יחסי איראן–שווייץ

איראן ההיסטורית (1600–1979)

אזרחים שווייצריים התיישבו באזור איראן (אז נשלט על ידי האימפריה הספווית) כבר במאה השבע עשרה, רובם עסקו במלאכת הכנת השעונים, מקצוע מבין המקובלים ביותר בשווייץ באותה התקופה. היחסים הכלכליים שהתנהלו בין השושלת הקאג'ארית לבין הקונפדרציה השווייצרית חוו זינוק במהלך המאה התשע עשרה.

ב-1873 חתמו שווייץ ואיראן על אמנת ידידות ומסחר. אזרחים איראניים החלו להגיע לשווייץ עם עליית שושלת פהלווי לשלטון בתור תיירים, פליטים וסטודנטים. לאחר תחילת ההגירה האיראנית לשווייץ נחתמו שני הסכמים בין שתי המדינות; הסכם ידידות והסכם בנושא מעמד תושב קבוע לאיראנים בשווייץ. שני ההסכמים נחתמו בשנת 1934.

בשנת 1919 פתחה שווייץ קונסוליה רשמית בטהרן, זו שודרגה למעמד שגרירות בשנת 1936.

ראש ממשלת איראן, מוחמד מוסאדק למד באוניברסיטת נשטאל שבשווייץ את תוארו השלישי במשפטים. מוסאדק סיים את התואר בשנת 1911. גם מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה האיראני, למד בפנימייה שווייצרית, הוא סיים את לימודיו שם בשנת 1935.

תקופת משטר האייתוללות (1979–2000)

החל משנת 1984, הקורבנות האיראניים של מלחמת איראן-עיראק קיבלו טיפול רפואי בשווייץ, זאת כאשר מספר חברות שווייצריות פעלו וכוננו עסקאות של מיליארדי דולרים בעיראק באותו הזמן.

עלי פאלחיאן, פוליטיקאי איראני ואיש דת אשר שירת כחבר במועצת החכמים השלישית של איראן וכשר המודיעין של הרפובליקה האסלאמית של איראן בקבינט של הנשיא האשמי רפסנג'אני, הואשם בבית המשפט בשווייץ על תכנון הרצח של קאסם רג'אווי, אחיו של מנהיג הארגון מוג'אהדין ח'לק, מסעוד רג'אווי. רג'אווי נרצח בעיר ז'נבה ב-24 באפריל 1990 לאור היום על ידי סוכנים שנשלחו על ידי גורם לא ידוע.^[1]

בשנת 1992 נעצר באיראן האנס בולר, עובד של החברה השווייצרית "Crypto AG", באשמת ריגול נגד איראן. בהמשך שוחרר בולר על ידי הרשויות האיראניות לאחר שהחברה שילמה אגרת חוב של מיליון דולר אמריקני. זמן קצר לאחר שחרורו של בולר מהכלא האיראני פיטרה אותי Crypto AG וחייבה אותו לשלם סכום של מיליון דולר. התקשורת השווייצרית והמגזין הגרמני דר שפיגל סיקרו את המקרה בשנת 1994 כאשר במרכז הסיקור החברה Crypto AG והשאלה האם היא עובדת עם המודיעין המערבי.^[2]

המאה ה-21 (2000–הווה)

שווייץ החלה בשיתוף פעולה ברמה הלאומית עם איראן בשנת 2006 בנושא אסונות טבע.

כמדינה נייטרלית, שווייץ ייצגה את האינטרסים של מדינות רבות באיראן ושימשה כ"כוח מגן" שלהן. שווייץ ייצגה גם את האינטרסים של איראן במספר מדינות. שווייץ ידועה בשל היותה כוח מגן לארצות הברית באיראן, ובשנת 2017 הפכה גם לכוח מגן של ערב הסעודית באיראן.

הושמעו מצד מדינות המערב טענות לשיתוף פעולה שווייצרי בתוכנית הגרעין האיראנית במהלך העשור הראשון של המאה העשרים ואחת.

בנובמבר 2011 חקרה שווייץ תקיפות מינוריות שאירעו במתחם השגרירות האיראנית במדינה.