קווינטוס טיניאוס רופוס

קווינטוס טיניאוס רופוס Quintus Tineius Rufus
מדינה	פרובינקיית יהודה
לידה	90 לערך
פטירה	134 פרובינקיית יהודה
נציב יהודה ה-30
תקופת כהונה	130 - 134 (כ־4 שנים)
הקודם בתפקיד	פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס
הבא בתפקיד	יוליוס סוורוס
אירועים בתקופתו	מרד בר כוכבא

קווינטוס טיניאוס רופוס (בלטינית: Quintus Tineius Rufus‏; ? - 134), מכונה בתלמוד טורנוסרופוס הרשע) היה נציב רומא ביהודה בשנים 130-134. רופוס היה בונה העיר האלילית איליה קפיטולינה ובתקופתו פרץ מרד בר כוכבא.

תולדות חייו

קווינטוס טיניאוס רופוס שירת כנציב הפרובינקיה הקיסרית-פריטורית תראקיה, בשנים 123-126.^[1] הוא שירת כקונסול ממשיך בחודשים פברואר-מאי של שנת 127,^[2] לאחר תום הקונסולאט שלו הוא נתמנה לנציב יהודה, כפי שעולה מכתובת הקדשה של פסל הקיסר שהתגלתה בקיסריה, ומתוארכת כנראה לכבוד ביקור הקיסר בקיסריה בשנת 130. קומתו של פסל אדריאנוס שהתנוסס מעל הכתובת הייתה אפוא גבוהה מקומת אדם. וזוהי הכתובת:^[3]

לכבוד הקיסר, קיסר טראיאנוס אדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טראיאנוס פרתיקוס האליל, נכדו של נרווה האליל, פוניפקס מקסימוס, בטריבונאט הארבעה-עשר, קונסול בפעם השלישית, אבי האומה, [מאת] ה-beneficiarii של טיונוס רופוס, מושל קיסרי בדרגה של פראיטור

ניתן אולי לשייך את הפסל של אדריאנוס שמצא אבי יונה לכתובת זו.^[4] עוד מסקנה שניתן להבין מהכתובת הזו, היא שטיונוס רופוס הוא שהיה אחראי ליסוד איליה קפיטולינה – שהיום כבר ידוע לנו שנוסדה לפני המרד – ודבר זה עשוי להיות היסוד לעוינות שהובאה כלפיו במקורות היהודים.^[5]

הכתובת הזו, וכן הקדשות לאשתו ובתו שהתגלו בסקיתופוליס, הן העדויות האפיגראפיות הראשונות לתפקידו של טיניאוס רופוס כמושל יהודה. רופוס כיהן כמושל יהודה משנת 130 ויורשו בתפקיד, יוליוס סוורוס, לא הגיע ליהודה לפני שנת 133, כאשר טיניאוס רופוס כבר כיהן כמושל לפחות שלוש שנים. למרות שחילופי התפקידים מעידים על כישלון צבאי יש הסבורים שהיה לו חלק גדול בדיכוי היהודים בשלבי המרד הראשונים והכנת הצבא הרומי להתמודדות טובה עם המורדים.^[6] בזמן המרד היה אחראי על הריגת רבבות יהודים ושעבוד אדמות תושבי הארץ היהודים.^[7]

בתלמוד

בתלמוד בבלי, שם הוא מוזכר כמפקד אכזר תחת שלטונו של אדריאנוס בזמן המרד, הוסב שמו לטורנוס רופוס (ככל הנראה מהמילה היוונית Tyrannusׂׂ - רודן אכזר), והוצמד לו הכינוי "רשע" ו"שחיק עצמות" - כלומר, איחול למחיקת זכרו ולשחיקת עצמותיו. בתלמוד ירושלמי מוזכר שמו "טונוס טרופוס".

ויכוחים עם ר' עקיבא

לפי המסופר טורנוסרופוס היה לא רק פוליטיקאי, אלא גם פילוסוף ולעיתים תכופות היה מתווכח עם רבי עקיבא, שהיה גדול החכמים בתקופתו. בוויכוחים ביניהם, חלק טורנוסרופוס על משמעות קיום המצוות ועל היחס אליהם כאל תיקון העולם. כדוגמאות הוא הביא מצוות כמו שבת, מילה וצדקה, וסבר שהכל דטרמיניסטי, נקבע מלמעלה, ואין כח לאדם לשנות מציאות על ידי פעולות שאדם עושה. לעומת זאת רבי עקיבא ענה לו בגישה היהודית, שהמצוות שאדם עושה מביאים תיקון לעולם וגם תיקון לאדם. ר' עקיבא גם טען שמעשי האדם משובחים ממעשי הבורא ברוח זו.

אשתו של טורנוסרופוס

מסופר גם שפעם אחת התלונן טורנוסרופוס לאשתו רופינה, שר' עקיבא הקניט אותו בפני השליטים הרומאים. אשתו הציעה לו להפיל את ר' עקיבא בפח על ידי פיתויו. היא ניסתה זאת, אך לא הצליחה. כשבאה אל ר' עקיבא,הוא ירק, צחק ובכה. כששאלה אותו לפשר דבריו, ענה, שירק, שכן היא באה מטיפה סרוחה. צחק, לא ענה לה, שכן הסיבה הייתה, שתינשא לו בעתיד. ובכה, שכל היופי שלה יבלה לאחר מותה. כששמעה רופינה, יחס כל-כך משונה לחיים ממה שהיא הכירה, וראתה אדם עם חכמה כזאת, הרגישה צורך להתגייר, שהייתה אפשרית לפי דברי ר' עקיבא. לאחר שהתגיירה החליטה להינשא לר' עקיבא.^[8]

חרישת ירושלים אחרי מרד בר כוכבא

לפי המשנה במסכת תענית הדבר החמישי שקרה בתשעה באב הוא חרישת ירושלים על ידי טורנוסרופוס.

מקורות

מדרש תנחומא תזריע פרק ה':
תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י עמוד ב.
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף סה עמוד ב.
תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף סה עמוד א וכן במסכת נדרים, דף נ עמוד ב.
תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ה'.

לקריאה נוספת

אפלבאום שמעון, 'טיניוס רופוס ויוליוס סוורוס',‬ ‫מרד בר-כוכבא - מחקרים חדשים, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, (1984), עמ' 147-152.
כותן חנה מ., והק וורנר, מושלים ופרסונל בכתובות לטיניות מקיסריה מריטימה, קתדרה 122 (תשסז), 2006, עמ' 31-52

S. Applebaum, 'Tineius Rufus and Julius Severus', in: Judaea in Hellenistic and Roman Times: Historical and Archaeological Essays, Brill, 1989, pp.117-123
W. Eck, 'Rom und die Provinz Iudaea/Syria Palaestina: Der Beitrag der Epigraphik', in: A. Oppenheimer (ed.), Jüdische Geschichte in hellenistisch-römischer Zeit Oldenbourg, 1999, pp.237-264.
E.M. Smallwood, The Jews Under Roman Rule. From Pompey to Diocletian, Brill, 2001, p.551.

קישורים חיצוניים

כנרת קום ושרה דיקן, "והכל לפי רוב המעשה - בין ר' עקיבא לטורנוסרופוס הרשע", בשדה, תשס"ה (באתר מדרשת לינדנבאום)
עידו חברוני, "ברית מילה כמרד", תכלת 28 (קיץ תשס"ז).

הערות שוליים

↑ הוא מופיע כמושל תראקיה על גבי אבן מיל מהפרובינקיה: CIL III, 14207,35
↑ AE 1945, 36b], AE 1997, 1780].
↑ לכתובת: כותן חנה מ., והק וורנר, 'מושלים ופרסונל בכתובות לטיניות מקיסריה מריטימה', 31-52.; הגרסה האנגלית: Cotton, Hannah M., Werner Eck ,‘Governors and their Personnel on Latin Inscriptions from Caesarea Maritima’, in: Proceedings of the Israel Academy of Sciences and Humanities VII 7, 2001, 215-38' ; לביקור אדריאנוס בקיסריה: Kenneth G Holum, 'Hadrian and Caesarea: An Episode in the Romanization of Palestine', Ancient World 23.1 (1992): 51-61.
↑ אבי-יונה, מיכאל, פסל של אבן-פורפיר שנמצא בקיסרי, ארץ-ישראל י (תשל"א) 50-52, 1971. ; והגרסה האנגלית: M. Avi-Yonah, ‘The Caesarea Porphyry Statue’, Israel Exploration Journal 20, (1970), pp. 203–208.
↑ לדוגמה: תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה': "ונחרשה העיר – חרש רופוס שחיק עצמות את ההיכל"
↑ שמעון אפלבאום, "טיניוס רופוס ויוליוס סוורוס" בתוך: מרד בר כוכבא מחקרים חדשים, עמ' 147-152
↑ אוסביוס, תולדות הכנסייה, ד, 6, 1
↑ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ עמוד א

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[1] הוא מופיע כמושל תראקיה על גבי אבן מיל מהפרובינקיה: CIL III, 14207,35

[2] AE 1945, 36b], AE 1997, 1780].

[3] לכתובת: כותן חנה מ., והק וורנר, 'מושלים ופרסונל בכתובות לטיניות מקיסריה מריטימה', 31-52.; הגרסה האנגלית: Cotton, Hannah M., Werner Eck ,‘Governors and their Personnel on Latin Inscriptions from Caesarea Maritima’, in: Proceedings of the Israel Academy of Sciences and Humanities VII 7, 2001, 215-38' ; לביקור אדריאנוס בקיסריה: Kenneth G Holum, 'Hadrian and Caesarea: An Episode in the Romanization of Palestine', Ancient World 23.1 (1992): 51-61.

[4] אבי-יונה, מיכאל, פסל של אבן-פורפיר שנמצא בקיסרי, ארץ-ישראל י (תשל"א) 50-52, 1971. ; והגרסה האנגלית: M. Avi-Yonah, ‘The Caesarea Porphyry Statue’, Israel Exploration Journal 20, (1970), pp. 203–208.

[5] לדוגמה: תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה': "ונחרשה העיר – חרש רופוס שחיק עצמות את ההיכל"

[6] שמעון אפלבאום, "טיניוס רופוס ויוליוס סוורוס" בתוך: מרד בר כוכבא מחקרים חדשים, עמ' 147-152

[7] אוסביוס, תולדות הכנסייה, ד, 6, 1

[8] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ עמוד א

מושלים בפרובינקיית יהודה / סוריה פלשתינה
מגלות ארכלאוס עד המלך אגריפס (41-6 לספירה)
פראיפקטים	קופוניוס (9-6) • מרקוס אמביבולוס (12-9) • אניוס רופוס (15-12) • ואלריוס גראטוס (26-15) • פונטיוס פילאטוס (36-26) • מארקלוס (37-36) • מארולוס (41-37)
ממות אגריפס עד פרוץ המרד הגדול (66-44 לספירה)
פרוקוראטורים	קספיוס פאדוס (46-44) • טיבריוס יוליוס אלכסנדר (48-46) • ונטידיוס קומאנוס (52-48) • אנטוניוס פליקס (60-52) • פורקיוס פסטוס (62-60) • לוקיוס אלבינוס (64-62) • גסיוס פלורוס (66-64)
בזמן המרד הגדול (70-66 לספירה)
מושלים זמניים	אספסיאנוס • טיטוס • מרקוס אנטוניוס יוליאנוס (תאריכים לא ידועים)
מחורבן בית שני עד דיכוי פולמוס קיטוס (117-70 לספירה)
מושלים בדרגת פרו-פראייטורים	סקסטוס וטולנוס קריאליס (71-70) • סקסטוס לוקיליוס באסוס (73-71) • לוקיוס פלביוס סילבה (81-73) • סלווידנוס (86-81) • פומפיוס לונגינוס (90-86) • טיטוס פומפוניוס באסוס (93-90) • סקסטוס הרמטידיוס קמפנוס (96-93) • סקסטוס אטיוס סוברנוס (?) • טיבריוס קלודיוס אטיקוס הרודס (102-99) • גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס (105-102) • פומפיוס פלקו (108-105) • טיבריאנוס (117-114 לספירה)
מפולמוס קיטוס עד סוף מרד בר כוכבא (136-117 לספירה)
מושלים בדרגת פרו-קונסולים	לוסיוס קווייטוס (118-117) • לוקיוס קוסוניוס גאלוס (120-118) • פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס (125-122) • קווינטוס טיניאוס רופוס (134-130) • יוליוס סוורוס (136-134)
סוריה-פלשתינה: מסוף מרד בר כוכבא (234-136 לספירה)
מושלים בדרגת פרו-קונסולים	קאלפורניוס אטיליאנוס (סביב 139) • דומיטיוס סנקה • ד. ואליוס פידוס (סביב 150) • קוינטיאנוס (סביב 152) • דקימוס סיוס סנקה (157-155) • גאיוס יוליוס סוורוס • מקסימוס לוקיליאנוס • יוליוס קומודוס (165-162) • פלויוס בואתוס (עד 170/169) • ארוקיוס קלרוס (שנות ה-70) • יוליוס לפידיאנוס (סביב 186) • מרקוס אולפיוס ערביאנוס (אמצע שנות ה-90) • מרקוס יוניוס מקסימוס (199-198)