מועצה אזורית שפיר
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 14 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים | 29 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | אדיר נעמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1950 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 11,000 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 155 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.7% בשנה עד סוף 2017 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 134 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 223 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 81,860 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 39 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת השפלה רגילה) ![]() ![]() מועצה אזורית שפיר בניין המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[הקטנת המפה] ![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2] |
4 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2016[2] |
0.4109 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 111 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל מועצה אזורית שפיר נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.shaffir.org.il |
מועצה אזורית שפיר היא מועצה אזורית במחוז הדרום בקרבת הערים קריית גת וקריית מלאכי. כל יישובי המועצה, 14 בסך הכל, הם יישובים דתיים.
גאוגרפיה
המועצה גובלת בצפון במועצה אזורית באר טוביה, במזרח במועצה אזורית יואב ובקריית גת, בדרום במועצה אזורית לכיש ובמערב במועצה אזורית חוף אשקלון, מועצה אזורית יואב ומועצה אזורית לכיש. המועצה כוללת:
- בצפונה - קבוצה של ארבעה יישובים דתיים על כביש 3 ממערב לקריית מלאכי: משואות יצחק, שפיר, עין צורים, מרכז שפירא;
- באמצעה - חמישה יישובים דתיים (חלקם חרדיים) ממערב לכביש 40 ומצפון לכביש 35: רווחה, אלומה, קוממיות, זבדיאל וזרחיה;
- בדרומה - חמישה יישובים דתיים בחבל לכיש, מדרום לקריית גת: איתן, עוזה, שלווה, נועם ואבן שמואל שהוכללו במועצה בגלל רצון התושבים של אותם יישובים להכלל במועצה דתית[3].
היסטוריה
המועצה הוקמה בספטמבר 1950 עבור היישובים הדתיים באזור שפיר. אלו כללו אז את משואות יצחק, שפיר, עין צורים ופלוג'ה 2[4].
עם הקמתו, הוכלל במועצה המושב מנוחה[5], אך עם הקמת מועצה אזורית לכיש הוא הועבר לתחומו.
בשנתיים הראשונות לקיום המועצה, מונה לכהן בראשה אהרן מאיר[6]. ראש המועצה הנבחר הראשון היה משה מושקוביץ שכיהן בתפקיד משנת 1952, במשך קרוב ל-30 שנה[7]. אחריו, מ-1981 עד 1994 כיהן כראש המועצה משה אברהמי ממושב זרחיה[8], שהוחלף על ידי עמוס מגידיש באוגוסט 1994[9]. משנת 2002 עד 2018 כיהן כראש המועצה אשר אברג'ל. ומאז מכהן בראשות המועצה אדיר נעמן.
המועצה קרויה על שם העיר המקראית שפיר.
נתונים סטטיסטיים
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית שפיר 11,000 תושבים (מקום 155 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.7%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית שפיר דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-2017) היה 72.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,568 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ יצחק יעקבי, מועצה אזורית לכיש בצעדי בראשית, דבר, 4 ביולי 1956
- ↑ שפיר - מועצה אזורית חדשה, דבר, 17 בספטמבר 1950
- ↑ שמות יישובים חדשים (ג), על המשמר, 15 באוקטובר 1953
רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 489, 31 ביולי 1956, עמ' 1247 - ↑ ראשי המועצה בעבר, אתר המועצה
- ↑ נבחר ראש מועצת שפיר, מעריב (עיתון), 26 בינואר 1961
נבון: אינני רוצה לבוא לגוש עציון עם ויזה, דבר, 17 במאי 1979 - ↑ מכרז למכירת כלי רכב, מעריב (עיתון), 14 בפברואר 1986 (מודעה)
- ↑ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית שפיר, 10 באוגוסט 1994, ילקוט הפרסומים 4244, עמ' 4937
- ↑ פרופיל מועצה אזורית שפיר באתר הלמ"ס
|
![]() דגל ישראל | ||
---|---|---|
מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • עמק לוד | |
מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |
![]() דגל ישראל | ||
---|---|---|
נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | ![]() מפת מחוז הדרום |
ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה-בנגב • נאות חובב • שגב שלום • תל שבע | |
מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה |