שפות סלאביות

השפות הסלאביות הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במזרח אירופה וארצות הבלקן.
מקורה המשוער של השפה הפרוטו-סלאבית של השבטים הסלאבים הוא באזור הנמצא כיום באוקראינה, ויש לה קשרים עם פרוטו-בלטית.
ההבדל העיקרי הוא בין השפות הצפון סלאביות לדרום סלאביות, המופרדות גאוגרפית זו מזו. בתוך אזור מסוים לעיתים יש רצף לשוני כמעט חלק במעבר בין שפה אחת למשנייה, כאשר גבולות פיזיים (לעומת פוליטיים) מפרידים בין מרחבים לשוניים גדולים יותר.
רשימת שפות
- מזרחיות
- מערביות
- צ'כית וסלובקית
- שפות לכיטיות
- שפות סורביות
- סורבית עילית
- סורבית תחתית
- דרומיות
- סלאבית כנסייתית עתיקה - נקראת כך משום שהיא הסלאבית העתיקה ביותר שנכתבה. היא לא השפה הפרוטו-סלאבית העתיקה שממנה התפתחו שאר השפות הסלאביות.
- דרומיות מזרחיות
- דרומיות מערביות
- אחרות
- פרוטו-סלאבית - לא נשמרה בכתב.
יש המאמינים שהייתה קיימת גם שפה צפון סלאבית, השונה מהשפות המזרח והמערב סלאביות. דיאלקט הדיבור שפעם דובר בנסיכות נובגורוד (נקרא גם הדיאלקט העתיק של נובגורוד) המכיל מילים פרוטו-סלאביות שלא שרדו בשום שפה אחרת. ויכול להיות, לדעתם, עדות לענף בשפה הצפון סלאבית.
בדרך כלל המושג שפות צפון סלאביות נועד על מנת להפריד בין השפות הדרום סלאביות לשפות המערב והמזרח סלאביות (כיחידה אחת). בתקופת ההיסטוריה, הפלישה ההונגרית (החוץ אירופית) הפרידה בין הסלאבים (בין צפון לדרום). משום כך המושג נפוץ אצל חוקרי הסלאבים מטעמי נוחות, בהגדרם את השפות.
דקדוק
ברוב השפות הסלאביות נשמרו 7 מתוך 8 יחסות שם מפרוטו-הודו-אירופית. (ברוסית, סלובנית וסלובקית - 6 - הווקאטיבית לא בשימוש, בבולגרית ובמקדונית - רק 2 בשימוש - הנומינאטיבית והווקאטיבית).
מערכת היחסות היא אוסף חוקים לפיהם נוטה סיומת של שם העצם על-פי תפקידו התחבירי במשפט. בכל אחת מהשפות ישנם שמות שונים ליחסות אלו ועל כן פעמים רבות נהוג לכנותן גם בשמותיהן הלטיניים. בשפות הסלאביות נהוג גם לזהות בין היחסה לבין 'זוג שאלות' אשר מזהה אותה התואם לשאלות 'מי?, מה?':
- יחסה נומינאטיבית (Nominativus) נום - לטינית 'שם' - זוהי היחסה הלא-מוטית, כשם שהשם מופיע במילון. משמשת בעיקר בתפקיד הנושא במשפט.
- יחסה גנטיבית (Genetivus) - תפקידה ללא מילות יחס הוא לציין שייכות, מושא העונה על השאלות 'של מי? של מה?', כמו כן, היא מסמנת מושא ישיר לאחר שלילה, ולאחר מילות יחס מסוימות.
- יחסה דאטיבית (Dativus) - שימוש ללא מילות יחס - מושא העונה על 'למי? למה?'
- יחסה אקוזאטיבית (Accusativus) - מושא ישיר, העונה על "את מי? את מה?"
- יחסה אינסטרומנטאלית (Instrumentalis) - מושא המציין שימוש באמצעי מסוים, עונה על השאלות "על ידי/באמצעות מי? על ידי/באמצעות מה?" במובן של שימוש (לדוגמה, כתבתי את המכתב בעט).
- יחסה לוקאטיבית (Locativus) - מופיעה רק לאחר מילות יחס, בדרך כלל כשמציינים מיקום. כמו כן, במושא העונה על השאלות "על אודות מי? על אודות מה?"
- יחסה ווקאטיבית (Vocativus) - בפניה למישהו, ללא 'שאלה', הנטייה זהה ללוקאטיבי ברב המקרים. זוהי הנטייה של שם העצם לדוגמה במשפט "בוקר טוב, אדוני" או "מה נשמע, חבר". היחסה הווקאטיבית נמצאת בשימוש מובהק בשפה הצ'כית, למשל. כך, למשל, השם הפרטי Petr יוטה Petře בפניה אל האדם, והשם הפרטי Ana יהפוך ל-Ano בפניה ישירה אל האשה.
היחסות משנות את כל שמות העצם והתארים שאליהם הן מתייחסות, בכלל זה שמות פרטיים.
שפות סלאביות | ||
---|---|---|
מזרחיות | רוסית - אוקראינית - בלארוסית - רוסינית | |
מערביות | פולנית - צ'כית - סלובקית - שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית - קשובית - שלזית | |
דרומיות | בולגרית - מקדונית - סלאבית כנסייתית עתיקה - סלובנית - סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית, מונטנגרית |
שפות הודו-אירופיות | ||
---|---|---|
שפות רומאניות | צרפתית - מונגאסקית - ארפיטנית - ולונית • אוקסיטנית - גסקונית - אראנית - פרובנסאלית - קטלאנית • ספרדית - לאדינו - חכיתיה - גליסית-פורטוגזית - פורטוגזית - גליסית - אסטור-לאונית - אסטורית - לאונית - מירנדזית • איטלקית - קורסיקאית - ליגורית - נפוליטנית - סיציליאנית - סרדינית - איסטרית • פריאולית - לדינית - רומאנש | ![]() בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות אשר קיבל הכרה רשמית. |
שפות גרמאניות | אלמאנית - גרמנית - לוקסמבורגית - יידיש • הולנדית - פלמית - אפריקאנס - לימבורגית - סכסונית - זילנדית - גרמנית תחתית • פריזית • סקוטית - אנגלית
דנית - שוודית - נורווגית ספרותית • איסלנדית - פארואזית - נורווגית חדשה | |
שפות סלאביות | אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית
סלובקית - צ'כית - בוהמית • פולנית - פומרנית - קשובית - שלזית • סורבית | |
שפות קלטיות | ברטונית - ולשית - קורנית • גאלית סקוטית - אירית - שלטה - מאנית | |
שפות הודו-אריות | סנסקריט • אסמסה • בנגלית • גוג'אראטי • הינדית - אורדו • מאיטילית • מרטהי • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדהי • סינהלית • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) | |
שפות איראניות | פרסית - פאהלוי ("פרסית תיכונה") - ג'יהדי (פרסית יהודית) • פאשטו • דארי של אפגניסטן- דארי של זורואסטריאן • טאג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאט - ג'והורי (טאטית יהודית) • יאגנובי | |
שפות בלטיות | לטבית • ליטאית | |
שפות נוספות | יוונית • אלבנית • ארמנית |