יחסי הממלכה המאוחדת–צ'ילה
| יחסי הממלכה המאוחדת–צ'ילה | |
|---|---|
 | |
| הממלכה המאוחדת | צ'ילה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 243,610 | 756,102 |
| אוכלוסייה | |
| 65,761,117 | 18,186,770 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,925,000 | 452,100 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 44,479 | 24,859 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה נשיאותית |
יחסי הממלכה המאוחדת–צ'ילה הם יחסי החוץ בין בריטניה וצ'ילה. שתי המדינות מקיימות קשרים תרבותיים חזקים, והתרבות הצ'יליאנית הושפעה מאוד מתרבות הממלכה המאוחדת לאחר קבלת העצמאות.
לשתי המדינות שטחים שכנים בדרום האוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט, כאשר איי פוקלנד של בריטניה נמצאים בקרבת פרובינציית טיירה דל פואגו בצ'ילה וקאבו דה הורנוס, ואיי פיטקארן בסמוך לאי הפסחא.
היסטוריה
בריטניה מילאה תפקיד חשוב בתולדות צ'ילה. על פי ויליאם אדמונדסון בספרו "היסטוריה של הנוכחות הבריטית בצ'ילה", 2009, לצ'ילה הייתה תחת אותו ראש מדינה כמו אנגליה במהלך המאה ה-16, המלכה מרי הראשונה, אשר התחתנה עם פליפה השני, בהיותו עדיין נסיך, ולכן מלך ספרד, קרלוס הראשון מינה אותו ואת מרי למלך ומלכת צ'ילה, כמו גם של אנגליה, אירלנד, נאפולי וירושלים. מרי הפכה למלכת צ'ילה ואנגליה מנישואיה בשנת 1554 עד להכתרת בעלה כמלך ספרד בשנת 1556, כאשר צ'ילה הפכה לחלק מרכושו של המלך הספרדי.
לאורך התקופה הקולוניאלית התנכלו כלי שיט בריטים לשלטונות ספרד בצ'ילה, ושדדו ספינות ספרדיות. כוחות בריטים ובני המפוצ'ה היו בעלי ברית על מנת לסלק את האחיזה הספרדית במדינה. בריטניה סייעה למאבק הצ'יליאנים לעצמאות בשנות ה-20 של המאה ה-19 בראשות הלורד קוקרן. האדמירל הבריטי לורד קוקרן היה המפקד הראשון של הצי הצ'יליאני שנלחם במלחמת העצמאות הצ'יליאנית, וחמש ספינות של הצי הצ'יליאני נקראו לכבודו.
בראשית העשור הראשון של המאה ה-20 מכרה בריטניה אוניית מערכה מדגם דרדנוט - Almirante Latorre לצ'ילה. אף על פי שהוחזקה על ידי הצי המלכותי במהלך המלחמה, הספינה הועברה לאחר מלחמת העולם הראשונה ושימשה כספינת הדגל של הצי הצ'יליאני במשך עשורים רבים לאחר מכן. בעידן המודרני הצי הצ'יליאני והצי המלכותי מקיימים קשר הדוק, ופריגטה סימן 22 בריטית לשעבר ושלוש פריגטות סימן 23 נמצאות בשירות הצי הצ'יליאני.
במהלך מלחמת פוקלנד ב-1982, עם הסכסוך ביגל שעדיין הממתין, הפכו צ'ילה וקולומביה למדינות אמריקה הלטינית היחידות שנמנעו מהצבעה ב-TIAR (וכך גם ארצות הברית וטרינידד וטובגו). צ'ילה סיפקה לבריטניה מידע מוגבל אך משמעותי. העמדה הצ'יליאנית מתוארת בפירוט על ידי סר לורנס פרידמן בספרו ההיסטוריה הרשמית של מבצע פוקלנד.
נציגויות דיפלומטיות
בריטניה מחזיקה בצ'ילה שגרירות בסנטיאגו דה צ'ילה ו-5 קונסוליות באריקה, אי הפסחא, פוארטו מונט, פונטה ארנס וולפראיסו. מאידך, צ'ילה מחזיקה בבריטניה שגרירות בלונדון ו-3 קונסוליות בבלפסט, גלאזגו וליברפול[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0