ראמה (יישוב)

ראמה

שם בערבית	الرامة
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	שאוקי לטיף
גובה ממוצע[1]	‎383 מטר
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
- אוכלוסייה	7,650 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	192
- שינוי בגודל האוכלוסייה	0.9% בשנה עד סוף 2018
- צפיפות אוכלוסייה	1,162 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	155
תחום שיפוט[2]	6,540 דונם
- דירוג שטח שיפוט	171
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   ראמה (למפת הגליל העליון רגילה)   ראמה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ראמה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ראמה 32°56′18″N 35°22′01″E / 32.9383293146586°N 35.3669759170141°E / 32.9383293146586; 35.3669759170141
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2]	4 מתוך 10
מדד ג'יני לשנת 2016[2]	0.3991
- דירוג מדד ג'יני	133
לאום ודת[2]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 18.8%   ערבים-נוצרים: 49.9%   דרוזים: 31.3%   אחרים: 0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.7% גילאי 5 - 9 7.5% גילאי 10 - 14 7.8% גילאי 15 - 19 8.8% גילאי 20 - 29 17.8% גילאי 30 - 44 19.2% גילאי 45 - 59 17.0% גילאי 60 - 64 3.8% גילאי 65 ומעלה 10.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 6 –  יסודיים 3 –  על-יסודיים 4 תלמידים 2,313  –  יסודי 1,043  –  על-יסודי 1,270 מספר כיתות 89 ממוצע תלמידים לכיתה 26.0 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)		פרופיל ראמה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס

ראמה (בערבית: الرامة) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל כ-5 קילומטרים מכרמיאל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954.

היסטוריה

החוקר האמריקני אדוארד רובינסון שביקר בארץ ישראל ב-1838 זיהה את היישוב רמה בנחלת שבט אשר כמקור שמו של הכפר. נמצאה בו כתובת עברית מהמאה ה-3. בזיהוי היישוב הקדום הסתייע רובינסון בסרקופגים שמצא על גבעה הסמוכה לכפר.^{[דרוש מקור]} באתר התקיימה עיר חשובה בעת השלטון הצלבני בארץ ישראל. היישוב הנוכחי הוקם, לפי המסורת המקומית, במאה ה-17 והיה בין הכפרים הגדולים ביותר בגליל בתקופה העות'מאנית. אולריך יאספר זטצן תיאר את הכפר כעיירה עם בתים הבנויים היטב. במחצית השנייה של המאה ה-19 תואר הכפר כמכיל 60 משפחות נוצריות ו-60 דרוזיות^[3]. בשנת 1923 היה לכפר הראשון בפלשתינה-א"י, שזכה במנהל עצמי (על ידי מועצת הכפר) מידי שלטונות המנדט הבריטי. בהחלטת החלוקה, עתיד היה הכפר, כמו שאר הגליל, להכלל במדינה הערבית. הכפר נכבש על ידי כוחות ההגנה במלחמת העצמאות וסופח לישראל בהסכמי שביתת הנשק ב-1949. בכפר השתכנו רובם של עקורי איקרית ובירעם^[4].

חינוך

בית ספר ראשון הוקם בכפר בשנת 1884 ובית ספר נוסף הוקם בשנת 1913. בית ספר תיכון הוקם ביישוב ב-1956^[10]. בשנות ה-70 רשם התיכון אחוזי הצלחה גבוהים בבחינות הבגרות^[11]. באמצע שנות ה-70 עבר התיכון למבנה חדש^[12].

גאוגרפיה

רובה של ראמה בנויה על מורדות ההר, כך שהכבישים בה תלולים יחסית. בדרום היישוב, סביב כביש 85 הישן, נמצא אזור מישורי יחסית, שהתפתח החל משנות ה-80 לאזור מעורב של מגורים ועסקים^[13]. בתחילת שנות ה-80 הוקמה בראמה שכונה חדשה^[14] במערב, המשמשת בעיקר למגורי מוסלמים. כן קיימת התפתחות מזרחה.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בראמה 7,650 תושבים (מקום 192 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לראמה דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 77.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,919 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).^[15]

האוכלוסייה בכפר היא ערבית ברובה. נכון לסוף שנת 2008 מנתה האוכלוסייה 7,600 תושבים והורכבה מ:

• נוצרים - 50.6%
• דרוזים - 30.4%
• מוסלמים - 19%

בראשית שנותיה של מדינת ישראל היוו הנוצרים רוב מוחלט באוכלוסייה (כ-85 אחוז). לכפר הגיעו מוסלמים מענאן ואל-פראדיה שנחרבו במלחמת העצמאות. עם הזמן גדל שיעור המוסלמים ביישוב, בין השאר בעקבות הצטרפות בדואים מהר כמון^[16]. מכיוון שהמוסלמים הגיעו מבחוץ, אין בידי המוסלמים קרקעות פרטיות^[17].

הנוצרים מתגוררים ברובם בדרום היישוב, בעוד הדרוזים מרוכזים יותר באזור הצפוני, שהוא גם האזור הגבוה יותר. המוסלמים מתגוררים בעיקר במערב היישוב, על אדמות שהוקצו להם בידי מינהל מקרקעי ישראל^[10], בשנות ה-70.

במהלך שנות ה-80 הייתה מתיחות רבה בין הדרוזים לנוצרים ביישוב^[18]. בשנים 2011-2015 אירעו ביישוב אירועי רצח רבים כתוצאה מסכסוך בין שתי משפחות דרוזיות^[19].

בכפר נולדו העיתונאי לוטפי משעור, הזמרת מירה עווד, חבר הכנסת אליאס נח'לה וחבר הכנסת חנא מוויס שעל שמו קרוי בית הספר התיכון בכפר. המשורר סמיח אל קאסם התגורר בכפר.

ראו גם

• אשכול יישובי בית הכרם

קישורים חיצוניים

• זיו ריינשטיין, מקום על ראמה, באתר ynet, 31 בינואר 2014
• משה גלעד, כפר ראמה: לבקר במקום על ראמה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2014

הערות שוליים

דגל ישראל מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל	מפת מחוז הצפון
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • צפת • קריית שמונה • שפרעם
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מגדל תפן • מזרעה • מטולה • מסעדה • מע'אר • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • עראבה • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל