חלוקה מנהלית של פקיסטן

מבחינה מנהלית פקיסטן מחולקת ל-4 פרובינציות (בלוצ'יסטן, ח'ייבר פח'טונח'ווה, סינד ופנג'אב), 2 טריטוריות אוטונומיות (אזאד קשמיר וגילגיט-בלטיסטן) וטריטוריה פדרלית (של העיר הבירה אסלאמאבאד). כמו כן, בתוך המחוזות קיימת חלוקה משנית לנפות, ובתוך הנפות חלוקה משנית לאזורים.

היסטוריה

מקורה של חלוקת המחוזות של פקיסטן בחלוקה שהייתה בהודו הבריטית בשעה שפקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-14 באוגוסט 1947. באותה שעה, פקיסטן הייתה מחולקת לשני חלקים נפרדים, שביניהם נמצאת הודו:

  • החלק המערבי (מערבית להודו) כלל את מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי, את מערב פנג'אב, את סינד, את בלוצ'יסטן של הנציב הראשי, 13 שלטונות מקומיים וחלקים מקשמיר.
  • החלק המזרחי (מזרחית להודו) כלל את מזרח בנגל ואת אזור סילהט, שהיו שייכות לפרובינציה הבריטית של אסאם.

בשנת 1948 הופרדה העיר קראצ'י ממחוז סינד כדי ליצור את מחוז הבירה הפדרלי הראשון של פקיסטן.

בשנת 1950 מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי קלט לתוכן את השלטונות המקומיים אמב ופורלה, ומחוז מערב פנג'אב שינה את שמו לפנג'אב.

בשנת 1952, ארבעת השלטונות המקומיים שבדרום-מערב יצרו ביחד את איחוד מדינות בלוצ'יסטן.

בשנת 1955, בעקבות מדיניות ה-"One Unit Policy" שנועדה לחסוך בהוצאות ולהפחית את האפליה בין המחוזות, אוחדו כל המחוזות שמערבית להודו ל"מערב פקיסטן" שבירתה העיר לאהור, ואילו שמה של מזרח בנגל שונה ל"מזרח פקיסטן", והעיר דאקה נקבעה להיות בירתה.

בשנת 1960 הבירה והאזור האוטונומי שסביבה הועבר מקראצ'י לרוואלפינדי, ובשנת 1961 האזור האוטונומי של העיר הבירה מוזג לתוך מערב פקיסטן. בשנת 1966 הבירה עברה לאסלאמאבאד.

בשנת 1970, הנשיא הצבאי השני של פקיסטן, יאיה חאן, פירק את מערב פקיסטן ל-4 מחוזות: סינד, בלוצ'יסטן, מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי ופנג'אב. באותה שנה, אזור סוכנות גילגיט ואזור בלטיסטן אוחדו ויצרו את "האזורים הצפוניים", ובשנת 2009 שונה שמם לגילגיט-בלטיסטן, שבאותה עת קיבלה רשמית מעמד של מחוז.

בשנת 1971, מזרח פקיסטן הופרדה מפקיסטן, והפכה להיות מדינה עצמאית נפרדת: בנגלדש.

בשנת 1975, הופרדו חלקים מהנפות פשאוור ודרה איסמאיל חאן ויצרו את האזורים השבטיים המנוהלים פדרלית, שמוזגו לתוך מחוז ח'ייבר פח'טונח'ווה בשנת 2018.[1]

בשנת 1981, האזור שסובב את העיר אסלאמאבאד הופרד ממחוז פנג'אב, והפך לאזור הבירה האוטונומי של אסלאמבאד.[2]

בשנת 2010, שונה שמו של מחוז הסְפָר הצפוני-מערבי לח'ייבר פח'טונח'ווה.[3]

רשימת המחוזות

קטע זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו. לא כולן מחוזות. מומלץ לקרוא לפסקה חלוקה מנהלית של פקיסטן ולהוסיף לטבלה עמודה בשם מעמד, קרי מחוז או טריטוריה
דגלסמלשםבירהשם בשפת המקוראוכלוסייה
(2017)		שטח
(קמ"ר)		 מעמד מפה
‏אזאד קשמירמוזפראבאדآزاد کشمیر4,045,36613,297 טריטוריה אוטונומית קובץ:Azad Kashmir in Pakistan (claims hatched).svg
קובץ:Proposed Flag of Islamabad Capital Territory.svg טריטוריית הבירה הפדרלית אסלאמאבאדوفاقی دارالحکومت2,006,572906 טריטוריה פדרלית
‏קובץ:Coat of arms of Balochistan.svgבלוצ'יסטןכוויתהبلوچستان12,344,408347,190 פרובינציה
‏קובץ:Gilgit Baltistan Government Logo.svgגילגיט-בלטיסטןגילגיטگلگت-بلتستان2,441,52372,496 טריטוריה אוטונומיתקובץ:Gilgit-Baltistan in Pakistan (de-facto + wo Glacier) (claims hatched).svg
‏קובץ:Coat of arms of Khyber Pakhtunkhwa.svgח'ייבר פח'טונח'ווה (בעבר: אזור הספר הצפון מערבי)פשאוורخیبر پښتونخوا (פשטו)

خیبر پختونخوا (אורדו)

 35,525,04774,521 פרובינציה קובץ:Khyber Pakhtunkhwa in Pakistan (claims hatched).svg
קובץ:Flag of Sindh.svg‏סינדקראצ'יسندھ (אורדו), سنڌ (סינדהית)47,886,051140,914 פרובינציה קובץ:Sindh in Pakistan (claims hatched).svg
‏פנג'אב (אנ׳)לאהורپنجاب110,012,442205,344 פרובינציה קובץ:Punjab in Pakistan (claims hatched).svg

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ Sohail Khattak, Iftikhar Firdous, New dawn for FATA as K-P approves merger, The Express Tribune, May 27, 2018
    Arif Hayat, KP Assembly approves landmark bill merging Fata with province, Dawn.Com, May 27, 2018
    Amir Wasim, President signs KP-Fata merger bill into law, Dawn.Com, May 31, 2018
  2. ↑ Northern Areas renamed Gilgit-Baltistan, Dawn.Com, August 30, 2009
    Kamal Siddiqi, Disputed Northern Areas renamed as Gilgit-Baltistan, Hindustan Times, August 30, 2009
  3. ↑ From NWFP to Khyber Pakhtunkhwa, Dawn.Com, April 1, 2010
חלוקה מנהלית של מדינות אסיה
אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה[3] • איראן • אפגניסטן • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה[1] • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • הרפובליקה הסינית[2]• הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקיה[1] • טורקמניסטן • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור[3] • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סוריה • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן[1] • קטר • קירגיזסטן • קמבודיה • קפריסין • רוסיה[1] • תאילנד • תימן
1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.