רבי חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד ב-ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים)[1].

נודע על שם ספרו "החזקוני" על חמשה חומשי תורה. החיבור נדפס לראשונה בוונציה בשנת ה'רפ"ד בתוך חמשה חומשי תורה עם רש"י וחזקוני, ולאחר מכן בקרמונה (Cremona) בשנת ה'שי"ט (1559). בהקדמתו הוא מספר ששוטט במדינות רבות כדי למצוא פירושים ישרים לתורה, וחיבורו מלוקט מעשרים חיבורים אחרים, שמהם הוציא את המיטב. מאז והלאה נדפס חיבור זה בהוצאות רבות של חמשה חומשי תורה מקראות גדולות.

את חיבורו קרא בשם "חזקוני" על שמו חזקיה, ועל-פי בקשתו בהקדמה לחיבורו מאת קוראיו שיזכרו אותו ויחזקוהו.

בפירושו נמצאים עקבות של פירושיהם של: רש"י, רשב"ם, רבי יוסף בכור שור, ועוד. אך אינו מזכיר את שמות הספרים מהם ליקט, למעט רש"י. השפעה מרובה יש לחיבורו של רבי יוסף בכור שור על פירושו, כאשר דרך הפרשנות הפרשנית-מציאותית של בכור שור מאפיינת גם את חזקוני, והוא מרבה להביא ממנו פירושים המנסים לחשוף את הגרעין הריאלי שמאחורי הסיפור המקראי, וכך גם קטעי הגות בטעמי המצוות שנראה שמקורם בחיבורו של בכור שור[2].

החיד"א בספרו "שם הגדולים"[3] הוכיח שחיבור זה קדום הוא, והביא מספר מנחת יהודה כתב יד לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י, שהוא ספר ישן נושן, וכתוב בהקדמתו: "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'". מנוסח הדברים וכן מכך שבעל חיבור זה מצטט את דברי החזקוני בכבוד רב, הוכיח החיד"א שהחזקוני הוא אחד הראשונים.

תקופת חייו של רבי חזקיה בן מנוח על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

‏

לקריאה נוספת

  • מנחם א. ריקלין,‫ השפעת פירוש רמב"ן על פירוש חזקוני, שמעתין 159–160 (תשסה) 38-48.
  • יהושפט נבו, יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר’ יוסף בכור שור, סיני צא, א/ב תשמב, יז-כב.
  • אברהם אופיר שמש, ‬ "הנה יצא המימה" - למסע צייד: הרקע לביאורם של שני פרשנים צרפתיים, תלפיות יב (תשסא-תשסב) 138-143.
  • שרה יפת, פירוש החזקוני לתורה : לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר א (תשנב) 91-111.
  • יעקב חיים סופר, ‬ על ספרים וסופרים, צפונות ד, א (תשנב) פא-פה; ד,ב: סו-עב.
  • יוסף עופר, פירוש החזקוני לתורה וגלגוליו, מגדים ח (תשמט) 69-83.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ש' יפת, פירוש החזקוני לתורה - לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים, תשנ"ב, א, עמ' 106-105
  2. ↑ יהושפט נבו, יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר' יוסף בכור שור, סיני צא עמ' יז והלאה
  3. ↑ ספר שם הגדולים - חלק ספרים - מערכת ח אות מו
מפרשי המקרא בימי הביניים
פרשני המזרח שמואל בן חפני הכהן גאון • רס"ג • רבי אברהם בן הרמב"ם
פרשנים פילולוגיים ספרדים מנחם • דונש • חיוג' • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם • רבי תנחום הירושלמי
פרשני ספרד רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל
פרשני צרפת רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני
פרשני פרובנס רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רלב"ג
פרשני אשכנז רבי יהודה החסיד
פרשני איטליה הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו
פרשני תימן רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי
פרשני אלג'יר רבי יהודה אבן קריש
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.