מלאכת מגבן
מגבן הוא הגדרה תלמודית הלכתית לפעולת הגבנה האסורה בשבת, מלאכה זו אינה אחת מל"ט אבות מלאכה, אלא היא תולדה של מלאכת בונה או של מלאכת לש.
מקור
מקור איסור מגבן הוא בברייתא במסכת שבת ""תנו רבנן החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת"", ובגמרא: ""מגבן חייב משום בונה"" ( תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צה עמוד א). אמנם בירושלמי[1] מבואר שמלאכת מגבן היא תולדת מלאכת לש.
פרטי האיסור
המגבן את הגבינה, חייב משום בונה, ותולדת בונה היא זו, שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשה גוף אחד הרי זה דומה לבנין[2]. ויש מהראשונים הסוברים שזוהי דעת רבי אליעזר, אבל חכמים אומרים שאינו אסור אלא משום שבות[3].
לקריאה נוספת
האנציקלופדיה התלמודית כרך ג, [בונה] עמוד ד טור 1
הערות שוליים
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ז', הלכה ב'.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ז', הלכה ו', ומקורו בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צה עמוד א.
- ↑ פירוש אחד בחידושי הרמב"ן מסכת שבת דף צה.
- ↑ שבת צה א, רמב"ם הלכות שבת י ג
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.