עשרת בני המן

עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, עליהם מסופר במגילת אסתר, היו עשרה מבניו של המן האגגי וסופם היה שנהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם (שנתלה אחד עשר חודשים קודם לכן, בניסן של השנה שקדמה[1]).
עשרת בני המן (כמוזכר במגילת אסתר פרק ט, פסוקים ז-ט) הם:
- פַּרְשַׁנְדָּתָא - לפי המדרש היה הגמון בקרדוניא. שלח לאביו קורה באורך 50 אמה, אותה לקח מתיבת נח. מאוחר יותר ניתלה על אותה קורה[2].
- דַּלְפוֹן
- אַסְפָּתָא
- פּוֹרָתָא
- אֲדַלְיָא
- אֲרִידָתָא
- פַּרְמַשְׁתָּא
- אֲרִיסַי
- אֲרִידַי
- וַיְזָתָא
לפי המדרשים היו להמן בנים רבים נוספים[3], ורש"י על מגילת אסתר בשם חז"ל מפרש שאלו העשרה נהרגו ונתלו על שכתבו דברי שטנה על היהודיים ועל ירושלים, כפי שכתוב בספר עזרא ד, ו.
לכתיבת וקריאת עשרת בני המן במגילה הכשרה למקרא מגילה בפורים ישנם מאפיינים מיוחדים:
- על פי הגמרא (מגילה, דף טז, עמוד ב), יש לקרוא בעת קריאת המגילה, את שמותיהם של עשרת בני המן, יחד עם המילה "עשרת" שאחריהם, בנשימה אחת. להורות שכולם יצאה נשמתם בפעם אחת, ולכתחילה נפסק להלכה שיש לעשות כך. יש הסוברים שמי ששכח או לא מסוגל לקרוא בנשימה אחת, יחזור ויקרא, אמנם להלכה אין צריך לחזור ובדיעבד הוא יצא ידי חובתו.
- שמות עשרת בני המן צריכים להיכתב בצורה הנקראת "אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה". דהיינו: שני טורים המסודרים אחד בצד ימין ואחד בצד שמאל.
- בספרי המסורה מובא סימן, כי כל השמות שנגמרים בהברה "תא" (פרשנדתא, אספתא, פורתא, ארידתא, פרמשתא, ויזתא) טעמם הוא במלעיל, ואילו שאר השמות (דלפון, אדליא, אריסי, ארידי) טעמם הוא במלרע.
ישנה מסורת כי בקהילות יהודיות שונות, התקיים מנהג בו התארגנה קבוצה שהתחפשה להמן ועשרת בניו, כשלויזתא נשמר מעמד מבוזה במיוחד, כנחות מכולם[דרוש מקור].
בשפת היום-יום השתמרו ביטויים שונים משמותיהם של עשרת בני המן.
בני המן בספרות חז"ל
בחז"ל גם מופיעות דעות שונות על ריבוי בנים של המן. דעה אחת מדברת על 40 בנים (כך בפרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מט), ואילו האחרת על 100 בנים (מדרש תהלים (בובר) מזמור כב ב). ויש שדרשו מהמילה "רב בניו" (אסתר, ה', י"א) שהיו לו 202 בנים כמניין רב בגמטריה.
במדרש נאמר, כי הייתה להמן גם בת. המן חפץ להשיאה לאחשוורוש לאחר תלית ושתי, אך נעשה נס, ועל אף יופיה ויחוסה, אחשוורוש לא יכל לסבול את ריחה הרע. בעוד המן הוביל את מרדכי ברחובות שושן וקורא "ככה יעשה לאיש...". טעתה מתוך ידיעתה את תוכניותיו של אביה וסברה שאביה רוכב על הסוס ומרדכי מוביל אותו, ובשנאתה רוקנה דלי שופכין על המוביל, המן הרים את פניו ואז הובררה לה הטעות, בבושתה היא קפצה מן החלון ונהרגה. ועל זה נאמר: "וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי, אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ; וְהָמָן נִדְחַף אֶל-בֵּיתוֹ, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ" (פרק ו' פסוק י"ב) - אבל על בתו, וחפוי ראש מן השופכין.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק נ
- ↑ ילקוט שמעוני בשלח רמז רנ"ו.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף טו עמוד ב, שם נחלקים אם היו 30, 70 או 208
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
פורים | ||
---|---|---|
מצוות החג | מקרא מגילה • על הניסים • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • אבגתא • תוספות למגילת אסתר | |
תפילות ופיוטים | למנצח על אילת השחר • על הניסים • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • שירים ופיוטים לפורים | |
שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • פורים קטן • פורים שני • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים |