יחסי דרום אפריקה–רוסיה

יחסי דרום אפריקה–רוסיה
דרום אפריקה רוסיה
דרום אפריקהרוסיה
שטחקילומטר רבוע)
1,219,09017,098,242
אוכלוסייה
56,463,617141,722,205
תמ"ג (במיליוני דולרים)
767,2004,016,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
13,58828,337
משטר
רפובליקהרפובליקה פדרלית נשיאותית

יחסי דרום אפריקה–רוסיה הם יחסי החוץ בין רוסיה לדרום אפריקה. יחסים דיפלומטיים מלאים כוננו בין שתי המדינות ב-28 בפברואר 1992. לרוסיה יש שגרירות בפרטוריה וקונסוליה כללית בקייפטאון. לדרום אפריקה יש שגרירות במוסקבה. שתי המדינות חברות גם ב-BRICS.

היסטוריה

בשנת 1896 כוננה טרנסוואל יחסים דיפלומטיים עם האימפריה הרוסית.[1] מלחמת הבורים סוקרה בהרחבה על ידי התקשורת הרוסית, ופורסמו ספרים, מאמרים, מחזות, עלונים ושירים רבים על המלחמה, בדרך כלל עם נטייה פרו-בוראית בולטת.[2] סופר רוסי אחד התלונן: "לאן שלא תלך בימינו אתה שומע את אותו הסיפור - הבורים, הבורים ורק הבורים".[3] ההמנון הלאומי של טרנסוואל טרנסוואל, טרנסוואל, ארצי נוגן לעיתים קרובות על ידי תזמורות רוסיות, וועדות רבות הוקמו כדי לגבות כסף עבור טרנסוואל, ושירותי הכנסייה העלו תפילות למפלה בריטית.[4] באינספור סדרות עיתונים ורומנים הוצגו אנשי הקומנדו כגיבורים הנלחמים בבריטים היהירים.[5] עד כדי כך הייתה ההתלהבות פופולרית שקבוצות, מסעדות ובתי קפה קיבלו שמות אפריקנים, כדי לשפר את העסק.[6] ההיסטוריון הבריטי RW ג'ונסון כתב: "השמרנים הרוסים היו פרו-בורים לא רק מהסיבות הלאומיות הרגילות, האנטי-בריטיות, אלא מכיוון שהם חשבו שהבורים היו כמו סוג הרוסים הטוב ביותר - אנשים שמרניים, כפריים, נוצרים המתנגדים לפלישה לאדמתם על ידי בעלי הון זרים (במיוחד יהודים)."[7] עיתון אחד במוסקבה במאמר מערכת הצהיר: "המשמעות ההיסטורית העמוקה של מלחמה זו היא שאמונה, פטריוטיזם ... המשפחה הפטריארכלית, אחדות שבטית קדמונית, משמעת ברזל והיעדר מוחלט של מה שמכונה ציוויליזציה מודרנית הפכו להיות כאלה כוח בלתי מנוצח שאפילו הבריטים לכאורה בלתי מנוצחים החלו לרעוד."[8] עם זאת, כמה מאות רוסים עשו את דרכם להילחם למען הטרנסוואל, כשהגיעו הם היו המומים לעתים קרובות מהשחיתות של ממשלת טרנסוואל, דרכיה הלא-מאורגנות ומהאכזריות היום-יומית של האפריקנרים כלפי שחורים.[9]

ברית המועצות ביטלה את שגרירותה לאחר טבח שארפוויל בשנת 1960. לאחר שדרום אפריקה הפכה לרפובליקה בשנת 1961, היחסים התקררו מאוד. דרום אפריקה ראתה את ברית המועצות כאויב, מכיוון שהיא תמכה כלכלית וצבאית בקומוניזם ביבשת אפריקה. במהלך מלחמת הגבול בדרום אפריקה, הסובייטים סיפקו והכשירו לוחמי SWAPO ו-MPLA. עם זאת, בסוף שנות ה-80, התערערה התערבות רוסית באפריקה, והיחסים בין המדינות התחממו מעט עם סיום המלחמה הקרה. מיד לאחר קריסת ברית המועצות, דרום אפריקה והפדרציה הרוסית החדשה כוננו יחסים דיפלומטיים.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. Johnson, R.W. (16 ביולי 1998). "Rogue's Paradise". London Review of Books. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2018. 
  2. Johnson, R.W. (16 ביולי 1998). "Rogue's Paradise". London Review of Books. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2018. 
  3. Johnson, R.W. (16 ביולי 1998). "Rogue's Paradise". London Review of Books. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2018. 
  4. Johnson, R.W. (16 ביולי 1998). "Rogue's Paradise". London Review of Books. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2018. 
  5. Johnson, R.W. (16 ביולי 1998). "Rogue's Paradise". London Review of Books. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2018. 
  6. Johnson, R.W. (16 ביולי 1998). "Rogue's Paradise". London Review of Books. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2018. 
  7. Johnson, R.W. (16 ביולי 1998). "Rogue's Paradise". London Review of Books. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2018. 
  8. Johnson, R.W. (16 ביולי 1998). "Rogue's Paradise". London Review of Books. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2018. 
  9. Johnson, R.W. (16 ביולי 1998). "Rogue's Paradise". London Review of Books. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2018. 
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.