ניסו שחם

ניסו שחם
לידה 1958 (63 בערך)
השתייכות

  משטרת ישראל

שנות הפעילות

1979–2013

דרגה

ניצב

תפקידים בשירות
  • מפקד מרחב דוד
  • מפקד מרחב הנגב
  • סגן מפקד מחוז ירושלים
  • ראש האגף לתכנון לוגיסטי
  • מפקד מחוז ירושלים
פעולות ומבצעים

מבצע ליטני

עיטורים
  עיטור השירות

ניסן (ניסו) שחם (נולד ב-1958) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל, שכיהן כמפקד מחוז ירושלים בין מאי 2011 ליולי 2012. שחם הושעה מתפקידו לאחר שנחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירות בעניינים שבצניעות. באוקטובר 2013 פוטר מהמשטרה בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו, באפריל 2018 הורשע. המדינה ערערה ושחם הורשע בהטרדה, מרמה והפרת אמונים. ונגזרו עליו עשרה חודשי מאסר בפועל.

ביוגרפיה

שחם, בן להורים שעלו ממצרים, גדל עם שלושת אחיו בשכונת קריית היובל בירושלים, ולמד בבית ספר דנמרק בעיר. הוא התגייס לצה"ל בנובמבר 1975 ושירת בחיל החימוש ובגדוד 12 של חטיבת גולני, השתתף במבצע ליטני.

גויס למשטרה בינואר 1979 ושירת כסוכן סמוי במפלג הסמים ביחידת המודיעין של מחוז ירושלים, הוא הושתל בכנופיית פשע בירושלים, בשבטים בדואים באזור ערד וסוחרי סמים ברצועת עזה. לאחר חשיפתו מילא תפקיד של מפעיל סוכנים, ב-1983 זכה לעיטור השירות, בעקבות הפעלה מוצלחת של עבריין לשעבר כסוכן של המשטרה[1]. בין מבצעיו הבולטים היה השתלת סוכן בארגון הטרור ט.נ.ט שפעל נגד מוסדות דת נוצריים ומוסלמיים באזור ירושלים ב-1984.

ב-1987 יצא לקורס קצינים, ובסיומו מונה לקצין בילוש ביחידה מרכזית ירושלים. בהמשך שימש כראש מחלק בילוש נושאי, כסגן וראש מפלג סמים. בשנים אלו זכה בתואר קצין מצטיין מספר פעמים. באפריל 1998 עבר למרחב דוד של המחוז בו שימש כראש היחידה האחראית למקומות הקדושים בירושלים (ימ"ק). בתפקידו זה התריע מפני ההשלכות של ביקור יו"ר האופוזיציה אריאל שרון בהר הבית, יום לאחר הביקור פרצו במקום מהומות בהן נהרגו שבעה פלסטינים ונפצעו מבקרים בכותל ושוטרים[2]. לאחר לימודים בקורס פיקוד ומטה של המשטרה קודם לדרגת ניצב משנה ומונה באפריל 2001 למפקד מרחב דוד. בספטמבר 2004 הועלה לדרגת תת-ניצב ומונה למפקד מרחב הנגב במחוז הדרומי.

בקיץ 2005 צורף למפקדה המשולבת המיוחדת של המשטרה ושל צה"ל שעסקה בהכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות.

ביולי אותה שנה פיקד על כוחות המשטרה באירועי כפר מימון, במהלכם התאספו עשרות אלפים מציבור מתנגדי התוכנית, במהלך האירועים תדרך שחם את מפקד מג"ב דרום רוני אוחנה לנקוט ביד קשה ולהשתמש באלימות נגד המתנגדים, תוך שהוא משתמש בביטויים גסים וקשים. דבריו נקלטו על ידי מצלמות ערוץ 10 ושודרו במהדורת ליל השישי של הערוץ, "האולפן המרכזי". בעקבות השידור והסערה התקשורתית, הביע שחם חרטה על דבריו והשתלבותו במנהלת ההתנתקות הופסקה. שחם הועמד לדין משמעתי בפני המפכ"ל משה קראדי בהאשמות של נקיטת לשון גסה והתנהגות שאינה הולמת שוטר, ונגזר עליו עונש של נזיפה חמורה וקנס בשיעור של שישה ימי עבודה.

ביולי 2007 מונה שחם לסגן מפקד מחוז ירושלים, לאחר שבג"ץ דחה את העתירה נגד מינויו[3]. באפריל 2010 קודם לדרגת ניצב לקראת מינויו לראש האגף לתכנון לוגיסטי. במאי 2011 מונה למפקד מחוז ירושלים[4].

ב-26 ביולי 2012 יצא לחופשה כפויה לאחר שנחקר באזהרה בחשד לפלילים. חודש לאחר מכן הודיע על התפטרותו מהתפקיד.

ב-14 באוקטובר 2013 הגישה נגדו המחלקה לחקירות שוטרים כתב אישום, לאחר שנערך לו שימוע. ב-28 באוקטובר 2013 פוטר משורות משטרת ישראל בידי השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' בהמלצת מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו. שחם הכחיש שביצע את העבירות וטען שהוא קורבן של הפרקליטות. אירוע זה סימן את פתיחת פרשת הניצבים. במהלך משפטו הודה שחם בקיום העבירות אך טען שהמעשים היו בהסכמה ושהם לא השפיעו על החלטותיו כמפקד. ב-24 באפריל 2018 הורשע ובגזר הדין הוטלו עליו 240 שעות שירות לתועלת הציבור וחצי שנת מאסר על תנאי.

המחלקה לחקירות שוטרים ערערה על זיכויו מעבירות מרמה והפרת אמונים[5]. ב-23 בספטמבר 2019 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את הערעור, והרשיע את שחם גם בעבירות הטרדה, מרמה ובהפרת אמונים, זאת לבד מהרשעתו מהערכאה הקודמת. תיקו של שחם הוחזר לבית משפט השלום בתל אביב על מנת שיגזור את עונשו[6]. ב-10 בפברואר 2020 נגזרו על שחם עשרה חודשי מאסר בפועל[7]. ביולי 2020 ערעורו על העונש נדחה.

שחם נשוי לתת-ניצב ורדה שחם, שבתפקידה האחרון במשטרה כיהנה כסגנית ראש אגף החקירות והמודיעין, ואב לשלושה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אילן בכר, 34 אנשי האומץ, המופת והשירות, מעריב (עיתון), 10 במאי 1983
  2. ↑ עמוס הראל, אבי יששכרוף, המלחמה השביעית, הוצאת ידיעות ספרים, הפרק "ההר"
  3. ↑ בג"ץ 5562/07 דרור שוסהיים ופורום משפטי למען ארץ ישראל נ' השר לביטחון פנים ואחרים, פסק הדין בעניינו של ניסו שחם
  4. ↑ יוסי אלי, שחם של יום חדש: פרופיל של מפקד מחוז ירושלים הנכנס, באתר nrg‏, 6 במאי 2011
  5. ↑ שלי טפיירו, מח"ש הגישה ערעור על זיכויו של ניצב בדימוס ניסו שחם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בינואר 2019
  6. ↑
  7. ↑ דניאל דולב‏, "פגיעה באמון הציבור": ניצב לשעבר ניסו שחם נשלח ל-10 חודשי מאסר, באתר וואלה! NEWS‏, 10 בפברואר 2020
מפקדי מחוז ירושלים של משטרת ישראל
ישורון שיף (1948–1949) • לוי אברהמי (1949–1958) • יואב פלג (1958–1961) • שאול רוזוליו (1962–1970) • דוד עופר (1970–1972) • אהרון שלוש (1972–1973) • חיים תבורי (1973–1975) • אריה איבצן (1975–1980) • יהושע כספי (1980–1984) • אברהם תורג'מן (1984–1985) • רחמים קומפורט (1985–1990) • חיים אלבלדס (1991–1993) • רפי פלד (1993) • יהודה וילק (1993–1994) • אריה עמית (1994–1997) • יאיר יצחקי (1997–2001) • מיקי לוי (2001–2003) • אילן פרנקו (2004–2007) • אהרן פרנקו (2007–2011) • ניסו שחם (2011–2012) • יוסי פריינטי (2012–2014) • משה אדרי (2014–2016) • יורם הלוי (2016–2019) • דורון ידיד (2019–)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.