יחסי הממלכה המאוחדת–לוב

יחסי הממלכה המאוחדת–לוב
הממלכה המאוחדת לוב
הממלכה המאוחדתלוב
שטח (בקילומטר רבוע)
243,6101,759,540
אוכלוסייה
65,761,1176,890,535
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,925,00061,970
תמ"ג לנפש (בדולרים)
44,4798,993
משטר
מונרכיה חוקתיתממשלת מעבר

היחסים בין לוב לבריטניה היו בתחילה קרובים וחיוביים לאחר שכוחות הצבא הבריטי סייעו לכוחות המורדים להפיל את משטרו של מועמר קדאפי במלחמת האזרחים בלוב בשנת 2011. גורמים רשמיים בריטים ביקרו בלוב מספר פעמים מאז, כולל שני ביקורים של ראש הממשלה דייוויד קמרון שהתקבל לקול תשואות ההמונים. [1] [2] כוחות הצבא הבריטי מסייעים גם בהכשרת הצבא הלאומי של לוב כחלק משיתופי פעולה רחבים יותר בענייני ביטחון. [3] תנאי הביטחון הידרדרו מאז 2014, אז בריטניה השעתה את הפעולות משגרירותה בטריפולי, למלחמת אזרחים שנייה.

היסטוריה

התקופה הקולוניאלית וממלכת לוב (1943–1969)

לוב הייתה מושבה איטלקית במשך תקופה ארוכה, מתחילת המאה ה-20 עד מלחמת העולם השנייה, כאשר טריפוליטניה וקירנאיקה נכבשו על ידי בריטניה ופזאן כבשה על ידי צרפת. לאחר המלחמה ארגן האו"ם משא ומתן לדה-קולוניזציה של לוב. המשא ומתן היה מוצלח וב-24 בדצמבר 1951 הוקמה ממלכת לוב בהנהגתו של המלך אידריס .

תחת אידריס, לוב קיימה מערכת יחסים קרובה עם בריטניה גם לאחר שיחסיהם עם מדינות ערב אחרות הדרדרו בגלל משבר סואץ ב-1956.

לוב תחת קדאפי (1969–2011)

היחסים לאחר הפיכתו של מועמר קדאפי ב-1969 היו גרועים ביותר, כשממשלת קדאפי נקטה בעמדה נגד המערב ופיתחה נשק להשמדה המונית. היחסים המעורערים כללו גם עימותים ישירים כמו רצח איבון פלטשר, הפצצת ארצות הברית ב -1986 על לוב והפגיעה בטיסה 103 של פאן אמריקן.

למרות הכישלונות הללו, היחסים החלו להשתפר במהלך שנות ה-90, והגיעו לשיא בדצמבר 2003 כאשר לוב הודיעה כי תנטוש את תוכניות הנשק להשמדה המונית . לאחר מכן נסע ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר לטריפולי, נפגש עם קדאפי והכריז על "מערכת יחסים חדשה" בין המדינות. [4]

לאחר מכן, שוטרים מלוב הוכשרו בבריטניה בהליכים באנגלית ובנהלי ביטחון, למשל הליכי משפט פלילי והליכים וטכניקות עצירה וחיפוש. [5]

מלחמת האזרחים

ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ושר החוץ ויליאם הייג משוחחים עם מזכ"ל נאט"ו אנדרס פוג ראסמוסן בכנס לונדון בלוב ב-29 במרץ 2011

למרות שהיחסים השתפרו תחת הנהגתם של טוני בלייר וגורדון בראון, הם שוב התדרדרו ב-2011 עם פרוץ מלחמת האזרחים בלוב. ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, גינה את האלימות "המחרידה והבלתי מתקבלת על הדעת" שהופעלה נגד מפגינים, והפגנות נגד קדאפי פרצו בשגרירות לוב בלונדון. [6] בריטניה הקפיאה את נכסי משטר קדאפי במדינה והצטרפה לצרפת בדחיפה להתערבות צבאית נגד כוחות ממשלת לוב. [7] קבוצה בשם "הפילו את העריצים" כבשה את אחוזתו של סייף אל-אסלאם קדאפי בלונדון וקראה למשפחת קדאפי לעזוב את לוב. [8]

לאחר שבועות של שתדלנות מצד בריטניה ובעלות בריתה, ב-17 במרץ 2011 אישרה מועצת הביטחון של האו"ם התערבות צבאית בלוב. יומיים לאחר מכן שיגרו בריטניה וארצות הברית למעלה מ-110 טילי טומהוק לעבר יעדי המשטר לפני ששלחו מטוסי קרב להגן על אזרחים. [9] ממשלת לוב גינתה את ההתערבות כקולוניאליזם על ידי "האויב הצלבני" וטענה כי הפצצות בבריטניה מכוונות לאזרחים.

בריטניה גירשה את שגריר קדאפי במאי וניתקה את קשריה האחרונים עם לוב של קדאפי ב-27 ביולי, על ידי שלילת הכרתה הדיפלומטית במשטר קדאפי והעברתה למועצת המעבר הלאומית. [10] [11] שדרות המשרד הלוביות וכל אנשי השגרירות שנותרו גורשו מהארץ ושגרירותה הושבתה.

משטר קדאפי נותר מתריס גם כשהופצץ על ידי כוחות בריטניה; כאשר פרצו המהומות בבריטניה באוגוסט 2011, סגן שר החוץ של המשטר חאלד קים האיץ בקמרון לפרוש באומרו כי "דייוויד קמרון איבד את כל הלגיטימיות וחייב ללכת", בתגובה לדיבורים של קמרון על קדאפי. [12] ההודעה קראה גם להתערבות צבאית בינלאומית בבריטניה, והטלביזיה הלובית דיווחה טענות שווא כי הממשלה הבריטית השתמשה בשכירי חרב אירים וסקוטים נגד פורעים. [13] [14]

בעקבות מלחמת האזרחים, פרצה שערוריה בבית הספר לכלכלה של לונדון בגלל קשריו למשטר קדאפי. בעקבות הגילויים מנהל ה-LSE, סר האוורד דייויס התפטר ב-3 במרץ 2011 כשהוא טוען ל"טעויות שיפוט". [15]

לוב שלאחר קדאפי (2011-הווה)

דיוויד קמרון בוועידה הבינלאומית לתמיכה בלוב החדשה בספטמבר 2011, שם הוקמה קבוצת ידידי לוב [16]

בריטניה הכירה רשמית במועצת המעבר הלאומית של המורדים (NTC) כממשלת לוב ביולי 2011, גירשה את הדיפלומטים שנותרו ממשטר קדאפי והזמינה את ה- NTC למנות שגריר ולהשתלט על שגרירות לוב בלונדון, מה שאכן נעשה ב-10 באוגוסט. [17]

בעקבות הדחתו של קדאפי ביקר ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, בלוב עם נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, והתקבל בבנגאזי על ידי קהל אלפים שהתעודד כשהוא פנה אליהם, באומרו "נהדר להיות בלוב החופשית." [2] קמרון התחייב בתמיכה בממשלה החדשה בשיקום תשתיות לוב, ונכסי שלטון קדאפי בשווי מיליארדי דולרים לא הוקפאו ונמסרו ל-NTC. [18]

הדחתו של קדאפי הובילה את המשטרה הבריטית לפתוח מחדש בחקירותיהם ברצח איבון פלטשר והפלת טיסה 103 של פאן אמריקן. [19] ה-NTC הבטיחה לשתף פעולה עם החקירה ובדצמבר 2012 הודיע שגריר לוב בבריטניה כי כל התיקים הנוגעים ללוקרבי ישוחררו. [20] בעקבות זאת בינואר 2013 הגיעה הידיעה לפיה שוטרים סקוטים יבקרו בלוב כדי לערוך את חקירתם. [21]

בינואר 2013 פרסמה ממשלת בריטניה אזהרת מסע המפצירה באזרחים בריטים לעזוב את העיר בנגאזי בשל "איום ספציפי וממשמש על מערביים". [22] ראש ממשלת לוב, עלי זיידן, אמר כי המהלך הוא "הגזמה", אך שהוא יכול להבין את המניעים העומדים מאחורי זה. [23] דייוויד קמרון ביקר שוב בלוב ב-31 בינואר, ונפגש עם זידאן וכן עם נשיא הקונגרס מוחמד מג'אריף . [1] הוא הבטיח שיתוף פעולה נוסף בהכשרת כוחות הביטחון של לוב ואמר כי "העם הבריטי רוצה לעמוד איתך."

בריטניה השעתה את הפעילות משגרירותה בטריפולי ב-2 באוגוסט 2014 עקב עלייה באלימות בעקבות מלחמת האזרחים בעיר. [24] היחסים הדיפלומטיים עם לוב נותרו מאחר שצוות השגרירויות המשיך לעבוד מתוך תוניסיה השכנה. [25] צוות השגרירות צייץ כי הלחימה התפשטה לאזורים הסמוכים לשגרירות ולא היה בטוח לפעול שם, אך הם קיוו לחזור בהקדם. עם זאת המצב התפתח למלחמת אזרחים שנייה מתמשכת.

מלחמת האזרחים השנייה

ביולי 2015 הוועדה הנבחרת לענייני חוץ החלה בחקירת התערבות ממשלת בריטניה בלוב, ובעקבותיה התמוטטות ממשלת לוב. יו"ר הוועדה קריספין בלאנט אמר כי "זה התברר כקטסטרופה עבור תושבי לוב. ועכשיו זו בעיה הולכת וגוברת עבורנו, כאשר אויבנו ללא ספק, דאע"ש, מתחיל לבסס שליטה על אזורי לוב. בנוסף משבר ההגירה - כל אזור בו מתמוטטת רשות המדינה מעלה כמובן בעיות עבורנו בכל העולם." [26]

בשנת 2018 אמר שר משרד החוץ אליסטר ברט, שעסק בענייני לוב משנת 2010 עד 2013:

מיהרנו לבנות יכולת כדי לאפשר לממשלה החדשה לשלוט. אך הכל נעשה בהיעדר הסדר מדיני ששיקף הן את האינטרסים של האליטות הלוחמות והן את שאיפותיה של האוכלוסיה הלובית. היינו צריכים לתעדף את הפוליטיקה על פני בניין המדינה הטכנוקרטי.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 "We want to stand with you, David Cameron tells Libya". BBC News. 31 בינואר 2013. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  2. 1 2 "Cameron and Sarkozy mobbed in Benghazi". BBC News. 15 בספטמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  3. ↑ Hopkins, Nick (7 בפברואר 2013). "Britain to announce closer military co-operation with Libya". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  4. ↑ "Blair hails new Libyan relations". BBC News. 25 במרץ 2004. בדיקה אחרונה ב-28 במאי 2011. 
  5. ↑ Libyan Police Officers in Security and English Training at ISE Hove, Website of ISE, 22 February 2008, Retrieved 23 September 2014
  6. ↑ "Libya unrest: David Cameron condemns violence". BBC News. 21 בפברואר 2011. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  7. ↑ "Cameron: UK working on 'no-fly zone' plan for Libya". BBC News. 28 בפברואר 2011. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  8. ↑ "Gaddafi London home taken over by squatters". BBC News. 9 במרץ 2011. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  9. ↑ "Libya: US, UK and France attack Gaddafi forces". BBC News. 20 במרץ 2011. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  10. ↑ Hague, William. "Libyan Charge d’Affaires to be expelled from UK". British Foreign & Commonwealth Office. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  11. ↑ Watt, Nicholas; Booth, Robert; Goodley, Simon (28 ביולי 2011). "Britain cuts last ties with Gaddafi regime". London: Guardian. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2011. 
  12. ↑ Waterfield, Bruno (11 באוגוסט 2011). "UK riots: Gaddafi calls on David Cameron to step down over rioting". The Telegraph. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  13. ↑ Ghosh, Palash (10 באוגוסט 2011). "London Riots 2011: Libya Calls for Cameron to Step Down". International Business Times. אורכב מ-המקור ב-15 July 2012. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  14. ↑ "Cameron using mercenaries in riots — Libya". News24. 11 באוגוסט 2011. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  15. ↑ White, Gregory. "The Latest Qaddafi Casualty Is The Head Of The London School Of Economics". Business Insider. 
  16. ↑ "'Friends of Libya' converge on Paris". CNN. 1 בספטמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  17. ↑ "Libya's TNC staffing embassy in London". UPI. 10 באוגוסט 2011. בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2011. 
  18. ↑ Kirkup, James (26 באוגוסט 2011). "UK to unfreeze £12billion in Libyan assets". The Telegraph. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  19. ↑ Stephen, Chris; Carrell, Severin (8 בדצמבר 2011). "Lockerbie and PC Fletcher inquiries to reopen in Libya, says minister". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  20. ↑ Johnson, Simon (21 בדצמבר 2012). "Full truth about Lockerbie bombing could become public as Libya promise to open all files". The Telegraph. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  21. ↑ "Lockerbie bombing: Scottish police to visit Libya". BBC News. 31 בינואר 2013. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  22. ↑ Black, Ian; Stephen, Chris (25 בינואר 2013). "Foreign Office: Britons should leave Benghazi immediately". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  23. ↑ "Zeidan refutes logic of Benghazi western exodus — gently". Libya Herald. 25 בינואר 2013. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2013. 
  24. ↑
  25. ↑
  26. ↑ Matthew Weaver (24 ביולי 2015). "Foreign Office to face inquiry into role played by UK in Libya's collapse". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
הממלכה המאוחדת יחסי החוץ של הממלכה המאוחדת
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • (ברית המועצות) • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
חבר העמים הבריטי • נאט"ו • פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי
לוב יחסי החוץ של לוב
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.