הכוחות המזוינים של איראן

הכוחות המזוינים של איראן
Seal of the General Staff of the Armed Forces of the Islamic Republic of Iran.svg
כוח אדם
כוחות פעילים 534,000[1]
כוחות מילואים 400,000[1]
עלות הצבא
תקציב שנתי 14.09 מיליארד דולר (2018)[2]
אחוזי תמ"ג 3% (2016)[3]

צבא הקבע של איראן כפוף למשרד ההגנה האיראני ומורכב מזרוע היבשה, זרוע האוויר, זרוע הים, זרוע ההגנה האווירית. לאחר המהפכה האיראנית מצבו של הצבא האיראני היה קשה, והוא היה חלש מאוד. עיראק ניצלה עובדה זו, פלשה לאיראן שנה לאחר המהפכה, ובכך פתחה את מלחמת איראן-עיראק. עקב הנחיתות הטכנולוגית מול עיראק ולאור שאיפתה של איראן לחדש את ההגמוניה המסורתית שלה באזור המפרץ הפרסי ולהרחיבה בכל המזרח התיכון, החלה איראן לחזק את צבאה. משנות ה-90 של המאה ה-20 הצבא האיראני החל מתחמש במהירות, הן בעזרת תעשיות צבאיות מקומיות והן בעזרת רכש מסיבי מחוץ לאיראן. רוב הנשק שרוכשת איראן הוא מרוסיה, קוריאה הצפונית וסין (ראו: ציר הרשע). לאיראן תוכניות מורכבות ומתקדמות של מחקר, פיתוח ופריסה של סוגים שונים של נשק קונבנציונלי, נשק בלתי קונבנציונלי ונשק גרעיני.

מבנה

המנהיג העליון
 
 
משרד ההגנה
 
 
המטה הכללי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כוח אכיפת החוק
משמרות המהפכה
צבא איראן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כוחות היבשה
 
 
כוחות היבשה
 
 
 
 
 
 
 
 
חיל האוויר והחלל
 
 
חיל האוויר
קובץ:Seal of the Islamic Republic of Iran Air Force.svg
 
 
 
 
 
 
 
 
חיל הים
 
 
חיל הים
 
 
 
 
 
 
 
 
כוח קודס
 
 
חיל ההגנה האווירית
 
 
 
 
 
 
 
הבסיג'
 

כוח אדם

הצבא הסדיר האיראני כולל כ-520,000 חיילים, מהם כשני שלישים מגויסים. כל אזרח איראני מחויב לשרת בצבא לתקופה של בין 3 ל-5 שנים. בנוסף לצבא הקבע יש לאיראן עוד כ-100,000 חיילים המשרתים במשמרות המהפכה האסלאמית. תפקידם המיועד של משמרות המהפכה היה שמירה על הממשל האיראני ולא הגנה צבאית מפני מדינות אחרות, אך יחידותיו נחשבות לכוחות עילית ואיראן עושה בהן שימוש מגוון.

רמטכ"ל הצבא האיראני הנוכחי הוא הגנרל סייד חסן פירוזאבאדי, ומפקד הצבא הנוכחי הוא הגנרל עטאללה סלחי.

תעשייה צבאית

איראן שמה דגש רב על פיתוח תעשייה צבאית מקומית כדי להפחית את תלותה במקורות חוץ וכדי להתחרות במעצמות הנשק בעולם ולהגדיל את הייצוא שלה. תוכנית זו מבוססת על הלקחים שהופקו ממלחמת איראן-עיראק. עיקר עיסוקה של התעשייה הצבאית האיראנית היא בייצור טילים בליסטיים, כדוגמת השיהאב 3 (במקורו הטיל הוא צפון קוראני, איראן מייצרת אותו באופן עצמאי), ופאתח 110 שידע ליצורו הועבר לסוריה. לאחרונה התפשטה התעשייה גם לתחום המטוסים עם ההכרזה ב-2007 על כניסתו לשירות של סאעקה, מטוס קרב סילוני חד מושבי מתוצרת איראן. המטוס מבוסס, ככל הנראה, על ה-F-5 האמריקני, אך חלק ממאפייניו החיצוניים דומים דווקא לאלה של ה-F-18. בתחום טילי הקרקע-אוויר - בתאריך ה-2 במרץ 2017, איראן פרסמה סרטון אודות ניסוי מוצלח בטיל באוור-373 הדומה ל S-300.[4]

התעשייה הצבאית האיראנית כוללת גם ייצור של מערכות נגד טנקים, כדוגמת RPG-7 (העתק איראני), נשק זה מופעל כנגד הכוחות האמריקאים בעיראק, והופעל גם כנגד השריון הישראלי במלחמת לבנון השנייה.

סדר הכוחות

חיל שריון

  • כ-480 טנקים מדגם T-72.
  • כ-75 טנקים מדגם T-62.
  • כ-250 טנקים מדגם T-54.
  • כ-200 טנקים מדגם צ'יפטיין.
  • כ-150 טנקים מדגם M60 פטון.
  • כ-150 טנקים מדגם M47 פטון.
  • 100 טנקי ז'ולפיקאר - יצור איראני עצמי.
  • מספר לא ידוע של טנקים מדגם T-80

ארטילריה

  • כ-60 תומ"תים 120 מ"מ מדגם 2S1.
  • כ-180 תומ"תים 155 מ"מ M-109
  • כ-10 תומ"תים 170 מ"מ M1978
  • כ-30 תומ"תים 175 מ"מ M107
  • כ-30 תומ"תים 203 מ"מ M110
  • מספר לא ידוע של תומ"תים מייצור עצמי.

חיל האוויר

  • כ-65 מטוסי קרב F-4 פנטום.
  • כ-60 מטוסי קרב F5.
  • כ-25 מטוסי קרב F-14 טומקט.
  • כ-25 מטוסי קרב F-7.
  • כ-70 מטוסי קרב מיג 29,ככל הנראה רוב מטוסי מיג-29 של האיראנים לא כשירים לטיסה.
  • כ-7 מטוסי קרב סוחוי 25. נלקח שלל מעיראק במלחמת עיראק איראן
  • כ-50 מטוסי קרב סוחוי 24.
  • כ-24 מטוסי קרב מיראז' F1.
  • כ-12 מטוסי קרב מיג 23.
  • מספר לא ידוע של מטוסי סוחוי 22.
  • מספר לא ידוע של מטוסי J6.
  • כ-200 מסוקי קרב AH-1 קוברה (זהו המספר המקורי שנרכש, מתוכם כ- 70 שמישים כיום).
  • מספר לא ידוע של מסוקי מיל מי-24
  • מספר לא ידוע של מסוקי מיל מי-17
  • מספר לא ידוע של מסוקי בל UH-1
  • מספר לא ידוע של מסוקי CH-47 צ'ינוק
  • מספר לא ידוע של מסוקי CH-53 סי סטאליון

חיל הים

  • 4 צוללות מסוג SSK.
  • 3 צוללות מסוג SS.
  • 2 ספינות מסוג MK5.
  • 2 ספינות מסוג PF103.
  • 5 ספינות טילים מסוג CAT14.
  • 10 ספינות טילים מסוג HOUDONG.
  • 11 ספינות טילים מסוג Combattante II.
  • 11 צוללות מסוג גדיר.

ברשות חיל הים האיראני ספינות סיור נוספות וכלי שיט כמו נחתות ושולות מוקשים שלא הוזכרו. כמו כן פיתחו בחיל הים האיראני את הצוללות נהנג וגדיר, החל משנת 2006 החל חיל הים האיראני להשתמש בטורפדו מייצור עצמי הידוע בשם חות.

החל משנת 2004 החל הצבא האיראני להשתמש ברובה סער ח'ייבר KH2002 בקליבר 5.56 מילימטר מתוצרת איראן.

לאיראן מספר רב של אמצעי לחימה אמריקנים, אך בעקבות החרם האמריקני והקפאת יחסי איראן-ארצות הברית, אמצעי הלחימה האמריקנים באיראן לא מתוחזקים היטב ועקב זה עם השנים הם נהרסים ויוצאים משירות צבא איראן.

טילים בליסטיים

לאיראן מספר סוגים של טילים בליסטיים שפותחו בייצור עצמי או בייצור משותף עם קוריאה הצפונית. על יחידת הטילים אחראי חיל האוויר של משמרות המהפכה.

הטווח המרבי שידוע של הטילים הוא 2,100 קילומטרים ואיראן מפתחת את הטיל הרביעי בסדרת טילי השיהאב, שיוכל להגיע לטווחים ארוכים יותר כשהוא נושא כמות רבה יותר של חומר נפץ. טיל חדש שפיתחה איראן, הידוע בשם "עשוראא'", פורסם ב-27 בנובמבר 2007 ומכונה גם סג'יל. חשיבות מערך הטילים של איראן הוא בעקבות מאמציה להשיג פצצת ביקוע גרעיני ויכולת הטילים הללו לשאת ראש קרב גרעיני עד למדינות אירופה וישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 "2018 Iran Military Strength", Global Fire Power
  2. ↑ "Iran Military Expenditure (% of GDP)", Trading Economics
  3. ↑ "Military expenditure (% of GDP)", THE WORLD BANK
  4. ↑ , נענע10
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.