הדואר המנדטורי

הדואר המנדטורי שנוהל על ידי "מחלקת הדאר והטלגרף של פלשתינה (א"י)", סיפק שירותי דואר וטלפוניה לתושבי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

בול דואר ששימש את הדואר המנדטורי ועליו מצוירת כיפת הסלע
סניף דואר בפתח תקווה

היקף פעילות

בשנת 1931 תיאר מנהל הדואר את סידורי העבודה בדואר בארץ ישראל[1]:

"ארץ ישראל מחולקת לגבי הדאר והטלגראף לשני אזורים, הצפוני והדרומי, אשר כל אחד מהם עומד תחת פקוחם של סגן מנהל ומהנדס. בכל אזור ישנם משרדים ראשיים, סניפים, משרדי משנה וסוכנויות דואר. במשרדי הדאר והסניפים עובדים רק פקידי הדאר, בעוד שהסוכנויות נמסרות לאנשים פרטיים המקבלים את שכרם בהתאם לערך שירותם."

מחזור הפעילות של הדואר בשנת 1932 הגיע לכ-220,000 לא"י, והעבירה מעל 12 מיליון מכתבים, כ-6 מיליון דברי דפוס, קרוב למיליון גלויות וכרבע מיליון מברקים[2]. בשנת 1933 העוברו מעל 17.7 מיליון מכתבים[3]. בשנת 1939 נשלחו מעל 24 מיליון מכתבים[4]. בשנת 1946 הגיע מספר המכתבים למעל 48 מיליון[5].

במהלך המרד הערבי הגדול, בספטמבר 1938, הושבתו שירותי הדואר לחלק מהיישובים הערביים בגלל המרד[6]. לקראת סיום המנדט, הדואר נערך לסגירת רוב שירותיו לקראת סוף אפריל 1948[7].

העברית והשבת

בתחילת 1935, לאחר מאבק של שנים של ישראל עמיקם, הונהגו מברקים בעברית ב-24 מסניפי הדואר[8], בהם הייתה אוכלוסייה יהודית בלבד[9]. בשנת 1939 נתקבלו מברקים בעברית ב-32 סניפים ו-13 סוכנויות[10]. בשנת 1944 התלונן עמיקם על שבירושלים ובחיפה אין מקבלים מברקים באותיות עבריות בשבת[11] ודרש שגם פקידים לא יהודים יוכשרו להעביר מברקים באותיות עבריות[12]. בסוף 1944 הגיע מספר סניפי הדואר שמכירים באותיות עבריות ל-52[13].

בשנים הראשונות, היו בתי דואר בריכוזים דתיים פתוחים בשבת, למשל בראש פינה[14]. בתל אביב נפתח הדואר בתחילה בשבת, אולם בעקבות מחאת הרבנים הוא נסגר בשבתות, אך היה פתוח במוצאי שבת[15]. בשנים שלאחר מכן נסגרו הסניפים בריכוזים יהודיים ביום שישי מוקדם ולא פעלו בשבת[16][17], וגם לא במוצאי שבת[18]. בתחילה אולצו פקידי הדואר היהודים לעבוד בשבת או בחגים. לאחר מאבקים צומצם מספר העובדים היהודים שנדרשו לעבוד בשבת[19].

מנהל הדואר

בימי המנדט הבריטי היו סמכויות הדואר, על פי פקודת בתי הדואר בידי המנהל הכללי של הדואר אשר היה כפוף לנציב העליון[20]. מנהל הדואר בשנות ה-20 וה-30 היה ו. הודסון[21]. בראשית 1937 יצא הודסון לפנסיה ובמקומו מונה למנהל הדואר, ג. ה. ובסטר[22]. כסגנו, וממלא מקומו בחופשותיו, כיהן ג. ד. קנדי[23].

משרדים וסניפים

מטות דואר הוקמו בשלוש הערים הגדולות והוחל בסידורים לבניית מבנים חדשים לדואר. ביוני 1926 נחנך בניין דואר חדש בחיפה[24]. בשנת 1929 נחתם חוזה על הוספת קומה לבניין[25]. ביפו נחנך בית הדואר המרכזי בשנת 1931. בירושלים הוקם בית הדואר המרכזי, שנחנך בשנת 1938.

בשנים הראשונות של המנדט הבריטי נסגרו כל שירותי הדואר של מדינות זרות שפעלו תחת הטורקים ונפתחו סניפי דואר בכל הערים בארץ ישראל[26] וכן במושבות הגדולות, פתח תקווה, ראשון לציון, זכרון יעקב וחדרה. בנוסף, סודר קו דואר נע מחיפה לקנטרה. במהלך שנות ה-20 נפתחו 17 סוכנויות דואר בנקודות יישוב חדשות, בהם עתלית, נהלל, עין חרוד, בנימינה, רמת גן ומגדיאל, בהן שמשו פקידים שלא היו עובדי הדואר אלא עובדים של היישובים[27].

בשלוש הערים הגדולות נפתחו מספר סניפים. בחיפה, עם פתיחת הבניין החדש של הדואר, הועבר הסניף של הדואר מהמושבה הגרמנית להדר הכרמל[28]. בשנת 1929 נפתח סניף דואר בדירת אפ"ק[29]. בסוף 1940 היו גם סניפים בבת גלים ובאחוזה[30]. בתל אביב הוקם ביולי 1920[31] סניף נפרד מהמטה שהיה ביפו. בסוף 1940 היו בתל אביב סניפים ברחוב הרצל, רחוב אלנבי[32], רחוב דיזנגוף ובתל נורדאו[30].

בשנות ה-30 דרשו נציגי הערבים הקמת סניפי דואר בכפרים הערביים הגדולים. בתחילת 1936 הוחלט על פתיחת סניפים במסמיה, איסדוד ואל-פאלוג'ה[33]. ההחלטה יצאה אל הפועל רק באמצע שנות ה-40.

בתחילת 1941 הוקמה סוכנות דואר במעוז חיים[34]. בשנים 1944–1945 סודרו סוכנויות דואר ברבים מיישובי עמק יזרעאל, ובאפריל 1945 היו סוכנויות במשמר העמק, עין השופט, כפר ברוך[35], גבת, מרחביה, כפר יחזקאל, עין חרוד וחפציבה[36]. באוקטובר 1947 הודיעה הנהלת הדואר על כוונה לפתוח סוכנויות בבית יצחק, גניגר, גדרה, גת רימון, כפר הרא"ה, כפר יסיף, משק שריד, עין גב, עין החורש, קריית עבודה, רמת דוד, רמת יוחנן ושער העמקים[37].

סניפי הדואר המנדטורי בערים הגדולות
עיר הסניף שנת פתיחה שנת סגירה תומך אותיות עבריות במברקים הערות
ירושליםראשי19181948מ-1943[38]
מאה שערים19201948
המושבה הגרמנית19281928
מגדל דוד1929[39]1948
המושבה היוונית19291948
מחנה יהודה1934[40]1948
רחביה1936[41]1948
יפוראשי19181948בשנת 1922 טיפל הדואר ביפו מדי שבוע בכ-8000 מכתבים רגילים נכנסים וכ-8500 מכתבים רגילים יוצאים[42].
עג'מי19211931
תל אביבראשי1920[43]1948מ-1935[44]תחילה בשם "יפו, תל אביב", אחר כך "תל אביב". בהמשך נפתחו סניפים ברחבי העיר. בשנת 1923 הקים שלמה פיינגולד את בית הדואר והטלגרף[45] ברחוב ליליינבלום. בשנות השלושים, הוקם בית דואר חדיש ברחוב אלנבי 132[46], והדואר עבר אליו.
רחוב אלנבי19251948הסניף היה בבית שיינברג, אלנבי 37, פינת רחוב ביאליק[46]. ב-15 בנובמבר 1945, במהומות שנערכו בעקבות נאומו של ארנסט בווין בו סירב לסטות ממדיניות הספר הלבן, נשרף הסניף ונבזז[47]. בעקבות זאת, היה הסניף סגור במשך כחצי שנה[48]. בשנת 1947 משהוכרז אזור ביטחון שכולל את מבנה הדואר הראשי, עברו הרבה מענייני הדואר לסניף ברחוב ביאליק שנהיה עמוס ביותר[49]
תל נורדאו19341948הסניף היה בבית הילמן, רחוב בן יהודה 66[46]
ירקון19351937
רחוב הרצל19361948
רחוב דיזנגוף19371948
שכונת מונטיפיורי19371943
חיפהראשי19181948
שדרות הכרמל (המושבה הגרמנית)19241926עם פתיחת הבניין הראשי בקרבת המושבה הגרמנית, נסגר הסניף ובמקומו נפתח סניף בהדר הכרמל[28]
הדר הכרמל19261948מ-1938[50]הסניף נפתח ב-1 בדצמבר 1926 ברחוב הרצל[51], בחדר קטן מאד בו עבדו שני אנשים[52]. מתחילת 1933 לא נמסרו חבילות בסניף בהדר הכרמל[53][54]. מ-1 בנובמבר 1929 ניתן שירות מברקים[55][56]. בשנת 1940 הסניף היה ברחוב החלוץ[57]
הר הכרמל1928[58]1948מ-1936[59]
אחוזת שמואל19351948מ-1936[59]
נחלה1938[60]1948לפחות מ-1940[61]נפתח ברחוב הגלעד, פינת סוקולוב. סניף שני בהדר הכרמל[57]
באזאאר / נצרת / חיג'ז, חיפה19291948משנת 1929 נקרא סניף בזאאר. בשנים 1938-1941 היה ברחוב נצרת, בשנת 1941 עבר לרחוב חיג'ז. זמן מה היה סגור בגלל המרד הערבי הגדול[62]
בת גלים19391948לפחות מ-1940[61]
רחוב הרצליה1945[63]1948
סניפי הדואר המנדטורי שנפתחו עד סוף שנות ה-20
הסניף שנת פתיחה שנת סגירה תומך אותיות עבריות במברקים הערות
צפת19181948בתחילת 1948, לאחר שיהודי נרצח בסניף הדואר, הוחלט להקים סניף נפרד באזור היהודי
טבריה19191948מ-1943[64]בשנת 1922 הסניף נסגר יחסית מוקדם בשעה 5 אחה"צ[65]. בשנת 1929 היה הסניף צר מלהכיל את הבאים והוחל במציאת פתרון לבניית בניין חדש לדואר[66]. במכרז להקמת הבניין זכה קבלן יהודי[67]. עד שנת 1930 עבדו בדואר יהודים רבים. בשנים 1931–1932 התמעט מספר העובדים היהודים[68]. סניף הדואר ניזוק בשיטפון בשנת 1934 ובכך נותק הקשר של העיר עם שאר הארץ[69].
טולכרם19191948
עכו19191948
שכם19191948
נצרת19191948
עזה19191948
בית לחם19191948הסניף נסגר זמנית בספטמבר 1938 בגלל המרד הערבי הגדול[70]
באר שבע19191948הסניף נסגר זמנית בספטמבר 1938 בגלל המרד הערבי הגדול[70]
חברון19191948
רמלה19191948
רמאללה19191948הסניף נסגר זמנית בספטמבר 1938 בגלל המרד הערבי הגדול[70]
צומת לוד19191934
זכרון יעקב19201948מ-1935[44]בשנת 1920 פעל בשם זמרין, אחר כך עבר לשם זכרון יעקב
פתח תקווה19201948מ-1935[44]
ג'נין19201948
רפיח19201921
אל-מג'דל19201948הסניף נסגר זמנית בספטמבר 1938 בגלל המרד הערבי הגדול[70]
יריחו19211948הסניף נסגר זמנית בספטמבר 1938 בגלל המרד הערבי הגדול[70]
לוד19211948הסניף נסגר זמנית בספטמבר 1938 בגלל המרד הערבי הגדול[70]
חדרה19211948מ-1935[44]
רחובות19211948מ-1935[44]
ראש פינה19211948מ-1935[44]בשנת 1922 כל הפקידים בסניף הדואר היו יהודים[14]
ראשון לציון1921[71]1948מ-1935[44]
בית שאן19211948בשנת 1935 נבנה בעיר בית דואר בן שתי קומות, עם מגורים לפקיד הדואר[72]. הסניף נסגר זמנית בספטמבר 1938 בגלל המרד הערבי הגדול[70]
צמח19211948בשנת 1927 פוטר הפקיד היהודי היחיד בסניף. לטענת דואר היום, הרוב הגדול של הדואר שעבר בסניף שירת את היהודים ביישובי הסביבה והעדר דובר עברית בסניף היה בעייתי[73].
באר יעקב19221926
צריפין19221948
עתלית19221948מ-1935[44]סוכנות דואר
עפולה19231948מ-1935[44]הדואר פעל בשנת 1925 בחדר קטנטן, עם עובד אחד בלבד שטיפל בדואר, טלפון ומברקים[74]. בשנת 1926 נשכר מקום יותר גדול והוחל בצעדים לבניית בנין לדואר[75]
נהלל19231948מ-1935[44]בשנת 1928 נוסף מחלק מכתבים[76]. בשנת 1935 החל הדואר בהקמת מבנה לדואר בנהלל. המבנה כלל גם מגורים למנהל הסניף ומרכזיית טלפון[77]
יבנאל19241948מ-1935[44]
מטולה19251948מ-1935[44]
כפר יהושע19251948בשנת 1929, סוכנות דואר ששירתה את כפר יהושע, את שדה יעקב, ואת חוותו של אלכסנדר זייד[78]
חאן יונס19261948הסניף נסגר זמנית בספטמבר 1938 בגלל המרד הערבי הגדול[70]
הרצליה19261948מ-1935[44]סוכנות הדואר הומרה לסניף בסוף 1934[79]
מגדיאל19261939בשנת 1935 הומרה סוכנות הדואר במגדיאל לסניף דואר[80]. ב-19 בפברואר 1939, בעקבות הפיכת סוכנות הודאר ברמתיים לסניף דואר, נסגר הסניף במגדיאל[81].
רמת גן19261948מ-1935[44]בשנת 1929 שכן בחדר ליד משרדי המועצה[82]. במחצית הראשונה של שנות ה-30 הפך לסניף דואר[83]
נס ציונה19271948לפחות מ-1940[61]
עין חרוד1927[84]1948מ-1935[44]פעל כסניף דואר בצריף קטנטן, שנבנה על ידי נגרית הקיבוץ[85], ליד המעיין ותחנת הרכבת של רכבת העמק. בתחילת 1938 נשקלה בניית מבנה לדואר, אך טרם הוסכם על מיקום[86]. במהלך המרד הערבי הגדול נשרף הצריף והסניף הועבר פנימה לתוך כפר יחזקאל[87]. בשנת 1939 נפתחה בעין חרוד סוכנות דואר נפרדת מסניף הדואר שהיה בכפר יחזקאל[88]. הסוכנות תוארה: "סוכנות דואר מתנהלת על ידי אחד הזקנים והיא משמשת את עין חרוד ותל יוסף ואת יישובי עמק בית שאן: טירת צבי, מעוז ועוד[89].
כפר יחזקאל1938[90]1948לפחות מ-1940[61]תחילה פעל כסניף דואר בצריף ליד תחנת הרכבת. ב-1 באפריל 1940 הוא הפך לסוכנות דואר[91].
בית הכרם19271948
בנימינה19271948מ-1935[44]בתחילה פעלה סוכנות דואר שהופעלה על ידי מזכיר ועד המושבה[92]. בתחילת 1932 הומרה סוכנות הדואר לסניף דואר[93], לאחר שמבנה בין שתי קומות לשיכון סניף הדואר נבנה על ידי פיק"א[94]
כרכור19281948מ-1935[44]
שרונה19281939
בית ג'אלא19291948הסניף נסגר זמנית בספטמבר 1938 בגלל המרד הערבי הגדול[70] ונפתח מחדש באוגוסט 1939[95]
כפר סבא19291948מ-1935[44]
קלקיליה19291948הסניף נסגר זמנית בספטמבר 1938 בגלל המרד הערבי הגדול[70]
בני ברק1929[96]1948לפחות מ-1940[61]
סניפי הדואר המנדטורי שנפתחו ביישוב היהודי בשנות ה-30
הסניף שנת פתיחה שנת סגירה תומך אותיות עבריות במברקים הערות
רעננה19311948מ-1935[44]
נתניה19331948לפחות מ-1940[61]ב-12 ביולי 1934 נחנך בנין הדואר שכלל מרכזיה אזורית[97].
שכונת בורוכוב1933[98]1942לפחות מ-1940[61]בגלל מיעוט הכנסות הפך מסניף לסוכנות[99]. לאחר הסגירה קבלו שכונות גבעתיים שירות מהדואר ברמת גן[100]. סניף בגבעתיים נחנך באוגוסט 1946[101]
פרדס חנה1933[102]1948מ-1935[44]ב-17 ביולי 1934 הומרה הסוכנות לסניף דואר רשמי[103]. בתחילת 1936 הוקם מבנה מיוחד עבור הדואר[104].
נשר19341948לפחות מ-1940[61]
תל מונד1934[105]1948לפחות מ-1940[61]הפך לסניף ב-1945[106]
כנרת19341948לפחות מ-1940[61]
חפציבה19351948לפחות מ-1940[61]
רמתיים19351948לפחות מ-1940[61]בתחילת 1939 הומרה סוכנות הדואר לסניף דואר, והסניף במגדיאל נסגר[81].
רמת השרון19351948לפחות מ-1940[30]
קריית חיים19351948לפחות מ-1940[61]בספטמבר 1935 נפתחה בקריית חיים סוכנות דואר[107], לאחר שבמשך שנתיים הטיפול בדואר נעשה על ידי הוועד[108], ובאפריל 1936 היא הפכה לסניף דואר[109].
בית וגן1936[110]1938
גדרה19361948לפחות מ-1940[61]בסוף 1946 הוחלט על המרת הסוכנות לסניף דואר[111]
נחלת יהודה19361948לפחות מ-1940[30]
כפר ויתקין19361948לפחות מ-1940[61]
גבעת ברנר19361948לפחות מ-1940[61]
בת ים19381948לפחות מ-1940[61]
באר טוביה19381948בתחילת 1946 הפך לסניף דואר[112]
נהריה19381948באוגוסט 1941 הפכה מסוכנות לסניף דואר[113]
סניפי הדואר המנדטורי שנפתחו ביישוב היהודי בשנות ה-40
הסניף שנת פתיחה שנת סגירה תומך אותיות עבריות במברקים הערות
ים המלח, קליה19411947
כפר אתא19421948הסוכנות נסגרה בתחילת דצמבר 1944 בגלל עזיבת עובדת הדואר שטענה ששכרה נמוך מדי. במחאה על סגירת הדואר התפטר ראש המועצה[114]. לאחר חודש נפתחה הסוכנות מחדש[115]. בספטמבר 1946 הוסכם על הפיכת הסוכנות לסניף דואר[116] והסניף נחנך בפברואר 1947[117]
חולון19431948סוכנות הדואר נסגרה בתחילת 1944[118]
בן שמן19441948
בית השיטה19441948
עין השופט19441948
אבן יהודה19441948
מעברות19441948
מעוז חיים19441948
כפר ברוך19441948
כפר מעש19441948
כפר חסידים1944[119]1948
כפר סירקין19441948
כפר שמריהו19441948
כפר תבור19441948
כפר ידידיה19441948
כפר יונה1944[120]1948
גבת1944[121]1948
גבעת חיים19441948
קריית ענבים19441948
מגדל19441948
נען19441948
יקנעם19441948
שדה נחום19441948
שדה יעקב19441948
איילת השחר19441948
מרחביה19441948
יגור19441948
אפיקים19451948
משמר העמק19451948
מאיר שפיה19451948
מזרע19451948
רמת הכובש19451948
אלונים19451948
אשדות יעקב19451948
גבעתיים19461948
קריית מוצקין19471948
קריית עמל1947[122]1948
סניפי הדואר המנדטורי שנפתחו בכפרים ערביים בשנות ה-30 וה-40
הסניף שנת פתיחה שנת סגירה תומך אותיות עבריות במברקים הערות
שפרעם19321948
אל-פאלוג'ה19431948
אל-באסה19441948
ראמה19441948
תרשיחא19441948
ביר זית19441948
עין כרם19451948
סלפית19451948
מסמיה19451948
בית ג'יברין19471948
איסדוד19471948
סניפים אחרים של הדואר המנדטורי
הסניף שנת פתיחה שנת סגירה הערות
נמל תעופה לוד19371948
נוסייראת19441945הסניף שירת את הפליטים היוונים במחנות הפליטים של אונרר"א

הערות שוליים

  1. ↑ הרצאת מר הודסון, דואר היום, 4 בנובמבר 1931
  2. ↑ הכנסות הדואר בארץ ישראל גדלות, דבר, 25 בינואר 1933
  3. ↑ בעיריות ובמועצות בארץ־ישדאל, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביוני 1934
  4. ↑ הרצאתו של מר וובסטר, הבוקר, 28 בפברואר 1940
  5. ↑ מיליון לא־י להרחבת הטלפון בא"י השנה, הבוקר, 21 בפברואר 1947
  6. ↑ שנויים קשים במשלוח הדואר, דבר, 22 בספטמבר 1938
  7. ↑ שרותי הדאר בא"י יפסקו ב-5 במאי, המשקיף, 14 באפריל 1948
  8. ↑ בתי הדואר המותרים באות עברית, דבר, 10 בדצמבר 1934
  9. ↑ האות העברית בטלגרף הא"י מ-1 בינואר, דבר, 9 בדצמבר 1934
  10. ↑ מברקים באותיות עברית ב-45 תחנות דואר, המשקיף, 27 בנובמבר 1939
  11. ↑ שבת עברית וטלגרמות, הבוקר, 10 במאי 1944
  12. ↑ מר עמיקם מסביר, הצופה, 29 ביוני 1944
  13. ↑ 10 שנים לאות העברית בטלגראף, משמר, 1 בינואר 1945
  14. 1 2 מכתבים מארץ ישראל, המזרחי, 28 בדצמבר 1922
  15. ↑ הדאר בת"א והשבת, דואר היום, 15 באוקטובר 1923
  16. ↑ שעות הדואר במושבות, דואר היום, 16 בנובמבר 1934
  17. ↑ סניף הדואר בהדר הכרמל, דבר, 12 בדצמבר 1926
  18. ↑ מהדרין מן המהדרין, דבר, 31 בינואר 1937
  19. ↑ חיפה, חופש לפקידי הדואר בשבת, דבר, 5 ביוני 1928
  20. ↑ נציגי המזרחי אצל בן גוריון, מעריב (עיתון), 24 באוקטובר 1952
  21. ↑ סדר הטקס, דואר היום, 30 בינואר 1921
    הודעה רשמית, דואר היום, 23 בפברואר 1922
  22. ↑ מר ג. ה. ובסטר - מנהל הדואר הנללי, דבר, 11 בפברואר 1937
  23. ↑ מהעיתון הרשמי, הצופה, 24 ביוני 1943
  24. ↑ חנוכת הדואר, דבר, 30 ביוני 1926
  25. ↑ עוד קומה לבית הדאר, דואר היום, 14 ביולי 1929
  26. ↑ Addison Southard, Special Consular Reports No. 83, Palestine, Washington, 1922, page 30
  27. ↑ על בתי הדואר בנקודות הישוב החדשות, דבר, 21 באפריל 1929
  28. 1 2 דואר בהדר הכרמל, דבר, 25 ביולי 1926
  29. ↑ חיפה סניף דואר, דבר, 8 בינואר 1929
  30. 1 2 3 4 עשרים שנה להכנסת האות העברית בטלגראף, הצופה, 2 בינואר 1941
  31. ↑ יפו, הצפירה, 8 ביולי 1920
  32. ↑ בנין בית דואר חדש, דבר, 17 ביולי 1930
  33. ↑ סניפי דואר בכפרים הערביים, דואר היום, 5 בינואר 1936
  34. ↑ סוכנות דואר במעוז חיים, דבר, 4 בפברואר 1941
  35. ↑ ביישובי עובדים כפר ברוך, משמר, 7 במאי 1944
  36. ↑ סניפי דואר חדשים בעמק, משמר, 27 באפריל 1945
  37. ↑ סוכנויות דואר בנקודות יישוב רבות, הצופה, 20 באוקטובר 1947
  38. ↑ האות העברית בטלגרף, משמר, 12 באוקטובר 1943
  39. ↑ משרד דואר חדש, דבר, 21 באוקטובר 1929
  40. ↑ ירושלים, סניף דואר חדש, דבר, 17 בספטמבר 1934
  41. ↑ סניף דואר ברחביה, דואר היום, 30 באפריל 1936
  42. ↑ הד יפו, התפתחות הדאר, דואר היום, 14 בדצמבר 1922
  43. ↑ הד יפו, מענייני תל אביב, דואר היום, 7 במאי 1920
  44. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 בתי הדואר המותרים באות עברית, דבר, 10 בדצמבר 1934
  45. ↑ תנועת הבנין, דואר היום, 29 במרץ 1923
  46. 1 2 3 בנייני ציבור בתל אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 16 ביוני 1935
  47. ↑ קרבנות ונזקים בתל־אביב עקב השתוללות אספסוף, דבר, 16 בנובמבר 1945
    בזמן העוצר דומה תל־אביב לעיר בחזית קרבות, דבר, 18 בנובמבר 1945
  48. ↑ בקרוב מתחילים לבנות את בנין הדואר בת"א, הצופה, 25 באפריל 1946
    נפתח סניף הדואר ברחוב ביאליק, דבר, 3 במאי 1946
  49. ↑ סבלות באי בית הדואר, דבר, 28 במרץ 1947
  50. ↑ חיפה, טלגרמות בכתב עברי, דבר, 15 באפריל 1938
  51. ↑ סניף הדואר בהדר הכרמל, דבר, 6 בדצמבר 1926
  52. ↑ לתשומת לבו של מנהל הדואר, דבר, 31 בינואר 1934
  53. ↑ מדוע מטריחה הנהלת הדואר את תושבי הדר הכרמל?, דבר, 27 בינואר 1933
  54. ↑ על סניף הדואר בהדר הכרמל, דואר היום, 13 בספטמבר 1934
  55. ↑ בסניף הדאר בהדר הכרמל, דואר היום, 27 במאי 1929
  56. ↑ טלגרמות בדואר הדר הכרמל, דבר, 20 באוקטובר 1929
  57. 1 2 שני סניפי הדואר, דבר, 11 במרץ 1940
  58. ↑ דואר בהר הכרמל, דבר, 3 בדצמבר 1928
  59. 1 2 חיפה, טלגרמות בעברית, דבר, 22 במרץ 1936
  60. ↑ סניף הדואר ב"נחלה", דבר, 3 במאי 1938
  61. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 האות העברית לשירות הטלגרף בארץ, דבר, 1 בינואר 1941
  62. ↑ בדצמבר יפתח סניף הדואר במזרח חיפה, הבוקר, 17 בנובמבר 1939
  63. ↑ משרד דואר בחיפה, משמר, 7 ביוני 1945
  64. ↑ מברקים באותיות עבריות, משמר, 30 בנובמבר 1943
  65. ↑ הדואר והשח רחוק בגליל, דואר היום, 13 בדצמבר 1922
  66. ↑ בנין בית לדואר, דבר, 21 באוגוסט 1929
  67. ↑ טבריה, בעבודה, דבר, 20 במרץ 1930
    טבריה, משרד לקבלת עבודות, דבר, 21 באפריל 1930
  68. ↑ טבריה, בשדות הדאר, דואר היום, 22 ביוני 1931
    טבריה, בדואר, דבר, 11 ביולי 1932
  69. ↑ אסון מחריד בטבריה, הירדן, 15 במאי 1934
  70. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 נסגרו 11 משרדי דואר, הצופה, 23 בספטמבר 1938
  71. ↑ הדואר בראשל"צ, דואר היום, 6 באוגוסט 1922
  72. ↑ Progress in Beisan, פלסטיין פוסט, 22 במאי 1935
  73. ↑ צמח - בדאר, דואר היום, 1 בדצמבר 1927
  74. ↑ מ. אוקון, עפולה, דבר, 11 באוקטובר 1925
  75. ↑ הדואר, דבר, 17 במאי 1926
  76. ↑ בעמק, דבר, 12 בספטמבר 1928
  77. ↑ בנין דואר בנהלל, דבר, 26 באוגוסט 1935
  78. ↑ כפר יהושע, סוכנות הדואר, דבר, 22 ביולי 1929
  79. ↑ הרצליה, הבוקר, 3 בנובמבר 1935
  80. ↑ סניף דואר במגדיאל, דואר היום, 19 באוגוסט 1935
  81. 1 2 בכפר, דבר, 5 במרץ 1939
  82. ↑ רמת גן, טלפון, דבר, 7 באוקטובר 1929
  83. ↑ אברהם קריניצי, מכתב גלוי למנהל הדואר, דבר, 20 במרץ 1935
  84. ↑ בעמק, דבר, 20 בספטמבר 1927
    משרד דואר בעין חרוד, דואר היום, 26 בדצמבר 1927
    Posts and Telegraphs, פלסטיין בולטין, 24 באפריל 1928
  85. ↑ עין חרוד, דבר, 19 באוגוסט 1926
  86. ↑ סניף הדואר בעין חרוד, דבר, 11 בינואר 1938
  87. ↑ הדואר בעמק המזרחי, דבר, 7 בדצמבר 1938
  88. ↑ מתוך העתון הרשמי, דבר, 14 באוגוסט 1939
  89. ↑ משק עין חרוד, דבר, 26 בנובמבר 1939
  90. ↑ בשנת 1937 כתובתו של כפר יחזקאל כלל את הציון "דואר עין חרוד". ראו: מתבקש, דבר, 15 ביולי 1937. בשנת 1939 קבוצת גבע נתנה את הכתובת "דואר כפר יחזקאל". ראו: קורס לימודי העמק בגבע, דבר, 4 בדצמבר 1939
  91. ↑ משרד הדואר בכפר יחזקאל, דבר, 1 באפריל 1940
    סניף הדואר שחוסל בכפר יחזקאל, דבר, 15 באפריל 1940
  92. ↑ עסקי דואר, דבר, 16 במאי 1930
  93. ↑ סניף דואר בבנימינה, דבר, 4 בינואר 1932
  94. ↑ בנימינה - סניף דואר, דבר, 13 באוקטובר 1931
  95. ↑ סניף דואר בבית ג'אלה, הבוקר, 14 באוגוסט 1939
  96. ↑ סוכנות דואר בבני ברק, דבר, 22 במאי 1929
  97. ↑ חגה של נתניה, דואר היום, 13 ביולי 1934
  98. ↑ שכונת ברוכוב, דבר, 25 בספטמבר 1933
  99. ↑ שכונת ברוכוב, דבר, 19 בדצמבר 1939
  100. ↑ במועצה המקומית בגבעתיים, דבר, 4 במרץ 1943
    מחאת גבעתיים על שירות הדואר הלקוי, משמר, 18 במרץ 1945
  101. ↑ נחנך סניף דואר בגבעתיים, דבר, 26 באוגוסט 1946
  102. ↑ סוכנות דואר בפרדס חנה, דבר, 7 ביוני 1933
  103. ↑ פנות בשומרון, הבוקר, 10 בנובמבר 1935
  104. ↑ פרדס חנה, דואר היום, 31 בינואר 1936
  105. ↑ תל מונד, דבר, 7 בינואר 1935
  106. ↑ סניף דואר בתל מונד, דבר, 30 ביולי 1944
    נפתח סניף דואר בתל מונד, דבר, 15 בינואר 1945
  107. ↑ סניף דואר לקרית חיים, דואר היום, 26 באוגוסט 1935
  108. ↑ קריית חיים בלי דואר, דבר, 13 באוגוסט 1935
  109. ↑ חיפה, דואר היום, 2 באפריל 1936
  110. ↑ בבית וגן, דבר, 12 ביוני 1936
  111. ↑ סניף דואר במקום סוכנות הדואר, הבוקר, 2 בספטמבר 1946
  112. ↑ באר טוביה, הבוקר, 1 בינואר 1946
  113. ↑ פתיחת משרד דואר בנהריה, דבר, 21 באוגוסט 1941
  114. ↑ נסגרה סוכנות הדואר בכפר עטה, משמר, 5 בדצמבר 1944
  115. ↑ הוחזר הדואר - חזר הנשיא, דבר, 4 בינואר 1945
  116. ↑ סניף דואר בכפר אתא, משמר, 20 בספטמבר 1946
  117. ↑ פתיחת סניף הדואר בכפר עטה, דבר, 23 בפברואר 1947
  118. ↑ עבודות בנין והרחבה בחולון, דבר, 12 בינואר 1944
  119. ↑ סניף דואר נפתח, סניף דואר נסגר, דבר, 5 בדצמבר 1944
  120. ↑ תוקם סוכנות דואר בכפר, המשקיף, 14 בפברואר 1944
  121. ↑ סוכנות דואר בגבת, דבר, 21 בדצמבר 1944
  122. ↑ סוכנות דואר בקרית עמל, משמר, 30 בספטמבר 1947
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.