנובמבר 2018, דוד פלדשטיין: "ב-2016 יצאתי עם שלט "נתניהו תתפטר", הייתי היחידי במדינה".
  6. ↑ "אוהבים את ישראל נפרדים מנתניהו"
  7. ↑ מרד החטיארים: האנשים שהפגינו נגד מנדלבליט לפני שהשמאל הכשיר את המחאה
  8. ↑ עשרות אלפים הפגינו בת"א: "נתניהו, ההיסטוריה לא תסלח לך"
  9. ↑ ריבלין הטיל על גנץ את הרכבת הממשלה
  10. ↑ הכירו את מנהיגת מחאת הדגלים השחורים: פיזיקאית ממכון ויצמן ואמא ל-5 בנות
  11. ↑ כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים
  12. ↑ אהוד ברק בטוויטר מניף דגל שחור ממרפסתו
  13. ↑ אמיר השכל מצייץ על תחילת שביתת השבת ברחוב בלפור בירושלים
  14. ↑ נקראים גם אנשי "מחאת הכיסאות" משום שבתחילה כל מצטרף התבקש להביא עמו כיסא
  15. ↑ קבלת שבת בבלפור "מקהלת בלפור" שרה את מקהלת העבדים העבריים מתוך נבוקו של ורדי
  16. ↑ מה באמת רואים בסרטון המעצר של השכל
  17. ↑ מאות מפגינים נגד מעצר אמיר השכל בהפגנת השמאל
  18. ↑ ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו במתחם בלפור, ביום שבת אחרי שחרור העצורים
  19. ↑ השכל שוחרר ללא תנאים מגבילים: "מציאות מטורפת, איש לא ימנע מאיתנו להפגין"
  20. 1 2 בגלל 10 אגורות: כתב אישום נגד המפגין
  21. ↑ נתניהו דורש החזרי מס על הוצאותיו הפרטיות: האם הוא מופלה לרעה?
  22. ↑ נתניהו: הוצאות הבית בקיסריה נועדו למילוי תפקידי, ולכן אין לחייב אותי בתשלום מס עליהן
  23. ↑ מיקי זוהר: רה"מ לא צריך לחפש איך לגמור את החודש, מנסים להפוך אותו לנכה כלכלית
  24. ↑ ועדת הכספים אישרה פטור רטרואקטיבי ממס לנתניהו על הוצאותיו הפרטיות
  25. ↑ מארגני ההפגנה על האלימות: שתלו פרובוקטורים שיחבלו במחאה
  26. ↑ גלעד כהן, הצעיר שהניף דגל ישראל מול הזרנוק: "אנחנו לא במלחמת אחים", באתר ynet, 20 ביולי 2020
  27. ↑ רינו צרור, עם דגל ישראל, מול המשטרה: המצולם בתמונה שעוררה סערה מדבר, גלי צה"ל
  28. ↑ ניר חסון, הוסר פסל בדמות מפגין שהוצב בבלפור, המשטרה והעירייה מתנערות מאחריות, הארץ, ‏5 בדצמבר 2020
  29. ↑ פוסט של אפרת ספרן בדף הצוללות - חקירה עכשיו, 10 בדצמבר 2020
  30. ↑ בר פלג, אחרי שהוסר מכיכר פריז, פסל בדמות מפגין הוצב בכיכר רבין, הארץ, ‏10 בדצמבר 2020
  31. ↑ פסל גיבור ישראל מגיע לכיכר המועצה רמת השרון 1.1.21, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:02), 1 בינואר 2021
  32. ↑ פוסט של איתי זלאיט בפייסבוק מיום 20 בדצמבר 2020
  33. ↑ צבי זרחיה, מחאת הדגלים השחורים: "להציל את הכנסת והדמוקרטיה; אדלשטיין, פנה את הכיסא", כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-19
  34. ↑ מחאת רכבים מקיפה את הכנסת: "מחלת השחיתות גרועה יותר מהקורונה" - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-03-23
  35. ↑ אני יוצא למחאה. דגל שחור., בעמוד הפייסבוק של Uri Misgav, 15 במרץ 2020
  36. ↑ "לא בבית ספרנו": הורים נגד חיבור הבית היהודי ועוצמה יהודית, חדשות 13
  37. ↑ מחאת הורים חדשה: "כהניזם לא בבית ספרנו", ynet, ‏2019-12-24
  38. ↑ תמי יקירה, מחאת הדגל השחור: אין כניסה לגזענות בתל אביב, טיים אאוט, ‏2019-12-22
  39. ↑ צבי זרחיה, מחאת הדגלים השחורים: "להציל את הכנסת והדמוקרטיה; אדלשטיין, פנה את הכיסא", כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-19
  40. ↑ נעה שפיגל, כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020.
  41. ↑ מארגני מחאת הדגלים השחורים: "המשטרה אסרה להפגין מול ביתו של גנץ", www.maariv.co.il
  42. ↑ מאות מפגינים מול בתיהם של גנץ, אדלשטיין וארדן: "רומסים את הדמוקרטיה", Haaretz הארץ
  43. ↑ ישי פרידמן, ‏הפגנה מול ביתו של אדלשטיין: "חשוב יותר מלהידבק בקורונה", בעיתון מקור ראשון, 22 במרץ 2020
  44. ↑ אנשי מחאת "הדגלים השחורים" הפגינו מול ביתו של אשכנזי וזומנו לחקירה, www.maariv.co.il
  45. ↑ דניאל רוט-אבנרי, ‏הפגינו מול ביתו של אשכנזי – ונקנסו באלפי שקלים, באתר ישראל היום, 13 באפריל 2020
  46. ↑ ניו יורק, לונדון וסן פרנסיסקו: ההפגנות נגד נתניהו מתרחבות אל מעבר לים, www.maariv.co.il
  47. ↑ עימותים בין שוטרים למפגינים מחוץ לכנסת: "תתביישו לכם", באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 במאי 2020‏
  48. ↑ אריק בנדר, ‏מאות בני אדם מפגינים מול מעון ראש הממשלה בירושלים, באתר מעריב השבוע, 24 ביולי 2020,
    גלעד כהן, כאלף הפגינו מול מעון ראש הממשלה: "תריחו את השחיתות", באתר ynet, 31 ביולי 2020.
  49. ↑ "אני רק עוד חייל של המחאה": ראיון עם פעיל המחאה קוסטה בלאק, www.zman.co.il, ‏2020-08-03
  50. ↑ חיים גולדיטש, רועי רובינשטיין ynet, אלפים הפגינו בירושלים ות"א, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-11-14
  51. ↑ "בהפגנה הזאת כולם הצביעו לביבי, אלה המצביעים שלו - והוא בוגד בהם", כאן חדשות
  52. ↑
  53. ↑ ספי עובדיה, פרסום ראשון: אהוד ברק עמד מאחורי מימון מחאת הדגלים השחורים, באתר חדשות 13, 27 במרץ 2020.
  54. ↑ הצגה של אישה אחת: למה כולם צופים בערוץ אור-לי ברלב?
  55. ↑ תשובת אורי-לי ברלב להזמנת השר לבטחון פנים לפגישה עם נציגי המחאה
  56. ↑ גלעד כהן, "רציתי להפיץ מסר שאנחנו לא במלחמת אחים", באתר ynet, 20 ביולי 2020
  57. ↑ נתניהו מלגלג בדף הפייסבוק שלו על כמות המפגינים
  58. ↑ "הדגלים השחורים" מודיעים על מספר הצמידים בדף הטוויטר שלהם
  59. ↑ כך נוצרה והפכה לוויראלית הסיסמה "לֵך.", באתר הארץ
  60. ↑ ""אי אפשר לשתוק יותר. חייבים להחליף את נתניהו": מסע מצולם במחאת הגשרים". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-20. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2020. 
  61. ↑ פתיחת מחאת הגשרים בדף הפייסבוק של הדגלים השחורים
  62. ↑ שיעור התחלואה ביישובים החרדיים - 20.5%, בערביים - 9%
  63. ↑ גמזו על התנהלות נתניהו: ההחלטה על סגר אומללה, הייתי צריך כדורים נגד בחילה
  64. ↑ כחול לבן: "רה"מ פועל רק למניעת הפגנות"; נתניהו: "זה למען בריאות הציבור"
  65. ↑ ההפגנות בבלפור התחדשו, למעלה מ-200 אלף איש מחו בכל הארץ
  66. ↑ שיירה לבלפור וקיסריה תוך שמירה על ההנחיות: כך יפגינו נגד נתניהו במוצ"ש
  67. ↑ צילום רחפן של שיירת התקווה בדרך לירושלים
  68. ↑ סרטון של שיירת הצוללות יוצאת לדרך
  69. ↑ מנדלבליט צפוי להודיע על סגירת הבדיקה נגד נתניהו בפרשת המניות
  70. ↑ המחאה נגד נתניהו: 18 עצורים בעימותים בין שוטרים למפגינים בכביש 1 - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-11-14
  71. ↑ שיירת הצוללות עושה דרכה לעליון; ראש השב"כ לשעבר: "הנהגת נתניהו רעילה" - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-11-28
  72. ↑ אלפים הפגינו נגד רה"מ והשחיתות בי-ם; מאות תומכי ליכוד הגיעו לקיסריה - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-11-28
  73. ↑ נקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את פרשת השחיתות
  74. ↑ גנץ: "לא אשב בממשלה תחת אדם עם כתב אישום"
  75. ↑ בהסכמת כחול לבן: כך טירפד נתניהו את הסיכוי שתוקם ועדת חקירה לגבי פרשת הצוללות
  76. ↑ היועמ"ש: ביתו של גנץ אינו מעון רשמי ולכן אסור להפגין מולו
  77. ↑ תגובת גנץ בטוויטר למעצרי השווא בקרבת ביתו
  78. ↑ שידור של יוראי להב הרצנו מראש העין
  79. ↑ רוית נאור משדרת מראש העין 4 לנובמבר 2020
  80. ↑ כאן חדשות, דיון בועדת הפנים והגנת הסביבה, טויטר
  81. ↑ מפגינים נגד גנץ הוכנסו לניידת והורדו ממנה במגרש חנייה מבלי להיחקר
  82. ↑ גונן בן יצחק מדווח על החטיפות בראש העין ועל תלונה למח"ש
  83. ↑ האם הפגנות הן אכן מוקד הדבקה המוני?
  84. ↑ ההפגנות לא מדבקות, השקרים דווקא כן
  85. ↑ עשרות תקיפות ורק שבעה אישומים: ארבעה חודשי אלימות כלפי מפגינים נגד נתניהו
  86. ↑ לראשונה: כתב אישום הוגש למפגינים נגד נתניהו
  87. ↑ עדות של העיתונאי ספי רכלבסקי שהאדם שחטף לאבישי בן חיים את המיקרופון חטף לפני כן את המיקרופון של ישי הדס
  88. ↑ צעקו לי 'מרוקאי זבל', זהו מאבק על פני המדינה
  89. ↑ יאיר נתניהו: אני מראה לאבא שלי חייזרים מההפגנות, זה מבדר אותו
  90. ↑ יאיר נתניהו הפיץ תמונה שקרית של מפגין עושה צרכיו ליד מעון רה"מ
  91. ↑ על הפצת מחלות והפצת שקרים
  92. ↑ נתניהו מפרסם פוסט מפרופיל פיקטיבי
  93. ↑ כתבה בערוץ כאן על הפרופילים הפיקטיביים הקוראים כביכול לרצוח את נתניהו
  94. ↑ ציוץ של נתניהו "אתמול המשטרה עצרה ליד משרד ראש הממשלה אדם שאיים לרצוח אותי ובכליו נמצאו סכינים"
  95. ↑ דיווח המפגינות מול הכנסת על דר הרחוב שהציק להן
  96. ↑ עוה"ד של העצור מול משרד רה"מ: הוא דר רחוב שזקוק לסיוע
  97. ↑ נתניהו בטקס לזכר רבין: "יש הסתה מפורשת לרצח כלפיי"
  98. 1 2 N12 - המשטרה מפנה בכוח מפגינים נגד נתניהו מול המעון בבלפור, N12, ‏2020-08-20
  99. ↑ מאות תומכי ומתנגדי נתניהו הפגינו בבלפור; ארבעה נעצרו - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-08-20
  100. ↑ ניר חסון, עכשיומיושר. כרמי גילון נגרר פצוע בידעו על ידי השוטרים. המאהל פונה. הכיכר מחכה לביביסטים., Twitter, ‏20 באוגוסט 2020
  101. ↑ תגובת נתניהו להפגנות המחאה, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 2 באוגוסט 2020
  102. ↑ ניב שטנדל, ‏על הפצת מחלות והפצת שקרים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 ביולי 2020‏
  103. ↑ 25 שנים לרצח יצחק רבין: 25 שירים שנקשרו בחייו, דמותו ופועלו - וואלה! תרבות, וואלה!News, ‏2020-10-30
  104. ↑ ynet, ערב של מחאות בירושלים, בת"א ועל הגשרים, באתר ynet, 1 באוגוסט 2020
  105. ↑ איתמר אייכנר, גנץ: "ההפגנות הן נשמת אפה של הדמוקרטיה"; נתניהו: "זה ניסיון לרמוס אותה", באתר ynet, 2 באוגוסט 2020
  106. ↑ אלכסנדרה לוקש, אדיר ינקו, השר אוחנה באולפן ynet: "ההפגנות - מדגרות קורונה", באתר ynet, 27 ביולי 2020
  107. ↑ יעל פרידסון, אטילה שומפלבי, יאיר נתניהו נדרש להסיר את הציוץ עם כתובות המפגינים ולהימנע מהטרדתם, באתר ynet, 2 באוגוסט 2020
  108. ↑ TheMarker, יאיר נתניהו על המפגינים: "אני מראה את החייזרים האלה לאבא שלי, זה מצחיק אותו", באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2020
  109. ↑ יקי אדמקר‏, נתניהו ממשיך להשתלח במפגינים: "מסיימים להפגין והולכים למלונות יוקרה", באתר וואלה! NEWS‏, 5 באוגוסט 2020
  110. ↑ עקיבא נוביק, מהצד השני, Twitter, ‏23 בספטמבר 2020
  111. ↑ היועמ"ש: לא קבעתי באף שלב שסגירת המשק היא תנאי להגבלת הפגנות, חדשות 13
  112. ↑ הסגר הכללי ייכנס לתוקף מחר ב-14:00: כך ייראו התפילות וההפגנות - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-09-24
  113. ↑ סופית: הכנסת אישרה את הגבלת ההפגנות בסגר, ynet, ‏2020-09-30
  114. ↑ הקבינט האריך את הסגר המלא עד ראשון בחצות, מותר לצאת לחתונה של קרוב, ynet, ‏2020-10-13
  115. ↑ בכירים לשעבר במשטרה: מפקדים נוקטים יד קשה נגד המחאה כדי לרצות את אוחנה, באתר הארץ
  116. ↑ המפגינים בבלפור פוזרו - 5 נעצרו ומעל 150 דוחות חולקו; בממשלה האשימו: "חוסר אחריות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2020‏
    אתה לא תהיה מפכ"ל, בעמוד הפייסבוק של "קומי ישראל", ‏26 ביולי 2020
  117. ↑ הודלפה הקלטה מפגישת אמיר אוחנה וקציני משטרה
  118. ↑ היועמ"ש על הקלטות אוחנה: "על המשטרה לקבל החלטות ללא שיקולים זרים"
  119. ↑ תעוד של העיתונאי ג'וש בריינר את התפתחות האלימות ב-22 באוגוסט 2020
  120. ↑ קצין משטרה תועד מכה מפגין בעצרת בכיכר פריז בירושלים בשל כך הוגש נגדו כתב אישום, ניסו גואטו מרתק את דניאל לוטם, ניסו גואטה תוקף את הצלם ילון גורביץ, הוגש נגדו כתב אישום בשל כך
  121. ↑ מהמשטרה נמסר בתגובה כי המפגין שנעצר תקף את הקצין וניסה להוריד לו את המסיכה
  122. ↑ סגן ניצב ניסו גואטה שריתק מפגין לקרקע שוחרר בתנאים מגבילים
  123. ↑ כתב אישום נגד סגן ניצב ניסו גואטה, מח"ש הגישה כתב אישום נגד סנ"צ ניסו גואטה בגין תקיפת מפגין וצלם מול מעון רה"מ
  124. ↑ יהושע (ג'וש) בריינר, שוטר נשלח לביתו של אדם כדי להורות לו להסיר מפייסבוק תמונה של נתניהו, באתר הארץ, 31 ביולי 2020
  125. ↑ שוב הגיעו שוטרים ופקחים ב 5:50 בבוקר לבזוז את כל הציוד האישי של המפגינים, ציוץ של אייבי בנימין
  126. ↑ כתבי ynet, 50 עצורים בעימותים אלימים אחרי ההפגנה ליד מעון רה"מ: "זעם שלא היה עד עכשיו", באתר ynet, 15 ביולי 2020
  127. ↑ רענן בן צור, ניידת משטרה כרזה למפגינים מתחת לגשר: "רק ביבי", באתר ynet, 5 באוקטובר 2020
  128. ↑ יואב איילון, "נחלק גז מדמיע ושוקרים": סערת הפוסט המזויף נגד "קריים מיניסטר", באתר אייס, 11 באוקטובר 2020
  129. ↑ "רוצות להגן על הילדים": תכירו את האמהות ששומרות על המפגינים בבלפור
  130. ↑ בג"ץ 5078/20 טלי פדידה ו-60 אחרים נ' משטרת ישראל – מפקד מחוז ירושלים ניצב דורון ידיד ואחרים, ניתן ב-19 באוגוסט 2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.