עקרות הלכתית
על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית 
עקרות הלכתית (או עקרות דתית) הוא כינוי למצב שבו אישה יהודיה בריאה ופוריה בעלת מחזור קצר או דימום ארוך אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה, שכוללות החמרה על הציווי במקרא, של 7 ימים לפרישות מקיום יחסי מין לאחר תום הווסת, ולמנהג האשכנזים גם מינימום של 5-4 ימים לוסת עצמו. כיום קיימים פתרונות הלכתיים ואמצעים רפואיים עבור בעיית העקרות ההלכתית.
רקע הלכתי
בהלכה, במסגרת דיני טהרת המשפחה, אסורים יחסי מין עם אישה נידה (ויקרא, י"ח, י"ט). איסור זה נחשב לאחד החמורים ביותר ונכלל בקרב איסורים שמוגדרים כתועבות, וגורמים לגלות ולכריתת הנפשות מקרב עמם (שם). על פי המקרא האיסור חל בזמן הווסת של האישה, המוגדר במקרא כשבעה ימים מתחילת הדמם (ויקרא, ט"ו, י"ט).
חז"ל במהלך הדרגתי[1] החמירו בדין נידה, עד שלבסוף החילו דין של זבה גדולה, שרואה דם בגלל סיבה שלא קשורה לווסת, על כל נידה, והוסיפו ספירה של שבעה ימים מפסיקת הדם - "ימי ליבון", כך שהזמן האסור במגע מיני הוא ימי הווסת ועוד 7 ימי היטהרות שבסופם טבילה, אחריה מותר לזוג לקיים יחסי אישות[2]. כלל זה קרוי חומרא דרבי זירא. רבי יעקב בן אשר, בעל הטורים, מנמק כלל זה:
"משרבו הגלויות, ותכפו הצרות, ונתמעטו הלבבות, חשו שמא יבואו לטעות באיסור כרת, שמא תראה אשה בימי נידתה ששה ימים ויהיה הכול דם טוהר, וביום השביעי שמא תראה דם טמא וסבורה לטבול בליל שמיני, וצריכה עוד שבעה ימים, החמירו לטמא כל מראה דם אדום, וכדי שלא יבואו לידי טעות בין ימי נידה לימי זיבה, הוסיפו חומרא אחר חומרא, עד שאמרו שאפילו אם לא תראה אלא טיפת דם כחרדל, תשב עליה שבעה נקיים, כזבה גדולה..."
— ארבעה טורים, יורה דעה קפ"ג:
גזרה מאוחרת יותר היא גזרת פולטת שכבת זרע, לפיה אישה ששאריות נוזל זרע נפלטות מנרתיקה אינה יכולה לספור שבעה נקיים, מחשש לבלבול בבדיקות. לפי דעת השולחן ערוך, די בניקוי הנרתיק בשטיפה במים חמים בשביל לבטל חשש זה. אך למנהג האשכנזים על האישה להמתין עד סוף היום החמישי מיום קיום היחסים, לפני התחלת השבעה נקיים, וכן אין לחלק בין אישה שקיימה יחסים בפועל ובין כל אישה שהייתה טהורה[3]. מהלך זה מביא את מספר ימי הטומאה שבכל מחזור ללא פחות מ-11-12.
הרב מרדכי אליהו בספרו דרכי טהרה, כתב כי מטרת התקנות הייתה לגרום לאחידות ופשטות הלכתית ומניעת בלבול שינבע מחילופי המצבים השונים של כל אישה.
רקע פיזיולוגי
אורכו של מחזור וסת של אישה נע בין 21 ימים ל-39 ימים. המחזור נחשב סדיר כאשר התנודות הן בין 25 ל-35 ימים. אורך מחזור וסת ממוצע של אישה הוא 28 ימים, אך ישנן נשים שמחזורן באופן קבוע קצר מן הממוצע, עד 21 יום. הטבילה חלה 7 ימים לאחר תום הווסת, והביוץ חל 14 יום לפני הווסת הבאה. כאשר המחזור קצר מ-24 יום, חלון הפוריות של האישה יסתיים לפני הטבילה. כתוצאה מכך, אישה השומרת על דיני טהרת המשפחה לא תוכל להרות. אף אצל אישה שאורך מחזוריה רגילים ייתכן מצב שבו חלק ממחזוריה יהיו קצרים, ואז יגרם ריחוק בהריונותיה.
האיורים להלן מדגימים שני מצבים: באיור הראשון אורך מחזור ואורך וסת ממוצעים שבהם אין עקרות הלכתית ובאיור השני והשלישי חלון הפוריות מסתיים לפני הטבילה, כך שיש עקרות הלכתית.
אורך מחזור ממוצע - (28 ימים) ואורך ווסת ממוצע (5 ימים): הביוץ יחול ביום-יומיים שלאחר הטבילה.
אורך מחזור קצר (21 ימים) ואורך ווסת ממוצע (5 ימים): - הביוץ יחול בימי הליבון.
אורך מחזור מעט קצר מהרגיל (26 ימים) ואורך ווסת ארוך (7 ימים): - הביוץ יחול בימי הליבון.
פתרונות
הבעיה הרפואית הנובעת מהעיקרון ההלכתי פורסמה בשנת 1970, במאמר מאת פרופ' ר. טואף.
בשל המקור ההלכתי של בעיית עקרות זו, הוצעו לה גם פתרונות רפואיים וגם פתרונות הלכתיים.
פתרונות רפואיים
- צריכת הורמונים הדוחים את הביוץ. הסיכונים הכרוכים בכך שנויים במחלוקת.
- על פי הרב ד"ר מרדכי הלפרין שינוי תזונתי ומעבר לארוחת בוקר מוקדמת לפני שבע בוקר. יעיל לפיו בכ-25% מהמקרים[4].
- הזרעה מלאכותית בזמן הביוץ, על אף שהאשה עדיין נידה. אפשרות זו אינה מסוכנת לאישה. בפועל, היא משמשת לעיתים נדירות כפתרון לעקרות ההלכתית[5], וזאת על אף שהיא שנויה במחלוקת אצל פוסקי ההלכה[6].
- הפריה חוץ-גופית[7].
פתרונות הלכתיים
לנשים שיש להם דימום וסתי קצר, הציעו הפוסקים מספר דרכים להקל בספירת הימים (ימי פליטת הזרע[8]) שלפני ספירת ימי הנקיים. מהם:
- להתחיל בספירת שבעה נקיים לאחר ארבעה ימים ולא לאחר חמישה (אף לנוהגים כשיטת הרמ"א)[9].
- להימנע מקיים יחסי אישות כמה ימים לפני הווסת ובכך להתחיל בספירת שבעה ימים נקיים ("ימי ליבון") מיד בתום הווסת ולא לאחר חמישה ימים[10].
- דחיית הטבילה עד לאחר הווסת הבאה וכך להתחיל בספירת שבעה ימים נקיים מיד בתום הווסת ולא לאחר חמישה ימים[11].
לנשים בעלי דימום וסתי ארוך ישנה הצעה של הרב שלמה זלמן אוירבך שימוש בשפופרת גומי שתונח מצוואר הרחם ועד מחוץ לנרתיק בכל משך הווסת ועל ידי כך שהדימום יצא מן הרחם אל מחוץ לגוף דרך השפופרת הוא לא יאסור, לדעה זו, את האשה כנדה[10]. לא ידוע על יישום מעשי של הצעה זו.
בנוסף, הוצע שינוי פסיקה נגד ההלכה המקובלת, והקלה בדין חומרא דרבי זירא - ביטול או צמצום שבעת הימים הנקיים[12]. הצעה זו עוררה פולמוס רב כמפורט להלן.
דעות בציבור הדתי בישראל
הגינקולוג ד"ר דניאל רוזנק טוען[12] שעקרות הלכתית פוגעת בכ-2%-3% מהנשים באופן קבוע ומהווה עד כרבע מסך מקרי העקרות בציבור הדתי[13] לדבריו תקנה זו פוגעת בצורך בילדים ובמצוות פרו ורבו שהיא מהתורה, גורמת לדחיית ההולדה אצל זוגות צעירים ולסבל רב לנשים הזקוקות לפתרונות רפואיים. הוא מעלה גם בעיות נוספות הנגרמות בשל הבדיקות הרבות שהאישה צריכה לבצע במשך ימי הליבון. לדבריו מדובר ב'חומרא' שהונהגה כחלק מהשפעת החורבן וממגמת הפרישות הכללית שהייתה רווחת אז, וטוען כי קיום חומרא זו עלולה לגרום לאיסורי תורה (ניאוף, נידה, זרע לבטלה) ולבעיות בשלום הבית.
את האפשרות של צריכת הורמונים שולל ד"ר רוזנק מכל וכל, בשל הנזקים הרפואיים הפוטנציאליים. לטענתו, לשם דחיית ביוץ יש צורך לתת אסטרוגן בכמות יומית הגבוהה פי 6 מהמקובל לטיפול יומי בגיל המעבר אצל נשים, דבר שעלולות להיות לו השלכות בתחומי בריאות רבים כגון סרטן השד, סרטן הרחם והיווצרות קרישי דם.
לעומתו, ד"ר חנה קטן[14]גינקולוגית שעוסקת בתחום, חולקת על חלק ממסקנותיו של רוזנק, וסבורה כי נטילת הורמונים איננה מסוכנת כפי שציין רוזנק, והוכחה לכך היא, שבמהלך הריון רגיל רמת האסטרוגן בגוף גבוהה "פי אלף ויותר". לטענה לגבי עליה בסיכון ללקות בסרטן, היא טוענת שנשים שמקבלות הורמונים נמצאות במעקב רפואי הדוק, והסיכוי לגילוי מוקדם של הסרטן אף הוא גדול יותר. בנוסף כתבה קטן כי ישנה מודעות גבוהה לבעיה, והאבחון והטיפול פשוטים יחסית, טיפול שאינו כרוך כמעט בתופעות לוואי.
הצעתו ודבריו עוררו התנגדות עזה מצד רבנים רבים הרב יואל קטן[15], טוען כי אין להציג את הדבר כ'חומרא', אלא מדובר במציאות שנוצרה בעקבות חוסר האיבחון בין ימי 'זיבה' ל'נידה', ולכך מבחינת ההלכה כל אישה שמדממת היא בספק זבה או נידה. הוא עוד ציין שאת החומרא הזו לא קיבל רבי זירא, אלא בנות ישראל באותה תקופה, שהיו מוכנות להחמיר על עצמן, כדי שספקות לא יכרעו לקולא ללא כל סיבה, וכדי שרמת הטהרה בעם ישראל לא תפגע.
כך גם הרב בני לאו ואשתו נעה[16], כתבו שדינו של רבי זירא הוא דבר שהתקבל כבר בימי התלמוד, כך שאי אפשר להציגו כ'חומרא' עד כדי כך שנחשב כדוגמה ל"הלכה פסוקה" בתלמוד[17]. הם מציינים שיש בדבריו מגמה של ניסיון לחזרה של דין תורה המקראי, תוך ויתור על כל התהליך עיצוב ההלכה בידי חז"ל ופוסקי הדורות. לדבריהם כשם שאף פוסק לא יעלה על דעתו להתיר אכילת עוף וחלב יחדיו, אף שבדין המקראי הדבר לא נאסר, כך גם אין לוותר על שבעה נקיים. עוד הם טוענים כי "גדולי הרבנים מדריכים את הזוגות לפתרון הנובע מתוך הפער שבין דין תורה לדין דרבנן" באופן רגיש ומתחשב.
הרב מנחם בורשטיין, ראש 'מכון פוע"ה' לפתרון בעיות פוריות על פי הלכה, העיר במאמרו בעיתון "הצופה" שחז"ל היו מודעים לתופעת הביוץ שהרי אמרו: "אין אישה מתעברת אלא סמוך לטבילתה" (נדה לא:). וסביר בעיניו שבאותה תקופה פתרו את הבעיה בדרך של הזרעה נרתיקית. הוא קרא לד"ר רוזנק לעשות מחקר מדעי רציני, לפני שהוא מעלה טענות שהבדיקות שהאישה מחויבת בוקר וערב במשך שבעת ימי הטהרה, גורמות לסיבוכים רפואיים, פיזיולוגים ונפשיים, ולא להבאיש את ההלכה לעיני כל. הוא אף טוען כי "הפוסקים משתדלים במידת הצורך, להקל אף בקולות מפליגות, כשהם יודעים שהדבר לא יגרור היתר גורף לכולם". ובעצם מרמז כי במקרים רבים של עקרות הלכתית הפסיקה ההלכתית האישית לזוג השואל, מאד מקלה.
לקריאה נוספת
- דניאל רוזנק, להחזיר טהרה ליושנה: חומרת 'שבעת הנקיים' והשלכותיה - היבטים רפואיים, הלכתיים, ערכיים ולאומיים, הוצאת משכל, 2011, ISBN 9789655453591
- פרופ' ר. טואף, "הגורם הדתי לעקרות", הרפואה, כרך ע"ח, שנת 1970, עמ' 162-166
- פרופ' כ. לוננפלד, "נשים דתיות המתקשות להיכנס להריון עקב ביוץ מוקדם". הרצאות בכנוס הארצי השמונה עשר לתושבע"פ, ירושלים, תשל"ו,
- ב. לוננפלד ונ' בירנבאום, "טיפול בעקרות עקב אי-התאמה בין ימי הפוריות וזמן הטבילה", מוריה ב', א-ב, מח-נב, תש"ל
- ב' לוננפלד, "המאבק בעקרות - עקרונות הטיפול התרופתי לגרימת ביוץ", מדע כה:2, 72-77, 1981
- דניאל רוזנק, ההלכה והלכות נידה - מצוי ורצוי, דעות 32, באתר נאמני תורה ועבודה
- Evyatar Marienberg, "Traditional Jewish Sexual Practices and Their Possible Impact on Jewish Fertility and Demography," Harvard Theological Review 106:3 (2013), pp. 243-286
קישורים חיצוניים
- "להחזיר טהרה ליושנה" - הגזירות המאריכות את תקופת הנידה כגורם לעקרות הלכתית
- יאיר אטינגר, השתגעתם? הרסתם לי את החיים בגלל גזירה דרבנן? היש אלוקים בלבכם???!!!!!!, באתר הארץ
- הרב מנחם בורשטין, ד"ר רוזנק, בקש סליחה!, אתר מקוה.נט
- ד"ר רונית עיר-שי, דמות האישה בעולם ההלכתי, באתר קולך
- דיון בנושא בהייד פארק, פורום עצור כאן חושבים
- פוריות ועקרות - פרק 3 טיפולים לעקרות, אנציקלופדיית דעת
- הרב ד"ר מרדכי הלפרין, שו"1 - שו"ת2 -שו"ת1 - שות4 - שו"ת5 - שו"ת6 -שו"7, מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי הלכה.
- פוריות ורפואה על פי ההלכה באתר מכון פועה.
- דוד ביגמן, עקרות הלכתית? אין חיה כזו, באתר ynet, 2.1.2009
- דניאל רוזנק, עקרות הלכתית – יש חיה כזו!, באתר ynet, 5.1.2009
- הרב אריה כ"ץ, חומרת בנות ישראל בזמן הזה, באתר מכון פועה
- הרב שואל דוד בוצ'קו, "הקלה ב"עקרות הלכתית" לאור שיטת הרב קוק", פורסם בצהר מב', התשע"ח
- תמר רותם, איך קורה שרופאים נכנעים לתכתיבי רבנים ושולחים נשים בריאות לטיפולים מיותרים?, באתר הארץ, 21 במרץ 2019
הערות שוליים
- ↑ "שלושה דברים צוה רבי ישמעאל: ... אשתך טבלה – אל תזדקק לה לילה ראשונה..." (מסכת פסחים קיב ע"ב).
"אמר רב יהודה אמר רב: התקין רבי בשדות - ראתה יום אחד תשב ששה והוא, שנים תשב ששה והן, שלשה תשב שבעה נקיים" (בבלי, נידה ס"ו ע"א)
"ובימי חכמי תלמוד, נסתפק הדבר הרבה בראיות הדמים, ונתקלקלו הווסתות, לפי שלא היה כוח בכל הנשים למנות ימי נידה וימי זיבה, ולפיכך החמירו חכמים בדבר, וגזרו שיהיו כל ימי האישה כימי זיבתה, ויהיה כל דם שתראה ספק דם זיבות." שם, הלכות איסורי ביאה י"א ג' - ↑ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"ו, ע"א
- ↑ דרכי טהרה עמ' קלז
- ↑ הרב ד"ר מרדכי הלפרין, תשובה לשואלת על בעיית ביוץ מוקדם, אתר מכון שלזינגר
- ↑ הרב אריה כ"ץ, חומרת בנות ישראל בזמן הזה, סעיף ז, באתר מכון פועה
- ↑ יוסף גרין, הזרעה מלאכותית כפתרון ל"עקרות הדתית", אסיא
- ↑ הרב אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית כרך ו' עמוד 379.
- ↑ ראו שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קצו, סעיף יב
- ↑ הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן יז; 1=הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר חלק ז - יורה דעה סימן יג
- 1 2 הרב שלמה זלמן אוירבך, שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן עב
- ↑ הרב צבי פסח פרנק, שו"ת הר צבי יורה דעה סימן קנז
- 1 2 ד"ר דניאל רוזנק, אל תזרקו את הכדור למגרש הרפואי, אתר הצופה; חומרת רבי זירא – האם הגיע הזמן לחשיבה מחודשת?, באתר קולך
- ↑ https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=100870 דקה 16:50
- ↑ תגובתה צוטטה במאמר התגובה של הרב בורשטיין ב"הצופה"
- ↑ הרב יואל קטן, עיזבו את רבי זירא!, אתר הצופה
- ↑ הרב ד"ר בנימין לאו ונועה לאו, תגובה למאמר על "חומרת רבי זירא – החשיבה המחודשת", באתר קולך
- ↑ תלמוד בבלי, ברכות דף לא עמוד א: "ת"ר: אין עומדין להתפלל לא מתוך דין, ולא מתוך דבר הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה. היכי דמי הלכה פסוקה? אמר אביי: כי הא ד"ר זירא, דאמר ר' זירא: החמירו בנות ישראל על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים...""
רישיון cc-by-sa 3.0