פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | |
---|---|

אמיל אדולף פון בהרינג (1854–1917), הזוכה הראשון בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, על פיתוח נוגד הרעלן לטיפול בדיפתריה.
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה. הפרס מוענק על ידי מכון קרולינסקה השוודי.
בין השנים 1901–2020 הוענקו 111 פרסי נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. הפרס הוענק ל-222 זוכים.
חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901 – 1910
שנה | מקבלי הפרס | מוסד[1] | נימוקים |
---|---|---|---|
1901 | אמיל אדולף פון ברינג | אוניברסיטת מרבורג | על עבודתו בטיפול בעזרת נסיוב בייחוד כנגד דיפתריה |
1902 | רונלד רוס | אוניברסיטת ליברפול | מחקרו על המלריה בו הראה כיצד היא נכנסת לגוף |
1903 | נילס ריברג פינסן | מכון פינסן לאור רפואי | פוטותרפיה למחלת שחפת העור (lupus vulgaris) |
1904 | איוואן פבלוב | האקדמיה לרפואה צבאית בסנקט פטרבורג | על הבנת הפיזיולוגיה של מערכת העיכול |
1905 | רוברט קוך | המכון למחלות מידבקות | על גילוי הגורם למחלת השחפת |
1906 | קמילו גולג'י | אוניברסיטת פאביה | מחקרם על מבנה מערכת העצבים |
סנטיאגו רמון אי קחאל | אוניברסיטת מדריד | ||
1907 | שארל לואי אלפונס לבראן | מכון פסטר | על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות |
1908 | איליה מצ'ניקוב | מכון פסטר | על חקר מערכת החיסון |
פאול ארליך | אוניברסיטת גטינגן, המכון המלכותי לטיפול נסיוני | ||
1909 | אמיל תאודור קוכר | אוניברסיטת ברן | מחקרו על הפיזיולוגיה, הפתולוגיה וניתוח בלוטת התריס |
1910 | אלברכט קוסל | אוניברסיטת היידלברג | תרומתו להבנת הכימיה של התא, דרך מחקרו על חלבונים כולל החומרי הגרעין |
1911 – 1920
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוקים |
---|---|---|---|
1911 | אלבר גולסטרנד | אוניברסיטת אופסלה | עבודתו על הדיופטריקה של העין |
1912 | אלכסיס קארל | מכון רוקפלר למחקר רפואי | עבודתו על תפירת כלי דם והשתלות כלי דם ואיברים |
1913 | שארל רובר רישה | סורבון | על גילוי האנפילקסיס. |
1914 | רוברט באראני | אוניברסיטת וינה | עבודתו על הפיזיולוגיה והפתולוגיה של מערכת שיווי המשקל |
1915 1916 1917 1918 |
לא הוענק | ||
1919 | ז'ול בורדה | אוניברסיטת בריסל | גילוי מערכת המשלים כחלק ממערכת החיסון |
1920 | שק אוגוסט סטינברג קרוג | אוניברסיטת קופנהגן | על גילוי המכניזם של מנוע הבקרה הנימי |
1921 – 1930
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוקים |
---|---|---|---|
1921 | לא הוענק | ||
1922 | ארצ'יבלד ויויאן היל | יוניברסיטי קולג' לונדון | גילוייו לגבי יצירת החום בשריר |
אוטו פריץ מאירהוף | אוניברסיטת קיל | על גילוי היחס הקבוע בין צריכת החמצן לבין המטבוליזם של חומצה לקטית בשריר. | |
1923 | פרדריק בנטינג | אוניברסיטת טורונטו | על גילוי האינסולין[2] |
ג'ון מקלאוד | |||
1924 | וילם איינטהובן | אוניברסיטת ליידן | גילוי מנגנון האלקטרוקרדיוגרם |
1926 | יוהנס אנדראס גריב פיביגר | אוניברסיטת קופנהגן | גילוי התולעת הנימית Spiroptera carcinoma |
1927 | יוליוס ואגנר-יאורג | אוניברסיטת וינה | על ריפוי "השיתוק הכללי המתקדם" של חולי עגבת על ידי הדבקה במלריה |
1928 | שארל ז'ול הנרי ניקול | מכון פסטר | מחקר על טיפוס |
1929 | כריסטיאן אייקמן | אוניברסיטת אוטרכט | על גילוי הוויטמין האנטי-נאוריטי |
פרדריק גואולנד הופקינס | אוניברסיטת קיימברידג' | גילוי הויטמינים מעוררי הגדילה | |
1930 | קרל לנדשטיינר | מכון רוקפלר למחקר רפואי | על גילוי סוגי הדם האנושי |
1931 – 1940
1941 – 1950
1951 – 1960
1961 – 1970
1971 – 1980
1981 – 1990
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוקים |
---|---|---|---|
1981 | רוג'ר ספרי | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | מחקרו על ההתמחות הפונקציונלית של המיספירות המוח |
דייוויד הובל | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד | מחקרם על עיבוד מידע במערכת הראייה | |
טורסטן ויזל | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד | ||
1982 | סונה ברגסטרם | מכון קרולינסקה | על גילוייהם לגבי פרוסטגלנדינים |
בנט סמואלסון | מכון קרולינסקה | ||
ג'ון ר. ויין | קרן ולקם | ||
1983 | ברברה מק'קלינטוק | מעבדת קולד ספרינג הארבור | על גילוי הניידות של אלמנטים גנטיים ("הגנים הקופצים" -הטרנספוזונים) |
1984 | נילס ק. ג'רן | מכון בזל לאימונולוגיה | עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים) |
ז'ורז' קלר | מכון בזל לאימונולוגיה | ||
סזר מילשטיין | המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי | ||
1985 | מייקל ס. בראון | המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס | על תיאור ויסות מטבוליזם הכולסטרול |
ג'וזף גולדשטיין | המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס | ||
1986 | סטנלי כהן | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ואנדרבילט | על גילוי גורמי הגדילה |
ריטה לוי-מונטלצ'יני | המכון לביולוגיה של התא במועצת המחקר הלאומי של איטליה | ||
1987 | סוסומו טונגאווה | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | על גילוי המנגנון הגנטי המוביל למגוון הנוגדנים |
1988 | סר ג'יימס וו. בלאק | בית הספר לרפואה של קינגס קולג' לונדון | עלגילוי עקרונות חשובים בטיפול תרופתי שהובילו ליצירת תרופות חדשות |
גרטרוד עליון | מעבדות המחקר של בורוז וולקם | ||
ג'ורג' ה. היטצ'ינגס | מעבדות המחקר של בורוז וולקם | ||
1989 | ג'. מייקל בישופ | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים |
הרולד א. ורמוס | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | ||
1990 | ג'וזף א. מורי | בריגהאם אנד וימנ'ס הוספיטל | על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים |
דונל תומאס | מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן |
1991 – 2000
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוקים |
---|---|---|---|
1991 | ארווין נהר | מכון מקס פלאנק לכימיה ביופיזיקלית | על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם |
ברט זקמן | מכון מקס פלאנק למחקר רפואי | ||
1992 | אדמונד ה. פישר | אוניברסיטת וושינגטון | על הגילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים |
אדווין ג. קרבס | אוניברסיטת וושינגטון | ||
1993 | ריצ'רד ג'. רוברטס | ניו אינגלנד ביולבז | על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה להתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA |
פיליפ א. שרפ | המרכז לחקר הסרטן של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | ||
1994 | אלפרד ג. גילמן | המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס | על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותות בתא |
מרטין רודבל | המכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתית | ||
1995 | אדוארד ב. לואיס | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | על גילוי מנגנוני בקרה גנטית בשלבים עובריים מוקדמים, בעזרת מחקרים על זבוב הפירות |
כריסטיאנה ניסליין-פולהרד | מכון מקס פלאנק לביולוגיה התפתחותית | ||
אריק פ. וישהאוס | אוניברסיטת פרינסטון | ||
1996 | פטר ס. דוהרטי | בית החולים המחקרי לילדים סנט ג'וד | על הגילוי כיצד נעשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף |
רולף מ. זינקרנגל | המכון לאימונולוגיה ניסויית של אוניברסיטת ציריך | ||
1997 | סטנלי פרוזינר | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | על גילוי הפריון, חלקיקי חלבון מדבקים |
1998 | רוברט פרשגוט | המרכז למדעי הבריאות של אוניברסיטת מדינת ניו יורק | על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO) במערכת הקרדיווסקולרית |
לואיס איגנרו | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס | ||
פריד מורד | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת טקסס ביוסטון | ||
1999 | גינתר בלובל | אוניברסיטת רוקפלר | על הגילוי כי חלבונים שזה עתה סונתזו מכילים "תוויות כתובת" המכוונות אותם למיקום הנכון בתא |
2000 | ארוויד קרלסון | אוניברסיטת גטבורג | על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון |
פול גרינגרד | אוניברסיטת רוקפלר | על שהראה כי מוליכים עצביים פועלים על התא ויכולים להפעיל מולקולה מרכזית הידועה בשם DARPP-32 | |
אריק קנדל | אוניברסיטת קולומביה | על שתיאר כיצד זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך מתבטאים ברמה המולקולרית |
2001 – 2010
שנה | מקבלי הפרס | מוסד | נימוקים |
---|---|---|---|
2001 | לילנד ה. הרטוול | מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן | על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וקינאזות תלויות ציקלין, מולקולות מרכזיות בויסות מחזור התא |
טים הנט | הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן | ||
פול נרס | הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן | ||
2002 | סידני ברנר | המכון למדעים מולקולריים | על תגליותיהם לגבי בקרה גנטית של התפתחות איברים ומוות תאי מתוכנת (אפופטוזה) על ידי מחקרים בתולעת Caenorhabditis elegans |
רוברט הורביץ | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | ||
ג'ון א. סולסטון | מכון סנגר של קרן ולקם | ||
2003 | פול לוטרבור | אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין | על תגליותיהם ביחס ל-MRI |
פיטר מנספילד | בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת נוטינגהאם | ||
2004 | ריצ'רד אקסל | אוניברסיטת קולומביה | על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח |
לינדה באק | מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן | ||
2005 | בארי מרשל |
המרכז הרפואי QEII, אוניברסיטת מערב אוסטרליה | על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תריסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתריסריון |
רובין וורן | |||
2006 | אנדרו פייר | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד | על הגילוי של "הפרעת RNA" - השתקת גנים על ידי סליל כפול של RNA |
קרייג מלו | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס | ||
2007 | מריו קפקי | אוניברסיטת יוטה | על גילוי העיקרון שבשינוי גנטי מכוון בעכברים על ידי שימוש בתאי גזע |
מרטין אוואנס | אוניברסיטת קארדיף | ||
אוליבר סמיתיס | אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל | ||
2008 | הרלד צור האוזן | המרכז הגרמני לחקר הסרטן | על גילוי הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי לסרטן צוואר הרחם |
פרנסואז בארה-סינוסי | המחלקה לוירולוגיה במכון פסטר | על זיהוי וירוס ה-HIV שגורם לאיידס | |
לוק מונטנייה | הקרן העולמית למחקר ולמניעת איידס | ||
2009 | אליזבת בלקברן | אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | על הגילוי כיצד כרומוזומים מוגנים על ידי טלומרים והאנזים טלומראז |
קרול גריידר | אוניברסיטת ג'ונס הופקינס | ||
ג'ק שוסטק | בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, בית החולים הכללי של מסצ'וסטס, מכון הווארד יוז לרפואה | ||
2010 | רוברט אדוארדס | אוניברסיטת קיימברידג' | על פיתוח ההפריה החוץ-גופית |
2011 – 2020
טריוויה
- 111 פרסי נובל לפיזיולוגיה או לרפואה הוענקו בין השנים 1901–2020.
- 222 זכו בפרס
- 12 נשים זכו בפרס
- ברברה מקלינטוק היא האישה היחידה שקיבלה פרס נובל מלא לשנת 1983 שלא חולק.
- חתן הפרס הצעיר ביותר - פרדריק בנטינג, היה בן 32 כשזכה בפרס הרפואה לשנת 1923 על גילוי האינסולין.
- חתם הפרס המבוגר ביותר - פייטון רוס, היה בן 87 כאשר הוענק לו פרס הרפואה לשנת 1966 על גילוי נגיפים הגורמים לגידולים.
- סכום הפרס לשנת 2020 נקבע על 10 מיליון קרונות שוודיות לפרס נובל מלא.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה- חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ המוסד או המוסדות אליהם השתייך הזוכה בעת קבלת הפרס
- ↑ שניהם חלקו את הפרס עם צ'ארלס בסט וג'יימס קוליפ שהיו שותפים לגילוי אך לא הוכרו על ידי הוועדה
פרס נובל | |
---|---|
|

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.