רבי יצחק עראמה

רבי יצחק עראמה (ה'ק"פ 1420 - ה'רנ"ד 1494) (נודע בשם בעל העקידה על שם ספרו "עקידת יצחק"), היה מחכמי ספרד בדור הגירוש. פילוסוף ופרשן מקרא. שימש רב וראש ישיבה בסמורה אשר בצפון ספרד ובקלטיוד, וברבנות טרגונה שבדרום קטלוניה ופרגה שבאראגון.

ביוגרפיה

נולד בספרד לרבי משה עארמה בסביבות שנת ה'ק"פ (1420) ומנערותו עסק בלימוד סוגיות התלמוד וההלכה^[1], בהמשך התמנה לשמש כרב וראש ישיבה בסמורה שבצפון ספרד, בעקבות הזמנה מבני קהילת טרגונה שבקטלוניה עבר לשמש ברבנות עירם, שם, בעקבות מצבם הכלכלי הירוד וכובד המיסים, לא יכלו בני הקהילה להחזיק לו בית מדרש בו ישמש בראשות הישיבה, אך הם הפצירו בו שידרוש לפניהם לפחות בשבתות וחגים. מטרגונה עבר לשמש כרב בעיר פרגה שבאראגון. לאחר כך נקרא לכהן כרב וראש ישיבה בעיר קלטיוד (Calatayud) שכונתה "קלעת איוב", עבר אליה ובה ישב עד לגירוש ספרד.

כשגורשו היהודים מספרד יצא עם בנו רבי מאיר לפורטוגל, ממנה היגר לאיטליה שם נפטר בנאפולי בשנת ה'רנ"ד. על מצבתו נחקק "אב בתורה אב בחכמה ולא הניח כמותו בקרב בני עמו... לא גל אבנים זה אבל מזבח/ יצחק לעולה ובא אל זובח".

בנו מאיר עראמה היה רב ופרשן מקרא. שימש גם הוא רב באראגון. חיבר את הפירושים "מאיר איוב" על ספר איוב, "מאיר תהלות" על ספר תהלים ו"אורים ותומים" על הספרים ישעיהו וירמיהו.

חיבוריו

באותה תקופה הוכרחו יהודי ספרד לבקר בכנסיות ולהקשיב לדרשות הכמרים שהיו מדברים בסגנון פילוסופי מרשים. בעקבות זאת ראה רבי יצחק עראמה צורך לסדר ולהרצות את דרשותיו לפי הסגנון הפילוסופי. לאחר זמן קיבץ את הדרשות וערך את ספרו המפורסם עקידת יצחק, שיצא במהדורות רבות ושימש דוגמה להרבה דרשנים אחריו עד כדי שאמרו ש"כל ספרי הדרשנים בדורות שלפנינו שותים ממימיו".

הספר בנוי סביב פרשיות התורה, ומורכב ממאה וחמש שערים, כשכל שער מחולק לשלושה חלקים, הראשן עוסק בסוגיה מן הפילוסופיה הדתית, בהקשר עם הפרשה המדוברת. החלק השני הוא דרוש על הפרשה, כשכל דרשה מתחילה בפסוק מהפרשה אותו הוא מצרף אל פרק תהילים, מדרש חז"לי או מאמר מספר הזוהר, שהוא מקשר ומפרש בצורה פילוסופית. והחלק השלישי עוסק בביאורים לפרשה המוצגים בדרך של שאלות ותשובות^[2]. לאורך הספר מצטט רבי יצחק את גדולי הפילוסופים וההוגים היהודים, כגון רס"ג, ר' יצחק הישראלי, אבן גבירול, ריה"ל, אבן עזרא, רבנו בחיי אבן פקודה, הרמב"ם, ר' חסדאי קרשקש, רבי יוסף אלבו ועוד. ואף את דברי אריסטו הוא מזכיר בכבוד.

ר' יצחק אברבנאל מצטט בפירושו למקרא חלקים מסוימים מתוך ספר עקידת יצחק. בכל הפעמים (למעט פעם אחת) נעשה הציטוט בלא ציון שמו של רבי יצחק עראמה כמקור הדברים. עקב כך האשים בנו של רבי יצחק, רבי מאיר עראמה, את אברבנאל בגנבה ספרותית מספרו של אביו. במבוא למהדורה חדשה של עקידת יצחק^[3] מובאים דברי החוקר ריי"א פאלק שהוכיח, לטענתו, שפירוש האברבנאל נכתב בצעירותו כסיכום לעצמו, ולא נועד להפצה, ולכן לא טרח האברבנאל לציין את מקורותיו, אך לא הייתה כאן כוונה לגניבה ספרותית.

מלבד ספר זה כתב רבי יצחק גם פירוש על חמש המגילות (שנדפס עם ה"עקידה"), את הספר חזות קשה בו הוא דן בנושאי אמונה, תורה ופילוסופיה, ומבקר את עיקרי הנצרות, ומזהיר מההימשכות אחרי הפילוסופיה, ופירוש על משלי לזכרו של חתנו שלמה, שנפטר בחודש חתונתו, אותו קרא על שמו יד אבשלום - אב - שלום, "כי שלום ושלמה הכל אחד". כן חיבר אף "בקשות" בצורת שיר.

עמדותיו

יחסו לפילוסופיה הוא אמביוולנטי, מחד הוא מכבד ומעריך אותה, ומחשיב את השימוש בה, אך מאידך הוא מדגיש כי אין להשוותה לתורת ישראל, וכך כתב בספרו "חזות קשה"^[4]: "שהחקירה הפילוסופית לא דבר ריק הוא, ולא עוד אלא שהיא הכרחית לצורך התורה הא-להית וכוונותיה הנפלאות... אך טוב וישר בעיני א-להים ואדם, להעמיד כל אחד מהם על חזקתם, תשרת האמה [הפילוסופיה] עד מקום אשר תשיג ידה, ותשאר הגבירה [התורה] על מכונתה, באפריון שלה, וכאשר נשאה השפחה חן בעיני רואיה, וינשאוה, ויכבדוה, עד שחשבוה עקרת הבית וישימו הגבירה לפניה עושה מלאכתה, אז תפוג תורה, ותרבה צעקה ותלונה", לדבריו, הפילוסופיה עוסקת בפן החיצוני של הדברים, אך את המהות הפנימית, את הידיעה והנבואה ושלימות האדם, ניתן להשיג רק על פי העיון בתורה^[5].

יחסו המורכב לפילוסופיה בא לידי ביטוי גם ביחסו אל הרמב"ם, הוא העריץ את הרמב"ם, והקפיד להביא את דעתו בכל נושא בו הוא דן, אך עם זאת, לא חשך את שבט ביקורתו, ובמקומות רבים חלק עליו, וקבל על הימשכותו לדעות הפילוסופים^[6]. פעמים והוא מאשים את מפרשי מורה הנבוכים, ה"נרבוני" ורלב"ג שהקצינו את דברי הרמב"ם לדעות לא נכונות שלא התכוון אליהם.

חיבורים סביב 'עקידת יצחק'

• מקור חיים, מאת הרב חיים יוסף פולק.
• בירורי המידות, מאת ר' ישראל במוה"ר יצחק דוד קיטובר.
• פתרון החזה, מאת ר' אפרים יצחק בארוכאוויץ.
• כנפי נשרים, מאת ר' אברהם ליכטנשטיין.
• זרע יצחק, מאת ר' יצחק ב"ר ברוך פריסקעל.

משפחתו

• בנו רבי מאיר עראמה היה גם רב באראגון. חיבר פירוש "מאיר איוב" על ספר איוב, "מאיר תהלות" על ספר תהלים ו"אורים ותומים" על ספר ישעיהו וירמיהו.
• חתנו שלמה נפטר בחודש חתונתו ולזכרו קרא הרב עראמה את פירושו למשלי "יד אבשלום" אב - שלום, "כי שלום ושלמה הכל אחד".

תקופת חייו של רבי יצחק עראמה על ציר הזמן

‏

לקריאה נוספת

• שרה אורה הלר וילנסקי' ר' יצחק עראמה ומשנתו, מוסד ביאליק והוצאת דביר, 1956. מטרת הספר היא "להעמיד את משנתו הפילוסופית של ר' יצחק עראמה על בניין שיטתי ולקבוע את מקומות בתולדות הפילוסופיה העברית של ימי-הביניים". בתחילת הספר ישנו פרק המוקדש לתולדותיו של ר' יצחק עראמה.

קישורים חיצוניים

• הערך 'רבי יצחק עראמה' על פי אנציקלופדיה 'אוצר ישראל' באתר 'דעת'
• הערך 'רבי יצחק עראמה' באנציקלופדיה היהודית (אנגלית)
• ספר עקידת יצחק על חומש בראשית, על חומש שמות, על חומש ויקרא, על חומש במדבר, על חמש מגילות, מאתר hebrew books
• מכתבו של רבי מאיר עראמה בו הוא מאשים את האברבנאל בהעתקה ספרותית. מתוך אתר הספרייה הלאומית, עיתון המגיד 30 ביוני 1858 עמוד 3 ובאתר עיתונות יהודית היסטורית (לא מצריך JAVA)
• ספר "חזות קשה" לרבי יצחק עראמה במהדורה חדשה באתר "דרכי נועם".
• הרב שמואל ברוך גנוט מבוא לספר עקידת יצחק ותולדות חיי רבי יצחק ערמאה, אתר השבת.
• דוד הלחמי, ‏רבי יצחק עראמה (בעל „עקידת יצחק”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים