מאה ברכות
תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה, לפיה ישנו חיוב על כל אדם מישראל שיברך בכל יום לפחות מאה ברכות. במדרש מייחסים תקנה זו לדוד המלך.
מקור התקנה
תקנה זו הוזכרה בתלמוד אמנם לא נתבאר שם מי תיקנה ועל מה תיקנה:
אף שלמדו דבר זה מהפסוק, חיוב זה אינו מדאורייתא, אלא תקנת חכמים, והפסוק אינו אלא אסמכתא לתקנה זו.
לדעת רש"י הלימוד הוא מלשון הפסוק 'מה' ה' אלקיך דורש'. ובמקום 'מה' יש לקרוא 'מאה'. בפירוש התוספות כתבו שמספר האתיות בפסוק בצירוף אות האל"ף במילה "מה" הוא מאה, ובזה נרמז שיש לברך מאה ברכות בכל יום.
תקנת דוד המלך
בטור[1] כתב שדוד המלך תיקן את תקנת 'מאה ברכות', בעקבות מגפה שהתחוללה בירושלים, וגבתה את חייהם של מאה אנשים בכל יום, ולא היו יודעים על מה התרגשה עליהם צרה זו. ודוד המלך חקר, ונודע לו ברוח הקודש, שעל ידי תקנת 'מאה ברכות' תעצר המגיפה, וכך היה.
במחזור ויטרי[2] כתב שנראה שלאחר שתיקנה דוד המלך, נשתכחה תקנה, וחזרו תנאים ואמוראים ותיקנו תקנה זו בשנית[3].
מנין הברכות
בימות החול ניתן בקלות לברך מאה ברכות, מאחר שבכל תפילה יש 19 ברכות, מלבד שאר ברכות השחר ועוד:
- ברכות קריאת שמע (ערבית) = 4
- תפילת שמונה עשרה (ערבית) = 19
- ברכת המפיל = 1
- ברכת על נטילת ידים = 1
- ברכת אשר יצר = 1
- ברכת אלוקי נשמה = 1
- ברכות השחר = 15
- ברכות התורה = 2 (לדעת הרמ"א = 3)
- ברכת הציצית = 1
- ברכת התפילין = 1 (לדעת הרמ"א = 2)
- ברוך שאמר וישתבח = 2
- ברכות קריאת שמע (שחרית) = 3
- תפילת שמונה עשרה (שחרית) = 19
- תפילת שמונה עשרה (מנחה) = 19
סך כל הברכות = 93. בצירוף ברכות נטילת ידים המוציא וברכת המזון ושאר ברכות הנהנין, ניתן בקלות להגיע למאה ברכות בכל יום.
שבת יום טוב ויום כיפור
בשבתות יומים טובים שבהם תפילת שמונה עשרה אינה מכילה 19 ברכות אלא רק שבע ברכות, נזקקים להשלים את המאה ברכות על ידי ברכות הנהנין השונות כפי שמתואר בתלמוד[4]: "רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי".
ביום כיפור, ישנו קושי להגיע למנין מאה ברכות, מאחר ואי אפשר להוסיף ברכות על ידי ברכות הנהנין ואף בתפילות העמידה יש רק חמש ברכות.
דיני התקנה
- חיוב ה'מאה ברכות' הוא חיוב נפרד לכל יום ויום, ובפוסקים כתבו שחשבון 'יום' לענין זה הוא כדין יום לפי התורה, היינו שהלילה קודם ואחר כך היום.
- בפוסקים נחלקו אם מותר לגרום לברכה שאינה צריכה על מנת להגיע למאה ברכות[5].
- בעניין חיוב נשים בחיוב זה, נחלקו בפוסקים, יש שפטרו נשים מחמת שהמצווה היא מצוות עשה שהזמן גרמן. ויש שכתבו לחייבם בן השאר מאחר והתקנה הייתה מחמת שמתו במגיפה, ובתלמוד מצינו במקרה דומה שחייבו נשים במצוות מזוזה מחמת שאף נשים "בעו חיי" (צריכים חיים).
מנין המצוות
ישנם מספרי המצוות שמנו את מצוות 'מאה ברכות' בכלל התרי"ג מצוות, כגון בספר הלכות גדולות, שמנאה במצוות עשה כה: "מאה ברכות בכל יום".
ברמב"ם תמה על דבריהם, שהרי חיוב זה אינו מהתורה כלל:
"והתמה מפני מה מנו מצות עשה שהם מדרבנן... מאה ברכות בכל יום והלל... והכלל כי כל מה שהוא דרבנן לא ימנה בכלל תרי"ג מצוות. כי הכלל הזה הוא כולו כתוב בתורה אין בו דבר דרבנן כמו שנבאר. ואמנם היותם מונים קצת הדברים שהם דרבנן ועוזבים קצתם בבחירה מהם הוא ענין אי אפשר לקבלו בשום פנים, אמרו מי שאמרו
— ספר המצוות לרמב"ם, סוף שורש א'
הערות שוליים
- ↑ אורח חיים, מו.
- ↑ בסימן א.
- ↑ כפי הנראה נצרך לומר כך, מפני שבתלמוד לפנינו מוזכר חיוב זה מפי רבי מאיר.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מג עמוד א
- ↑ ראוברכה שאינה צריכה
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.