חיל האוויר הסורי

השנים המוקדמות

הרווארד של חיל האוויר הסורי

החיל הוקם בשנת 1946 לאחר שסוריה קיבלה עצמאותה מצרפת. ראשוני המטוסים שקלט החיל היו מטוסי הרווארד שהוסבו למטרות תקיפה ומספר מטוסי אימון. טבילת האש של חיל האוויר הסורי מול ישראל הייתה ב-15 במאי 1948, בעת שסייע לחטיבה 1 של צבא סוריה כנגד מטרות בעמק הירדן. בשעה 6:00 ביצע מטוס מסוג הארוורד גיחת הפצצה כנגד עין גב, ולמחרת שש גיחות הפצצה כנגד אפיקים, אשדות יעקב וטבריה. עד לחודש אוקטובר ביצע חיל האוויר הסורי 425 גיחות מעל ארץ ישראל, כאשר ביתר המלחמה שמישות מטוסיו הייתה כל כך נמוכה שלא התאפשרה פעילות התקפית כנגד מטרות ישראליות.^[1]

בתחילת שנות החמישים נרכשו מבריטניה 40 מטוסי ספיטפייר ו-23 מטוסי סילון מדגם מטאור.

חיבורה של סוריה למצרים כדי ליצור את הרפובליקה הערבית המאוחדת הביא לצמיחתו של חיל האוויר הסורי. למרות התפרקותו של האיחוד, הצמיחה הסורית נמשכה ותחת הנהגתו של חאפז אל-אסד פנתה סוריה לעבר ברית המועצות אשר הפכה לספקית הנשק הראשית של המדינה. בשנת 1955 לאחר חתימת עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית, הצטרפה לרכישה גם סוריה והזמינה 25 מטוסי מיג 15 ועוד שלושה מטוסי מיג 15 מדגם דו מושבי להדרכה. במהלך מבצע קדש בעוד משלוח המיגים היה בהרכבה בשדות התעופה של מצרים הותקפו השדות מהאוויר על ידי בעלות הברית ורק ארבעה מטוסים שרדו. לאחר הרכבתם, הועברו הארבעה שנותרו לסוריה. בשנת 1957 ביצעה סוריה עסקת רכש גדולה יחסית והזמינה 60 מטוסי קרב מתקדמים יותר מדגם מיג 17 על כל הציוד הנלווה להם והקימו מהם שלוש טייסות קרב.

בראשית שנות השישים הצטייד חיל האוויר במסוקי תובלה וסער מתוצרת סובייטית מדגם מיל 1 ו- מיל 4. בהמשך נרכש מטוס היירוט הסובייטי החדיש מיג 21 ומפציצים לטווח בינוני מדגם איליושין 28.

מלחמת ששת הימים

מיג 17 סורי שנחת במנחת בצת, 1968.

במהלך מלחמת ששת הימים, הושמדו קרוב לשני שלישים ממטוסי חיל האוויר הסורי בעוד שהמטוסים הנותרים פונו לבסיסים מרוחקים מחשש שיושמדו גם כן. היעדרותו של חיל האוויר הסורי מהמלחמה הקלה על ישראל לכבוש את רמת הגולן, עד כדי שכיבוש הרמה ארך 27 שעות בלבד.

מלחמת יום הכיפורים

בניגוד למלחמת ששת הימים, במהלך מלחמת יום הכיפורים חיל האוויר הסורי בפיקודו של נאג'י ג'מיל, מילא תפקיד חשוב ונחל הצלחות. למרות מספר המטוסים הגדול שהופל בקרבות מול ישראל, והעובדה שבסיומה כבשה ישראל נתח נוסף מאדמת סוריה והגיעה למרחק ירי תותחים מדמשק, סוריה רואה במלחמה ניצחון.^[2]

חיל האוויר החל את המלחמה עם כ-270 מטוסי קרב, מהם 150 מטוסי מסוג מיג-21 ושאר המטוסים היו מדגמי מיג-17, סוחוי-7 וסוחוי-20. בנוסף לאלו כלל החיל גם כ-30 מסוקי תובלה שנועדו להסקת כוחות קומנדו אל מאחרורי קווי האויב, כאשר העיקרי מבין מסוקים אלו היה מסוק ה-מיל מי-8.^[3] עם תחילת המלחמה, משימת חיל האוויר הייתה תקיפת מספר רחב של מטרות עומק, בהן מפקדות צה"ל, מוצבי שליטה, אזורי ריכוז כוחות ובסיסי צה"ל. במקביל, מטוסי התובלה נועדו להנחתת כוחות קומנדו מאחורי קו הגבול במטרה לכבוש מספר בסיסים ומוצבי צה"ל חשובים ובראשם מוצב החרמון (שהיה גם היחיד אליו הצליחו כוחות קומנדו להגיע והיחיד שאכן נכבש). עם פתיחת האש יצאו 80 מטוסי קרב-הפצצה סורים בליווי 40 מטוסי קרב מיג-21 אל עבר יעדי התקיפה שלהם, בהן נקבעו מוצב החרמון, בסיס השליטה בהר מירון, חורשת מסעדה, כפר נפח, הר אביטל והר פרס. לאורכו של יום הלחימה הראשון ביצע חיל האוויר הסורי 268 גיחות, מתוכן 80 במכת האש הראשונית, 36 בסיוע לכוחות קרקעיים, 4 גיחות מסוקים להנחתת כוחות ו-148 גיחות חיפוי אווירי.^[4]

מלחמת האזרחים בלבנון (1975-1990)

במלחמת לבנון ספג חיל האוויר הסורי אבדות כבדות, ודוקטרינת הלחימה שלו, המבוססת על הדוקטרינה הסובייטית, הוכחה כבלתי יעילה נגד חיל האוויר הישראלי. חיל האוויר הסורי איבד במלחמת לבנון כ-80 מטוסים בקרבות אוויר, ובנוסף הושמדו לחיל ההגנה האווירית הסורי סוללות טילי קרקע-אוויר רבות, בהן גם סוללות מדגם SA-8 - המודרניות ביותר שהיו ברשותו. במהלך הקרבות איבדה ישראל מטוסים אחדים בלבד, כולם באש מן הקרקע.

חיל האוויר הסורי כיום

מאז מלחמת לבנון, נמצא חיל האוויר הסורי בנסיגה. לא בוצעה עסקת רכש משמעותית לחידושו בעשור האחרון, הציוד אינו מתוחזק כראוי וסובל ממחסור בחלקי חילוף. בנוסף, בעקבות האמברגו שהטילה ארצות הברית על סוריה, החיל סובל ממחסור בדלק למטוסים ומאי יכולת לרכוש נשק. נסיונות לרכישת מטוסים מתקדמים כדוגמת סוחוי 27 כשלו עד כה, ככל הנראה בשל לחץ אמריקאי על רוסיה.

לאחר מלחמת לבנון, קנה חיל האוויר הסורי סוללות אלמאז S-200, על מנת להצר את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי בעימותים עתידיים, בעיקר על ידי איום על מטוסי שליטה ומודיעין, להרחקת נתיביהם. לאחרונה, הוזמנו מערכות משולבת של תותחים וטילי קרקע-אוויר מסוג פנציר-S1, כחלק מעסקת נשק של כמיליארד דולר, ואספקתם החלה באוגוסט 2007.

מטוסי קרב

מטוסי אימון וקישור

מטוסי תובלה

מסוקים

כלי טיס בלתי מאוישים

לחיל האוויר הסורי כמות לא ידועה של כטב"מים מדגם שמל/מאלאכית.