אביחי מנדלבליט

אביחי מנדלבליט
מנדלבליט במרץ 2017
השתייכות

  צבא הגנה לישראל

שנות הפעילות

1982–2011

דרגה

  אלוף

תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
  מלחמת לבנון השנייה
מבצע גשמי קיץ
מבצע עופרת יצוקה

תפקידים אזרחיים
מזכיר הממשלה ה-17
תקופת כהונה 13 במאי 2013 - ינואר 2016 (כשנתיים ו־33 שבועות)
הקודם בתפקיד צבי האוזר
הבא בתפקיד אריה זהר (ממלא מקום)
תחת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו
היועץ המשפטי לממשלה ה-14
תקופת כהונה 1 בפברואר 2016 - מכהן (5 שנים)
הקודם בתפקיד יהודה ויינשטיין
תחת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו
פרקליט המדינה ה-13
תקופת כהונה 2 במאי 2020 - מכהן (39 שבועות ו־5 ימים)
הקודם בתפקיד דן אלדד
תחת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו

אביחי מַנדלבליט (נולד ב-29 ביולי 1963) הוא דוקטור למשפטים, מכהן כיועץ המשפטי לממשלה. בעבר היה הפרקליט הצבאי הראשי בדרגת אלוף. לאחר פרישתו מצה"ל היה מזכיר הממשלה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

קורות חיים

מנדלבליט נולד וגדל בתל אביב, לברוך (מיקי) ועדה. אביו, סוחר בגדים, היה מפקד באצ"ל ופעיל בתנועת החרות והליכוד[1], עסקן בקבוצת הכדורגל בית"ר תל אביב וסגן יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל[2][3]. אביו השתתף בהתקפת האצ"ל על יפו, היה בעל חנות ברחוב המלך ג'ורג' מול מצודת זאב ופעיל במפלגת חרות[4]. אמו הייתה פעילה בההגנה, אך שינתה את עמדותיה לאחר נישואיה[5].

בגיל 26 חזר בתשובה והיה לתלמידו של האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג.

מנדלבליט נחשב לתלמידו של מאיר שמגר בתפיסתו המשפטית[6].

שירותו הצבאי

למד משפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית. סיים תואר ראשון בשנת 1985 והתמחה במשרד עורכי הדין של אברהם (אייבי) נאמן[3]. מילא שורה של תפקידים בפרקליטות הצבאית. ב-1988 מונה לסניגור צבאי פיקודי בפרקליטות פיקוד הדרום ומפח"ש. ב-1990 מונה לאחראי על הסנגוריה בפיקוד המרכז, חיל האוויר והמטכ"ל. ב-1991 מונה לשופט בית-המשפט הצבאי באזור חבל עזה. בשנת 1993 מונה לעוזר בכיר לתובע הצבאי הראשי ולאחר מכן לסגנו. ב-1997 מונה לסגן נשיא בית-הדין הצבאי של פיקוד הדרום וזרוע היבשה. בשנת 2000 מונה לסנגור הצבאי הראשי. לאחר מכן קודם לתפקיד סגן הפרקליט הצבאי הראשי[7].

כפרקליט הצבאי הראשי

מנדלבליט שירת בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) בשנים 2004–2011. בספטמבר 2009 הועלה לדרגת אלוף.

על פעילות המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית במבצע עופרת יצוקה אמר מנדלבליט: "דיני הלחימה הם חוקים שנועדו להסדיר ולצמצם, אך לא למנוע, את ההרג וההרס שהם חלק ממציאות המלחמה. משפטני הפרקליטות הצבאית פועלים כדי לסייע לצה"ל להילחם בתוך גבולותיו של משטר זה, מול אויב שאינו יודע גבולות."[8]

כחוקר במכון לביטחון לאומי כתב כי צבא לא יוכל להכריע את המערכה ללא הישגים גם בחזית המדינית, ובשתי החזיתות החדשות: התקשורתית־התודעתית והמשפטית[9]."

מנדלבליט הגיש בין היתר כתב אישום נגד סרן ר', שזוכה. כן העמיד לדין את סגן אדם מלול[10] שהורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות והתנהגות שאינה הולמת קצין. בעקבות דו"ח גולדסטון הנחה את הפרקליטות הצבאית לחקור ולהעמיד לדין לוחמים רבים שנחשדו בביצוע עבירות במבצע עופרת יצוקה. באופן תקדימי מנדלבליט פתח את דלתו לארגונים פוליטיים מובהקים כדי להשמיע בפניו עדויות, ואף איפשר הרצאות של ארגון "מחסום Watch" בפני חיילי צה"ל[11]. בראיון ל"הארץ" בעניין זה בספטמבר 2009 אמר: "שיתוף הפעולה עם 'בצלם' הכי בולט. הם עוזרים לנו להגיע לדבר עם עדים, לברר תלונות. הם עושים את שלהם ואני את שלי. האינטרסים לא חופפים, אבל עם כל הביקורת של הארגונים עלינו, מטרתם להגיע לחקר האמת". מאידך, ספג מנדלבליט ביקורת מצד "בצלם", שטענו כי מטייח חקירות של פשעי מלחמה[12].

בעקבות המבצע ניהל מנדלבליט חקירה של כ-140 מקרים שבהם עלה חשד שצה"ל עבר על דיני הלחימה. באף מקרה לא נמצא שצה"ל פגע במכוון בחפים מפשע, ומסקנות אלה שימשו כבסיס לדו"ח שחובר בצה"ל ובפרקליטות הצבאית ונועד להפריך את דו"ח גולדסטון, שעליו אמר מנדלבליט שהוא "שקר מרושע"[13], ואף מעוות וקיצוני[14].

ביולי 2009 ביטל בג"ץ את החלטתו של מנדלבליט להעמיד לדין את המג"ד והחייל שהיו מעורבים בפרשת הירי בנעלין בעבירות של התנהגות שאינה הולמת בלבד, בנימוק של חוסר סבירות קיצוני. בתום המשפט הורשע המג"ד גם בניסיון לאיומים והחייל גם בשימוש בלתי חוקי בנשק.

ב-15 בספטמבר 2011 הסתיימה כהונתו של מנדלבליט בתפקיד הפצ"ר.

בחודש יוני 2014 נחקר באזהרה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת הרפז, בעת כהונתו כפצ"ר[15]. מנדבליט נחשד שידע כי מסמך הרפז נמצא בידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי אך עדכן את הרשויות רק יממה לאחר מכן, וכן כי העביר לאשכנזי ולעוזרו ארז וינר מידע מישיבות שהתקיימו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. במאי 2015 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגד מנדלבליט וקבע כי לא נגרם נזק קונקרטי לחקירה[16], אולם במכתב לראש הממשלה תיאר היועץ המשפטי מספר היבטים אתיים ונורמטיביים בעייתיים בהתנהגותו של מנדלבליט בפרשה, ואת השלכותיה האפשריות להמשך כהונתו כמזכיר הממשלה[17] לאחר עתירת מנדלבליט לבג"ץ סגר היועמ"ש דאז את התיק בעילת חוסר אשמה. בית המשפט העליון גיבה את התנהלותו של מנדלבליט בפרשה בקובעו כי "לא דבק בו רבב"[18] ודחה את דברי הביקורת של ויינשטיין[19]. ב8 במאי 2020 הפרה עיתונאית חדשות 13 איילה חסון צו איסור פרסום, וחשפה תמליל שיחה בין מנדלבליט לאשכנזי. על פי התמליל אמר מנדלבליט לאשכנזי "אני אסגור לך את העניין.. אדאג שהסגנית שלי תסגור את זה".

מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה

אביחי מנדלבליט, 2018

לאחר פרישתו מצה"ל עבד על עבודת דוקטורט במשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בנושא "לוחמת משפט ומדינת ישראל - ניסיון העבר ומבט לעתיד" בהדרכתה של פרופסור יפה זילברשץ. הוא סיים את העבודה בתשע"ה[20]. בנוסף שימש חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי[21].

ב-13 במאי 2013 מונה למזכיר הממשלה[22] ושימש בתפקיד במהלך כהונת ממשלת ישראל השלושים ושלוש ובתחילת כהונת ממשלת ישראל השלושים וארבע. בתפקיד זה היה אחראי בין היתר לגיבוש מתווה הכותל - מתווה פשרה לסוגיית נשות הכותל[3].

ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט ברוב קולות, למרות התנגדות יו"ר הוועדה, אשר גרוניס, שסבר שיש להטיל על מנדלבליט תקופת צינון לאחר תפקידו כמזכיר הממשלה[23]. ב-3 בינואר 2016 החליטה הממשלה על מינויו של מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה[24]. שתי עתירות הוגשו לבג"ץ נגד מינויו, ובהן הועלו טענות על ליקוי בתהליך בחירתו וחלקו בפרשת הרפז. העתירות נדחו[25]. ב-1 בפברואר 2016 החליף מנדלבליט את יהודה וינשטיין והחל לכהן כיועץ המשפטי לממשלה.

תפיסתו את תפקיד היועמ"ש, היא שעל היועץ לעשות ככל ביכולתו לקיים את מדיניות הממשלה הנבחרת, אך בהתאם לחוק ורק במקרים חריגים ביותר להתנגד להצעת הממשלה. גם כשהוא מביע התנגדות חוקית לבקשת הממשלה, על היועץ לנסות ולאתר חלופות חוקיות המממשות את מדיניות הממשלה, עד כמה שניתן במסגרת החוק[26].

בהמשך 2016 הנחה את חקירת החשדות, ב"תיק 1000", ב"תיק 2000" וב"תיק 4000", כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, חקירות שהתפתחו לחקירות באזהרה של נתניהו[27]. בנובמבר 2016 החלו הפגנות סמוך לביתו של מנדלבליט, במחאה על תפקודו בעניין חקירת ראש הממשלה בנימין נתניהו ובדרישה שיגיש כתב אישום נגדו[28]. ההפגנות, שהתנהלו מדי מוצאי שבת, החלו סמוך לביתו של מנדלבליט ונדחקו בהדרגה בהוראת המשטרה עד לכיכר גורן, המרוחקת כ-400 מטרים מביתו. המחאה התפשטה גם למקומות נוספים בישראל[29]. מנדלבליט התייחס להפגנות ואמר כי "חופש הביטוי ובכללו הזכות להפגין הם מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית" והוסיף: "ההחלטה על הגשת כתב אישום תתקבל אך ורק על בסיס האינטרס הציבורי. לעולם לא נהיה מונעים משיקולים זרים"[30]. ב-28 בפברואר 2019 הודיע מנדלבליט כי החליט לשקול העמדה לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בשלושת התיקים: בתיק 1000 ו-2000 באשמת מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים[31].

החל מיולי 2016 מפרסם מנדלבליט מרצונו, מדי שלושה חודשים, את יומן הפגישות שלו[32].

בנובמבר ודצמבר 2016 ניהל מגעים עם נתניהו ומפלגת הבית היהודי על מנת למצוא פתרון לתושבי עמונה, שבג"ץ פסק שיש לפנותה ב-25 בדצמבר 2016. הוא התנגד להצעת חוק ההסדרה אך תמך במתווה "נכסי נפקדים" להעתקת היישוב לחלקות אחרות.

בנובמבר 2017 פרסם עמדה שלפיה מותר להפקיע קרקע מפלסטינים לצורכי ציבור בהתנחלויות ביו"ש[33] ואף אישר בדיעבד הפקעת קרקעות פרטיות של פלסטינים כאשר המכירה נעשתה בתום לב[34].

בנאום שנשא בנובמבר 2017 הביע התנגדות להצעת החוק לאסור על המשטרה לפרסם המלצות להגשת כתבי אישום ("חוק ההמלצות") ולהצעה לאסור חקירת ראש ממשלה מכהן בעבירות קלות ("החוק הצרפתי")[35].

במאי 2018 החליט להעמיד את השר חיים כץ לדין בגין עבירות שוחד בכפוף לשימוע[36][37] ביוני יצא מנדלבליט נגד הצעת חוק היועצים המשפטיים של שרת המשפטים איילת שקד שלדעתו פוגעת בשלטון החוק[38].

ב-10 בדצמבר 2018 דחה משרד המשפטים את בקשת המדינה להרוס את ביתו של המחבל עבד אל רחמן בני פאדל מעקרבה, שרצח את עדיאל קולמן בפיגוע דקירה בעיר העתיקה בירושלים, בעקבות חוות דעתו של מנדלבליט שטען כי אין הוכחה מובהקת לכך שהאירוע היה לאומני, היות שלטענת משפחת המחבל, בעיות נפשיות של המחבל הובילו למעשה[39].

ב-13 בדצמבר 2018 חתם מנדלבליט על חוות דעת שלפיה ניתן להחיל את מנגנון "תקנת השוק" על בתים בהתנחלויות שבהם נחתם הסכם עם רוכש או עם החטיבה להתיישבות, או שהם כלולים בתב"ע מפורטת. לפי חוות הדעת ניתן להסדיר את מעמדם של כ-2,000 בתים ביהודה ושומרון[40].

ב-17 בדצמבר 2018 מסר משרד המשפטים כי חוות הדעת של היועמ"ש מנדלבליט היא שהצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים ככלי הרתעתי אינה חוקתית, שכן היא "פוגעת פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, וזאת בגין מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם"[41].

במרץ 2019 מסר מנדלבליט לוועדת הבחירות את חוות דעתו לפסול את מיכאל בן ארי מהתמודדות לכנסת ה-21 בשל אמירות גזעניות מצידו על בסיס חוק יסוד הכנסת סעיף 7א[42], זאת לאחר 16 שנה שבהן לא הוצע על ידי היועמ"ש לפסול חברי כנסת או רשימות[43]. במקביל התנגד לדרישה לפסול את מפלגת בל"ד בטענה של חתירה לביטול הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ותמיכה בטרור[44]. ועדת הבחירות דחתה את שתי המלצותיו[45], אולם בית המשפט העליון קיבלן ברוב דעות, פסל את בן ארי והכשיר את בן גביר ובל"ד.

במאי 2019, במהלך כנס לשכת עורכי הדין, הביע התנגדות לקידום רפורמות מרחיקות לכת במערכת המשפט. עם זאת, הביע נכונות לסייע לדרג המדיני הנבחר, אם ירצה בכך, לחזק את משילותו בחקיקת פסקת ההתגברות, תוך הידברות עם מוסד הייעוץ המשפטי[46].

ב-21 בנובמבר 2019 הודיע במסיבת עיתונאים על המלצה להגשת כתב אישום במספר תיקים בהם התנהלה חקירה כנגד ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו.

השכלה ומשפחה

מנדלבליט בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ודוקטורט במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן.

הוא נשוי לרונית ואב לשישה ילדים. מתגורר עם משפחתו בשכונת כפר גנים ג' בפתח תקווה[47].

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ↑ עמית, חגי (20 בינואר 2019). "הערב שבו ייפגשו מנדלבליט, אורלי לוי אבקסיס ורובי ריבלין – בלי נתניהו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2019. 
  2. ↑ חן שליטא, ‏המועמדות המורכבת של אביחי מנדלבליט ליועמ"ש, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2015
  3. 1 2 3 שדה, שוקי (6 בינואר 2017). ""מנדלבליט יעשה כמעט הכל כדי לחלץ את ביבי - אבל לא הכל"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2017. 
  4. ↑ "בזכותו נהייתי פצ"ר": אביחי מנדלבליט מספר על אביו ועל דור שהלך עמו, www.maariv.co.il
  5. ↑ ראיון אישי ונדיר: היועמ"ש אביחי מנדלבליט חוזר אל השורשים, www.maariv.co.il
  6. ↑ איש השנה: אביחי מנדלבליט. פרופיל // רונית ורדי, מגזין ליברל, ‏2016-12-12
  7. ↑ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמוד 157.
  8. ↑ אביחי מנדלבליט, ייעוץ תחת אש, באתר הארץ
  9. ↑ לוחמת משפט - החזית המשפטית של צה"ל, המכון לביטחון לאומי
  10. ↑ אנשיל פפר, הפצ"ר אביחי מנדלבליט הורה לפתוח בחקירה נגד אל"מ איתי וירוב, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
  11. ↑ nrg מעריב, אביחי מנדלבליט מונה למזכיר הממשלה הבא, באתר nrg‏, 29 באפריל 2013
  12. ↑ בצלם על החלטת הפרקליטות בפרשת סמיר עווד: אין פשע שהיועמ"ש והפצ"ר לא ימצאו דרך לטייח, בצלם
  13. ↑ פנחס וולף‏, צה"ל יציג הוכחות מצולמות נגד גולדסטון, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2010
  14. ↑ הפצ"ר מנדלבליט: "דו"ח גולדסטון מעוות וקיצוני", ynet, ‏2010-11-24
  15. ↑ מנדלבליט נחקר פעם נוספת סביב פרשת הרפז, באתר nrg‏, 10 ביוני 2014
    אמיר אורן, רק לא מזמן, היועמ"ש הבא ישב בחדר החקירות כחשוד, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2015
  16. ↑ אביאל מגנזי ואלי סניור, היועמ"ש גנז את תיק החקירה נגד מנדלבליט, באתר ynet, 20 במאי 2015
    יוחאי עופר, סנגוריו של מנדלבליט: "שמחים על גניזת התיק", באתר nrg‏, 20 במאי 2015
  17. ↑ יהודה ויינשטין, היועץ המשפטי לממשלה, השלכות ממצאי החקירה הפלילית בדבר מעורבותו של האלוף (במיל') אביחי מנדלבליט ב״פרשת הרפז״ על המשך כהונתו בתפקיד מזכיר הממשלה, ‏20 במאי 2015
  18. ↑ טובה צימוקי, בג"ץ מטהר את מנדלבליט: "לא דבק בו רבב", באתר ynet, 2 במרץ 2016
  19. ↑ בג"ץ 043/16 תנועת אומ"ץ נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-1 במרץ 2016
  20. ↑ הפקולטה למשפטים, www.biu.ac.il
  21. ↑ אביחי מנדלבליט - תקציר קורות חיים, משרד ראש הממשלה
  22. ↑ הממשלה אישרה את מינויו של אלוף (מיל) אביחי מנדלבליט לתפקיד מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה
  23. ↑ טובה צימוקי, פרסום ראשון: גרוניס התנגד, הוועדה אישרה: מנדלבליט - המועמד היחיד ליועמ"ש, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
  24. ↑ חיים לב, הממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2016
  25. ↑ בג"ץ 043/16 תנועת אומ"ץ נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-17 בינואר 2016
    בג"ץ 043/16 תנועת אומ"ץ נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-1 במרץ 2016
  26. ↑ מנדלבליט: כבר פחות נדיר שאני לא מייצג את הממשלה - וזה סימן בעייתי, ynet, ‏2019-02-26
  27. ↑ רענן בן צור, מנדלבליט: "היה מוצדק לחכות עם החקירה, אשקול לפרסם את ההקלטות", באתר ynet, 16 בינואר 2017
  28. ↑ אור רביד, מאות הפגינו מול ביתו של מנדלבליט במחאה על התארכות חקירת נתניהו, 18 ביוני 2017, באתר וואלה; רויטל חובל, כ-400 מפגינים בפתח תקוה נגד היועמ"ש מנדלבליט, באתר הארץ, 17 ביוני 2017
  29. ↑ עודד שלום, "מחאה מקיר לעיר", המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30 ביוני 2017
  30. ↑ מור שמעוני, ‏מנדלבליט: "הזכות להפגין היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית", באתר מעריב השבוע, 29 באוגוסט 2017
  31. ↑ טובה צימוקי, גלעד מורג, אלי סניור ומורן אזולאי, תיקי נתניהו: שוחד והפרת אמונים. הכרעת היועמ"ש, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
  32. ↑ פגישות עם נתניהו בשלושה חודשים – צפו ביומן של היועמ"ש מנדלבליט(הקישור אינו פעיל, 8.12.2018)
  33. ↑ ברגר, יותם (15 בנובמבר 2017). "מנדלבליט: מותר להפקיע קרקע מפלסטינים לצורכי ציבור בהתנחלויות". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2019. 
  34. ↑ ברגר, יותם (2 ביולי 2017). "מנדלבליט הכשיר הפקעת קרקעות פלסטיניות לטובת מתנחלים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2019. 
  35. ↑ אביעד גליקמן, היועמ"ש על יוזמות החקיקה של הליכוד: "מטרידות את מנוחתי", באתר של "רשת 13", 23 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  36. ↑ "בהחלטת היועמ"ש: השר חיים כץ יועמד לדין על שוחד בכפוף לשימוע - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2018. 
  37. ↑ תומר גנון, מנדלבליט ערך שימוע לשר הרווחה חיים כץ, כלכליסט, ‏2018-10-21
  38. ↑ "החדשות - מנדלבליט על הצעת שקד: "נזק גדול"". mako. 25 ביוני 2018. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2018. 
  39. ↑ אריאל זיגלר, משרד המשפטים: "לא ניתן לקבוע שעדיאל קולמן ז"ל נרצח ממניע לאומני", מקור ראשון, ‏10/12/2018
  40. ↑ יאיר אלטמן, ‏בדרך להסדרה ביו"ש? 2,000 בתים יוכשרו, באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2018
  41. ↑ שלמה פיוטרקובסקי, היועמ"ש מבהיר: חוק הגירוש אינו חוקתי, ערוץ 7, ‏17/12/2018
  42. ↑ מנדלבליט אביחי, עמדה מטעם היועמ"ש על פסילת בן ארי
  43. ↑ פרוטוקולים של דיוני ועדת הבחירות, ועדת הבחירות לכנסת ה-16, ‏31/12/2002
  44. ↑ יאיר אלטמן, נדחתה פסילתו של מיכאל בן ארי, ישראל היום, ‏06/03/2019
  45. ↑ ועדת הבחירות הצביעה: מיכאל בן ארי יתמודד לכנסת ה-21, news1, ‏06/03/2019
  46. ↑ רויטל חובל, מנדלבליט: הטענות לרדיפת נתניהו – הבל; ניצן: עלינו להוציא את האמת לאור, באתר הארץ, 27 במאי 2019
  47. ↑ ניצן ינקו, תושבי כפר גנים ג' הפגינו נגד ההפגנה באזור הבית של מנדלבליט, Mynet,‏ 10 ביוני 2017.
דגל ישראל
היועצים המשפטיים לממשלה
יעקב שמשון שפירא • חיים כהן • גדעון האוזנר • משה בן זאב • מאיר שמגר • אהרן ברק • יצחק זמיר • יוסף חריש • מיכאל בן יאיר • רוני בר-און • אליקים רובינשטיין • מני מזוז • יהודה וינשטיין • אביחי מנדלבליט
חברי הקבינט המדיני-ביטחוני
מינויים על פי חוק ראש הממשלה: בנימין נתניהו • ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון: בני גנץ • שר החוץ: גבי אשכנזי • שר האוצר: ישראל כ"ץ • השר לביטחון פנים: אמיר אוחנה • שר המשפטים: אבי ניסנקורן
שרים נוספים שר הבריאות: יולי אדלשטיין • השר לנושאים אסטרטגיים ושר במשרד הביטחון: מיכאל ביטון • שר החינוך: יואב גלנט • שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל: אריה דרעי • שר הכלכלה: עמיר פרץ • שרת התיירות: אורית פרקש-הכהן • שרת התחבורה: מירי רגב • שר החקלאות: אלון שוסטר
שרים משקיפים/מתחלפים שר האנרגיה: יובל שטייניץ • שר המודיעין: אלי כהן • שר ההתיישבות: צחי הנגבי • שר ירושלים ומורשת: רפי פרץ
מוזמנים קבועים היועץ המשפטי לממשלה: אביחי מנדלבליט • ראש המטה לביטחון לאומי: מאיר בן שבת
מזכירי ממשלות ישראל
זאב שרף • כתריאל כ"ץ • יעל עוזאי • מיכאל ארנון • גרשון אבנר • אריה נאור • דן מרידור • יוסי ביילין • אליקים רובינשטיין • שמואל הולנדר • דני נוה • גדעון סער • יצחק הרצוג • אהרון לישנסקי (בפועל) • ישראל מימון • עובד יחזקאל • צבי האוזר • אביחי מנדלבליט • אריה זהר (מ"מ) • צחי ברוורמן
הפרקליט הצבאי הראשי
אהרן חטר-ישי • אהרון מויאל • מאיר זוהר • מאיר שמגר • צבי הדר • צבי ענבר • דב שפי • בן ציון פרחי • אמנון סטרשנוב • אילן שיף • אורי שהם • מנחם פינקלשטיין • אביחי מנדלבליט • דני עפרוני • שרון אפק
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.