מחצית השקל

מצוות מחצית השקל (מקורות עיקריים)
חצי שקל מימי המרד הגדול, שנת 67/68. הכיתוב: מצד אחד, "ירושלים הקדושה"; מצד שני (שמאל), האותיות "שב" שפירושן "שנה ב' (למרד)"; מסביב, "חצי השקל".
מקרא	שמות, ל', י"ג
משנה	מסכת שקלים
משנה תורה לרמב"ם	ספר זמנים, הלכות שקלים
שולחן ערוך	אורח חיים, סימן תרצד, סעיף א
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה קע"א ספר החינוך, מצווה ק"ה

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הוא תשלום שעל פי התורה ניתן לצורך מפקד. חז"ל הרחיבו את המצווה לתשלום מס שהוטל על כל זכר יהודי מבוגר לשלם להקדש פעם בשנה. המצווה מופיעה בפרשת כי תשא: "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'" (שמות, ל', י"ג)

מצוות מחצית השקל חלה בתקופת המשכן והמקדש בלבד ואינה נוהגת בימינו. כספי מחצית השקל היו נגבים מדי שנה בחודש אדר, לקראת השנה החדשה שמתחילה בניסן, ושימשו לרכישת קרבן התמיד וקורבנות ציבור נוספים שהוקרבו על גבי המזבח באותה שנה.

גביית השקלים

"A King and His People Caring for God's House"
מתוך תנ"ך מאויר מראשית המאה ה-20

בשל האיסור להקריב קורבנות מכספי השנה החולפת, היו חייבים לאסוף את כספי מחצית השקל אל בית המקדש עד ראש השנה שבתחילת חודש ניסן. לפיכך ביום א' באדר שבכל שנה היה בית דין שולח שליחים להזכיר כי הגיע זמן מצוות מחצית השקל. החל מיום ט"ו באדר, שלושים יום לפני חג הפסח, היו עומדים גובים בכל קהילות ישראל, כפי שכתוב במשנה במסכת שקלים:

בחמישה עשר בו – שולחנות היו יושבין במדינה. בעשרים וחמישה – ישבו במקדש. משישבו במקדש – התחילו למשכן.

— מסכת שקלים, פרק א', משנה ג'

בפירוש על מגילת אסתר^[1] המופיע בתלמוד הבבלי, מוזכרת גביית מחצית השקל כחלק מנס פורים:

אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל. לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו דתנן "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיים".

— מסכת מגילה, דף יג עמוד ב

במשנה מבואר שהסכום הנגבה היה השתנה במהלך הדורות:

כְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה הָיוּ שׁוֹקְלִים דַּרְכּוֹנוֹת, חָזְרוּ לִשְׁקוֹל סְלָעִים, חָזְרוּ לִשְׁקוֹל טְבָעִין, וּבִקְּשׁוּ לִשְׁקֹל דִּינָרִים

— משנה, שקלים פרק ב' משנה ד'

לדעת הרמב"ם^[2] סיבת השינוי נעוצה בשינוי במטבע המקובל. לדעת הראב"ד הגזברים היו קובעים את הסכום בהתאם לגודלו של העם.

עם זאת, הסכום היה אחיד לכולם, כמבואר בתורה:

הֶֽעָשִׁיר לֹֽא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִֽמַּֽחֲצִית הַשָּׁקֶל

— שמות ל',טו

לזכר המצווה, תקנו חז"ל לקרוא את פרשת שקלים בשבת הקודמת לראש חודש אדר. גם ההפטרות הנהוגות בשבת זו בקהילות ישראל השונות עוסקות בתרומת כסף לבית המקדש.

החייבים במצווה

בתלמוד הירושלמי מבואר שישנן שלוש דרגות בתחילת גיל החיוב: מתחת לגיל י"ג שנים - אינו חייב כלל; קטן שאביו נתן עבורו מחצית השקל, נתחייב מכאן ואילך; בן י"ג עד עשרים שנים - חייב במחצית השקל, אבל לא ממשכנים את נכסיו לצורך זה.

נשים פטורות ממצוות מחצית השקל.

במשנה בשקלים מובא שהכוהנים רצו לפטור עצמם ממצוות מחצית השקל, לאחר שהצביעו על סתירה בין הדין שקרבן מנחה המובא על ידי כהן איננו נאכל, והעובדה שקורבן העומר, הנקנה בדמי מחצית השקל נאכל, לפיכך ביקשו לפטור את עצמם מתשלום מחצית השקל. ואכן דעת רבי יהודה כך היא שהכוהנים פטורים, אמנם דעתו שכהן שרוצה להשתתף במצווה, הרשות בידו.

אמנם לדעת רבן יוחנן בן זכאי, חז"ל לא הסכימו עם פטור זה, בטענה שאינו דומה קורבן ששותפיו כוללים כהנים לקורבן ציבור המהווה ישות בפני עצמו. עם זאת, מפני דרכי שלום לא כפו את התשלום על כהנים שלא שילמו (משנה, מסכת שקלים, פרק א', משנה ד').

השימוש במחצית השקל

כספי מחצית השקל שימשו לקניית קורבנות ציבור, כגון קרבנות התמיד ומוספין עם הנסכים, וכן מנחת העומר, שתי הלחם, ולחם הפנים, וכן קטורת הסמים, שהיו מקטירים בכל יום וביום הכיפורים. מאחר שקורבנות אלו נחשבים קורבנות ציבור, חייבה התורה לכל אחד מישראל שישתתף בקרבנות אלו.

ערך מחצית השקל

משקל המטבעות

פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולערוך אותו. הסיבה לכך: נא לעשות סדר בחישובים!.

חצי שקל צורי מתוך מטמון שנמצא בעספיא בשנת 1960. מוצג במוזיאון הכט

בזמן משה רבינו שם השקל השלם היו שמו שקל, ובזמן בית המקדש המטבע השלם היה שמו סלע. והשקל, היה המטבע שנתנו למחצית השקל, שהוא היה מחצית הסלע.

משקל "מחצית השקל" בזמן משה רבנו והמשכן, היה 160 שעורות כסף, שהוא מחצית ממטבע השקל ששקל 320 שעורות כסף. לאחר הקמת בית המקדש חכמי ישראל הוסיפו 20% למשקל השקל, והוא שקל 384 שעורות, ומחצית השקל עמד על 192 שעורות כסף.

מחצית השקל למקדש הייתה כ־2.3 אחוז מהשכר החודשי הממוצע בתקופת התלמוד. החישוב מבוסס על כך ששכר יומי ממוצע של פועל חקלאי היה בין 3 ל-4 דינרים, שהם בממוצע 672 פרוטות (בבא מציעא עז א). בחישוב חודשי, משכורת ממוצעת הייתה כ־87.5 דינרים (25 ימי עבודה בחודש, 6 ימי עבודה בשבוע) נמצא לפי זה שמחצית השקל השווה ל־384 פרוטות הייתה כ־ 2.3 אחוז מהשכר החודשי הממוצע.

מחצית השקל שווה למשקל של 192 שעורים כסף צרוף^[3]. משקל השעורה המקובל בהלכה הוא 1/20 (0.05) גרם. שווי אונקיה כסף נכון ל-3 במרץ 2019 (כ"ו באדר א' ה'תשע"ט) הוא 57.56 ש"ח^[4]. החישוב לפי מחיר סיטונאי וללא מע"מ הוא 18.06, עם זאת יש שכתבו לחשב בתוספת המע"מ^[5].

'זכר למחצית השקל' בזמן הזה

קופת 'זכר למחצית השקל'

קופות זכר למחצית השקל בבית כנסת בעפרה.

אף שמצוות מחצית השקל בטלה מיום שחרב בית המקדש, בספר המרדכי נכתב שאף בזמן הזה נהוג לתת 'זכר למחצית השקל'. הרמ"א, בהגהותיו לשולחן ערוך, הביא אף הוא מנהג זה והוסיף שהזמן לתת את מחצית השקל בכל שנה הוא ביום תענית אסתר, קודם תפילת המנחה^[8]. בערים מוקפות חומה כגון ירושלים, שפורים נחוג בהן ביום ט"ו אדר, נהוג לקיים מנהג זה בתפילת מנחה של יום י"ד באדר.

בספרי אחרונים נחלקו מאיזה גיל יש לנהוג במנהג זה. יש שסוברים שרק מגיל כ' שנה, ויש אומרים מגיל י"ג. גם בחיוב הנשים נחלקו הדעות. יש שכתבו שאף שהיו פטורות מהמצווה בזמן בית המקדש, מכל מקום בזמן הזה יתנו, שהרי אף בזמן בית המקדש נשים נותנות את הזכר למחצית השקל משום שיש בזה כפרה לנפש.^[9]

ראו גם

• פרשת שקלים
• מסכת שקלים
• שקל

קישורים חיצוניים

• שיעור מעודכן של שווי מחצית השקל ועוד - באתר מכון כת"ר.
• בירור ערכו של המטבע, מאת ברוך קנאל - אתר "דעת", התפרסם במחניים, גיליון ס"ז, תשכ"ב
• פרסום אודות מציאתו של מטבע מחצית השקל מקורי בחפירות בעיר דוד, אתר רשות העתיקות
• נדב שרגאי, "מחצית השקל" ששימש לתשלום מס למקדש נתגלה בעפר מהר הבית, 19/12/08, אתר הארץ
• סיכום מקיף של הדינים הדינים הקשורים למחצית השקל באתר ישיבה
• הרב יובל אוחיון, שובה ישראל סיכום משקל מחצית השקל על פי התורה בדסק היהודי באתר חדשות טודיי
• על מטבע מחצית השקל שנעלם בכינוס רבני הונגריה של בעל הכתב סופר באתר JDN

הערות שוליים