סוסנוביץ

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן הערך עוסק בקהילה היהודית בלבד, ומתעלם מיתר ההיסטוריה של העיר.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סוסנוביץ
Sosnowiec

סוסנוביץ בלילה
מדינה פולין  פולין
פרובינציה שלזיה (פרובינציה)  שלזיה
שטח 91.06 קמ"ר
גובה 250 מטרים
תאריך ייסוד 1902
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
220,450‏  (נכון ל-2009)
קואורדינטות 50°17′0″N 19°8′0″E / 50.28333°N 19.13333°E / 50.28333; 19.13333
www.sosnowiec.pl

סוֹסְנוֹביץ (בפולנית: Sosnowiec) היא עיר בפרובינציית שלזיה, בדרום-מערב פולין, על יד נהר פשימשה. היישוב קיים ככפר משנת 1780, אך הוקם רשמית בשנת 1902 והוכר כעיר. הודות לקרבתה לערי התעשייה של פולין קטוביץ, גליביץ ובנדין, הפכה העיר לצומת דרכים חשוב. סוסנוביץ קרובה לעיר החשובה בנדין, שקיימת מעל 500 שנים, ושהתקיימה בה קהילה יהודית עוד מהמאה הראשונה לאלף השישי. על פי מפקד האוכלוסין של ה'תרצ"ח היו בעיר 129,610 תושבים, מתוכם 28,893 יהודים.

יהדות סוסנוביץ

בשנת ה'תר"ך הגיעו היהודים הראשונים לעיר, והחלו לרכוש מגרשים ליד בית הנתיבות ברחוב מודביובסקה. האימפריה הרוסית, ששלטה בסוסנוביץ באותם ימים, לא ראתה באור חיובי את בניית העיר, ולא נתנה רישיונות לבניית בתים בעיר. מסיבה זו, נבנו הבתים בעיקר בשעות הלילה; השומר היחידי היה השוטר הרוסי, שלאחר ששלשלו לידיו כספי שוחד העמיד פנים כלא רואה. היישוב היהודי הראשון היה מורכב מחסידי ראדומסק וחסידי אלכסנדר[1].

הפוגרום ב-ה'תרס"ה

בעת עריכת מנהג התשליך ביום השני של ראש השנה, נערך פוגרום ביהודי העיר בשנת ה'תרס"ה. יהודי העיר נהגו להתקבץ על גדות הנהר פשימשה לשם אמירת התשליך. בעת אמירת התשליך זרקו גויים קתולים אבנים לכיוון המתפללים, ואבן פגעה באחד המתפללים. אותו המתפלל זרק את האבן חזרה לכיוון המתנכלים הגויים ואבן פגעה בילדה קטנה מהגויים. למרות שהיא נפגעה מהאבן רק באופן קל, השמועה עשתה לה כנפיים, ואז נשמעה הקריאה "הרגו את היהודים, הם הרגו ילדה נוצרייה". עלילת הדם עברה כאש קוצים בכל העיר סוסנוביץ, והחלה התנפלות על בתי היהודים. הגויים הפולנים החלו לשדוד את חנויות היהודים, הכו ורצו ברחובות העיר עם סכינים שלופים. גויים פולנים סיפרו לעיתון המקומי: "זעקת הנשים והילדים היהודים הייתה בכל העיר. דם נשפך ברחובות", הפורעים עברו מרחוב לרחוב, ובכל מקום ניפצו את בתי היהודים, שדדו והשמידו באין מפריע. המשטרה המקומית התעלמה מתחינות היהודים לעזרתם[2].

בשואה

ערך מורחב – גטו סוסנוביץ

הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יושבה בגטו סוסנוביץ ולאחר מכן יהודי העיר הושמדו על ידי הנאצים. עשרים ותשעה אלף יהודים נרצחו, כרבע מאוכלוסיית העיר[3] רוב יהודי העיר נשלחו למשרפות.

רבנים ידועים בעיר

  • הרב יהושע מאוסטרובא, חותנו של יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון מביאלא.
  • הרב שלמה שטענציל, המוכר בכינוי "הגאון מסוסנוביץ" - היה ראש ישיבה ודיין בעיר. חיבר את הספרים "קהלת שלמה" ואת הספר בית שלמה.
  • הרב לייבוש גיטלר, מרבני העיר פינטשוב.
  • הרב יצחק גליקמן - מגאוני פולין הוסמך על ידי הגאון אטינגר והגאון מהרש"ם ברזן, מפורסם בכינויי העילוי מזאלקבא. הוא צאצא ישיר לרבי אשר ישעיה רובין האדמו"ר מרופשיץ, היה קרוב משפחה של הרבי מבעלז ומחסידיו הגדולים, וחתנו של האדמו"ר רבי אלתר מאיר דוד הלוי רוטנברג. שימש כדיין ואחר כך רב העיר במשך 28 שנים, משנת ה'תרס"ב עד שנת ה'תר"ץ. הקים ישיבה, ובביתו נהג לערוך טיש חסידי, כמו כן אף התפרסם כבעל רוח הקודש. נפטר בט"ז בחשוון תר"ץ.
  • הרב יהושע גליקמן, רב ודיין בקהילה, המשיך את הנהגת הרבנות בעיר אחרי מות אביו נרצח בשואה.
  • האדמו"ר רבי נפתלי צבי גליקמן, בנו של הרב יצחק גליקמן, היה לרבה של סוסנוביץ יחד עם הרב אנגלרד מיד אחר השואה, דאג לעגונות ועודד את היהודים השבורים. לאחר פוגרום שעשו פולנים בסוסנוביץ והקהילה ניצלה בזכות ארגון השומר שחילק כלי נשק לגברים, החליט להגר לארצות הברית, שם התקבל בעצת רבי משה פיינשטיין כאדמו"ר מסוסנוביץ קוידנוב, והקים בית כנסת "זיכרון קדושים" לזכר הקהילה שנרצחה בסוסנוביץ. עלה לישראל בה'תשל"ג והיה רב בית הכנסת תפארת ישראל בחיפה. נפטר בט' טבת תשנ"ג.
  • הרב אברהם גאנצוויך - שימש כרב וכדיין במשך שנתיים.
  • הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב - כיהן כראש ישיבת חכמי לובלין אחרי פטירת רבי מאיר שפירא עד לסגירתה בשנות השואה.
  • הרב שלמה זאב צווייגענהאפט - הוסמך להוראה על ידי הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, כיהן כראש השוחטים של מדינת פולין, ולאחר השואה שימש כרבה של העיר הנובר ושל מדינת סקסוניה התחתונה (נידרזאקסן).
  • הרב שלמה חנוך רבינוביץ, האדמו"ר הרביעי בחסידות ראדומסק.
  • הרב ישעיהו אנגלרד - רבה של סוסנוביץ עד שנרצח בכ"ט באייר ה'תש"ב[4].
  • האדמו"ר אברהם ישכר אנגלרד מראדזין - מילא את מקום אביו כרב העיר לאחר השואה, בין השנים ה'תש"ה - ה'תש"ח.

אישים יהודים ילידי העיר

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ המשורר חיים נחמן ביאליק, עבד בעיר כמורה לעברית במשך 3 שנים.
  2. ↑ הדיווח הופיע בעתון הגרמני של הסוציאליסט היהודי יוליוס מוזס "General Anzeiger für die gesamten Interessen des Judentums".
  3. ↑ על פי מפקד האוכלוסין של ה'תרצ"ח היו בעיר 129,610 תושבים, מתוכם 28,893 יהודים.
  4. ↑ ראו ספר יזכור לקהילת סוסנוביץ, וכן אלה אזכרה חלק ששי.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.