מרדכי עליאש
עו"ד ד"ר מרדכי עליאש (אֶליאש) (כ"א בתמוז תרנ"ב, 16 ביולי 1892 - כ"ב באדר תש"י, 11 במרץ 1950) היה משפטן, איש ציבור ודיפלומט בימי היישוב וראשית מדינת ישראל. כיהן כציר הראשון של מדינת ישראל בבריטניה.
קורות חייו
עליאש נולד בעיר אומן שבאוקראינה בשנת 1892 לעקיבא ורחל[1]. התחנך בישיבות ורכש את השכלתו המשפטית בבית ספר למשפטים בירוסלאבל ובאוניברסיטאות ברלין ואוקספורד. הוא היה בעת ובעונה אחת איש המערב ואיש המסורת. עלה לארץ ישראל בשנת 1919. עם עלייתו ועד לשנת 1920 שימש כמזכיר הכללי של ועד הצירים בראשותו של מנחם אוסישקין.
מרדכי עליאש התגורר בירושלים והפך להיות מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. היה יושב ראש הסתדרות עורכי הדין (הגוף שקדם ללשכת עורכי הדין). בין המתמחים שעבדו אצלו היו יצחק אולשן שהצטרף בשנת 1927 למשרדו של עו"ד עליאש בירושלים, בנימין הלוי[2], והשופט שמעון אגרנט, לימים נשיא בית המשפט העליון.
כציוני נלהב, הרבה עליאש להעניק שירות משפטי למוסדות היישוב, שימש כיועץ משפטי של הועד הלאומי ופרקליטם של רבים מחבר ארגון "ההגנה". פעל בשליחויות של המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, גוף שהיה משרד החוץ של המדינה שבדרך. בשנת 1929 הופיע בשם כנסת ישראל בפני ועדת הכותל שהקימו הבריטים בעקבות מאורעות תרפ"ט, ולקראת סיום המנדט הבריטי הופיע בשנים 1945–1947 בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל.
ביתו בירושלים היה בית-ועד לחברה הגבוהה והתארחו בו בצוותא פקידים בכירים של הממשל המנדטורי עם בני האריסטוקרטיה הערבית ומנהיגי היישוב.
לאחר הקמת מדינת ישראל הכירה בריטניה הכרה דה פקטו במדינה והוחלט לשגר אליה נציג דיפלומטי בדרגת ציר, הנמוכה מדרגת שגריר. האיש שנתמנה בשנת 1949 כציר ישראל הראשון בבריטניה היה הד"ר מרדכי עליאש.
ד"ר עליאש, שהיה שומר מסורת, היה ממייסדי בית הכנסת המרכזי ישורון בירושלים. ד"ר מרדכי עליאש נפטר בשנת 1950, בעודו מכהן כציר ישראל בלונדון, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים, בהלוויה רבת משתתפים בנוכחות אישי ציבור רבים[3].
הוא היה נשוי לפרידה (נפטרה בשנת 1938), ולשניים היו בן ובת משותפים.
לאחר מלחמת ששת הימים הועתק קברו להר הזיתים, לצד קברי משפחתו.
ניים
- דיוקנו באוסף הארכיון הציוני המרכזי באתר ספריית אוניברסיטת הרווארד
- עו"ד מ. עליאש: ציר ישראל בלונדון, מעריב (עיתון), 13 בפברואר 1949
- מרדכי עליאש, דבר, 12 במרץ 1950 (עם מותו)
- גופת מ. עליאש תוטס הלילה לישראל, מעריב (עיתון), 12 במרץ 1950, המשך
- האיש שהבהיר את האוירה בערפל הלונדוני: דר. עליאש, "צעיר הצירים" באנגליה, שרכש מקום מכובד בסגל הדיפלומטי – איננו, מעריב (עיתון), 12 במרץ 1950
- ג. צימרמן, ארון מ. עליאש ז"ל מגיע היום אחה"צ ללוד, מעריב (עיתון), 13 במרץ 1950
- י. ר., מרדכי עליאש ז"ל, הד המזרח, 17 במרץ 1950 (הספד)
- ישראל רייכרט, ד"ר מרדכי עליאש (שנה למותו), דבר, 28 בפברואר 1951
- יוסף יואל ריבלין, צור מחצבתו של מרדכי עליאש (למלאת שלשים לפטירתו), הד המזרח, 21 באפריל 1950
- ההיסטוריה של מערכת השיפוט בא"י המנדטורית באתר קהילת הסטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
- תמונות מהלווייתו. מאתר ספריית אוניברסיטת הרווארד.
לקריאה נוספת
- הרב משה צבי נריה, 'מרדכי אליאש (עליאש)', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 300-307.
הערות שוליים
- ↑ אליעזר רבלין, 'על קברו של ר' עקיבא עליאש ז"ל'', דואר היום, 30 ביוני 1933, עמ' 7.
- ↑ שופט שלום יהודי חדש, דבר, 15 בספטמבר 1938
- ↑ מחר לוייתו של ד"ר מ. עליאש, דבר, 13 במרץ 1950
מ. עליאש – למנוחת־עולם, דבר, 15 במרץ 1950
ירושלים חולקת כבוד אחרון לדר. מ. עליאש ז"ל, מעריב (עיתון), 14 במרץ 1950
שגרירי ישראל בבריטניה   | |
|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0