יחסי הרפובליקה של קונגו–צרפת
| יחסי הרפובליקה של קונגו–צרפת | |
|---|---|
 |
 |
 | |
| הרפובליקה של קונגו | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 342,000 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 5,293,070 | 67,848,156 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 29,390 | 2,856,000 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 5,553 | 42,094 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה נשיאותית למחצה |
| שגרירים | |
| הנרי לופס[1] | ברטרנד קוצ'י[2] |
יחסי הרפובליקה של קונגו-צרפת הם מערכת היחסים הנוכחית וההיסטורית בין הרפובליקה של קונגו לבין הרפובליקה הצרפתית צרפת מחזיקה בשגרירות בברזוויל וקונסוליה בפואנט נואר, ואילו הרפובליקה של קונגו מחזיקה בשגרירות בפריז. צרפת שלטה בעבר ברפובליקה של קונגו שהייתה במעמד של מושבה בין שנות ה-80 של המאה ה-19 עד להכרזת העצמאות של הרפובליקה של קונגו בשנת 1960. בעקבות קריסת הגוש הקומוניסטי העולמי, צרפת הפכה לשותפת הסחר הגדולה ביותר של הרפובליקה של קונגו.
יחסים קולוניאליים
האזור הידוע כיום בשם הרפובליקה של קונגו היה תחת ריבונות צרפתית בשנות ה-80 של המאה ה-19. פייר סאבגנאן דה בראזה, שהקים את האימפריה הצרפתית, התחרה עם סוכני אגודת קונגו הבינלאומית של המלך הבלגי ליאופולד (לימים הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) על השליטה באגן נהר קונגו. בין 1882 ל-1891 נחתמו חוזים עם כל השליטים המקומיים העיקריים על הגדה הימנית של הנהר, והשיתו על אדמותיהם חסות צרפת. ב-1908 ארגנה צרפת את אפריקה המשוונית הצרפתית (AEF), הכוללת את מושבותיה של קונגו התיכונה (קונגו המודרנית), גבון, צ'אד ואובאנגואי-צ'ארי (הרפובליקה המרכז אפריקאית). ברזוויל נבחרה כבירה הפדרלית של אפריקה המשוונית הצרפתית.
הפיתוח כלכלי במהלך 50 השנים הראשונות של השלטון הקולוניאלי בקונגו התמקד בהפקת משאבים טבעיים על ידי חברות פרטיות. בשנים 1924-1934 נבנתה רכבת קונגו-אושן (CFCO) במחיר אנושי ופיננסי ניכר, שפתחה את הדרך לצמיחת נמל האוקיינוס של פואנט-נואר וערים לאורך תוואי הדרך.
במהלך מלחמת העולם השנייה, עברה אפריקה המשוונית הצרפתית לצד נשיא צרפת החופשית שארל דה גול, וברזוויל הפכה לבירתה הסמלית של צרפת החופשית בשנים 1940-1943. ועידת בראזוויל מ-1944 קבעה תקופה של רפורמה משמעותית במדיניות הקולוניאלית הצרפתית, כולל ביטול עבודת כפייה, הענקת אזרחות צרפתית לנושאים קולוניאליים, ביזור סמכויות מסוימות ובחירת אספות מייעצות מקומיות. קונגו נהנתה מההרחבה שלאחר המלחמה של ההוצאות הניהוליות והמנהליות הקולוניאליות כתוצאה ממיקומה הגאוגרפי המרכזי בתוך אפריקה המשוונית הצרפתית והבירה הפדרלית בברזוויל.
חוק הקאדר (Loi Cadre) משנת 1956 הסתיים בהצבעה כפולה והעניק זכות ממשל עצמי חלקי עבור השטחים הבודדים בחו"ל. היריבויות האתניות יצרו אז מאבקים חריפים בין המפלגות הקונגוליות המתעוררות והציתו מהומות קשות בברזוויל ב -1959. לאחר משאל 1959, שאושר בחוקה הצרפתית החדשה, התפרקה אפריקה המשוונית הצרפתית. ארבע המושבות שהשתייכו לה הפכו לחברות אוטונומיות של הקהילה הצרפתית, ומרכז קונגו הוחלף ברפובליקה של קונגו. עצמאות רשמית ניתנה באוגוסט 1960.[3]
יחסים כלכליים
לאחר מתן העצמאות קיימו צרפת וקונגו מערכת יחסים ממושכת אך מאופקת, וצרפת הציעה מגוון רחב של סיוע תרבותי, חינוכי וכלכלי. המרכיב העיקרי ביחסים בין צרפת לקונגו היה ההשקעות המוצלחות ביותר של מגזר הנפט של חברת הנפט הצרפתית הצרפתית Elf-Aquitaine (הנקראת כיום Total), שנכנסה לקונגו ב-1968 והיא המשיכה לגדול. צרפת היא כיום השותפה החיצונית הכלכלית העיקרית של קונגו, התורמת סכומים משמעותיים של סיוע כלכלי, תוך כדי משחק בתפקיד בעל השפעה רבה.[3] בשנת 2009 הגיע היקף הייצוא מקונגו לצרפת ל-9%, במקום השלישי בהיקף היצוא; קונגו ייבאה גם כ-21% מצרפת, מדובר באחוז הגבוה ביותר מכל מדינה אחרת.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שגרירות הרפובליקה של קונגו בפריז, צרפת, EMBASSYPAGES.COM
- ↑ שגרירות צרפת בברזוויל, הרפובליקה של קונגו, EMBASSYPAGES.COM
- 1 2 יחסי ארצות הברית עם הרפובליקה של קונגו, מחלקת המדינה של ארצות הברית
- ↑ United States Central Intelligence Agency, The CIA World Factbook 2010, Skyhorse Publishing Inc., 2009. (באנגלית)
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
רישיון cc-by-sa 3.0