לוקיוס קוסוניוס גאלוס
| לוקיוס קוסוניוס גאלוס Lucius Cossonius Gallus | ||
|---|---|---|
 | ||
| כיתוב על שבר עמוד מקיסריה. הקדשה ללוקיוס קוסוניוס גאלוס, המושל הרומי של פרובינקית יהודה בשנת 120 בערך | ||
| שם מלא | לוקיוס קוסוניוס גאלוס וקיליוס קריספינוס מנסואניוס מרקלינוס נומיסיוס סבינוס | |
| מדינה | פרובינקיית יהודה | |
| לידה | המאה ה-1 | |
| פטירה | המאה ה-2 (בגיל ?) | |
| נציב יהודה ה-28 | ||
| תקופת כהונה | 117 - 118 | |
| הקודם בתפקיד | לוסיוס קווייטוס | |
| הבא בתפקיד | פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס | |
לוקיוס קוסוניוס גאלוס (שמו המלא: לוקיוס קוסוניוס גאלוס וקיליוס קריספינוס מנסואניוס מרקלינוס נומיסיוס סבינוס, בלטינית: Lucius Cossonius Gallus Vecilius Crispinus Mansuanius Marcellinus Numisius Sabinus) היה מושל פרובינקיית יהודה בין השנים 118–120 בקירוב.
תולדות חייו
קוסוניוס מתואר בכתובת מאנטיוכיה שבפיסידיה, מתקופתו של טראיאנוס. מהכתובת עולה כי קוסוניוס התחיל את הקריירה שלו כטריבון הצבאי של הלגיון העשרים ואחד רפאקס. כנראה בשנת 92 לספירה, מכיוון שבשנה זו הלגיון הושמד על ידי הסרמטים. לאחר מכן שימש במספר תפקידים, ובהם אחד משלושת הממונים על משפטים הכרוכים בעונש מוות, מפקד של הפרוקונסול של אסיה, קוואיסטור של הפרובינקיה פונטוס-ביתיניה, טריבון של העם, פראיטור, ממונה על ויה קלאודיה קסיה אניה קימיניה טראיאנה נובה, פרפקטוס הממונה על חלוקת התבואה, מפקד של הלגיון הראשון איטלקיה ושל הלגיון השני טראיאנה, מושל-פרוקונסול של הפרובינקיה סרדיניה וכהן הקיסרים הפלאביים. תחת שלטונו של טראיאנוס, שימש קוסוניוס כמושל של הפרובינקיות גלטיה, פיסידיה, ופפלגוניה באסיה הקטנה.[1]
כפי שעולה מדיפלומה צבאית רומית, בשנת 116, קוסוניוס, לפי הנוהג הרווח, התמנה לקונסול ממשיך, כלומר קונסול שאינו פותח את השנה האזרחית.[2] זאת לאחר תום תפקידו בתור מושל בדרגת פראיטור של גלטיה. אם תאם מסלול התפקידים של קוסוניוס את התבנית המקובלת תחת הקיסרים טראיאנוס ואדריאנוס, הוא כיהן כמושל בפרובינקית יהודה אחרי היותו קונסול בשנת 116, לאחר רווח של שנתים או של ארבע שנים. לפיכך קוסוניוס בא ליהודה בתור מושל מטעם אדריאנוס, בין שנת 116 לשנת 120 בקירוב. לפי סדר המושלים בפרובינקית יהודה, הוא התמנה לתפקיד בשנת 118, לאחר הדחתו של לוסיוס קווייטוס, ומשל כנראה במשך שנתיים.
שמו של קוסוניוס נמצא על גבי שבר שיש אפור-לבן, שנמצא בחפירות שנערכו בקיסריה. קוסוניוס מופיע על גבי כתובת הקדשה שנמצאה בקיסריה וממנה עולה כי הוא היה מושל פרובינקית יהודה. בכתובת כתוב:[3]
לוקיוס קוסוניוס גאלוס, וקיליוס קריספינוס מנסואניוס, מרקלינוס נומיסיוס סבינוס, קונסול, כהן באחת מארבע אגודות הכהנים המרכזית ברומא, לאגט של אדריאנוס, מושל בדרגת פראייטור של הפרובינקיה יהודה...
— שבר שיש אפור-לבן שנמצא בחפירות שנערכו בקיסריה, AE 2003, 1801
כתובת זו עוזרת לענות על השאלה מתי יהודה הפכה מפרובינקייה פרטורינית, קרי פרובינקייה שבראשה מושל בדרגת פראיטור לפרובינקייה קונסולרית, קרי שבראשה מושל בדרגת קונסול, שלרשותו עומדים שני ליגיונות. בשנת 117 התמנה לוסיוס קווייטוס, האיש שדיכא את מרד התפוצות, למושל יהודה למשך תקופה קצרה. לפי דברי קסיוס דיו, כיהן קויטוס בתפקיד קונסול זמן לא רב קודם לכן.[4] וכן הוא היה המושל הקונסלרי הראשון ביהודה. אז גם נכנס לגיון שני ליהודה – צעד שמינוי מסוג זה כרוך בו. עד כה נטו לפרש זאת כצעד יוצא דופן שנבע מתסיסה מרדנית טרם מרד בר כוכבא או מעיבוי הכוחות סמוך לגבול המזרחי של האימפריה. כשהועבר קוואיטוס מתפקידו חזרה הפרובינקיה למעמד הפריאטורי שהיה לה לפניו. אולם הכתובת החדשה, שמשתמע ממנה כי לאחר לוסיוס קווייטוס הגיע ליהודה מושל בדרגת קונסול לשעבר, מראה כי השינוי במעמד מבפרובינקיה פראיטורית לפרובינקיה קונסולרית, חל ביהודה כבר תחת שלטונו של טראיאנוס, וכי בשלב זה הובא ליהודה לגיון שני. הלגיון השני טראיאנה, שאין אנו יודעים דבר על מקום הימצאו אחרי תום המלחמות הדאקיות, הגיע ליהודה כבר לפני שנת 120, השנה בה יש עדות ברורה שלגיון זה היה ביהודה לפני שהוצג דרך קבע במצרים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- כותן חנה מ., והק וורנר, מושלים ופרסונל בכתובות לטיניות מקיסריה מריטימה, קתדרה 122 (תשסז), 2006, עמ' 33–37
- W. Eck – H. M. Cotton, Governors and their personnel on Latin Inscriptions from Caesarea maritima, in: Proceedings of the Israel Academy of Sciencies and Humanities, VII: 7 (Jerusalem 2001), pp. 219–223 (220, adn. 14),
- Prosopographia Imperii Romani, Berlin, 1933, C1541
- M. Roxan, P. Roxan, P. Holder, Roman Military Diplomas IV, London: Institute of Classical Studies, 2003, No. 229
- William Mitchell Ramsay, Studies in the Roman Province Galatia. VI.--Some Inscriptions of Colonia Caesarea Antiochea, Journal of Roman Studies, Vol. 14, (1924), pp. 194, n. 16
- Robert K. Sherk, A Chronology of the Governors of Galatia: A.D. 112-285, The American Journal of Philology, Vol. 100, No. 1, p. 168, No. 3
- W. Eck, Senatoren von Vespasian bis Hadrian, (1970), p. 115
הערות שוליים
| מושלים בפרובינקיית יהודה / סוריה פלשתינה | ||
|---|---|---|
| מגלות ארכלאוס עד המלך אגריפס (41-6 לספירה) | ||
| פראיפקטים | קופוניוס (9-6) • מרקוס אמביבולוס (12-9) • אניוס רופוס (15-12) • ואלריוס גראטוס (26-15) • פונטיוס פילאטוס (36-26) • מארקלוס (37-36) • מארולוס (41-37) | |
| ממות אגריפס עד פרוץ המרד הגדול (66-44 לספירה) | ||
| פרוקוראטורים | קספיוס פאדוס (46-44) • טיבריוס יוליוס אלכסנדר (48-46) • ונטידיוס קומאנוס (52-48) • אנטוניוס פליקס (60-52) • פורקיוס פסטוס (62-60) • לוקיוס אלבינוס (64-62) • גסיוס פלורוס (66-64) | |
| בזמן המרד הגדול (70-66 לספירה) | ||
| מושלים זמניים | אספסיאנוס • טיטוס • מרקוס אנטוניוס יוליאנוס (תאריכים לא ידועים) | |
| מחורבן בית שני עד דיכוי פולמוס קיטוס (117-70 לספירה) | ||
| מושלים בדרגת פרו-פראייטורים | סקסטוס וטולנוס קריאליס (71-70) • סקסטוס לוקיליוס באסוס (73-71) • לוקיוס פלביוס סילבה (81-73) • סלווידנוס (86-81) • פומפיוס לונגינוס (90-86) • טיטוס פומפוניוס באסוס (93-90) • סקסטוס הרמטידיוס קמפנוס (96-93) • סקסטוס אטיוס סוברנוס (?) • טיבריוס קלודיוס אטיקוס הרודס (102-99) • גאיוס יוליוס קוודראטוס באסוס (105-102) • פומפיוס פלקו (108-105) • טיבריאנוס (117-114 לספירה) | |
| מפולמוס קיטוס עד סוף מרד בר כוכבא (136-117 לספירה) | ||
| מושלים בדרגת פרו-קונסולים | לוסיוס קווייטוס (118-117) • לוקיוס קוסוניוס גאלוס (120-118) • פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס (125-122) • קווינטוס טיניאוס רופוס (134-130) • יוליוס סוורוס (136-134) | |
| סוריה-פלשתינה: מסוף מרד בר כוכבא (234-136 לספירה) | ||
| מושלים בדרגת פרו-קונסולים | קאלפורניוס אטיליאנוס (סביב 139) • דומיטיוס סנקה • ד. ואליוס פידוס (סביב 150) • קוינטיאנוס (סביב 152) • דקימוס סיוס סנקה (157-155) • גאיוס יוליוס סוורוס • מקסימוס לוקיליאנוס • יוליוס קומודוס (165-162) • פלויוס בואתוס (עד 170/169) • ארוקיוס קלרוס (שנות ה-70) • יוליוס לפידיאנוס (סביב 186) • מרקוס אולפיוס ערביאנוס (אמצע שנות ה-90) • מרקוס יוניוס מקסימוס (199-198) | |
רישיון cc-by-sa 3.0