רבי ישעיה די טראני
רבי ישעיה די טראני | ||
---|---|---|
לידה | ~1165~1180~ איטליה | |
פטירה | ~1240~1250~ | |
רבותיו | ר' שמחה משפיירא; בעלי התוספות | |
בני דורו | האור זרוע ואחרים | |
חיבוריו | תוספות רי"ד על ש"ס בבלי; פסקי הרי"ד; ספר המכריע - השלמה לספר הפסקים; שו"ת הרי"ד; (חידושי הרשב"א על מסכת מנחות); נימוקי החומש על התורה; (פירוש על הנ"ך) | |
רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (1165~ - 1240~). מגדולי ראשוני איטליה, פרשן מקרא, המשנה ומדרשי ההלכה, פרשן התלמוד ופוסק. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף לתלמוד.
על מנת ליצור בידול בין שמו ובין שם נכדו - ר' ישעיה ב"ר אליה האחרון (ריא"ז) הוא מכונה בדרך כלל ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.
השם רי"ד הוא ראשי תיבות רבי ישעיה די טראני, ובכמה דפוסים (לבוב שנת תברך, ושנת ה'תרכט), בהקדמה לתוספות רי"ד כתוב: "תוספות רי"ד מאת רבינו ישעיה דטראני, ראשונים קראו אותו רי"ר ר"ת רבינו ישעיה ראשון".
תולדות חייו
הרי"ד נולד באיטליה, אך למד באשכנז, בישיבתו של ר' שמחה משפיירא, לצדו של ר' יצחק מווינה (בעל ה"אור זרוע"), עמו עמד בקשרי התכתבות גם לאחר חזרתו לאיטליה. באשכנז הושפע רי"ד רבות משיטת הלימוד של בעלי התוספות.
רי"ד חזר לאיטליה ושם הפך לאישיות התורנית המרכזית באזור. הוא הרבה לנוע ברחבי הארץ ומחוצה לה, ובין היתר היה בוונציה, קושטא, אלכסנדריה, ואף עלה פעמיים לרגל לארץ ישראל.
תקופת חייו של רבי ישעיה די טראני על ציר הזמן |
---|
![]() |
חיבוריו
רי"ד כתב פירוש לתורה, "נימוקי החומש", ככל הנראה בצעירותו. את חידושיו לתלמוד, "תוספות רי"ד", חיבר לאחר מכן וכשסיים את פירושו חיבר את פסקיו ("פסקי רי"ד") ואת "ספר המכריע".
תוספות רי"ד
חידושיו לתלמוד נקראים בכתב היד היחיד הקיים בשם "תוספות" (ובשם זה נדפסו), ולא בשם "חידושים", ככינויים של ספרי הפרשנות הספרדיים.
בשונה משאר חידושי התוספות על התלמוד כדוגמת "תוספות הרא"ש" ו"תוספות רבינו פרץ", "תוספות ישנים" ו"תוספות חד מקמאי", התוספות רי"ד הוא לרוב חידושים עצמאיים ולא אלו המובאים בתוספות שעל התלמוד.
חידושיו של התוספות רי"ד נדפסו במסכתות אחדות על גיליון התלמוד בבלי מהדורת וילנא, ורבי אלחנן וסרמן בהקדמתו לספרו קובץ הערות על מסכת יבמות טוען, שהוא גם מחברו של הספר חידושי הרשב"א על מסכת מנחות.
תופעה ייחודית אצלו היא העובדה שחזר על תלמודו והוציא מהדורות נוספות של חידושיו על המסכתות השונות - עד ארבע וחמש מהדורות למסכת. הרי"ד לא היסס לחלוק על הקודמים לו, באמירה שהוא יכול לחלוק עליהם על אף גדלותם, משום שהוא עומד כננס על כתפי ענקים. ביטוי זה, ששמע רי"ד מסביבתו הנוכרית על פי עדות עצמו, נטבע באיטליה זמן לא רב לפני שרי"ד החל להשתמש בו. כחלק מהעזתו לחלוק על קודמיו בחתירתו לאמת, חולק הוא מאות פעמים על חידושיו שלו-עצמו, ולעיתים בחריפות רבה ביותר. את מהדורותיו מספר הרי"ד בקפידה, וכלל בספריו הפניות רבות ממקום למקום וממהדורה למהדורה, ואף לספרים אחרים.
פסקי רי"ד
ספר הפסקים של רי"ד חובר לאחר תוספותיו, ועל כן נחשב לעיקרי יותר, ועם זאת כמעט נשכח מלב לעומת תוספות רי"ד, אשר נלמדות לרוב בבתי המדרש. כתוספותיו היו גם לספר זה מהדורות שונות, ואולם כאן הייתה מהדורה סופית אשר ביטלה את כל המהדורות הקודמות, ועל כן בספר שבידינו, שנערך על פי כתבי יד טובים ועדכניים, נמחה כל זכר לאותן המהדורות. חיבור זה משלב פסקים עם פירושים במזיגה אחת.
מכון יד הרב הרצוג הוציא לאור את סדרת ספרי 'פסקי הרי"ד' יחד עם 'פסקי הריא"ז', רוב הכרכים בעריכת הרב אברהם יוסף ורטהיימר.
ספר המכריע
כהמשך לספר הפסקים צורף ספר משלים, "ספר המכריע", שהכיל משא ומתן למדני רב. ובו הוא מתווכח עם גדולי דורו והקודמים לו בהלכה. בשנת תשנ"ח יצאה לאור מהדורה מחודשת של הספר מתוך כת"י בידי מכון 'כתב יד וספר' בעריכת הרב שלמה אהרן ורטהיימר בנו של הרב אברהם יוסף ורטהיימר.
תשובות הרי"ד
ספר השו"ת של הרי"ד מרכז את תשובותיו לשואליו ובו למעלה מחמישים תשובות, חלקם בהלכה למעשה, ורבים מהם ביאורי סוגיות שנשאל עליהם. בשנת תשכ"ז יצא הספר לאור מכת"י על ידי מכון 'יד הרב הרצוג' בעריכת הרב אברהם יוסף ורטהיימר.
התקבלות כתבי הרי"ד
רבים מספרי הרי"ד אבדו ואינם בידינו; תוספות הרי"ד נותרו בכתב יד יחיד, והגיעו אל הדפוס רק במאוחר. עד אז, בקושי נודעו חידושיו מחוץ לאיטליה ויוון. ועם זאת, מאז שנדפסו תוספות הרי"ד בלמברג בשנים ה'תרכ"ב-ה'תרכ"ד (1862 – 1864), התקבל הספר בהתלהבות אצל לומדי התורה, והפך לאחד מן הספרים הקלאסיים בלימוד התלמוד.
ספרי הפסקים איבדו את חשיבותם מאז שנדפסו ספרי הטור והשולחן ערוך, ולא נדפסו עד לאחרונה. ספר המכריע הודפס לקראת סוף המאה ה-18, בזכות ערכו הלמדני. כתבים אחרים, כאמור, לא שרדו את חלוף הדורות ואבדו.
פרשנות המקרא
רי"ד היה פרשן מקרא פשטן ומקורי, ופירושו מצטיין באורכו הקצר יחסית ובחתירתו לפשט ללא פלפולים מיותרים. אופיינית לו דרך טיפולו בפירוש הפרקים הקשים של יחזקאל העוסקים בבית המקדש השלישי: בניגוד לשאר הפרשנים, הוא נמנע מלפרשם, וכך כתב:
מדות הבית וסדר הקרבנות ומשפט הכהנים האמורים כאן, אין אדם בעולם שיוכל לעמוד על אמיתתם. ואם הקדמונים, שהיו סמוכים לנבואת יחזקאל, בקשו לגונזו מפני שלא יכלו לעמוד על בוריו... ואיך נעמוד אנחנו על אמיתת דבריו? עד אשר יזכֵּינו הבורא לראות המעשים, ואז נתבונן על דבריו
— פירוש ר' ישעיה מטראני ליחזקאל מ, א
הרב אברהם יוסף ורטהיימר נכדו של הרב שלמה אהרן ורטהיימר מחוקרי גניזת קהיר גילה את כתב היד של פירוש הרי"ד לנ"ך בספריה הלאומית בפריז בשנת תשי"ג והוציאו לאור בשלשה כרכים בשנים תשי"ט - תש"ל, בתוספת מבואות.
לפי חלק מהחוקרים (ד"ר מרדכי מרגליות) הפירוש המיוחס לו על הנ"ך לא נכתב על ידו אלא על ידי נכדו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ישראל מ' תא-שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד, ח"ב, הוצאת מאגנס תשס"ד
- עזריאל רוזנפלד, פסקי הרב ישעיה דטראני, סיני נ"ד, עמ' רצ-שא.
- גרשון ברין, בין ר' ישעיה מטראני לפרשנים הביזנטיים הקדומים, בית מקרא נט (תשע״ד), עמ׳ 60 - 75
קישורים חיצוניים
- טראני, משפחת חכמים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- פירוש ר"י מטראני על שיר השירים, באתר "דעת"
- פירוש ר"י מטראני על קהלת, באתר "דעת"
- תשובות הרי"ד, באתר hebrewbooks
- תוספות רי"ד על מסכתות ב"ק, ב"מ, ב"ב, ע"ז, נדה, שבת וחגיגה, באתר hebrewbooks
- תוספות רי"ד על מסכתות עירובין, ר"ה, יומא, סוכה, מגילה, מו"ק, פסחים, ביצה, נדרים ונזיר, באתר hebrewbooks
- תוספות רי"ד על מסכת קידושין, באתר hebrewbooks
- חידושי הרי"ד על מסכת תענית, באתר hebrewbooks
- ספר המכריע, באתר hebrewbooks
- פסקי הרי"ד על מסכת חולין, באתר hebrewbooks
- פסקי הרי"ד על מסכת עבודה זרה, באתר hebrewbooks
- פירוש ופסקי הרי"ד על מסכת שבת, באתר hebrewbooks
- פסקי הרי"ד על מזוזה, תפילין וציצית ומסכת סוכה, באתר hebrewbooks
מפרשי המקרא בימי הביניים | ||
---|---|---|
פרשני המזרח | שמואל בן חפני הכהן גאון • רס"ג • רבי אברהם בן הרמב"ם | |
פרשנים פילולוגיים ספרדים | מנחם • דונש • חיוג' • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם • רבי תנחום הירושלמי | |
פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
פרשני צרפת | רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
פרשני פרובנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רלב"ג | |
פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד | |
פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
פרשני אלג'יר | רבי יהודה אבן קריש |
ראשונים | ||
---|---|---|
ראשוני אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר בן רבי יצחק • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י) | |
ראשוני אנגליה | תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים | |
ראשוני צרפת | רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך | |
ראשוני פרובנס | רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון | |
ראשוני ספרד | רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד) | |
ראשוני אטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים | |
ראשוני צפון אפריקה | ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש) | |
ראשוני תימן | רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
ראשונים נוספים |

רישיון cc-by-sa 3.0