יחסי אינדונזיה–טנזניה

יחסי אינדונזיה–טנזניה
אינדונזיה טנזניה
אינדונזיהטנזניה
שטחקילומטר רבוע)
1,904,569947,300
אוכלוסייה
267,026,36658,552,845
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,250,000162,500
תמ"ג לנפש (בדולרים)
12,1712,775
משטר
דמוקרטיה נשיאותיתרפובליקה

יחסי אינדונזיה–טנזניה הם היחסים הבילטרליים  בין אינדונזיה לטנזניה. היחסים בין שתי המדינות הם בעיקר בתחום החקלאות, שבהם אינדונזיה מספקת הדרכה ועזרה לחקלאים טנזנים.[1] בשנת 2011 שתי המדינות הקימו את ועדת שיתוף הפעולה החקלאי האינדונזית-טנזנית (JACC), הנועד לשפר את שיתוף הפעולה בתחום החקלאות בין שתי המדינות, שיפור המיומנויות החקלאיות של שתי המדינות, מחקר משותף, והרחבת גישת השווקים למוצרים חקלאיים.[2] לאינדונזיה יש שגרירות בדאר א-סלאם. לטנזניה יש שגריר שאינו תושב בקואלה לומפור, מלזיה. שתי המדינות הן חברות בארגונים רב-צדדיים, כגון ארגון הסחר העולמי (WTO), G77 והמדינות הבלתי-מזדהות.

היסטוריה

היחסים הבילטרליים בין אינדונזיה וטנזניה נוסדו ב-1964. באפריל 2005, סגן נשיא טנזניה, ד"ר עלי מוחמד שיין (Ali Mohammed Shein) ביקר באינדונזיה כדי לציין 50 שנים לוועידת באנדונג. באפריל 2007, שר החקלאות האינדונזי, אנטון אפריאנטונו, ביקר בטנזניה ובמסגרת ביקורו חתם על הסכם הקמת ועדת שיתוף הפעולה החקלאי האינדונזית-טנזנית (JACC).[3]

שיתוף פעולה חקלאי

היחסים בין שתי המדינות מתבססים בעיקר בתחום החקלאות. בשנת 1996, הקימה אינדונזיה את מרכז ההכשרה החקלאי והכפרי לחקלאי (FARTC), במקינדו, מורוגורו, טנזניה, היכן שמומחי חקלאות אינדונזים מספקים הדרכה לחקלאים טנזנים. עם זאת, בגלל בעקבות צעדי צנע התוכנית הופסקה בשנת 2004. בשנת 2007 שר החקלאות של טנזניה ביקר את שר החקלאות באינדונזיה, וביקש את חידוש תוכנית ההכשרה החקלאית. במרץ 2011, הממשלה האינדונזית חידשה את התוכנית.[1] בשביל אינדונזיה, סיוע זה בחקלאות לטנזניה היה מונע על ידי הסכם דרום-דרום וסולידריות המדינות הבלתי-מזדהות, אשר קידם את הסתמכותה העצמית של טנזניה, בעיקר בתחום הביטחון התזונתי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.