טיטוס פומפוניוס באסוס
טיטוס פומפוניוס באסוס T. Pomponius Bassus | ||
---|---|---|
![]() | ||
דיפלומה צבאית רומית שהוענקה בשנת 90 לספירה בפרובינקית יהודה בזמן שלטונו של הנציב טיטוס פומפוניוס באסוס. למרות שהשם פומפוניוס בסוס מוכר ממקורות אחרים, רק מתוך תעודה זו אפשר ללמוד שהוא היה נציב ביהודה. הדיפלומה נמצאת כיום במוזיאון ישראל | ||
מדינה | פרובינקיית יהודה | |
נציב יהודה ה-20 | ||
תקופת כהונה | 90 - 93 (כ־3 שנים) | |
הקודם בתפקיד | פומפיוס לונגינוס | |
הבא בתפקיד | סקסטוס הרמטידיוס קמפנוס | |
טיטוס פומפוניוס באסוס (לטינית: T. Pomponius Bassus) היה איש צבא רומאי ומשנת 90 עד 93 לספירה שימש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס. בשנת 94 לספירה נתמנה לתפקיד של קונסול
תולדות חייו
טיטוס פומפוניוס באסוס היה האיש הראשון מהמשפחה שלו שנכנס לסנאט. בשנת 80 היה הלאגט של המושל (פרו-קונסול) של אסיה, מרקוס אולפיוס טראיאנוס, אביו של הקיסר לעתיד טראיאנוס.[1] כלאגט של הפרו-קונסול של פרובינקית אסיה, באסוס היה ככל הנראה ממעמד הפריאטורים. עברו 10 שנים בין קבלת מעמד פרייטור ועד להגיעו פרובינקית יהודה. למרות שלא ידוע אילו תפקידים הוא עבר, הוא היה חייב לפחות לפקד על לגיון או למשול בפרובינקיה פרייטורית.
משנת 90 עד 93 לספירה שימש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס.[2] לאחר שירותו בפרובינקית יהודה, בשנת 94 לספירה נתמנה לתפקיד של קונסול ביחד עם לוקיוס סיליוס דקינוס מ-1 בספטמבר 94 עד לסוף דצמבר 94. לרוב בזמן הקונסולט, הקונסולים שירתו ברומא עצמה לכל התקופה, אולם באסוס הוצב כמושל של גלטיה-קפדוקיה במרכז אנטוליה לפני אוקטובר 94[3], כנראה בגלל מות המושל לוקיוס אנטיסיטוס רוסיקוס.[4] באסוס נשאר בפרובינקיה אחרי המוות של דומיטיאנוס בספטמבר 96, ואף אחרי מותו של נרווה בסוף ינואר 98, רק בשנת 100 תחת טראיאנוס הוא חזר לרומא. השירות הארוך בקפדוקיה (6 שנים, בעוד ששירות נורמלי אורך בין שנתיים לשלוש שנים), מצוי כנראה בהסבר פוליטי. מיד לאחר חזרתו לרומא, טראיאנוס מינה את באסוס כאחראי על אספקת התבואה לרומא, תפקיד חשוב בשלטון האימפרילי הרומאי.[5] באסוס פרש מחיים פוליטיים בשנת 104 לספירה. אין מידע על שארית חייו.
לקריאה נוספת
- W. Eck, H.M. Cotton, B. Isaac, A Newly Discovered Governor of Judaea in a Military Diploma from 90 CE, In: Israel Museum Studies in Archeology 2, 2003, pp. 17–31.
- R. K. Sherk, Roman Galatia: the governors from 25 BC to AD 114, ANRW II.7.2, (1980), pp. 1014–1016
הערות שוליים
מושלים בפרובינקיית יהודה / סוריה פלשתינה | ||
---|---|---|
מגלות ארכלאוס עד המלך אגריפס (41-6 לספירה) | ||
פראיפקטים | קופוניוס (9-6) • מרקוס אמביבולוס (12-9) • אניוס רופוס (15-12) • ואלריוס גראטוס (26-15) • פונטיוס פילאטוס (36-26) • מארקלוס (37-36) • מארולוס (41-37) | |
ממות אגריפס עד פרוץ המרד הגדול (66-44 לספירה) | ||
פרוקוראטורים | קספיוס פאדוס (46-44) • טיבריוס יוליוס אלכסנדר (48-46) • ונטידיוס קומאנוס (52-48) • אנטוניוס פליקס (60-52) • פורקיוס פסטוס (62-60) • לוקיוס אלבינוס (64-62) • גסיוס פלורוס (66-64) | |
בזמן המרד הגדול (70-66 לספירה) | ||
מושלים זמניים | אספסיאנוס • טיטוס • מרקוס אנטוניוס יוליאנוס (תאריכים לא ידועים) | |
מחורבן בית שני עד דיכוי פולמוס קיטוס (117-70 לספירה) | ||
מושלים בדרגת פרו-פראייטורים | סקסטוס וטולנוס קריאליס (71-70) • סקסטוס לוקיליוס באסוס (73-71) • לוקיוס פלביוס סילבה (81-73) • סלווידנוס (86-81) • פומפיוס לונגינוס (90-86) • טיטוס פומפוניוס באסוס (93-90) • סקסטוס הרמטידיוס קמפנוס (96-93) • סקסטוס אטיוס סוברנוס (?) • טיבריוס קלודיוס אטיקוס הרודס (102-99) • גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס (105-102) • פומפיוס פלקו (108-105) • טיבריאנוס (117-114 לספירה) | |
מפולמוס קיטוס עד סוף מרד בר כוכבא (136-117 לספירה) | ||
מושלים בדרגת פרו-קונסולים | לוסיוס קווייטוס (118-117) • לוקיוס קוסוניוס גאלוס (120-118) • פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס (125-122) • קווינטוס טיניאוס רופוס (134-130) • יוליוס סוורוס (136-134) | |
סוריה-פלשתינה: מסוף מרד בר כוכבא (234-136 לספירה) | ||
מושלים בדרגת פרו-קונסולים | קאלפורניוס אטיליאנוס (סביב 139) • דומיטיוס סנקה • ד. ואליוס פידוס (סביב 150) • קוינטיאנוס (סביב 152) • דקימוס סיוס סנקה (157-155) • גאיוס יוליוס סוורוס • מקסימוס לוקיליאנוס • יוליוס קומודוס (165-162) • פלויוס בואתוס (עד 170/169) • ארוקיוס קלרוס (שנות ה-70) • יוליוס לפידיאנוס (סביב 186) • מרקוס אולפיוס ערביאנוס (אמצע שנות ה-90) • מרקוס יוניוס מקסימוס (199-198) |

רישיון cc-by-sa 3.0