מרכז שפירא
מֶרְכַּז שַׁפִּירָא הוא יישוב קהילתי דתי לאומי בשפלה, בתחום מועצה אזורית שפיר, סמוך לכביש 3 בין צומת ראם-מסמיה לאשקלון.
![]() צילום אוויר של מרכז שפירא | |
מחוז | הדרום |
מועצה אזורית | שפיר |
גובה ממוצע[1] | 50 מטר |
תאריך ייסוד | 1948 |
סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
- אוכלוסייה | 2,210 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.3% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת השפלה רגילה) ![]() ![]() מרכז שפירא | |
היסטוריה
בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמה במקום חווה חקלאית בשם דגנים[2] על ידי חיילים משוחררים מהצבא הבריטי ומצבא ארצות הברית, בשל לחץ המוסדות המיישבים למסד אותה כמושב או כקיבוץ, החליטו המתיישבים לנטוש את המקום[3].
בשנת 1958 חולקה החווה בין ארבעת יישובי המועצה האזורית שפיר, כאשר חלק ממנה יוחד בידי ראש המועצה משה מושקוביץ כמרכז חינוך אזורי בשם מרכז אזורי שפיר, בו גרו כל מורי בית הספר היסודי, חטיבת הביניים, התיכון, הישיבה התיכונית ובית הספר הטכנולוגי. עשר המשפחות הראשונות עברו למקום בראשית שנות ה-60.
שם המקום שונה למרכז שפירא בעקבות פרשת הרימון בכנסת (1957), בה נפצע השר משה שפירא באורח קשה[4]. רק בשנת 1970, לאחר ויכוחים ארוכים בוועדת השמות הממשלתית, שונה שם היישוב באופן רשמי לשמו הנוכחי.
שמות הרחובות בשכונה הוותיקה (ניתנו רק בשנת 2016): "עציון", "המייסדים", "רננים", "מגדים", "דגנים", ו"לבונה".
בשנת 1995 היישוב הורחב, ומנה כ- 425 יחידות דיור כולל השכונה החדשה "אחוזת אתרוג" אותה תכנן האדריכל גדעון פובזנר. הרחובות בשכונה מסודרים לפי סדר שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר. בשנת 2016 רשות מקרקעי ישראל שיווקה קרקעות להרחבה נוספת של היישוב שתוסיף לו 201 יחידות דיור.
אופי היישוב
אורח החיים המאפיין את היישוב נע על הספקטרום הדתי, מדתי תורני - לדתי ליברלי. עם זאת חיי הקהילה הדתיים הם חלק אינטגרלי ממנו. בני היישוב דוגלים בחיי קהילה דתית עם אווירה המשלבת את מאפייני הכפר והבורגנות יחד.
היישוב מהווה מרכז אזורי וממוקמים בו משרדי המועצה האזורית שפיר, מרפאת שירותי בריאות כללית, סניף בנק דואר ישראל, מרכז מסחרי, משרדי מחוז יהודה של תנועת הנוער בני עקיבא, הספרייה המרכזית האזורית[5], אולם אירועים קהילתי ומוסדות חינוך.
רב היישוב הוא הרב חיים דרוקמן.
ביישוב פועל סניף בני עקיבא נפרד באופן חלקי: המבנה משותף, השבטים נפרדים ולכל שבט יש מדריכות לבנות ומדריכים לבנים, צוות ההדרכה בסניף פועל במשותף, ובשונה מהפעולות השבטיות הנפרדות, הפעילויות הסניפיות נערכות יחד לבנות ולבנים בישיבה נפרדת. בנוסף, ביישוב פועל סניף תנועת 'עוז' לשכבות א'-ג'. לבנים ולבנות בנפרד כמתכונת סניף בני עקיבא - מדריכים לבנים ומדריכות לבנות.
בתי כנסת
ביישוב שישה בתי כנסת:
- "אוהל יצחק" - בית כנסת אשכנזי, בשכונה הוותיקה.
- "אשמורת אברהם" - בית כנסת אשכנזי, רב הקהילה הוא הרב יצחק נרי'ה שמשמש גם כראש ישיבת תורה בציון.
- "ירושלמי" - בנוסח ירושלים ובני עדות המזרח, רב הקהילה הוא הרב אברהם כהן, ראש מוסדות "אך טוב וחסד".
- "ספרדי" - בנוסח מרוקאי ויוצאי צפון אפריקה, רב בית הכנסת הוא הרב יאיר יפרח ר"מ בישיבת ההסדר-גבוהה אור עציון.
- "אחוזת שלום" - בנוסח תמני.
- "בית כנסת חב"ד" - אותו ייסד הרב רפאל גולדמיץ, שליח חב"ד ביישוב[6], המייחד אותו הוא מניין שחרית מאוחר לנוער בשבתות וחגי ישראל ופעילויות חסידיות.
חינוך
היישוב מהווה מרכז חינוכי לתושבי האזור ולמתגוררים בחלק הצפוני של המועצה האזורית שפיר (משואות יצחק, מרכז שפירא, עין צורים, שפיר וזרחיה).
רשימת מוסדות החינוך:
- בית הספר היסודי שפיר.
- תלמוד תורה ממלכתי דתי.
- חטיבת הביניים "שפיר".(נסגרה. הבנות לומדות באולפנא מרכז שפירא והבנים בישיבת אור עציון)
- אולפנת בני עקיבא מרכז שפירא.
- מוסדות החינוך אור עציון בראשותו ונשיאותו של הרב חיים דרוקמן.
- ישיבה תיכונית.
- "הפנימיה הצבאית הדתית אור עציון".
- הישיבה לצעירים תורת עציון, שפועלת בקמפוס הישיבה הגבוהה אור עציון.
- ישיבת ההסדר-גבוהה אור עציון.
- המכינה הקדם-צבאית "אור מאופיר".
- המכינה הקדם צבאית עז שלמה.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במרכז שפירא 2,154 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.1%.
ביישוב גרים כיום אנשים המוכרים לציבור הרחב, כמו: רב היישוב הרב חיים דרוקמן, הרב אברהם כהן ראש מוסדות "אך טוב וחסד", הרב יצחק נרי'ה ראש ישיבת תורה בציון וראש קרן אחד לאחד, מאיר בן שבת היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל), הזמר ציון גולן ובכירים וידועים בשירות הביטחון והמדינה. גם ראש המועצה האזורית שפיר מר אדיר נעמן מתגורר ביישוב.
אתרי עניין
אתרים בעלי עניין הנמצאים באזור מרכז שפירא:
- בריכת חורף שפיר - נמצאת בפנייה לעין צורים מכביש 3. הבריכה מתמלאת בחורף במי גשמים. קק"ל שיפצה את המקום, בנתה גשר עץ וחדר תצפית וכן פארק מסביב לבריכה. הפארק נחנך ביוני 2012.

- אנדרטת הטייס דן שטהל - מבריכת שפיר יוצא שביל מסומן ומגיע לאחר 620 מטר לאנדרטה לטייס דן שטהל. הוא הטיס מטוס מוסקיטו ובמהלך טיסה לקראת הכנות למטס יום העצמאות התרסק מטוסו בשטח חוות דגנים ב-15 באפריל 1956. ב-2011 נחנכה אנדרטה לזכרו במקום ההתרסקות על גדות נחל לכיש בין ישיבת אור עציון ובית הספר שפיר. באנדרטה יש פרטים על הטייס וההתרסקות וכן דגם של מטוס מוסקיטו.
- משלט עיבדיס - הקרב על עיבדיס נחשב לאחד הקרבות הקשים והמרים במלחמת העצמאות. בעיבדיס נעצר, במחיר כבד, הצבא המצרי בדהירתו לדרום הארץ ותל אביב. כיום יש במקום אתר זיכרון.
- גבעת התאנים - ממוקם כקילומטר וחצי צפונית מזרחית למשלט עיבדיס. בוסתן פסטורלי שהיה קודם לקרבות במלחמת העצמאות. המקום הוא פינת חמד עם עבר היסטורי. בעבר היו שרידים של תעלות קשר ועמדות מתקופת תש"ח. בגבעה כיום, יש עצי תאנה, שיקמה, סברס (צבר), חרוב, זית וגפן.
- מצפור בקעת שפיר - גבעה נמוכה עליה מרפסת עם נקודת תצפית מרהיבה. מוקפת 30,000 דונם של חקלאות. ניתן להבחין מנקודת התצפית על המרחב שבין גוש עציון אשר בהר חברון לאשדוד ולאשקלון הנושקות לים התיכון. התצפית ממוקמת כ-600 מטרים מקצה המושב שפיר ששוכן בצידי כביש 3, מהכביש המקשר בין המושבים שפיר לזרחיה פונים מערבה ונוסעים 1.6 ק"מ בדרך עפר[7].
קישורים חיצוניים
- בריכת שפיר ואנדרטת הטייס דן שטהל, באתר inature
- אנדרטת הטייס דני שטהל, באתר e-ירוק
- אתר ישיבת תורת עציון
- אתר ישיבת http://oretzion.com/
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ 47 יישובים יתנחלו בתשי"ג, דבר, 15 באפריל 1953
- ↑ הוחל בהכנות לאגם בית דרס, דבר, 17 ביולי 1956
- ↑ דוד בן דב, מרכז שפירא - לשעבר דגנים, מעריב (עיתון), 18 במאי 1966
- ↑ ספריה מרכזית אזורית מרכז שפירא
- ↑ לראשונה: ג' בתמוז בבית חב"ד 'אחוזת אתרוג', שטורעם.נט, ד' בתמוז תשס"ט
- ↑ מצפור בקעת שפיר באתר קק"ל
|