שלזיה (פרובינציה)
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
שלזיה (בפולנית: śląskie, בצ'כית: Slezské ובסלובקית: Sliezske) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום מרכזה של פולין, וגובלת בצפון בווייוודה לודז', במזרח בווייוודות שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה ופולין קטן, בדרום בצ'כיה ובסלובקיה, ובמערב בווייוודה אופולה.
בירתה של שלזיה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר קטוביץ השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן צ'נסטוחובה, סוסנוביץ, גליביצה וביטום.
מקור השם
ווייוודת שלזיה נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "שלזיה", אשר הווייוודה יושבת במזרח אזור היסטורי זה. בלטינית, סלובקית ופולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. כל השמות מעידים לדעת רבים שהמקום נקרא על שמם של נהר הסלזה (Ślęza) והר הסלזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר סלזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.[1][2][3]
סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותן רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.[5][6]
גאוגרפיה
מבחינה גאוגרפית, ההווייוודה שלזיה חופפת את חבל הארץ הגאוגרפי שלזיה עילית. חבל ארץ זה מהווה רמה גאוגרפית גבוהה יחסית, כאשר גובהה הממוצע הוא כ-500 מטר מעל פני הים. המקום במידה רבה מהווה את החלק המערבי של הרמה של פולין קטן. בתחומיה של שלזיה נובעים שני הנהרות אולי החשובים ביותר בפולין - נהר הויסלה ונהר האודר. מקור נהר האודר הוא מההרים שבדרום מערבה של שלזיה. משם הנהר זורם לכיוון צפון מערב, מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו, וממשיך אל תוך הווייוודה השכנה אופולה (פרובינציה) הגובלת עם שלזיה ממערב. ובעוד האודר נובע בשלזיה וזורם מערבה, הויסלה זוזם מזרחה. מקור נהר הויסלה הוא מההרים שבדרום מזרחה של שלזיה. משם הנהר זורם לכיוון צפון מזרח, מוזן ביובלים רבים, וממשיך אל תוך הווייוודה השכנה פולין קטן (פרובינציה) הגובלת עם שלזיה ממזרח. הרמה של שלזיה עילית הופכת גבוהה יותר בקצותיה הדרומיים, שם מתנשאים לגובה רב יחסית הרי הקרפטים המערביים והרי הסודטים המזרחיים. אף שההרים שבדרומה של שלזיה גבוהים, הם בדרך כלל נמוכים יותר מאלו המצויים בשכנותיה ממזרח וממערב, שם הקרפטים והסודטים בהתאמה מגיעים לגובה רב במיוחד.
הטמפרטורה השנתית הממוצעת בקטוביץ, בירת הוויווידה, היא 8.6 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -1.6 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.6 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 722.3 מ"מ.[7]
.svg.png.webp){kind=icon}
אזורים מוגנים
בשלזיה יש שבעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-64 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).
| פארקי נוף בשלזיה | |||
|---|---|---|---|
| תמונה | שם | שטח (בקמ"ר) | מחוז |
 | פארק הנוף הבסקידים הנמוכים Park Krajobrazowy Beskidu Małego | 257 | מחוז ז'בייץ |
 | פארק הנוף הבסקידים השלזים Park Krajobrazowy Beskidu Śląskiego | 386 | מחוז צ'שין |
 | פארק הנוף רודי Park Krajobrazowy Rud Wielkich | 493 | מחוז רטיבור |
 | פארק הנוף יערות ליסוורטה העליונים Park Krajobrazowy Lasy nad Górną Liswartą | 507 | מחוז לובלינייץ |
 | פארק הנוף אורליך גניאזד Park Krajobrazowy Orlich Gniazd | 600 | מחוז מאשקוב |
 | פארק הנוף סטאבקי Park Krajobrazowy Stawki | 17 | מחוז צ'נסטוחובה |
 | פארק הנוף ז'בייץ Żywiecki Park Krajobrazowy | 358 | מחוז ז'בייץ |
הרים
| עשרת ההרים הגבוהים ביותר בשלזיה | |||
|---|---|---|---|
| תמונה | שם | גובה (במטרים) | מחוז |
 | פילסקו Pilsko | 1542 | מחוז ז'בייץ |
 | רומאנקה Romanka | 1366 | מחוז ז'בייץ |
 | מונצ'וליק Munczolik | 1356 | מחוז ז'בייץ |
 | פלניצה Palenica | 1338 | מחוז ז'בייץ |
 | ליפובסקי ביארך Lipowski Wierch | 1324 | מחוז ז'בייץ |
| ריסיאנקה Rysianka | 1322 | מחוז ז'בייץ |
 | סקרזיצ'נה Skrzyczne | 1257 | מחוז ז'בייץ |
 | בוראצ' ביארך Boraczy Wierch | 1244 | מחוז ז'בייץ |
 | ביאלקה ראצ'ה Wielka Racza | 1236 | מחוז ז'בייץ |
 | ביאלקה ריצרובה Wielka Rycerzowa | 1226 | מחוז ז'בייץ |
היסטוריה
| לוח תקופות היסטוריות של שלזיה | |||
|---|---|---|---|
| עד 880 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 880-902 | דוכסות מורביה הגדולה | ||
| 902-960 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 960-1025 | המדינה הפולנית הראשונה | ||
| 1025-1335 |  | הממלכה הפולנית הראשונה | |
| 1335-1479 |  | ממלכת בוהמיה | |
| 1479-1526 | .svg.png.webp){kind=small} | ממלכת הונגריה | |
| 1526-1748 |  | ממלכת הבסבורג | |
| 1748-1867 | .svg.png.webp){kind=small} | ממלכת פרוסיה | |
| 1867-1871 | .svg.png.webp){kind=small} | הקונפדרציה הצפון-גרמנית | |
| 1871-1919 | | הקיסרות הגרמנית | |
| 1919-1933 | .svg.png.webp){kind=small} | רפובליקת ויימאר | |
| 1939-1945 | .svg.png.webp){kind=small} | גרמניה הנאצית | |
| 1945-1989 | .svg.png.webp){kind=small} | הרפובליקה העממית הפולנית | |
| החל מ-1989 |  | הרפובליקה הפולנית השלישית | |
| מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה. .
בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות. | |||
ערים, יישובים ומחוזות
ערים
בשלזיה ישנם 71 ערים ועיירות.
| הערים הגדולות בשלזיה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[8] | מחוז | |
| 1 |  |  | קטוביץ Katowice | 303,314 | עצמאי |
| 2 |  |  | צ'נסטוחובה Częstochowa | 231,527 | עצמאי |
| 3 |  |  | סוסנוביץ Sosnowiec | 210,249 | עצמאי |
| 4 |  |  | גליביצה Gliwice | 184,993 | עצמאי |
| 5 |  |  | זאבז'ה Zabrze | 177,815 | עצמאי |
| 6 |  |  | ביילסקו-ביאלה Bielsko-Biała | 173,462 | עצמאי |
| 7 |  |  | ביטום Bytom | 172,762 | עצמאי |
| 8 |  |  | רודה שלזיה Ruda Śląska | 141,090 | עצמאי |
| 9 |  |  | ריבניק Rybnik | 140,094 | עצמאי |
| 10 |  |  | טיכי Tychy | 128,698 | עצמאי |
| 11 |  |  | דומברובה גורניצ'ה Dąbrowa Górnicza | 123,774 | עצמאי |
| 12 |  |  | חוז'וב Chorzów | 110,538 | עצמאי |
| 13 |  |  | יאבוז'נו Jaworzno | 93,556 | עצמאי |
| 14 | .jpg.webp) |  | יסטשמביה-זדרוי Jastrzębie-Zdrój | 91,073 | עצמאי |
| 15 |  |  | מיסלוביצה Mysłowice | 75,028 | עצמאי |
| 16 |  |  | שימנוביצה שלזיה Siemianowice Śląskie | 68,658 | עצמאי |
| 17 |  |  | ז'ורי Żory | 62,015 | עצמאי |
| 18 |  |  | טרנובסקי גורי Tarnowskie Góry | 60,984 | מחוז טרנובסקי |
| 19 |  |  | בנדין Będzin | 58,297 | מחוז בנדין |
| 20 |  |  | פיקרה שלזיה Piekary Śląskie | 56,978 | עצמאי |
| 21 |  |  | רטיבור Racibórz | 55,818 | מחוז רטיבור |
| 22 |  |  | שוויינטוחלוביצה Świętochłowice | 51,722 | עצמאי |
| 23 |  |  | זוויירצ'ה Zawiercie | 51,110 | מחוז זוויירצ'ה |
| 24 |  |  | וודז'יסלאב שלזיה Wodzisław Śląski | 48,688 | מחוז וודז'יסלאב |
| 25 |  |  | מיקולוב Mikołów | 39,858 | מחוז מיקולוב |
| 26 |  |  | קנורוב Knurów | 39,057 | מחוז גליביצה |
| 27 |  |  | צ'שין Cieszyn | 35,824 | מחוז צ'שין |
| 28 |  |  | צ'כוביצה-ג'ידיצה Czechowice-Dziedzice | 35,703 | מחוז ביילסקו |
| 29 |  | .svg.png.webp){kind=small} | צ'לדז Czeladź | 32,811 | מחוז בנדזין |
| 30 |  |  | מאשקוב Myszków | 32,595 | מחוז מאשקוב |
| 31 |  |  | ז'בייץ Żywiec | 31,967 | מחוז ז'בייץ |
| 32 |  |  | צ'רביונקה-לשטנה Czerwionka-Leszczyny | 28,401 | מחוז ריבניק |
| 33 |  |  | פשצ'ינה Pszczyna | 25,985 | מחוז פשצ'ינה |
| 34 |  |  | לובלינייץ Lubliniec | 24,244 | מחוז לובלינייץ |
| 35 |  |  | וואז'יצקה גורנה Łaziska Górne | 22,487 | מחוז וודז'יסלאב |
| 36 |  |  | רדווטוביי Rydułtowy | 21,838 | מחוז ביארוניי-לדזניצי |
מחוזות
בשלזיה ישנם 36 מחוזות, מתוכם 19 ערים מחוזיות.
| מחוזות שלזיה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 | |||||
| סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[9] | שטח (בקמ"ר) | גמינות | בירה |
| ערים מחוזיות | |||||
|
קטוביץ Katowice |
303,314 | 164 | ||
|
צ'נסטוחובה Częstochowa |
231,527 | 159 | ||
|
סוסנוביץ Sosnowiec |
210,249 | 91 | ||
|
גליביצה Gliwice |
184,993 | 133 | ||
|
זאבז'ה Zabrze |
177,815 | 80 | ||
|
ביילסקו-ביאלה Bielsko-Biała |
173,462 | 124 | ||
|
ביטום Bytom |
172,762 | 69 | ||
|
רודה שלזיה Ruda Śląska |
141,090 | 77 | ||
|
ריבניק Rybnik |
140,094 | 148 | ||
|
טיכח Tychy |
128,698 | 81 | ||
|
דומברובה גורניצ'ה Dąbrowa Górnicza |
123,774 | 188 | ||
|
חו'זוב Chorzów |
110,538 | 33 | ||
|
יאבוז'נו Jaworzno |
91,073 | 152 | ||
|
יאסצ'מביי-דרוי Jastrzębie-Zdrój |
91,073 | 85 | ||
|
מיסלוביצה Mysłowice |
75,028 | 65 | ||
|
שימנוביצה שלזיה Siemianowice Śląskie |
68,658 | 25 | ||
|
ז'ורי Żory |
62,015 | 64 | ||
|
פיקרה שלזיה Piekary Śląskie |
56,978 | 39 | ||
|
שוויינטוחלוביצה Świętochłowice |
51,722 | 13 | ||
| מחוזות רגילים | |||||
 | מחוז צ'שין powiat cieszyński | 177,696 | 730 | 12 | צ'שין |
_COA.svg.png.webp){kind=small} | מחוז ביילסקו powiat bielski | 160,952 | 458 | 10 | ביילסקו-ביאלה |
 | מחוז וודז'יסלאב powiat wodzisławski | 157,835 | 286 | 9 | וודז'יסלאב שלזיה |
 | מחוז ז'בייץ powiat żywiecki | 153,070 | 1040 | 15 | ז'בייץ |
 | מחוז בנדין powiat będziński | 150,928 | 364 | 8 | בנדין |
 | מחוז טרנובסקי powiat tarnogórski | 138,386 | 644 | 9 | טרנובסקי גורי |
 | מחוז צ'נסטוחובה powiat częstochowski | 135,478 | 1522 | 16 | צ'נסטוחובה |
 | מחוז זוויירצ'ה powiat zawierciański | 121,357 | 1002 | 8 | זוויירצ'ה |
 | מחוז גליביצה powiat gliwicki | 115,349 | 664 | 8 | גליביצה |
 | מחוז רטיבור powiat raciborski | 109,478 | 543 | 8 | רטיבור |
 | מחוז פשצ'ינה powiat pszczyński | 109,065 | 471 | 6 | פשצ'ינה |
 | מחוז מיקולוב powiat mikołowski | 96,039 | 233 | 5 | מיקולוב |
 | מחוז קלובוצק powiat kłobucki | 85,476 | 888 | 9 | קלובוצק |
 | מחוז לובלינייץ powiat lubliniecki | 77,119 | 822 | 8 | לובלינייץ |
 | מחוז ריבניק powiat rybnicki | 77,024 | 223 | 5 | ריבניק |
 | מחוז מאשקוב powiat myszkowski | 72,037 | 479 | 5 | מאשקוב |
 | מחוז ביארוניי-לדזניצי powiat bieruńsko-lędziński | 58,723 | 158 | 5 | ביארוניי |
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. ISBN 83-7052-597-0.
- ↑ W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
- ↑ "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
- ↑ Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
- ↑ Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
- ↑ Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
- ↑ Dane Klimatyczne
- ↑ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Śląskie
- ↑ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, śląskie
| פרובינציות פולין | ||
|---|---|---|
|
