מיקי לוי

מיקי לוי
מפלגה יש עתיד
סיעה יש עתיד, כחול לבן
סגן שר האוצר
תקופת כהונה 2013 - 2014
הקודם בתפקיד יצחק כהן
הבא בתפקיד יצחק כהן
חבר כנסת
תקופת כהונה 5 בפברואר 2013 - מכהן (8 שנים)
כנסות ה־19–21
ניצב במשטרת ישראל

תפקידים נוספים במשטרה בשירות 2007-1975:

  • מפקד תחנת ירושלים
  • מפקד מחוז ש"י
  • מפקד מחוז ירושלים,
  • נציג המשטרה בארצות הברית

מיכאל (מיקי) לוי (נולד ב-21 ביוני 1951) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד בסיעת כחול לבן; בעבר שימש סגן שר במשרד האוצר, ניצב במשטרת ישראל[1], מפקד מחוז ירושלים ונספח המשטרה בארצות הברית.

ביוגרפיה

לוי נולד בירושלים לשרה ומצליח לוי, משפחה של יוצאי כורדיסטן, הבכור בין חמישה ילדים. בצה"ל שירת לוי בחטיבת הצנחנים כשש שנים[2]. לאחר שחרורו מצה"ל התגייס למשטרת ישראל ושירת בה בתפקידים בכירים רבים, ואת מרבית שרותו עשה במחוז ירושלים. בשנים 1982–1987 שירת כקצין אמצעים מיוחדים בימ"מ[3], לאחר מכן כמפקד פלוגה במג"ב ירושלים, קצין אג"ם במג"ב ירושלים, סגן מפקד מג"ב ירושלים, מפקד תחנת הבירה, סגן מפקד מחוז ירושלים וסגן מפקד מחוז ש"י עד שמוּנה בדצמבר 2000 למפקד מחוז ירושלים[4]. בימים אלו הייתה האינתיפאדה השנייה בראשיתה, ותקופתו כמפקד המחוז הייתה מהסוערות שעברו על ירושלים. כניצב התמודד לוי עם אירועים רבים, בהם סגירת ה"אוריינט האוס", מהומות בהר הבית, התמודדות עם אלימות רבה במגרשי הכדורגל, מעצרים של בכירים בעולם התחתון, אסון ורסאי; יותר מכול הייתה זו התקופה החמה ביותר של האינתיפאדה שבה שוטרי המחוז התמודדו עם גל טרור חסר תקדים. פיגועי ההתאבדות הרבים שהכו בעיר הציבו את לוי בחזית אל מול התקשורת, מה שהפך אותו לדמות ציבורית אהודה בלב הקוצנזוס. לוי לקה בלבו במהלך אחד הפיגועים, אך לא התפנה לקבלת טיפול רפואי עד שאחרוני הפצועים וההרוגים פונו מזירת האירוע.

זכה ב"אות אביר איכות השלטון" של התנועה לאיכות השלטון וזכה בפרס "איש השנה" לשנת 2002 של ערוץ 2.

בשנת 2003, עם התקרבות מועד החלפתו של המפכ"ל שלמה אהרונישקי, סומן לוי כאחד מהמועמדים הבולטים לתפקיד המפכ"ל, שכן היה קצין מוערך מאד בפיקוד הבכיר של המשטרה ובעל אהדה ציבורית רבה. עם זאת, במהלך מפתיע, מינה השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, ניצב צעיר יחסית - משה קראדי - שביקש למנות את לוי לנציג המשטרה בוושינגטון, תפקיד שנתפס כתפקיד האחרון של לוי במשטרה על ידי רבים אז, כולל לוי עצמו. בתפקיד זה הרצה בפני פורומים רבים של שוטרים ושריפים אמריקאים שביקשו ללמוד מניסיונו בחזית התמודדות המשטרה אל מול טרור.

לוי העיד בפני ועדת אור לבדיקת אירועי אוקטובר 2000 כמומחה לשימוש בכדורי גומי, ואף העיד שניסה את ירי כדורי הגומי על עצמו.

ב-18 בפברואר 2007 פורסמו מסקנות ועדת זיילר שמתחה, בין היתר, ביקורת חריפה על המפכ"ל קראדי, ומנעה את קידומו של המועמד המוביל להחליפו, ניצב אילן פרנקו. קראדי הודיע על התפטרותו מתפקידו, והשר לביטחון פנים אבי דיכטר, הודיע כי המפכ"ל החדש יהיה יעקב גנות, ועל מינוי של מיקי לוי לסגנו. זאת, למרות שעל סגן המפכ"ל, בני קניאק, לא נמתחה ביקורת בדו"ח הוועדה. את החלטתו נימק דיכטר שבעקבות השפל המקצועי והתמידי של המשטרה בעיני הציבור הוא נדרש להעמיד פיקוד אחר למשטרה. בעקבות הסרת מועמדותו של גנות וההחלטה על מינויו של ניצב דודי כהן לתפקיד המפכ"ל, הודיע לוי על הסרת מועמדותו לתפקיד סגן המפכ"ל.

בשנת 2008 מונה לוי למנכ"ל חברת אגד תעבורה.[5]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הודיע על הצטרפות למפלגת "יש עתיד", והתמודדות מטעמה לכנסת. הוא הוצב במקום ה-11 ברשימת המפלגה ונבחר לכנסת ה-19.[6] בהמשך הוא מונה לסגן שר האוצר יאיר לפיד, שהוא יו"ר מפלגתו. הוא כיהן בתפקיד עד לפיטוריו של לפיד ב-4 בדצמבר 2014.

במאי 2013 עורר לוי סערה כשבמהלך ראיון לרדיו "קול ברמה" קרא לחרדים "טפילים": "אי אפשר להיות טפילים על הציבור הישראלי"[7], באותו היום התנצל לוי מעל בימת הכנסת, ואמר: "בעידנא דריתחא פלטתי הבוקר מילה מיותרת על החרדים"[8].

בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום ה-11 ברשימת המפלגה לכנסת ונבחר לכנסת בשנית לאחר שבבחירות זכתה המפלגה ב-11 מנדטים. משמש כחבר בוועדת הכספים וכן חבר בוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. עומד בראש חמש שדולות: השדולה לביטחון הפנים, השדולה למען הדורות הבאים, השדולה למען השוטרים, אנשי שירות בתי הסוהר ולוחמי האש בשירות פעיל ובגמלאות, השדולה למען ירושלים והשדולה לחיזוק יישובי אילת והערבה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצב במקום ה-22 ברשימת כחול לבן ונבחר לקדנציה שלישית בכנסת.

חיים אישיים

אחיו, פיני, נהרג ב-13 בנובמבר 1990, בזמן ששירת במילואים, בידי מחבל שחדר מירדן. אחיו הצעיר רונן נהרג בתאונת דרכים באותה שנה.

לוי קיבל תואר שני במדיניות ציבורית. הוא נשוי ואב לארבעה ילדים ומתגורר במבשרת ציון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אלעד שפינדל, ‏היחידה הפופולרית בקרב חברי הכנסת ה־19 – הצנחנים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 בפברואר 2013‏
  2. ↑ מיכאל נחמן, אחד על אחד עם מיקי לוי, "זמן מבשרת", 24 באפריל 2011
  3. ↑ אפרת וייס, בחירתו של צחי, באתר ynet, 8 באוגוסט 2003
  4. ↑ בן כספית, לא רק ברק אוהב לחגוג בנסיעות עבודה לחו"ל, באתר nrg‏, 17 באוקטובר 2009
  5. ↑ ניצב בדימוס מיקי לוי מונה ליו"ר אגד תעבורה, באתר ynet, 18 בפברואר 2008
  6. ↑ צביקה ברוט, יש רשימה: הנבחרת הסופית של יאיר לפיד, באתר ynet, 2 בנובמבר 2012
  7. ↑ חזקי שטרן, ‏סגן שר האוצר מיקי לוי על הציבור החרדי: "טפילים", באתר כיכר השבת, 24 באפריל 2013
  8. ↑ מיקי לוי חוזר בו: "מתנצל שקראתי לחרדים טפילים", באתר כיכר השבת, 24 באפריל 2013
מפקדי מחוז יהודה ושומרון של משטרת ישראל
אליק רון • יוסי סדבון • יצחק אהרונוביץ' • מיקי לוי • שחר איילון • ישראל יצחק • שלומי קעטבי • חגי דותן • עמוס יעקב • קובי כהן • שלומי מיכאל • משה ברקת
מפקדי מחוז ירושלים של משטרת ישראל
ישורון שיף (1948–1949) • לוי אברהמי (1949–1958) • יואב פלג (1958–1961) • שאול רוזוליו (1962–1970) • דוד עופר (1970–1972) • אהרון שלוש (1972–1973) • חיים תבורי (1973–1975) • אריה איבצן (1975–1980) • יהושע כספי (1980–1984) • אברהם תורג'מן (1984–1985) • רחמים קומפורט (1985–1990) • חיים אלבלדס (1991–1993) • רפי פלד (1993) • יהודה וילק (1993–1994) • אריה עמית (1994–1997) • יאיר יצחקי (1997–2001) • מיקי לוי (2001–2003) • אילן פרנקו (2004–2007) • אהרן פרנקו (2007–2011) • ניסו שחם (2011–2012) • יוסי פריינטי (2012–2014) • משה אדרי (2014–2016) • יורם הלוי (2016–2019) • דורון ידיד (2019–)
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושלוש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת ישראל השלושים וחמש)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים וחמש (70 חברי הכנסת)
הליכוד (36) נתניהו • אדלשטיין • ישראל כ"ץ • רגב • לוין • גלנט • ברקת • גמליאל • דיכטר • חיים כץ • אלי כהן • הנגבי • אקוניס • שטייניץ • אמסלם • יברקן • אופיר כץ • עטייה • קיש • ביטן • ברק • קרעי • זוהר • שאשא-ביטון • שטרית • מולא • מאי גולן • פלוסקוב • דיין • קלנר • מארק • הלוי • ואטורי • שבח שטרן • קרא • יוגב
כחול לבן (13) גנץ • אשכנזי • חיימוביץ' • זמיר • שי • ינקלביץ' • תמנו-שטה • שפע • גינזבורג • קוטלר-וונש • פרידמן • שי-וזאן • רון בן משה
ש"ס (9) יצחק כהן • נהרי • מרגי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב
יהדות התורה (7) ליצמן • גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • ברוכי
העבודה (3) עמיר פרץ • שמולי • מיכאלי
גשר (1) לוי-אבקסיס
הבית היהודי (1) רפי פרץ
סיעות האופוזיציה (50 חברי הכנסת)
יש עתיד – תל"ם (18) לפיד • יעלון • מאיר כהן • ברביבאי • אלהרר • רזבוזוב • אלעזר שטרן • לוי • מריח • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • פרומן • קוז'ינוב • רול • להב-הרצנו • בליאק • טור-פז
הרשימה המשותפת (15) עודה • שחאדה • טיבי • עבאס • תומא סלימאן • טאהא • כסיף • יזבק • סעדי • ג'בארין • אלחרומי • עסאקלה • אבו שחאדה • סאלח • ח'טיב-יאסין
ישראל ביתנו (7) ליברמן • פורר • סובה • אבידר • מלינובסקי • עמאר • קושניר
ימינה (5) בנט • שקד • סמוטריץ' • כהנא • סופר
מרצ (3) הורוביץ • זנדברג • יאיר גולן
דרך ארץ (2) הנדל • האוזר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.