יחסי הממלכה המאוחדת–קרואטיה
יחסי הממלכה המאוחדת–קרואטיה | |
---|---|
![]() |
![]() |
![]() | |
הממלכה המאוחדת | קרואטיה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
243,610 | 56,594 |
אוכלוסייה | |
65,761,117 | 4,227,746 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
2,925,000 | 102,100 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
44,479 | 24,150 |
משטר | |
מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי קרואטיה–הממלכה המאוחדת, הם יחסי החוץ בין קרואטיה לממלכה המאוחדת. לאחר שקרואטיה הכריזה על עצמאות מיוגוסלביה ביוני 1991, בריטניה כוננה יחסים דיפלומטיים עם קרואטיה ב-25 ביוני 1992.
היסטוריה
מלחמת העצמאות הקרואטית ומרגרט תאצ'ר
ראש ממשלת בריטניה, הברונית מרגרט תאצ'ר, הייתה מהדוגלות החזקות ביותר לעצמאות קרואטיה במהלך מלחמת העצמאות של קרואטיה בשנות ה-90 של המאה ה-20. בראיון לערוץ הקרואטי HRT בשנת 1991 אמרה:
"בהתחלה אנשים יכלו להבין, שלא בצדק, שזו רק שאלה, חמורה אמנם, של מלחמת אזרחים בין שתי קבוצות שונות. עליהם לדעת כי זו מלחמה בין סרביה הקומוניסטית שהשתלטה על הצבא וגם על המדינה, לבין קרואטיה וסלובניה הדמוקרטיות, ששתיהן מימשו את זכותן להתקיים. לכן אני מסבירה שלקרואטיה ולסלובניה אין צבא. יש להם רק את הנשק שהם יכולים ללכוד ואת הנשק שהם יכולים להשיג, והם זכאים לזכות להגנה עצמית נגד מי שתקף אותם. אמרתי מוקדם לאנשים עליהם הייתי מקווה שיש לי השפעה מסוימת, שלדעתי, ככל שהאיבה החמירה והחמירה ויותר ויותר קרואטים נהרגים ונטבחו, נכון היה להכיר בקרואטיה וסלובניה כעצמאיות. אז היינו במצב חוקי לספק להן נשק להתגונן והם היו בעמדה טובה בהרבה, ויתרה מכך, סרביה הייתה יודעת את העמדה שהעולם נוקט. למרבה הצער זה לא קרה. אבל יש הרבה מאוד חברים של קרואטיה כעת כשהמצב מובן יותר. (...) עלי להבהיר באופן מספק, בעיני, המערב צריך להיות בצד של חירות ודמוקרטיה וצדק. וככל שנוכל לומר לאנשים בבית את המצב האמיתי, וזה קורה בלב אירופה, וכי זעקותיו של העם הקרואטי לא נשמעות, כך נוכל לעורר אותם למצב האמיתי. (...) אמשיך בעצמי לחזק את המקרה הקרואטי ולהגיד אותו בכוח ככל שיכולתי."
— [1]
תאצ'ר מתחה ביקורת על ג'ון מייג'ור בגלל הצעת הפינוי שלו לסלובודן מילושביץ', ועל האיחוד האירופי מכיוון שהוא לא הכיר מיד שסרביה הובילה תוקפנות נגד קרואטיה. היא אמרה במהלך נאומה באו"ם בספטמבר 1991 כי "הצבא העממי היוגוסלבי וסרביה מובילים תוקפנות נגד קרואטיה. מלחמה בקרואטיה אינה קרב של קבוצה אתנית אחת נגד אחרות אלא קרב של דמוקרטיה נגד קומוניזם." בספרה Statecraft היא כתבה כי "יוגוסלביה הייתה מדינה קומוניסטית אוטוריטרית וטוטליטרית, צינוק עם סורגים סרבים אכזריים שנאלצו להתפרק." לבקשת שגריר קרואטיה בלונדון, דראגו שטמבוק, מסרה תאצ'ר הודעה לעיתונות בה קראה לקהילה הבינלאומית להפסיק את התוקפנות הסרבית. על פי הצהרת שטמבוק לעיתון הקרואטי יוטרני ליסט , אחד היועצים שלה אמר לה: "גברת תאצ'ר, הממשלה הבריטית תצלוב אותך בגלל מה שאת עושה", והיא השיבה: "אם מדובר בצליבה של אותי או של קרואטיה, עדיף לצלוב אותי."
היא המשיכה לתמוך בקרואטיה בציבור עד טבח אחמיצ'י , בו כוחות קרוטים טבחו בבוסניאקים בשנת 1993, מכיוון שכפי שכתבה בספרה Statecraft: "הטבח באחמיצ'י שכנע אותי שקרואטיה פירשה את ביקורי בזאגרב כסמל לכך שהעולם יעלים עין ממעשי ברבריות כאלו." לאחר שהסרבים ביצעו את טבח סרברניצה בשנת 1995, היא שוב יצרה קשר עם מר שטמבוק ושאלה אותו בטלפון: "האם הם (הסרבים) אינם בעלי חיים אמיתיים?". היא תמכה במבצע סערה בקרואטיה, אך לא הסתפקה בהחלטתו של הנשיא פרניו טוג'מן לעצור ליד באניה לוקה מכיוון שהיא חשבה שהוא צריך להביס את הכוחות הסרבים שנותרו. לדברי שגריר קרואטיה בארצות הברית לשעבר מיומיר ז'וז'ול, היא אמרה לו בשנת 1997: "כשאתה מחליט לעשות משהו בפוליטיקה, אז זה צריך להיעשות עד הסוף או שאתה צריך להתמודד עם ההשלכות, טוב או רע. הדבר הגרוע ביותר הוא אם תעצור באמצע הדרך. כשהלכתי למלחמת פוקלנד, כולם ניסו לעצור אותי. ידעתי שאצליח או שאסיים. אבל, אם הייתי חוזרת הייתי יודעת בוודאות שאסיים."[2]
תאצ'ר זכתה בעיטור מסדר הגדול של המלך דמיטר זבונימיר בשנת 1998 על "תרומתה יוצאת הדופן לעצמאותה וליושרה של הרפובליקה של קרואטיה". היא ביקרה בזאגרב ב-16 בספטמבר 1998 וזכתה בתואר "אזרחית כבוד של זאגרב": במהלך נאומה אמרה:
תענוג גדול לדבר אליכם כאן בבירה העתיקה של ארצכם היפה. ואחרי הטקס שהשתתפתי בו זה עתה עם מועצת העיר שלכם, אני יכולה בגאווה לאשר: "Ja sam Zagrepčanka!".[3] זה יוצא מהכלל להיזכר כמה השתנה בעשר השנים האחרונות. מי יכול היה לדמיין בשנת 1988 שהיום קרואטיה סוף סוף תשיג את חלומה של מאות שנים לחופש? אבל אז מי יכול היה לדמיין שזה יהיה במחיר כזה? אני מתאבלת, כמוכם, על אלה שאיבדו את חייהם, לעיתים קרובות בנסיבות האיומות ביותר. אבל אני חולקת את שמחתכם שקרואטיה סוף סוף שלמה וחופשית.
— [2]
לאחר העצמאות
היחסים בין המדינות התחזקו מאז מעצרו של הגנרל הקרואטי-צרפתי אנטה גוטובינה והעברתו לבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר בדצמבר 2005. קשריה של קרואטיה עם בריטניה כרגע מצוינים. במרץ 2007 חתמו שתי המדינות על שותפות אסטרטגית בין בריטניה לקרואטיה, שבאמצעותה תמכה הממלכה המאוחדת במלואן בהצעות הכניסה של קרואטיה לאיחוד האירופי ולנאט"ו. כעת, שתי המדינות חברות מלאות באיחוד האירופי ובנאט"ו.[4]
בריטניה סיפקה תמיכה פוליטית ומעשית הן למאמציה של קרואטיה להצטרף לאיחוד האירופי ולנאט"ו. "השותפות האסטרטגית בבריטניה-קרואטיה" 2008-09 הושקה בלונדון ב-18 ביוני על ידי ראש הממשלה גורדון בראון וראש הממשלה איבו סאנאדר. בריטניה סיפקה מימון לסיוע בקרואטיה בהצעות הכניסה שלה, פרויקטים שעסקו ברפורמה שיפוטית, נגד שחיתות, פשע מאורגן, מדיניות תחרות ובטיחות מזון.[4]
גם קרואטיה וגם בריטניה סיפקו כוחות כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי באפגניסטן.
על פי מפקד בריטניה ב-2001, כ-6,992 ילידי קרואטיה התגוררו בבריטניה.[5]
נציגויות דיפלומטיות
.jpg.webp)
לבריטניה יש שגרירות בזאגרב[6] וקונסוליות כבוד בדוברובניק ובספליט.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ http://www.croatia.org/crown/articles/10397/1/Margaret-Thatcher-1925-2013-It-is-a-great-pleasure-to-speak-to-you-here-in-the-ancient-capital-of-your-beautiful-country.html
- 1 2 http://www.jutarnji.hr/margaret-thatcher---prijateljica-hrvatske/1095898/
- ↑ מילולית: "אני אשת זאגרב!"
- 1 2 "Croatia Country Profile". UK Government Web Archive. אורכב מ-המקור ב-12 December 2012. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2014.
- ↑ "Country-of-birth database". Organisation for Economic Co-operation and Development. אורכב מ-המקור ב-June 17, 2009. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2008.
- ↑ "British embassy in Zagreb". Ukincroatia.fco.gov.uk. בדיקה אחרונה ב-11 ביוני 2010.
- ↑ "Croatian embassy in London". Uk.mfa.hr. בדיקה אחרונה ב-11 ביוני 2010.
![]() | ||
---|---|---|
המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן | ![]() |
אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
יוגוסלביה |

רישיון cc-by-sa 3.0