כפר קאסם

כפר קאסם

אנדרטה לחללי טבח כפר קאסם בכפר
שם בערבית	كفر قاسم
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	עאדל בדיר
גובה ממוצע[1]	‎81 מטר
תאריך ייסוד	המאה ה-17
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
- אוכלוסייה	23,241 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	90
- שינוי בגודל האוכלוסייה	2.2% בשנה עד סוף 2018
- צפיפות אוכלוסייה	2,423 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	84
תחום שיפוט[2]	9,370 דונם
- דירוג שטח שיפוט	132
(למפת גוש דן מוגדלת)   כפר קאסם (למפת גוש דן רגילה)   כפר קאסם (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר קאסם (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר קאסם 32°06′53″N 34°58′28″E / 32.1148506871453°N 34.974512272047°E / 32.1148506871453; 34.974512272047
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2]	3 מתוך 10
מדד ג'יני לשנת 2016[2]	0.3497
- דירוג מדד ג'יני	234
לאום ודת[2]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 100%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 11.0% גילאי 5 - 9 10.7% גילאי 10 - 14 11.0% גילאי 15 - 19 11.6% גילאי 20 - 29 18.3% גילאי 30 - 44 18.0% גילאי 45 - 59 13.4% גילאי 60 - 64 2.2% גילאי 65 ומעלה 3.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 12 –  יסודיים 8 –  על-יסודיים 6 תלמידים 6,139  –  יסודי 2,993  –  על-יסודי 3,146 מספר כיתות 240 ממוצע תלמידים לכיתה 26.0 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)		פרופיל כפר קאסם נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר העירייה

כַּפְר קָאסִם‎ (בערבית: كفر قاسم) היא עיר ערבית באזור השרון. העיר שוכנת בקצה הדרומי של "המשולש", צפונית לראש העין הממוקמת על ידה, בסמוך לכביש 5 ("חוצה שומרון").

בשנת 1959 קיבל הכפר מעמד של מועצה מקומית ובמרץ 2008 הוכרזה כפר קאסם כעיר. לא רחוק מכפר קאסם הוקם מחלף קסם, שמקשר בין כביש 444, כביש 5 וכביש 6.

היסטוריה

באתר חרבת אל נבי חתי בעיר נמצאו שרידי יישוב מן התקופה הרומית. ההתיישבות הנוכחית במקום החלה במאה ה-18 או בראשית המאה ה-19. ברשימות משלהי המאה ה-19 נחשב כפר קאסם עדיין כ"מזרעה" (חווה עונתית) של היישוב השכן מסחה. בהמשך הפך ליישוב עצמאי.^[3] במאה ה-19 קלט הכפר אוכלוסייה מהר חברון.

הכפר סופח לישראל בשנת 1949 בעקבות הסכמי שביתת הנשק שחתמה ישראל עם ירדן.

ב-29 באוקטובר 1956 התחולל בשדות הכפר טבח כפר קאסם, שבו נרצחו 47 מתושבי הכפר על ידי שוטרי משמר הגבול (תושבי הכפר מונים בנוסף גם אדם שלקה בשבץ לאחר ששמע על מות בנו בטבח ואת עוברה של אישה הרה שנהרגה בטבח). אף שלאחר הטבח נערכה "סולחה" בין מדינת ישראל ובין תושבי הכפר, הוא עדיין מהווה פצע פתוח בקרב תושבי המקום.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ובעיקר בשנות ה-70 וה-80 היגרו לכפר בדואים רבים מהנגב. ההבדלים בין הקבוצות השונות המרכיבות את אוכלוסיית המקום והבידול החברתי ביניהם יצרו מתח חברתי מתמיד בין הקבוצות וגרמו לעיתים לחיכוכים.^[4]

בשנות ה-70 הוקמה בכפר קאסם התנועה האסלאמית על ידי עבדאללה נימר דרוויש, תושב המקום.

באמצע שנות ה-70 בוצע בכפר הליך של הסדרת הבעלות על הקרקעות, במסגרתו נרשמו קרקעות רבים על שם המדינה, דבר שהביא למתיחות בין תושבי הכפר ורשויות המדינה.^[5]

בין השנים 1995–2010 התנהלו מהלכים שונים לקביעת תחום השיפוט של כפר קאסם ושכנתה ראש העין. המחלוקת נסובה סביב קרקעות שהופקעו ב-1959^{[דרוש מקור]} מכפר קאסם והועברו בשלב מסוים לראש העין. בשנת 1997 המליצה ועדה בראשות פרופ' יוסף גינת על השבת כ-1,000 דונם לכפר קאסם. עיריית ראש העין התנגדה להחלטות הוועדה ועתרה לבג"ץ בבקשה לביטולן. בשנת 2005 הושג הסכם פשרה בין שתי הרשויות אך יישומו התעכב. בשנת 2008 הוקמה ועדה נוספת שבעקבותיה הגיעו הצדדים להבנות לפיהם יועברו רוב השטחים שבמחלוקת לתחום השיפוט של כפר קאסם.^[6]

ב-6 ביוני 2017 במהלך מעצר של דרוש לחקירה פרצו עימותים אלימים. מפגינים התעמתו עם כוחות המשטרה ושרפו 3 ניידות משטרה ומאות רעולי פנים תקפו את תחנת המשטרה. במהלך העימותים נהרג תושב המקום בן 20.

בקיץ 2017 פתחה עיריית כפר קאסם במבצע תיירותי לאירוח ללילות רמדאן במקום.

אוכלוסייה

בעיר מתגוררות מספר חמולות כששלוש הגדולות הן משפחות עיסא, צרצור ובדיר. ניתן לזהות את משמעות השיוך לחמולה בדפוסי ההצבעה למועצת העייריה. בנוסף בשתי שכונות בעיר מתגוררים כ- 3,500 תושבים ממוצא בדואי, שהיגרו לעיר מן הנגב. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בכפר קאסם 23,241 תושבים (מקום 90 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לכפר קאסם דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 74.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,784 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).^[7]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ראשי מועצת/עיריית כפר קאסם

(רשימה חלקית)

• אבראהים צרצור (1991 - 1998)
• סאמי עיסא (1998 - 2009)
• נאדר צרצור (2009 - 2013)
• עאדל בדיר - (2013 - מכהן)

ספורט

בכפר קאסם מספר קבוצות כדורגל. הבכירה בהם היא מועדון ספורט כפר קאסם המשחקת בליגה א' דרום, הפועל כפר קאסם שועאע בליגה ב', ושמשון כפר קאסם וניבראס כפר קאסם מליגה ג'. בכל מועדון פעילים מאות בני נוער. בנוסף גם קבוצה בליגת האולמות וקבוצת בני "פלפלה" כפר קאסם שזכתה כמה פעמים באליפות ליגת החופים.

שוק הציפורים

מדי יום שבת מתקיים שוק רוכלים באזור התעשייה של כפר קאסם המכונה "שוק הציפורים". השוק מרכז בתוכו מספר גדול של רוכלים וסוחרים, כשמחציתם מוכרים בעלי כנף למיניהם, חיות מחמד ואף זוחלים, ומחציתם מוכרים מוצרי צריכה כגון, פירות וירקות, טקסטיל וכלי עבודה. שוק הציפורים מהווה אטרקציה תיירותית ואלפים, מן הכפר ומחוצה לו, פוקדים אותו מדי שבוע. יש הטוענים כי בעלי החיים שבשוק מוחזקים בתת-תנאים ובניגוד לחוק צער בעלי חיים.

גלריית תמונות

• 
  אנדרטה לזכר חללי הטבח
• 
  סמטה בגרעין הכפר, 2009
• 
  אצטדיון עירוני כפר קאסם (בבנייה)

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• כפר קאסם - אתר שנבנה על ידי תושבי המקום
• תמונות עדכניות של מרכז היישוב באתר 'רשימות', 10/09
• אור קשתי, בין ראש העין וכפר קאסם מפרידים 3 ק"מ והרבה מאד כסף, באתר הארץ, 15 בינואר 2016

הערות שוליים

השרון
ערים	הוד השרון • הרצליה • טייבה • טירה • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • נתניה • קלנסווה • ראש העין • רמת השרון • רעננה
מועצות אזוריות	מועצה אזורית עמק חפר • מועצה אזורית לב השרון • מועצה אזורית חוף השרון • מועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות	זמר • אבן יהודה • אליכין • פרדסיה • קדימה-צורן • תל מונד • כפר שמריהו • ג'לג'וליה • כפר ברא
מועצות אזוריות לשעבר	מועצה אזורית השרון התיכון • מועצה אזורית הירקון • מועצה אזורית מפעלות אפק • מועצה אזורית השרון הצפוני • מועצה אזורית הדר השרון

מחוז המרכז
נפות	נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
ערים	אלעד • גבעת שמואל • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה • אליכין • באר יעקב • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • גני תקווה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • עמק לוד
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון • מכבים-רעות