יחסי הוותיקן–שווייץ

יחסי הוותיקן–שווייץ
הוותיקן שווייץ
הוותיקןשווייץ
משטר
מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית נבחרתרפובליקה קונפדרטיבית

יחסי הכס ה"קדוש"–שווייץ הם יחסי החוץ בין הכס ה"קדוש" לשווייץ.

היסטוריה

יחסי החוץ בין הכס ה"קדוש" לבין שווייץ הם בין היחסים הדו-צדדיים הוותיקים, והחלו עם שליחת נונציו אפיפיורי ללוצרן בשנת 1586.[1] כ-40% מהאוכלוסייה השווייצרית הם קתולים. גברים צעירים שווייצרים שירתו במשך מאות שנים בשורות המשמר השווייצרי.

היחסים הדו-צדדיים נותקו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, לאחר שהמדינה השווייצרית המודרנית יצאה ממלחמת אזרחים, בה ניצחו הקנטונים הליברליים והפרוטסטנטיים ברובם את זונדרבונד, ברית של קנטונים שמרנים וקתולים שנהנו מהתמיכה החזקה של הכס ה"קדוש". בשנת 1873, בעיצומו של הקולטורקמפף, הורתה המועצה הפדרלית השווייצרית על הנונציו האפיפיורי לעזוב את שווייץ, תוך סיום היחסים הדיפלומטיים למשך כ-50 שנה, עד ששר החוץ הקתולי ג'וזפה מוטה הצליח לשכנע את עמיתיו לאפשר את חזרתו של הנונציו לברן.[1]

שווייץ, לעומת זאת, נותרה ללא הייצוג הדיפלומטי אצל הכס ה"קדוש", עד 1991, כאשר הממשלה מינתה שליח מיוחד שאינו תושב, אשר שודרג למעמד שגריר בשנת 2004. זה הופך את שווייץ לאחת המדינות המעטות יחסית עם רשת דיפלומטית פעילה שלא מיוצגת בוותיקן עם שגריר תושב ברומא.[1]

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.